פוסט ארוך ומַלְאֶה על מנגה - למיטיבי לכת

[מרים יעל]

פוסט מעניין! תודה
וההערת אגב שלי- זה מעניין שבחרת 'רגש' בתור אחת הסיבות שאת אוהבת מנגה, בזמן ש 'חוסר משווע של רגש' זה הסיבה שאין לי חיבה כלל למנגה..

אם אני הייתי מחליט על הגדרות, הייתי מגדיר שמה שאת קוראת רגש במנגה, נקרא באמת אינטנסיוויות. אולי. אבל הרגשש, שטוח כלענה. מותר לנו לא להסכים!
תודה על הפוסט המעניין

יש מצב שמה שאני קוראת לו מנגה זה לא מה שאתם קוראים לו מנגה.
אחרת אין לי דרך להסביר את זה.

 

[מרים יעל]

זה לא הנקודה, העניין הוא - יש איזה חופש אומנותי מפחיד שם, כאילו הכל מותר

שמישהו יענה לי על השאלה אבל,
האם בקומיקסים מערביים, אירופים ואמריקאים, אין חופש אומנותי מפחיד? לא הכל מותר? האם שם- אין אלימות? אין רוע?
לא, זה באמת נשגב מבינתי. למה אתם (ואני פונה לכלל המשתתפים בדיון הזה) חוזרים על זה שוב ושוב, שבמנגה יש רוע ואלימות, בזמן שיש את אותו המינון ואף הרבה יותר מזה בז'אנר האמריקאי והאירופי המקביל?

 

[ronitg]

שמישהו יענה לי על השאלה אבל,
האם בקומיקסים מערביים, אירופים ואמריקאים, אין חופש אומנותי מפחיד? לא הכל מותר? האם שם- אין אלימות? אין רוע?
לא, זה באמת נשגב מבינתי. למה אתם (ואני פונה לכלל המשתתפים בדיון הזה) חוזרים על זה שוב ושוב, שבמנגה יש רוע ואלימות, בזמן שיש את אותו המינון ואף הרבה יותר מזה בז'אנר האמריקאי והאירופי המקביל?

אנסה לענות לך, למרות שמדובר במשהו שקשה להסביר.
(ובכל אופן הרבה אנשים פה חוזרים עליו בלי לתאם עמדות מראש... אז כנראה יש בזה משהו)

זה לא שאלה של מינון, אלא שאלה של סוג.
איזה סוג אלימות יש בז'אנר הזה?
והאלימות במנגה היא מפחידה, וקרה. אפילו רק בקו שלהם, בלי להיכנס לסצנה מסוימת או סיפור מסוים. יש שם משהו נורא קר ואלים, כמו שכתב כתבתי איזה חמשתלפים פעמים, וגם הרגש שלהם יש בו משהו כזה... קר.

בקיצור נורא קשה להגדרה ולהסבר,
אבל זהו בערך.

 

[הגיבן]

זה מאוד פשוט, @מרים יעל
כולם פה מכירים אנימות ומנגות וכולי. (אני לא)
אף אחד פה לא פתח כרך אחד של אקס-מן.
זה פשוט מראה כמה האסייתים טובים ביחצנות.

אבל אני כן מסכימה אם התאור של ה"אלימות".
בייחוד הניתוח היפהפה של @רון סגלוביץ
זו ביקורת נהדרת לספרות של הזאנר.

בואו נתמקד בסגנון האיור.
נראה לי סטינו.
(במקום שהמנהל מתייאש היה מנהלת)

 

[מענדי בריל]

רוצים חפירה או לא רוצים

רוצה מאוד, בכתב בלבד... מאוד נהניתי מהפוסט, והמחלוקת באמת עקרה... כולם פשוט צודקים כאן

 

[הגיבן]

המחלוקת אינה עקרה, היא פשוט נסחפה לטעמים אישיים. ובטעמים - כולם צודקים.

הנושא האמיתי שהועלה לדיון:
מנגה הוא סגנון. וככזה, יש לו זכות קיום.

 

[רון סגלוביץ]

שמישהו יענה לי על השאלה אבל,
האם בקומיקסים מערביים, אירופים ואמריקאים, אין חופש אומנותי מפחיד? לא הכל מותר? האם שם- אין אלימות? אין רוע?
לא, זה באמת נשגב מבינתי. למה אתם (ואני פונה לכלל המשתתפים בדיון הזה) חוזרים על זה שוב ושוב, שבמנגה יש רוע ואלימות, בזמן שיש את אותו המינון ואף הרבה יותר מזה בז'אנר האמריקאי והאירופי המקביל?

לא ראית שציטטתי כזו שאלה, כאילו שהיה ברור שמישהו ישאל, כי זה טעות מתבקשת.
ואז נסיתי להסביר, שזה לא הנקודה של מה שמציירים, כי כן, נכון, גם בשאר הסגנונות יש לא פחות מוטיבים אלימים. אבל נסיתי להתמקד בסוג אלימות אחר שיש במנגה. חמקמק מרומז וערמומי.

אני אנסה מכיוון אחר, בזהירות..

אני נגיד תהיה סצנה אלימה, וכל הסגנון יסייע לאלימות, סגנון גרנג'י ומחוספס של קו, דמויות וולגריות, צבעים עזים וכו' וכו', אז זה אלים כמובן, אבל במובן אחר, כל התפאורה עוזרת לך להרים את מנגנוני ההגנה מפני התוכן האלים.
אבל, אם לאותה רמת אלימות, אתה תיחשף, כאשר שום דבר לפני זה לא רימז לך על כך, כל הקווים עדינים וזורמים, הדמויות מתוקות עם עיניים גדולות ותמימות, כל מנגנוני ההגנה שקטים ובום!!! אלימות נוראה, אז זה תופש אותך לא מוכן ונכנס חזק, הרבה יותר חזק.

ומה שאני בא לומר, שזה מכוון. לא שאי אפשר לקחת את הקווים האלה, ובאמת לעשות אתם משהו תמים ורגשי, אלא שמאוד מאפיין בקומיקסים של מנגה, (לא שאין גם דברים יפים, אבל יש שם את התופעה הזו) להשתמש בזה במגמתיות - להביא לך בהפוכה. ..."חשבת שהכל יפה, חמוד ותמים?! בוווום!!!"

מובן?

 

[אבימי]

@שאול יצחק בא והנחית את המילה -
אינטנסיביות.
זו בול התחושה.
משהו דחוס, שעלול כל שניה להפוך למשהו חזק מדי. גם במנגות שקטות - יש יופי גדול אבל הגזמות פראיות בביגוד, או בעיצוב הסט, או בשיער.
ונכון שיש קומיקסים מערביים אלימים, אבל הם אלימים במוצהר ונועדים למי שרוצה אלימות.
במנגה יש תחושה מטרידה מעט, שעל פניו הכל חמוד ופשושי כזה ומתחת לפני השטח יש סאב טקסט אינטנסיבי וזר.
ועוד לא דיברו פה על שפת הקומיקס שלהם,
שהתנועה שלה, והקצב שלה, וכל המעברים בין פריים לפריים הם מאוד מיוחדים, ומאוד שונים ושכדאי מאוד לנכס כמה עקרונות שלהם,
ועיין עוד בענין בספר הנהדר "להבין קומיקס"
של סקוט מקלאוד.

 

[שירי כהן]

הוי, @מרים יעל, את משהו נדיר את.

 

[שירי כהן]

חחחחחחחחחחחחחחחח
@ronitg !!!
התחדשי נא על הלוגו!!!!
הורס!

(סליחה על הסטיה הלא ענינית)

 

[מרים ליף]

למה יש לי תחושה שמועדון אוהדי המגננה מקביל חברים עד גיל מסויים? (28?)

ראיתי סרט מצוייר יפני באורך מלא.
הרקע היה ריאליסטי עד כדי אי נוחות, קשה להבחין האם זה צילום או איור.
הדמיות שטוחות מאוד גם עיצובית וגם ריגשית.
אמא\ הבנים\ המורים\ תלמידים\ות - כולם נראים באותו הגיל פחות או יותר.
הרגש זה משהו שמקסימום מדברים עליו אך לא מרגישים...
וכמובן- הסיום המרגש עם דמעות פלסטיק ושיר מערבי קורע לב.

הייתי לוקחת מהז'אנר כמה השפעות סגנוניות.
מאמינה שמי שחשוף להרבה סגנונות ולא מעריץ עיוור בסופו של דבר יבנה לעצמו סגנון מסוים.

מי שמנסה לקחת את ההערות לכיוון אישי - כנראה חדש בפורום.
כאן תרבות הוויכוח מספיק מפותחת בכדי לתת מקום להרבה דעות..

חג אורים שמייח.

 

[ronitg]

משהו דחוס, שעלול כל שניה להפוך למשהו חזק מדי. גם במנגות שקטות - יש יופי גדול אבל הגזמות פראיות בביגוד, או בעיצוב הסט, או בשיער.
ונכון שיש קומיקסים מערביים אלימים, אבל הם אלימים במוצהר ונועדים למי שרוצה אלימות.
במנגה יש תחושה מטרידה מעט, שעל פניו הכל חמוד ופשושי כזה ומתחת לפני השטח יש סאב טקסט אינטנסיבי וזר.

היטבת להגדיר!

חחחחחחחחחחחחחחחח
@ronitg !!!
התחדשי נא על הלוגו!!!!
הורס!

(סליחה על הסטיה הלא ענינית)

תודה שמחה שהצחיק אותך

 

[אנאל- ציור עם לב]

לא ראית שציטטתי כזו שאלה, כאילו שהיה ברור שמישהו ישאל, כי זה טעות מתבקשת.
ואז נסיתי להסביר, שזה לא הנקודה של מה שמציירים, כי כן, נכון, גם בשאר הסגנונות יש לא פחות מוטיבים אלימים. אבל נסיתי להתמקד בסוג אלימות אחר שיש במנגה. חמקמק מרומז וערמומי.

אני אנסה מכיוון אחר, בזהירות..

אני נגיד תהיה סצנה אלימה, וכל הסגנון יסייע לאלימות, סגנון גרנג'י ומחוספס של קו, דמויות וולגריות, צבעים עזים וכו' וכו', אז זה אלים כמובן, אבל במובן אחר, כל התפאורה עוזרת לך להרים את מנגנוני ההגנה מפני התוכן האלים.
אבל, אם לאותה רמת אלימות, אתה תיחשף, כאשר שום דבר לפני זה לא רימז לך על כך, כל הקווים עדינים וזורמים, הדמויות מתוקות עם עיניים גדולות ותמימות, כל מנגנוני ההגנה שקטים ובום!!! אלימות נוראה, אז זה תופש אותך לא מוכן ונכנס חזק, הרבה יותר חזק.

ומה שאני בא לומר, שזה מכוון. לא שאי אפשר לקחת את הקווים האלה, ובאמת לעשות אתם משהו תמים ורגשי, אלא שמאוד מאפיין בקומיקסים של מנגה, (לא שאין גם דברים יפים, אבל יש שם את התופעה הזו) להשתמש בזה במגמתיות - להביא לך בהפוכה. ..."חשבת שהכל יפה, חמוד ותמים?! בוווום!!!"

מובן?

@שאול יצחק בא והנחית את המילה -
אינטנסיביות.
זו בול התחושה.
משהו דחוס, שעלול כל שניה להפוך למשהו חזק מדי. גם במנגות שקטות - יש יופי גדול אבל הגזמות פראיות בביגוד, או בעיצוב הסט, או בשיער.
ונכון שיש קומיקסים מערביים אלימים, אבל הם אלימים במוצהר ונועדים למי שרוצה אלימות.
במנגה יש תחושה מטרידה מעט, שעל פניו הכל חמוד ופשושי כזה ומתחת לפני השטח יש סאב טקסט אינטנסיבי וזר.
ועוד לא דיברו פה על שפת הקומיקס שלהם,
שהתנועה שלה, והקצב שלה, וכל המעברים בין פריים לפריים הם מאוד מיוחדים, ומאוד שונים ושכדאי מאוד לנכס כמה עקרונות שלהם,
ועיין עוד בענין בספר הנהדר "להבין קומיקס"
של סקוט מקלאוד.

רב אבימי ורב סגלוביץ' ברשותכם, שוב אתם לא מדברים פה על הסיגנון אתם כבר מתחילים להיכנס לתוכן. דמות שנראית X ואח"כ מתגלית כ-Y זה רק בתוכן. אנחנו מדברים על הסיגנון האיורי בלבד!
לא על התוכן, כי תוכן כאמור זה עניין אישי.
ואכן חושבת שהיה חסר השפה של הקומיקס זה עולם ומלואו, אפשר לדבר ולהרחיב הרבה בנושא.

 

[ronitg]

רב אבימי ברשותך, שוב אתם לא מדברים פה על הסיגנון אתם כבר מתחילים להיכנס לתוכן. דמות שנראית X ואח"כ מתגלית כ-Y זה רק בתוכן. אנחנו מדברים על הסיגנון האיורי בלבד!
לא על התוכן, כי תוכן כאמור זה עניין אישי.
ואכן חושבת שהיה חסר השפה של הקומיקס זה עולם ומלואו, אפשר לדבר ולהרחיב הרבה בנושא.

הוא דווקא דיבר על אלמנטים חזותיים בעיקר, ז"א על הציור עצמו.
וא"א להפריד לגמרי את הציור מעולם התוכן שלו. זאת שפה אחת סך הכל.

 

[אנאל- ציור עם לב]

הוא דווקא דיבר על אלמנטים חזותיים בעיקר, ז"א על הציור עצמו.
וא"א להפריד לגמרי את הציור מעולם התוכן שלו. זאת שפה אחת סך הכל.

אבל כמו בכל ארץ וסגנון יש ג'אנרים שונים בתוך הסיגנון עצמו. יהיו את הקומיקסים היפים והתמימים יותר (תואם ילדים ומשפחה=להגדרתם, לא נכנסת לדקויות זה נושאים שונים) והאלימים יותר שגם זה מצוי בשכבות הגיל השונים. ואת זה יש בכל סגנון קומיקס שהו.
אני ממש לא חושבת שבכל מנגה יש אלימות, מהיכרות שלי עם הסגנון.
ואני כן אוהבת ומקבלת סגנונות שונים בניגוד למילים שנאמרו כאן, אני לא מכורה מושבעת לסיגנון, אני לוקחת מה שאני רואה לנכון שטוב להשתמש בו כמו כל כלי שמש אותי לצורך שלי.
ואם אתם בכל זאת מתעקשים לא לקבל ולהכיל את הסיגנון זו בעיה נטו של עצמכם, ואין צורך להזכיר זאת בכל ציור המצוייר בסגנון הנ"ל- שעולה באוויר הפורום הנחמד הלזה. הבנו שיש לכם טעם אחר תגיבו עניינית לציורים, למאייר/ת בלי כל פעם להוסיף מילות לוואי שאין להן צורך.

 

[מרים ליף]

ואם אתם בכל זאת מתעקשים לא לקבל ולהכיל את הסיגנון זו בעיה נטו של עצמכם, ואין צורך להזכיר זאת בכל ציור המצוייר בסגנון הנ"ל- שעולה באוויר הפורום הנחמד הלזה. הבנו שיש לכם טעם אחר תגיבו עניינית לציורים, למאייר/ת בלי כל פעם להוסיף מילות לוואי שאין להן צורך.

התפתח כאן דיון מרתק ומעמיק. לא כדאי לקחת לכיוון אישי.
לדוג' אני מעריכה מאוד את הציורים של @מרים יעל למרות שממש לא מחבבת מאנגה.

 

[שני.ס]

איזו סקירה מעולה!!! מכל הבחינות. יוו הרסת, אני יושבת לי וקוראת ומדי פעם אני צוחחחקת.
הייתי חייבת להכין לך מחווה קטנה בהקשר להאכלת התינוקות בפלפל חריף וכורכום.

 

[סטודיו מנטה]

כתבת מעולה, מעולה מעולה!!
ועשית לי חשק לבוא אליך ברגע זה, להתיישב מולך ולבקש שתלמדי אותי לאייר מנגה.
למזלך אין לי מושג איפה את גרה. חג שמח שיהיה
ותעלי עוד פוסטים כאלו!

 

[שירה 123]

איזו סקירה מעולה!!! מכל הבחינות. יוו הרסת, אני יושבת לי וקוראת ומדי פעם אני צוחחחקת.
הייתי חייבת להכין לך מחווה קטנה בהקשר להאכלת התינוקות בפלפל חריף וכורכום.
צפה בקובץ המצורף 414525

קצת רחמנות על התינוק....

 

[אנאל- ציור עם לב]

התפתח כאן דיון מרתק ומעמיק. לא כדאי לקחת לכיוון אישי.
לדוג' אני מעריכה מאוד את הציורים של @מרים יעל למרות שממש לא מחבבת מאנגה.

לא הבנתי איך זה קשור למה שכתבתי, יכולה להסביר?