## נספח לאתגר הדו שבועי - נאמתם לי מאוד##

  • הוסף לסימניות
  • #1
כמקובל, כאן ניתן לדון על הנושא ועל מה שיפורסם בו בעז"ה.
שם - אך ורק את נאומיכם לאתגר.

לינק מכאן לשם (לציטוטים ודומיהם):

כאן

לינק משם לכאן - שם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
יישר כוח, והנושא גם הוא מרתק.
אני מקווה שנצליח להבין ולהעביר, את הפאתוס המתוכנן בכל נאום. שהרי אינו דומה נאום של ר' ברוך מרדכי לנאום של ר' מיילך. ולהבדיל אא"ה אינו דומה נאום של ביבי לנאום של אבי גבאי, וכמובן לא דומה נאום של בגין לנאום של אובמה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
ואוו... פרויקט קשה הבאת לנו!
אין הארי נואם מתוך קופה של תבן, ולכאורה מה לתבן את הבר? אלא שמי שאין תוכו כברו אל יכנס אל בית המדרש ולא המדרש עיקר אלא המעשה, וגדול המעשה יותר מן העושה, שהלא נאמר לשמור לעשות ולקיים ונאה דורש ונאה מקיים, אם כן כיצד אפשר אפוא לדרוש לקיים את הלדרוש {הכנת נאום}?
הבנתם?
:rolleyes:;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
@מטאלי
תכל'ס, ריגשת עם בחירת אובייקט הנאום..
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
@מ"ם יקירי, ברכותיי על האתגר החשוב שהעלית.
אך חושבני שאולי משהו חסר בו, ואסביר:
בנאום ישנו שלושה חלקים, כתיבת הנאום, הנאום עצמו, המונאמים...
כתיבת הנאום הנה תורה בפני עצמה. ישנם כותבי נאומים מקצועיים שכתבו את הנאומים ששינו את פני ההיסטוריה ואף אחר לא זוכר אותם. ולמה?
בגלל החלק השני של הנאום וזה הנואם עצמו, הפאתוס שלו, שפת הגוף, האווירה שהוא יוצר במקום.
חלקו השלישי של הנאום הוא קהל המאזינים, כי ברור שאינו דומה ראש ממשלת ישראל מר בנג'מין נתניהו מעל בימת האו"ם או הקונגרס מול רשתות תקשורת מכל העולם, כביבי בשוק מחנה יהודה או רוה"מ נתניהו בכינוס-ליכוד דביקי.
קהל המאזינים עושה את הנאום לא פחות מאשר הנאום עצמו או הנואם.

הנאומים שהועלו יפים מאוד, משכנעים, מפתיעים, מעניינים ומקוריים אבל העיקר חסר מן הספר (אולי רק לי...) כיצד דיבר הנואם, היכן הוא דיבר, הלוקיישן, האווירה, ההשפעה של הנאום על המאזינים באופן המיידי ולטווח הרחוק.

אם תקרא את הנאומים של בגין שהוגדר כמנהיג כיכרות או את הנאומים של (להבדיל) היטלר ימ"ש בלי לדעת היכן ננאמו וכו' זה יהיה לכאורה משעמם נורא, בטח ובטח אם תקרא זאת ללא ידע מוקדם בעקבות מה נכתב הנאום וננאם כפי שעשו אחדים מהמשתתפים באתגר.

יתכן שהיה כדאי לשדרג את האתגר ולהביא נאום על שלל מרכיביו, מעין סיפור נאום, שאולי עדיף על נאום עם סימני שאלה מי? מתי? איפה? ולמה?

כאשר יריתם בי בתותח, נתתי את הפקודה: לא! היום אתן את הפקודה: כן! אמנם לא תדעו רחמים עלינו, אך זאת הפעם לא נדע רחמים גם כלפיכם, זאת תהיה מלחמה לחיים או למוות. למען השם, עריצים אטומי לב, חוסו על העם הזה, בטרם תיפתח הרעה. אותנו לא תכניעו, כי אין כוח בעולם שיכניע את כוח חיילי האצ"ל, היום הזה אני מודיע לכם כי לא תהיו עוד ממשלה יהודית, ולא תהיה לכם הזכות המוסרית בישראל. ממשלה זו, שתפתח במשא-ומתן עם המרצחים משמידי עמנו, תהיה ממשלת זדון שתבסס את שלטונה על כידון ורימון.

250px-Menachem_Begin_p%C5%99i_projevu_v_srpnu_1948.jpg
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
@מ"ם יקירי, ברכותיי על האתגר החשוב שהעלית.
אך חושבני שאולי משהו חסר בו, ואסביר:
בנאום ישנו שלושה חלקים, כתיבת הנאום, הנאום עצמו, המונאמים...
כתיבת הנאום הנה תורה בפני עצמה. ישנם כותבי נאומים מקצועיים שכתבו את הנאומים ששינו את פני ההיסטוריה ואף אחר לא זוכר אותם. ולמה?
בגלל החלק השני של הנאום וזה הנואם עצמו, הפאתוס שלו, שפת הגוף, האווירה שהוא יוצר במקום.
חלקו השלישי של הנאום הוא קהל המאזינים, כי ברור שאינו דומה ראש ממשלת ישראל מר בנג'מין נתניהו מעל בימת האו"ם או הקונגרס מול רשתות תקשורת מכל העולם, כביבי בשוק מחנה יהודה או רוה"מ נתניהו בכינוס-ליכוד דביקי.
קהל המאזינים עושה את הנאום לא פחות מאשר הנאום עצמו או הנואם.

הנאומים שהועלו יפים מאוד, משכנעים, מפתיעים, מעניינים ומקוריים אבל העיקר חסר מן הספר (אולי רק לי...) כיצד דיבר הנואם, היכן הוא דיבר, הלוקיישן, האווירה, ההשפעה של הנאום על המאזינים באופן המיידי ולטווח הרחוק.

אם תקרא את הנאומים של בגין שהוגדר כמנהיג כיכרות או את הנאומים של (להבדיל) היטלר ימ"ש בלי לדעת היכן ננאמו וכו' זה יהיה לכאורה משעמם נורא, בטח ובטח אם תקרא זאת ללא ידע מוקדם בעקבות מה נכתב הנאום וננאם כפי שעשו אחדים מהמשתתפים באתגר.

יתכן שהיה כדאי לשדרג את האתגר ולהביא נאום על שלל מרכיביו, מעין סיפור נאום, שאולי עדיף על נאום עם סימני שאלה מי? מתי? איפה? ולמה?

כאשר יריתם בי בתותח, נתתי את הפקודה: לא! היום אתן את הפקודה: כן! אמנם לא תדעו רחמים עלינו, אך זאת הפעם לא נדע רחמים גם כלפיכם, זאת תהיה מלחמה לחיים או למוות. למען השם, עריצים אטומי לב, חוסו על העם הזה, בטרם תיפתח הרעה. אותנו לא תכניעו, כי אין כוח בעולם שיכניע את כוח חיילי האצ"ל, היום הזה אני מודיע לכם כי לא תהיו עוד ממשלה יהודית, ולא תהיה לכם הזכות המוסרית בישראל. ממשלה זו, שתפתח במשא-ומתן עם המרצחים משמידי עמנו, תהיה ממשלת זדון שתבסס את שלטונה על כידון ורימון.

250px-Menachem_Begin_p%C5%99i_projevu_v_srpnu_1948.jpg

מסכים איתך כמובן ברמת העניין של הנאום.
תורת הנאום והנואם היא רחבה מני ים, ונלמדת מקורסים שכונתיים ועד בתי ספר יוקרתיים.

איברא, כפורום מקצועי העוסק בכתיבה, התכנסנו לשם כתיבת הנאום. רבים עוסקים בה ומתפרנסים ממנה. יש בה עומק ויופי. יש בה אומנות והשראה (ו90% עבודה...).

והיה כי יפנה אלינו פלוני מחר ויבקש לכתוב עבורו נאום, מה נאמר ומה נענה ביום ההוא?!
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
מסכים איתך כמובן ברמת העניין של הנאום.
תורת הנאום והנואם היא רחבה מני ים, ונלמדת מקורסים שכונתיים ועד בתי ספר יוקרתיים.

איברא, כפורום מקצועי העוסק בכתיבה, התכנסנו לשם כתיבת הנאום. רבים עוסקים בה ומתפרנסים ממנה. יש בה עומק ויופי. יש בה אומנות והשראה (ו90% עבודה...).

והיה כי יפנה אלינו פלוני מחר ויבקש לכתוב עבורו נאום, מה נאמר ומה נענה ביום ההוא?!
צודק לחלוטין. מקבל.
את דבריי כתבתי מנקודת המבט שלי כעוסק יומם ולילה בכתיבה הסיפורית והעיתונאית.
אכן, כתיבת נאום היא משימה מאתגרת פרופר, ואנסה לעמוד בה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
למי שכמוני לא מכיר את הכללים לכתיבת נאום(קרדיט לבלוג 'הכתבנית'):

שלב ההכנות לכתיבת הנאום
1. בדוק עם עצמך היטב, מה אתה רוצה להשיג בנאום שלך?
אנשים התאספו ובאו מכל קצוות הארץ כדי לשמוע אותך מדבר על נושא מסויים. הם מצפים לקבל משהו ממנו באופן מיידי. ואתה הדובר, מקווה שתהיה לדברים השפעה מידית על הקהל. מטרתו של נאום טוב היא לקבל מהקהל תגובה אחת לפחות מתוך שלוש: תחושה, חשיבה או פעולה. לדוגמה, הספדים מעודדים תגובה רגשית מהקהל, מעוררות את הקהל לחשוב על נושא מסוים מנקודת מבט שונה ואילו נאומי מחאה בכיכר העיר עלולים לגרום לקהל לפעול כמעט בו ברגע (ראו ערך כיכר תחריר). לאחר שתקבע את סוג התגובה הרצוי מהקהל (תחושה, חשיבה או פעולה), שאל את עצמך את השאלות הבאות:

  • מה אתה רוצה שהקהל ילמד או יעשה?
  • אם אתה מציג טיעון, למה אתה רוצה שהם יסכימו איתך?
  • אם הקהל כבר מסכים איתך, אז למה אתה נואם?
  • איך הקהל יכול להפיק תועלת ממה שיש לך לומר?
2. נתח את הקהל שלך
לאחר שסיכמנו שמטרת נאום היא לייצר תגובה מסוימת בקרב קהל השומעים, עליך להתחיל ולזהות דרכים להזדהות איתו. שאל את עצמך:

  • מה יש להם במשותף? גיל? תחומי עניין? אתניות? מִגדר?
  • האם הם יודעים כל כך הרבה על הנושא כמוך או שאתה תחשוף אותם לרעיונות חדשים?
  • מדוע אנשים אלו מקשיבים לך? מה הם מחפשים?
  • מהי רמת הפירוט שתהיה יעילה עבורם?
  • מה הטון היעיל ביותר בהעברת המסר שלך?
  • מה עלול לפגוע או להרחיק אותם?
מענה אמיתי לשאלות האלה יביא אותך לכתיבת נאום ממוקד, יעיל ועם ערך מוסף שיתן הרבה יותר לשומעים אותך.

שלב בניית הנאום
1. יצירת פתיח אפקטיבי שימקד אותם בך
חשוב על איך אתה יכול להתייחס לקהל ולגרום להם להתייחס אליך או אל הנושא. פנייה לקהל היעד שלך ברמה האישית לוכדת את תשומת הלב שלהם ומגדילה את הסיכויים להצלחת הנאום. נואמים לעיתים פותחים בסיפור קצר שלוכד את תשומת הלב של הקהל שלהם. שיטות אחרות כוללות הצגת נתונים סטטיסטיים מזעזעים, אחרים שואלים שאלה פרובוקטיבית ישירות את הקהל, או אפילו כאלה שמעודדים השתתפות קהל כבר בשלב זה.

2. מה הקשר?
יש להסביר מדוע הנושא עליו אתה מדבר חשוב (גם אם זה ברור מאליו). יתכן גם שתרצה לחבר את הנושא הזה לנושאים אחרים קשורים או גדולים יותר, כמו גם, במיוחד כאלה שעשויים להיות חשובים לקהל שלך.

3. עבור אל החלק החשוב כמה שיותר מהר
הבהר במהירות לקהל המאזינים שלך את הנקודה אליה אתה חותר והסבר כיצד תוכל לתמוך בה. אל תעביר זמן רב בבניית הפתיח כפי שהיית עושה בעת כתיבת עבודה אקדמית למשל. מעבר מהיר מפתיח לגופו של נאום יעזור לך לשמור על הקהל שלך עירני. למרות שאתה עלול להתפתות לבנות מתח על ידי שמירה של הקהל שלך בסימן שאלה עד לקתרזיס המיוחל – בודדים האנשים שמצליחים לעשות זאת בצורה טובה. כל השאר יגרמו לקהל שלהם להשתעמם.

4. חזור והדגש מילים חשובות
במיוחד בנאומים ארוכים רצוי להזכיר לקהל את הנקודות העיקריות עליהם נאמת. לדוגמא, אתה יכול לקשור נקודה עיקרית עליה דיברת מוקדם יותר לנקודה חדשה. שימוש במילות מפתח (כעין מוטיבים חוזרים) לאורך הנאום שלך הוא גם רעיון טוב. אם לדוגמה הרעיון העיקרי בנאום שלך הוא חשיפת התנהגות לא אתית של חברות ביטוח, כדאי שתוודא שאתה משתמש יותר במילים "אתיקה" ו-"מעשה לא מוסרי". חזרה על מונחי מפתח יקל על קהל היעד שלך להתחבר לנאום.

5. רצוי לשלב רמזים בנאום
לדוגמא: "אני כאן היום כדי לדבר איתכם על שלושה נושאים המאיימים על מערכת החינוך שלנו: ראשית, … שנית, … שלישית…" בהמשך הנאום כשתרצה לחבר בין נקודות תוכל פשוט לומר "זוכרים את שלושת הנושאים המאיימים על מערכת החינוך שלנו? ובכן…". זו דוגמה לרמז אשר מאפשר לאנשים בקהל להרכיב בעצמם את המילים החסרות בלי צורך להכביר במילים, כך שהם יכולים להקדיש יותר זמן לשים לב לתוכן של הנאום.


6. השתמש במעברים חזקים במיוחד
מילים כמו: "בפתח דברי רציתי לספר לכם אנקדוטה קטנה", "לסיכום", וכן הלאה הם מעברים חזקים במיוחד. אפשר לומר שברגע שמישהו שומע במשפט הראשון את הנושא של הדברים, סקרנותו מתעוררת מחדש גם אם הוא לא היה מספיק מרוכז ופספס חלק מהקטע האחרון.

7. עזור לקהל שלך להקשיב
בנה משפטים קצרים יותר, פשוטים יותר.

משפט מסובך מדי:
המוצר, שהומצא בשנת 1950 על ידי דוד אבולעפיה בעמק החולה, בצפון, ואשר היה על מדפי החנויות כשנה מאוחר יותר, עדיין נמכר היטב.

משפט פשוט להבנה:
דוד אבולעפיה המציא את המוצר בשנת 1950 והוא נמכר בחנויות זמן קצר לאחר מכן. כמעט שבעים שנה מאוחר יותר, המוצר עדיין נמכר היטב.

8. המעט בכינויים
ייתכן שיש למאזינים קושי לזכור או להבין מי אלה: "זה", "הם", או "הוא" ולכן רצוי להיות ספציפי באמצעות שם העצם עצמו.

דוגמה לבעייתיות בשימוש בכינוי
"ממשלת ישראל לא הצליחה להגן עלינו מהנגע של מה שנקרא תכניות-ריאליטי, המנצלות מגדר, אלימות, וסכסוכים קטנוניים לצרכי רייטינג, וקוראות לזה ניסוי חברתי. זה לא יכול להימשך". למה המשפט האחרון לא ברור: למה המילה "זה" שייכת? לכישלונה של הממשלה? לתכניות הריאליטי? לניסוי החברתי? אם נבנה את המשפט נכון ונתאים אותו לנאום הרי שנכתוב אותו כך "ממשלת ישראל לא הצליחה להגן עלינו מהנגע של מה שנקרא תכניות-ריאליטי, המנצלות מגדר, אלימות, וסכסוכים קטנוניים לצרכי רייטינג, וקוראות לזה ניסוי חברתי. חרפה זו לא יכולה להימשך.

9. השתמש במשורה בנתונים סטטיסטיים וציטוטים
כלול בנאום שלך רק חומר עובדתי בולט שיכול לתמוך בנקודת המבט שלך. השתמש רק בדברים שיכולים להישאר בתודעתם של השומעים זמן רב לאחר שסיימת את הנאום. אחרת, אתה מסתכן בהתשת הקהל שלך עם יותר מדי מידע.

10. טון, מצלול ועוד
היזהר שלא לדבר מעל הראש של הקהל. מצד השני, אל תנסה ללכת נמוך מדי ולתפוס את תשומת לבם, לצעוק או לקלל, להשתמש בהומור גרוע או לנופף בחפץ לא מתאים(כמו תמונות נתיחה שלאחר המוות). הקהל שלך לא יזכור את זה לטובה…

11. בניית סיכום אפקטיבי
אמור מחדש את הנקודות העיקריות שלך, אבל אל תחזור עליהם. לדוגמה:
"שאלתי קודם לכן למה אנחנו צריכים לדאוג ליער הגשם. עכשיו אני מקווה שזה ברור ש. . . "
"זוכרים איך גברת שמואלי לא יכלה להרשות לעצמם לשלם על תרופות? על פי התכנית שלנו,. . . "

12. קריאה לפעולה
נאומים לעתים קרובות קוראים לקהל לנקוט פעולה המבוססת על הידע החדש שלהם. אם אתה עושה זאת, וודא שהפעולה שאתה ממליץ עליה היא ספציפית ומציאותית. לדוגמא, למרות שהקהל שלך לא יוכל להשפיע על מדיניות החוץ שלנו באופן ישיר, הוא כן יכול להצביע או לעבוד עבור מועמד מתאים יותר מנושא התפקיד הנוכחי.

13. התאמן בלייב
לאחר שתשלים את הטיוטה, קרא את הנאום שלך מול חבר או מול מראה. לאחר שסיימת לנאום, שאל את עצמך את השאלות הבאות:

  • האם פיסות המידע שהצגתי הן ברורות מספיק?
  • באלו מקומות אני מתחבר עם הקהל?
  • היכן יכולים השומעים לאבד אותי ואת המסר שלי?
  • אילו נקודות מועדות לפורענות ובהן עלולים המאזינים להשתעמם?
  • איפה יש לי בעיה לדבר באופן ברור?
  • האם אני חורג ממגבלת הזמן שלי?
לאחר שתטפל בנקודות הללו תוכל להיות בטוח יותר שצורת הגשת הנאום שלך תהיה טובה יותר. לאחר הנאום, קח שעה הפסקה ונתח אותו ואת תגובות הקהל. היינו מציעים לך גם לרשום נקודות לשיפור ונקודות לשימור לפעם הבאה. מה שבטוח הוא שעם הכנה טובה לפני כל נאום ונאום ורישום של נקודות אלה, לנאום הבא שלך, הרבה יותר אנשים יקשיבו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
שאלת בור: מה ההבדל בין נאום להרצאה? הפאתוס?
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
יש עוד המון הבדלים.
הרצאה היא הרצאת דברים, המרצה אמור לסדר את הדברים באוזני השומעים במבנה נכון, הרצאה לא מסודרת איננה הרצאה הרבה מרצים בפוטנציאל נופלים בקטע הזה!
נאום הוא העברת מסר, גם העברת מסר מבולבלת ככל שהיא קולעת אל יעדה ומצליחה להגיע אל תעודתה - השיגה את מטרת הנאום, לעיתים, כמו בהספד, דווקא מסר קטוע ומבולבל תופס חזק יותר מאשר בצורה מסודרת.

הרצאה איננה כלי להעברת מסר אחיד לעיתים בהרצאות ישנם כמה מסקנות, לעיתים [רחוקות אמנם] ההרצאה משאירה את המאזין ללא כל מסקנא, דבר שהוא עצמו צריך למצוא אחר כך, כדוגמא ניתן לקחת את הרצאות בתחום "קירוב רחוקים" שמטרתם למוטט תפיסה ראשונית ללא כל מסקנא חד משמעית אחר כך.
נאום הוא מסר שניתן לסכם במשפט אחד בדרך כלל, הנואם חוזר ומחדד את הדבר בווריאציות והמחשות רבות, עם הרבה צבע ודמיון.
לדוגמא הנאום שהביא @הגשש לעיל:
כאשר יריתם בי בתותח, נתתי את הפקודה: לא! היום אתן את הפקודה: כן! אמנם לא תדעו רחמים עלינו, אך זאת הפעם לא נדע רחמים גם כלפיכם, זאת תהיה מלחמה לחיים או למוות. למען השם, עריצים אטומי לב, חוסו על העם הזה, בטרם תיפתח הרעה. אותנו לא תכניעו, כי אין כוח בעולם שיכניע את כוח חיילי האצ"ל, היום הזה אני מודיע לכם כי לא תהיו עוד ממשלה יהודית, ולא תהיה לכם הזכות המוסרית בישראל. ממשלה זו, שתפתח במשא-ומתן עם המרצחים משמידי עמנו, תהיה ממשלת זדון שתבסס את שלטונה על כידון ורימון.

בגין יכול היה לומר לעולם לא נסכים להסכמי השילומים מגרמניה.

הרצאה הינה בטבעה ומהותה דרך עוצמתית להעברת ידע, המרצה באוניברסיטה, המרצה בקורס, מרצה בסמינר, או כל מרצה אחר תפקידו להעביר ידע, לא מסר.
קורה שהמרצה חורג מהנושא בהערת אגב וכדומה, זה לגיטמי ומתקבל כל עוד הציבור החכים!
הנואם תפקידו להעביר מסר, נואם שיעביר ידע שאינו משרת את המסר הספציפי כשל במשימתו!

יש עוד הבדלים, להמשיך להרצות?
או לנאום?;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
יום: שבת
שעה: 10:30
מיקום: רק בין מנה ראשונה לשנייה
ארוע: שבע ברכות של אחיינית

בום (דפיקה על השולחן, על המחיצות- לנשים)
טוב, היות ולא אמרו לי שאני אמור לדבר, לא הכנתי מה לומר...
אבל בכל אופן נפתח בכבוד האכסניה
בום (ראשי נשמט ונחבט בשולחן)
ובכן, רציתי רק לבקש ולהתחנן על נפשי, אני עובדת כל השבוע, מחכה בכליון עיניים (חצי עצומות) לשבת הגואלת, קצת לנוח, לישון, לקרוא משהו.
אבל מחויביות משפחתיות יש, ואוי לי מחמותי אם אזלזל בהם, אז לפחות אל תקשו עלי. אני מגיעה לסעודת השבע ברכות, טורחת, עושה מאמץ, אורזת, נוסעת, משאירה דירה לשכנה, מטפטפת את הילדים, חולמת להניח את הראש- אל תרחיקו ממני את החלום הזה.
לא בקשו מכם לדבר? נפלא
איך זה יכול להיות שלא הכנתם דבר ובכל אופן אתם מדברים הרבה יותר מ500 מילים?
איך אני עוצמת את העיניים (כדי להתרכז...) ופותחת אותם לאחר זמן ועדיין מדברים?
אולי התחלפו הנואמים, אין לי מושג כי הכל אותו דבר...
איך, למען ד', עם קב אחד בלבד, אתם מסוגלים לכ"כ הרבה?
אני מודה לכם על הרצון הטוב להעשיר אותי, להחכים, ולבדר לפעמים- אבל אני מעדיפה ללכת לישון. (סליחה על החומריות)
לא מחזקים אדם כשמיטתו מונחת לפניו- לא יפה,לא מתחשב, לא טאקטי ולא מנומס.
נתנו לי הזדמנות לנאום- וזה הנאום שלי, הכנתי בקפידה ומקווה שהראש לא נחבט במקלדת.
ואולי, אולי באירוע הבא- אזכה להינות מפרותיו.

יפה מאד!!

רק לא הבנתי אם הנאום שלכם מתחיל מהבום הראשון:
בום (דפיקה על השולחן, על המחיצות- לנשים)
או מהבום השני:
בום (ראשי נשמט ונחבט בשולחן)
;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
בנאום ישנו שלושה חלקים, כתיבת הנאום, הנאום עצמו, המונאמים...
כתיבת הנאום הנה תורה בפני עצמה. ישנם כותבי נאומים מקצועיים שכתבו את הנאומים ששינו את פני ההיסטוריה ואף אחר לא זוכר אותם. ולמה?
בגלל החלק השני של הנאום וזה הנואם עצמו, הפאתוס שלו, שפת הגוף, האווירה שהוא יוצר במקום.
חלקו השלישי של הנאום הוא קהל המאזינים, כי ברור שאינו דומה ראש ממשלת ישראל מר בנג'מין נתניהו מעל בימת האו"ם או הקונגרס מול רשתות תקשורת מכל העולם, כביבי בשוק מחנה יהודה או רוה"מ נתניהו בכינוס-ליכוד דביקי.
קהל המאזינים עושה את הנאום לא פחות מאשר הנאום עצמו או הנואם.

הנאומים שהועלו יפים מאוד, משכנעים, מפתיעים, מעניינים ומקוריים אבל העיקר חסר מן הספר (אולי רק לי...) כיצד דיבר הנואם, היכן הוא דיבר, הלוקיישן, האווירה, ההשפעה של הנאום על המאזינים באופן המיידי ולטווח הרחוק.
התלבטתי גם כן מה בדיוק נקרא נאום ומה בדיוק לכתוב,
והחלטתי לכתוב את מה שנאמר.
כלומר, מה שאמר הנואם ועבר דרך המקרופון אל אזני השומעים.
כביכול, תמלול של מה שנקלט במקרופון...
ולא הוספתי הסברים ותיאורים כי הם לא שייכים לנאום עצמו.
רק את האווירה והפאתוס של הדובר שמרומזים בפיסוק.
(מחיאות הכפיים הכתובות שם,
היו כל כך חזקות עד שעלו כגל מן הקהל, נקלטו בשבבי המיקופון וחזרו אליו כהד...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
  • הוסף לסימניות
  • #19
@נתן גלנט
קראתי.. ופשוט נפלתי..
חזק
נאום יוצא מן הכלל

אני מקווה שיש להם שם ביטוח.. שלא יתבעו אותך..
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #20
@משויטט
צמרמורת.
ברררר.
ספר לנו קצת, מה הרקע של הנאום המרטיט? מאיפה ההשראה והתיאור מסמר השיער?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

ברוכים הבאים לאתגר נובמבר ספרותי השלישי, בקהילת הכתיבה בפרוג.

על האתגר:
האתגר נולד בהשראת 'אתגר האינקטובר' הבינלאומי המתארח כמיטב המסורת בקהילת המאיירים,
כאן בפרוג.
האתגר יימשך במשך כחודש ימים. לא יהיו בו מנצחים והוא אינו נושא פרסים, ומטרתו היא אחת - לעודד כתיבה.

אחת השיטות המוצלחות והטובות ביותר בעולם להפוך לכותב מיומן ומקצועי, היא פשוט לכתוב.
גם כשקשה, כשאין חשק, כשההשראה לא מגיעה וכשנראה לנו שאנחנו הכותבים הכי איומים בעולם, אנחנו לא נתייאש ונמשיך לכתוב.
אתגר זה בא לעזור במתן נושאים ורעיונות לכתיבת כל קטע בכל נושא וסוגה, כל יום.

בנוסף, זוהי השנה השלישית בה אנו מקיימים את האתגר המיוחד הזה, (כבר "חזקה") כן, זה מרגש ומדהים. אתם מוזמנים להתרשם מאתגר השנה הראשונה והשנייה.

פרטי האתגר:
כתבו קטע אינטואיטיבי או ספרותי, עד 300 מילה, על הנושא היומי. לכל יום מימי האתגר יהיה נושא יומי משלו (רשימת הנושאים והימים כאן למטה).
כל קטע יתקבל בברכה, העיקר לכתוב.
מיותר לציין שאין כוונה להתחייב לכתוב כל יום סיפור, אך הרשות נתונה למעוניין.
*האתגר מתקיים כ'אתגר בונוס' במקביל לאתגרים הדו-שבועיים


כללים:
קטעי הכתיבה יועלו כאן באשכול הזה.
כל פטפטת, ביקורת, מחמאות, שאלות ודיונים - לנספח.

על מנת למנוע בלבול, בכל לילה בשעה 00:00 נגמר הנושא של אתמול ועוברים לנושא של מחר, לפיכך, מי שלא הספיק להעלות את הסיפור עם הנושא של אתמול, מוזמן להעלותו לנספח.

מומלץ לציין את הנושא היומי בראש הסיפור (אפשר עם סימן 'האשטג' - #) בכתיבת שם הנושא או מספר היום (לדוג': 1# - שפם).


רשימת הנושאים בעברית (כל נושא מייצג יום מימי החודש הלועזי)
1. שפם.
2. שזירה.
3. כתר.
4. עכור.
5. צבי.
6. תמימות.
7. כוכב ים.
8. פזיז.
9. כבד.
10.לסחוף.
11. עקיצה.
12. חברים.
13. משקה.
14. ארגז.
15. מרופט.
16. לפשל.
17. מקושט.
18. עסקה.
19. קפוא\ארקטי.
20. יריבים.
21. פיצוץ.
22. כפתור.
23. גחלילית.
24. סוער רועש.
25. תופת.
26. מסבך\מבלבל.
27. בצל.
28. שלד.
29. שיעור.
30. ריק\פנוי.
31. פרס\ציון לשבח.


בהצלחה לכולם!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה