ספר חדש - סיפורי הבעש״ט בקומיקס

[ברכי פוזנר]

מאד נהניתי.
יש משהו יפה, לעניות דעתי, דווקא בפוזות הלא מוקצנות. משהו שמוריד מהאקשן מסביב ומחבר את הדמויות בצורה עדינה ועוצמתית וגבוהה יותר
כשהחתול מראה עוצמה כזו והעכבר מראה חולשה כזו, נותנים דגש לחוזק שהולך בין מאזני הכוחות ופחות עוצמתיות למה שהדמויות עוברות וחשות בקטע הפנימי.
פחות אוהבת את האובר אקשן. מרגיש לי כבר לא אמין ורדוד קצת..
ברור שזה ענין של הסתכלות, וגם כשיש חילוקי דעות זה עוד נשאר בסדר גמור ומותר (ואפשרי לגמרי) לחשוב אחרת.
לכן העזתי לומר.. בתור קוראת.
הכל נראה מקסים.
הספר נראה משהו מומלץ מאד. אשמח להתעדכן כשיצא בע"ה לאור בשמו ובמקומות להשיג.
הרבה הצלחות.

חמודה, העליתי דוגמאות לפוזות הכי קיצוניות שיש (Cartoon...)
ברור שיש על הסקאלה עוד הרבה סגנונות ועוצמות, וגם לדעתי לא מתאים משום כיוון להכניס בספר של סיפורי הבעש"ט הקדוש איורים קרטוניים ומוגזמים.
זה היה נטו בשביל הסבר מה הכוונה יותר דינמיות בפוזה.

לא מפחיתה מערכם של הציורים הנוכחיים,
הם יפים עדינים ומעבירים היטב את הסיפור והרגש!

 

[so]

עדיף כזה: (סורי על האיכות זה צילום מתוך ספר Cartoon Animation של פרסטון בלייר)

איזה ספר זה בדיוק יש לצייר הרבה ספרים אפשר לראות תמונה של הכריכה?

 

[מנוחהלה]

לפעמים כשמכניסים יותר מדי דינמיות בפוזה, זה כבר הופך למוזר.
אם צריכם בן אדם שמתכופף קצת,
זה לא אמור להפוך אוטומטי לכיפוף חד על גבול ההשתחוות...
לענ"ד בציורים האלו, כול הקצנה רק תזיק.

והצביעה ממש ממש יפה.

 

[ברכי פוזנר]

איזה ספר זה בדיוק יש לצייר הרבה ספרים אפשר לראות תמונה של הכריכה?

לפעמים כשמכניסים יותר מדי דינמיות בפוזה, זה כבר הופך למוזר.
אם צריכם בן אדם שמתכופף קצת,
זה לא אמור להפוך אוטומטי לכיפוף חד על גבול ההשתחוות...
לענ"ד בציורים האלו, כול הקצנה רק תזיק.

והצביעה ממש ממש יפה.

יש הבדל בין הקצנה לבין להכניס דינמיות לפוזה,
גם פוזה עדינה סטטית ורגועה יכולה להיות דינמית וזורמת.

פה (לענ"ד בלבד) המכניקת גוף קצת נוקשה וישרה מידי, ויש מקום להכניס בפוזות עוד דינמיות.
כמו שאמרתי קודם ממש לא מתאים פה להקצין לקרטון/ קומי, זה לא הז'נר.
רק העליתי דוגמאות בשביל הצייר המוכשר כדי להמחיש מה היתה הכוונה. Thats all