בחירה

הירשם עכשיו!
  • הוסף לסימניות
  • #1
לבחור בין טוב לרע
מובן בכל צורה

לבחור בין רע לרע
נקווה שלא יארע

לבחור בין טוב לטוב
זהו אתגר החושך והאור…

***

מוצאת את עצמי קוראת מיליון פעם את הסיפורים וטרם נתקבלה ההחלטה...

מה יהיה ??
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אני די מיד ידעתי... תחשבי על הזמן בו סיימת את הקריאה, איזה תחושה עלתה בך? חיוך?תמיהה? כעס? הזדהות?
תבחרי למה את הכי מתחברת, והכי חשוב,
תזכרי!
לכל אחד יש בחירה חופשית...;);)
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
האמת שעד הערב לא יצא לי לקרוא את הסיפורים, 900 מילה זה המון...
אבל ההחלטטה באה מהר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
נהניתי מההגדרה "לבחור בין טוב לטוב". כל-כך נכון.
היה קשה לי לבחור גם כי התלבטתי על מה לשים את הדגש. על התחברותי לרעיון? על צורת הכתיבה? מה ריתק יותר? הקפדה על תחביר, פיסוק וכדו'? הדברים לא תמיד 'הלכו' ביחד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
נכתב ע"י RACHELIZ:
לבחור בין טוב לרע
מובן בכל צורה

לבחור בין רע לרע
נקווה שלא יארע

לבחור בין טוב לטוב
זהו אתגר החושך והאור…

***

מוצאת את עצמי קוראת מיליון פעם את הסיפורים וטרם נתקבלה ההחלטה...

מה יהיה ??
לחצ/י כדי להרחיב...

יפיהפיה!!!
מה יהיה
שלחי ל@אבימי סיכום לאתגר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
@אבימי
חושבת שהיה כדאי לנעוץ את ההצבעה..
תודה על הכל!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

    • שאלה
    6
    • prog
    בטחוני פיקוד העורף: צפי לשיגורים למרכז והדרום
  • prog //
    • דובר צהל מזהיר הערב יש צפי לשיגורים לעבר מרכז ודרום הארץ
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש להשמע להנחיות פיקוד העורף
    • שאלה
    27
    • prog
    בטחוני אירוע בטחוני בבני ברק
  • prog //
    • נפל טיל ברחוב אביי ורבא. יש הרס רב
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש נפילות נוספות גם בפתח תקווה

    אשכולות דומים

  • 90
    • א
    שיתוף - לביקורת בין חושך לבין אור או: סורה חושך!
  • א. פרי //
    • אזהרת טריגר - התמודדות

    לפני מספר שנים גיסתי הלכה לעולמה באופן פתאומי - בתשעה באב שחל בשבת (צום תשעה באב נדחה למוצאי שבת).
    היא נפטרה בליל שבת.
    היתה אמא למשפחה ברוכת ילדים, שהיתה מעודדת אותם ללמוד מסכתות על ידי שהיתה מכינה להם "סיומי מסכת" בסדר גודל משמעותי. (הילד שלה בכה כששמע שהיא נפטרה, ועובדת סוציאלית שבאה לסייע שאלה אותו "מה זה אמא בשבילך?" והוא אמר לה בבכי: "היא הבטיחה לי סיום מסכת ביום חמישי".. זה היה הביטוי שלו לדמות של אמו).

    מכיוון שהם גרו לידינו, הילדים באו אלינו גם במהלך השבת.
    באותה תקופה הייתי אחרי משבר נפשי מאוד משמעותי, אולי לא 'אחרי' אלא במהלך משבר נפשי.

    הגיע מוצאי שבת, הבנות שלה באו אלינו שוב ושתי נשים מהקהילה הגיעו עם רכב, שבשבילי היה מפואר, לקחת את הבנות לבית כנסת כדי לפגוש רבנית שתחזק אותן.

    היה זה כאמור תשעה באב, התחושה היתה כבדה וסמיכה.
    הן הציעו לי להצטרף, שכנעו אותי, והסכמתי.

    אני אמנם לא טיפוס חברותי או דברן, אבל בתקופה ההיא ובסיטואציה הזו, הייתי שקטה שבעתיים.

    נסענו ברכב, והנשים ההן התחילו לדבר על...
    כן, הן שוחחו על דברים מפחידים, על מוות ומחלות.
    הסיפורים היו כבדים, הבנות של גיסתי תיארו איך היא נפטרה מולן,
    והנשים הוסיפו סיפורים ששמעו.
    השיח הלך והדרדר,
    ואני נזכרתי במקרים שאני ראיתי.
    והרגשתי עד כמה העולם קשוח ומר, בלי תקווה כביכול.
    הרגשתי שהעולם לא טוב.

    הרגשתי את עצמי מתמלאת בחושך.
    הרכב הפך להיות מקום אפוף סיפורים, חשתי שהכרתי מתנתקת ממני לאט לאט.
    שאין אותי.
    הרגשתי שאני מאבדת את שפיות דעתי.
    צוללת לתוך מקום אפל.
    ומתוך המצוקה הזו שאפפה אותי, מתוך הערפול הכבד, איזה קול לחש לי:
    "הכל בסדר, הכל ממש בסדר".

    ועם הלחישה הקטנה הזו, הערפל התפזר, הרגשתי יותר טוב.

    פתאום הרגשתי שאני נטולת דאגות, נטולת פחדים, ולא רק זה.
    פתאום הופיעו שחרור.
    הקלה.
    אושר.
    אמונה.
    הרגשתי שהעולם יפה, העולם ורוד, העולם מלא מלא באור. אולי היתה זו נשמתה של גיסתי שהגיעה לרגע, לעודד אותי?
    היא היתה אשה מקסימה עם הרבה הומור, אמא אמיתית.
    זו היתה תחושת אושר והקלה, כאילו באמת הכל טוב.

    וזו תמצית האמונה בעיני - גם מתוך יסורי תודעה ונפש להגיע להבנה ולהרגשה שהכל בסדר, שיש השגחה מופלאה אמיתית.
    בפשטות.
    זה לא קל - אבל זו העבודה.

    נכון, הסיפורים לא פשוטים לפעמים,
    המחשבות קשוחות
    דמיונות ודרמה.
    לפעמים זו מצוקה קשה מאוד, רכבת הרים שעולה ויורדת ולא נותנת מנוח.
    אבל מתוך כל החושך
    מתוך כל הדמיון והמצוקה,
    להזכיר לנו, באהבה: "הכל בסדר, הכי בסדר".
    זה מבחן האמונה.

    נכון המציאות לפעמים נראית עכורה, אבל אין עוד מלבדו.
    העולם לא הפקר,
    אין מקום לרע, יש מקום לטוב ולאור של ההשגחה.

    והטוב הזה צריך לבקוע מהאור של האמונה שבליבנו, החוצה - לעולם כולו.
    לא להאמין לרע. מבחינת האמת - אין רע! להחזיק באור, באמונה.
    תקווה, ביטחון, כגמול עלי אמו.

    אני לפעמים בתוך דמיונות, מחשבות, ולפעמים יוצאת מהם, שמעתי שכל אדם צריך להאמין באמת בטוב, ולסלק את הפחדים.
    אני חושבת שתחושת הפחד נמצאת על אותה סקאלה של אהבה ואושר.
    ככל שיותר מפחדים ומתעלים מעל הפחד - כך אפשר להגיע לתחושות של הכרת הטוב, אהבה, ואפילו אושר.
    אני מכירה בעובדה הזו שרק ה' מנהל את הכל, והוא טוב ומיטיב לכל ועוד מעט יתבהר הכל, ואין צורך לתת מקום למשהו אחר!

    אני לא רוצה את הדמיונות, לא רוצה את המחשבות הרעות ובטח שלא רוצה רע.

    אני רוצה טוב , ביטחון, שמחה.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: אוראל סולטן, ספרות בנשמה, ר' יעקב ישראל ועוד 11 משתמשים14 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    המאושר!
    חזק מאוד! אותנטיות מדהימה! מה שאת מתארת בפתיחות מדהימה, זה ממש מה שכתוב בספרים שהחושך משמש...
  • 2 1K
    • ה
    סיפור בהמשכים חַבּוּרֶה - סיפור בחמישה פרקים פחות או יותר
  • הווה פשוט //




    • אומרים שאני חברה'מן.

    לא ברור לי אם זהו שבח או גנאי, או סתם ציון עובדה.

    מבחינתי כל דבר שמייחד אותי על פני השאר, מתקבל בברכה.

    כמות הצומי בעולם הזה מוגבלת, ואנשים נלחמים לקבל פרוסה ממנה. ומאז שנפתחו שערי המדיה השונים להציג בפנינו חלקים גדולים יותר ויותר של העולמות הקרובים והרחוקים, ההמונים נעשים יותר ויותר אפרפרים בעינינו. וקרב הישרדות ניטש על כל קמצוץ ייחודיות אפשרי. הקרב הוא קשה ואכזרי, גם אם הוא מתנהל ברובו מתחת לסף התודעה.

    לכן אני שמח על כל מאפיין שיכול להרים את ראשי מעל הזרם האפור, ולמשוך אלי תשומת לב. בין אם זה טוב או רע, אולי זה שאני גבוה, שיש לי נמשים, או שאני חברה'מן.

    הצורה הכי מקובלת להתבלט במגזר שלנו, היא כמובן, בלימוד. אבל עבורי זה מחוץ לתחום. זהו שטח שבו אינני מסוגל להגיע לאיזשהו מעמד.

    כי בלימוד התורה אפשר להצטיין או בבקיאות או בלמדנות. בשביל בקיאות צריך זיכרון טוב או כושר התמדה ועדיף גם וגם. לי את שניהם אין.

    וכדי להיות למדן צריך להיות מאלה שמתעמקים ומתווכחים וכותבים ומחדשים. ואילו אני, יושב ליד גמרא, קורא קטע. אם מובן - טוב. אם לא - מסתכל קצת במפרשים וברגע שמוצא פשט, ממשיך הלאה. אין לי סבלנות לגישה של "בוא נראה מה אפשר לעשות כאן עוד", שונא לחפור מתחת לדברים הפשוטים ולנסות לזעזע אותם, לשם מה זה טוב בכלל.

    אז את המרץ והתושייה שלי אני מפנה לכיוונים טכניים יותר, לארגן לסדר להכין לבצע. בקיצור הטייטל שלי הוא, חברה'מן.

    מי שמשתמש היום במילה "חברה'מן" זה אומר משהו על הגיל שלו.

    החברים שלי בכולל משתמשים במונחים מודרניים יותר כדי לתאר אותי. חברה'מן, קורא לי רק הראש כולל.
    כמו שהוא עשה אתמול אחר הצהרים, כשהבאתי לו את חשבונית הניקוי-יבש של המגבות.

    "שב רגע, ר' דב", הוא הצביע על הכסא שמולו, "אתה הרי חברה'מן. אולי יש לך רעיון איך אפשר לעשות שהכולל יהיה, איך לומר..." ידיו נעו במעגלים בניסיון להביע משהו שלא הצלחתי להבין. האברכים באים והולכים, ואין שום..." אצבעותיו כמו לשו בצק דמיוני, בכוח רב.

    גיבוש, חשבתי. זו המילה שהוא מחפש. אלא שמן הסתם אינו מכיר אותה.

    "דיבוק חברים", אמרתי.

    כף ידו חבטה על השולחן, "בדיוק!" קרא בקול.

    "דיבוק חברים" חזר ואמר לעצמו, מלא סיפוק על התגשמות המושג המעורפל שהציק לו, לתוך שתי מילים מדויקות וממצות.

    הווילון שמאחורי ראש הכולל, פירפר גלים גלים. כי מאוורר הרגל שנע בקשת איטית, הפנה אליו כעת את פניו.
    אחר כך עבר המאוורר לשחק בזקנו של ראש הכולל. והווילון חזר להתיישר, עדיין רועד קלות, כמו אוגר כוחות לקראת הסיבוב הבא.

    ואז בא תורה של הגמרא הגדולה הפתוחה על השולחן, דף אחד התרומם, ביצע ריקוד קטן ומפותל באוויר, ואז התהפך באוושה לצד השני, כשדף נוסף שמתרומם מיד בעקבותיו, נעצר באצבע ראש הכולל שנחתה עליו וממשיך לזמזם ולרטוט במרדנות.

    "אפשר לארגן שיגידו חבורע'ס", שלפתי קלף ידוע.

    "בתוספת מלגה? אני לא בטוח שאצליח להשיג תקציב ל..."

    "בלי שום מלגה".

    "נראה לך שהאברכים ירצו?" שאל ראש הכולל, מתבונן במאוורר הבודק את עמידות צווארוני חולצתי.

    "בוודאי שירצו, מי לא אוהב להשמיע את עצמו. להציג לאחרים דבר שהוא יצר. מימוש עצמי".

    "מישמוש מה?" הפנה אלי ראש הכולל את אזנו, מניח יד מאחוריה.

    "הוצאה מהכוח אל הפועל", הסברתי, "זה משהו שאנשים משתוקקים לו".

    המאוורר התייאש מהצווארון שלי וחזר לרשרש את המסמכים שעל השולחן בזה אחר זה, הפך עוד דף בגמרא הגדולה, השתעשע מעט בזקן הלבן ולבסוף הגיע שוב אל מה שנראה כי הסב לו את העונג הרב ביותר - הטרדת הווילון.

    "אנשים משתוקקים להגיד, זה נכון, השאלה הקשה היא, אם יש כאלה שמסוגלים להקשיב". אמר ראש הכולל, שידע דבר או שנים על טיבם של אברכים.

    "אני אארגן קבוצה של, נניח, חמישה אברכים, בשביל התחלה. שכל שבוע אחד אחר מוסר חבורה לפי תור.
    אמת שלאף אחד אין סבלנות להקשיב. אבל אדם אומר, אני מוכן להקריב ארבע הקשבות תמורת אמירה אחת".

    "תמורת אמירה אחת, שאני יודע שאף אחד לא מקשיב אליה?!" פקפק ראש הכולל.

    "לי כן יקשיבו! כך חושב כל אחד". אמרתי בחיוך.

    הראש כולל הצטרף לחיוך. "נו ר' דב, רעיון טוב הצעת. אני באמת חושב שזה יפתח בין האברכים...אה..." הוא שילב את אצבעותיו שוב ושוב.

    אינטרקציה, זו המילה שהוא היה זקוק לה, אך מכיוון שלא מצאתי לה תחליף, אמרתי בפשטות, "אני אארגן את זה בעזרת השם" וקמתי ממקומי רגע לפני שהמאוורר חזר אל טווח צווארוני.

    המשך יבוא בעז"ה
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: היו היה, אפרת תהל, פינקיו ועוד 51 משתמשים54 //
    28 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ז
    זלמן שטארק
    פשוט וואווווווווווווווווווווווווווווווווו אחד ענק!!!! חבל שאי אפשר ללייק סיפור אחד 37 פעמים...
  • 5 6 7 5K
    • נ
    דיון הסדרה המיתולוגית ממלכה במבחן - במבחן הסדרה המיתולוגית
  • נ. גל //
    • "על שלושה דברים הספר עומד, ועל דבר אחד הוא זז.
    על שלושה דברים - הרגש, השכל והאמונה.
    ועל דבר אחד - אלו הדמויות."
    (ספר האגדות הגדול של נ. גל)

    אז מה טוב בממלכה במבחן?
    שהיא מיתולוגיה.
    המיתולוגיה היהודיתת-חרדית הראשונה בעת החדשה.
    מיתולוגיה שהפכה לאבן דרך לכל ספרי המיתולוגיה החרדית שנכתבו ויכתבו אי פעם.
    יעיד על כך שם הסדרה, שממצה ב2 מילים את כל סיפורי המיתולוגיה האפשריים. כולנו בני ממלכה אחת גדולה וקסומה, שאם רק נבחר בטוב - תיכון ממלכתנו עדי עד.
    מה רע בממלכה במבחן?
    שהיא מיתולוגיה.

    לכל קהילה או קבוצת השתייכות בעולם יש מיתולוגיה משלה.
    אצל חלקן זה כולל פנטזיה, יצורים קסומים.
    אצל חלקן אלו מלכים ונסיכות, קבצנים ורוזנים.
    בכל המיתולוגיות, האגדות הקסומות שעליהן גדל דור ההתבגרות וצעירי הצאן - יש מכנים משותפים.
    אותם מכנים שהוזכרו שוב ושוב ושוב בעניין ממלכה במבחן בכל הדיונים הארוכים. כולל תחושת הגילוי המדהימה של נערים כשהם נתפסים אל הסדרה והזעם הקדוש המלווה את המעריצים בויכוחים חסרי תוחלת.
    כאן אתמקד במאפיינים שלא עוסקים רק בעלילה או רק בקוראים. בעיקר במאפיינים שהבנתי כשסקרתי את הקשר בין השניים. ביקורת ודעות אחרות יתקבלו בברכה.

    1. הדמויות עוברות תהליך, מסיימות אותו בטוב המוחלט ונשארות מושלמות לשארית חייהן. לכן, אגב, התחושה היא שהן זכאיות לחיי נצח (לא קורה בממלכה במבחן אבל נפוץ מאוד במקומות אחרים). אם דמות הופכת לדמות מיתולוגית של טוב מוחלט או רוע מוחלט - הרי שהיא נכנסת בהגדרת "שוטים לא מתים, הם מתחלפים".
    אפילו פאנז'י הוא דמות המשוגע המיתולוגית. גם הוא לא ימות אלא יתחלף לאורך הדורות, ושיטות הטיפול בו יתקדמו וישתכללו - אך הוא לנצח יצעק ברחובות 'היי, אתם אולי הרוב - אבל אתם לא הנורמליים!'.

    2. כל הצדקת קיומן של הדמויות היא כדי לחנך את הקורא. לחנך, רק לחנך - ותמיד לחנך.
    דמיינו את הסדרה כפי שכתבו אותה סופריו של יוסף דיאלידאן.
    האם יש לסדרה כזו זכות קיום?
    על בגידתו הנוראה של מהללאל, הנער שהמלך הרחום הקים מאשפתות - אך בחר להידבק במלך הממלכה השכנה.
    על שלושת בני המלך, שאף אחד מהם לא באמת היה ראוי לכתרו.
    זו הייתה יכולה גם כן להיות מיתולוגיה באותה המידה, כיוון שגם אז היא הייתה באה ללמד את הקהל מסרים.
    פשוט לא המסרים בהם בחרה הסופרת בסדרה הספציפית הזו.
    כלומר, הגיבורים אינם באמת גיבורים והנבלים אינם באמת נבלים. כולם הם כלי שרת לצורך בניית מיתולוגיה.
    ומיתולוגיה, מה לעשות, מטרתה לחנך את הקהל לתפיסת עולם כוללת ורחבה. אה, וחד משמעית. כמובן.

    3. אקספוזיציה.
    זו הסיבה המרכזית שהמיתולוגיה של מיה כבשה את הלבבות. כאן אפשר לכלול כמעט את כל ספריה, כי באמת מדובר על כוח העל המדהים של מיה.
    אחד מאלף הוא למשל דוגמא טובה. מציג יקום שכולנו יכולים לדמיין את עצמנו בו. או את נכדנו. מתוך התיאורים עולים כל הפחדים האנושיים המתבקשים: מרד רובוטים. ריחוק אנושי. קשיי חינוך. בקרה ממשלתית. קונספירציות. סודות בקהילה.
    כל אלו הן מורכבויות מתבקשות, שנידונו לאורך כל ההיסטוריה (במסווה כזה או אחר).
    אלו שאלות מיתיות, כיוון שהשאלות הללו לעולם יעסיקו את בני האדם.
    מאז היום בו סוס מאולף פצע את בעליו, ששור נגח ללא סיבה נראית לעין - עד ליום בו רובוט דמוי אדם יתעתע במוחו של ילד בן 6 וישכנע אותו להתפלל במניין עם רובוטים (ולשמוח שזכית לומר קדיש וקדושה!).
    סיפור הרקע הוא (כמעט) הדבר היחיד שמבדיל בין המיתולוגיות השונות. סיפור רקע טוב = הצלחה בשבלונה המיתית.

    יש עוד אין סוף זוויות לתקוף דרכן את העניין, אך נדמה שיש עוד נקודה אחת שמתבקשת ביותר:
    4. גברים ונשים.
    יש מיתולוגיה גברית, יש מיתולוגיה נשית.
    נדיר וקשה מאוד לייצר מיתולוגיה שמציגה את העולם באופן אופטימלי בקשר ביניהם.
    אישה חזקה הופכת בקלות לאישה מניפולטיבית או לצל של בעלה.
    גבר חזק הופך לקדוש מעונה או לנרקיסיסט שלא מודע לעצמו.
    זהו טבעה של מיתולוגיה.
    בעולם האמיתי, לכל אישה יש גם תכונות גבריות ולכל גבר יש גם תכונות נשיות. הערבוב הזה יוצר את התפקוד השפוי.
    בעולם המיתי, כל דמות מוקצנת לטובת המסר הכולל. לכן האישה מאבדת את הטווח הנשי הרחב, והגבר מאבד את הטווח הגברי הרחב.
    הדמויות הופכות לפלקט שטוח ברגע שנוגעים בתחום הזה.
    לצערנו, גם בממלכה במבחן.

    ובקצרה, עוד כמה נקודות:
    5. בכל ספר הדמות המרכזית היא כזו שכלל לא שמענו על קיומה בספר הקודם, ויהא המהלך מאולץ ככל שיהא.
    6. קרבות מילוליים על הכתר, במקום סיף עד המוות.
    7. כל הדמויות הטובות שואפות לחיים זהים יחד עם כל הדמויות, וכל הרעות שואפות לחיים זהים - אבל בתנאי שהם היחידים שיהנו מן החיים האלה.
    8. שירי עם על הגיבורים. כלומר הפיכה לדמות מיתולוגית עוד בחייהם.
    9. כל הדמויות יפות, ואם יש מכוער - הוא בא ללמד אותנו מסר על הכיעור. המסר הוא להתמקד בפנים, בזמן שהאקספוזיציה (סעיף 3) מחנכת אותנו בעקיפין כמה חשוב שהגיבורים יראו טוב. כולם, תמיד.
    10. מוות הוא כפרה, פתרון מושלם לכל נשמה מיוסרת.
    11. צמדים. כל הדמויות באות בצמדים, כמו שפירטה     @Sparrow Bird בארוכה. קל מאוד להעביר מסר בצמד, קל מאוד להפוך את הסיטואציה לזכירה. כל מה שצריכים בשביל מיתולוגיה קיים בזוג, ואם לא - אז בשלישיה מאולצת שתסביר כמה עדיף להתנהל בצמדים.
    12. הבעיה החמורה ביותר מבחינתי, היא המסרים. בכל מיתולוגיה, בכל יקום, ובעיקר בממלכה במבחן, המסר תמיד יהיה שעלינו להמיר את אישיותינו בכדי לזכות לתוארי אבירות, גבורה וצדיקות. להכיל את עצמי? זה שמור לרעים. דמות שלא מסוגלת להפוך לאחרת לא תזכה לגאולה אף פעם (פנרס, יקוואל, פאנז'י).

    בתוכי עולה החשד, שכל אותם "באגים" בסדרה הנפלאה הזו, הם תוצרי לוואי של מה שהפך אותה לחובת קריאה.
    כך נכתבת מיתולוגיה.
    ואלו הן תופעות הלוואי המוכרחות שלה.
    כאן עולה השאלה החשובה מכל: מה צריך לעשות הכותב החרדי שמבקש לשחזר הצלחה מבלי לשחזר את הכישלון הכרוך עימה?
    ואין לי מושג, לכן כותרת הטקסט הזה היא דיון. בעצם גם למען החיפוש המשותף אחר תופעות ספרותיות אחרות ששייכות לז'אנר ובולטות בסדרה.
    • תודה
    • שכוייח!
    • וואו!
    Reactions: עברייה, בְּרוֹ, yael305 ועוד 47 משתמשים50 //
    139 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ר' יעקב ישראל
    ר' יעקב ישראל
    לוחמי התמורות הוא ספר מדהים ששווה קריאה! יש בו אכן הרבה משמעויות נסתרות, סגנון אלגורי סטייל יעל...
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה