:::: נספח כללי ל"שיר-שור"ים::::

[אבימי]

בשביל לא לפתוח נספח לכל שיר-שור
כאן הגיגיכם.

 

[מוישה]

כרך גדול של רומי

בבית המדרש לומדים הכול
בבית המרזח שותים יחד
בבית־עקד־ספרים מחכימים
ובבית הספר חינוך אחיד.
תבנית.

רק בחוצות ברחובות קריה
האם ילכו שניים יחדיו
בלתי אם נפרדו־נבדלו,
כי לא מחשבותי מחשבותיו
וגם לא דרכי דרכיו.
השוֹנוּת ברחובות תיתן קולה
עוד ישבו זקנים וזקנות
גם בני אדם גם בני איש
ובני אדם הדומים לבהמה
והרוכל עַל סדקיותיו
והישמעאלי אַל־טֶע זַאכניו,
ואף אבן מקיר תזעק
על הסורר התורן – גוואַלד.

ומה תפארתו של מלך
אם לא על נפרדים
על גיוון של רוב עם
על אברך ואיש שיבה
על אדם היוצא לפועלו
על נוער יושב ברזלים
וכוכבים על מסילותם.

שהקול נמזג עולה ומנגן
נעימת רחוב הרמונית,
מקול השם בהדר
אוושת רגליים המְחַשבוֹת
מוליכות לבית המדרש,
מקול השם בכוח
כרוז על זה שנאסף,
ומקול מחוללי כאיילות
קול מיואש של חיפוש
קול עמום של געגוע.

ועתים שהשכינה בוכה
אין לה בית ולא מנוחה
והיא מתפלשת בעפרים
לא, כי ברחוב אָלין
ורק מנגינת ההמון, העם
יש בה לנחם ולעודד,
כי אם ייאמר לך איה אלוקיך
אמור – בכרך גדול של רומי.

מקורות יינתנו בהתאם לדרישה. מבוסס על כתבי חב"ד, תורת 'איה' של מוהר"ן, והמשגיח שלי (הליטאי) מלפני כך וכך שנים - מיזוג מכל הקצוות. נכתב, אולי, כרצון לאזן את הקונוטציה השלילית-האבסולוטית שניתנה ל'רחוב' בעוד שלעתים הוא סוג של מפלט מכל מיני תיבות נח למיניהם. אבל איני לוקח אחריות, אל תנסו בבית.

 

[ביזנסטורי - אילה]

מקור למשחק המילים הלזה:

והישמעאלי אַל־טֶע זַאכניו,

הישנו?

ולעניין המסר-
לרחוב יש אכן קונוטציה שלילית ולא בכדי.
ניתן אולי לאזן ולומר
כי קול הלימוד מבית אחד
קול הצחוק מן הבית השני
קול התפילה מהבית השלישי
וקול הצדקת הדין מהבית הרביעי,
נשפכים כולם דרך החלונות אל הרחוב ויוצרים יחד סימפוניה חיובית.
לא יותר.
השהיה ברחוב (המקבל, המחבק והעוטף את כולם...) היא שלילית.
נקודה.

 

[ראש לשועלים]

מקורות יינתנו בהתאם לדרישה. מבוסס על כתבי חב"ד, תורת 'איה' של מוהר"ן, והמשגיח שלי (הליטאי) מלפני כך וכך שנים - מיזוג מכל הקצוות. נכתב, אולי, כרצון לאזן את הקונוטציה השלילית-האבסולוטית שניתנה ל'רחוב' בעוד שלעתים הוא סוג של מפלט מכל מיני תיבות נח למיניהם. אבל איני לוקח אחריות, אל תנסו בבית.

כשם שקילוסו של הקב"ה עולה מצדיקים שבגן עדן, כך עולה מרשעים שבגיהנם (מדרש רבה).
(תכל'ס השיר הוא איזביצא בגרוש).

 

[RACHELIZ]

לפעמים שהייה ברחוב נותנת קצת חופש ומרחב כמובן בגבול הטעם הטוב…

ונכון שבדרך כלל לרחוב יש השפעה שלילית אך יש כאלו שהבית שלהם גרוע להם מהרחוב...ושם הם מוצאים משפחה כמותם…

 

[מוישה]

ולעניין המסר-
לרחוב יש אכן קונוטציה שלילית ולא בכדי.
ניתן אולי לאזן ולומר
כי קול הלימוד מבית אחד
קול הצחוק מן הבית השני
קול התפילה מהבית השלישי
וקול הצדקת הדין מהבית הרביעי,
נשפכים כולם דרך החלונות אל הרחוב ויוצרים יחד סימפוניה חיובית.
לא יותר.
השהיה ברחוב (המקבל, המחבק והעוטף את כולם...) היא שלילית.
נקודה.

אין ספק, נוסח דבריי נכתב בציניות, אבל התוכן כוונתו פשוטה. הרחוב הוא תמונה לגיוון שעולה מכל הקצוות, מצדיקים, בינונים וגם מרשעים [כן, גם מהם יש מה ללמוד, אבל זה כבר קשור ל'איה' שאתו חתמתי ולא כאן המקום]. די דומה לסימפוניה שעולה מכל החלונות, כלשונך, ולא שמהיום נלך לגור ברחוב. הרחוב הזה שעליו אני מדבר הוא מפלט מתיבות נח קנאיות לדרכן האחת והיחידה והמצמצמות להחריד את חירות הנפש.

 

[ביזנסטורי - אילה]

הרחוב הזה שעליו אני מדבר הוא מפלט מתיבות נח קנאיות לדרכן האחת והיחידה והמצמצמות להחריד את חירות הנפש.

תודה.
עכשיו הבנתי יותר טוב.

 

[יוסף שחק]

השהיה ברחוב (המקבל, המחבק והעוטף את כולם...) היא שלילית.
נקודה.

קצת קשה לי עם מוסכמות שהשרישו לנו סבתות פולניות נפחדות, זה עושה לי גרדת.
רק בשביל האיזון אני חייב לכתוב: השהייה ברחוב מבורכת.

 

[ראש לשועלים]

הא לך רחוב
שא עיניך הבט
בהלך בן תורה
צועד במורדך

לא יודע ניב דל
שיחת יושבי קרנות
אם פנדל או נבדל
או שיוצאים לפרסומות

שפת ביבים
דברי רהב לפידים
עבורו הם היינו הך
יודע הוא פרך בתנ"ך

משלי וקהלת
ילוו אותו בלכתו
דברי הימים ואיוב
חבל נחלתו

מעני ואביון
לא יקפוץ ידו
עיניו בקרקע יביט
אך פשוטה היא היד

בן תורה כזה
צועד ברחוב
בן תורה כזה
נוצץ למרחוק

בגדיו ללא רבב
פשוטים ונכונים
נפשו שמחה כהוגן
דיבוריו קדושים

והרחוב משתומם
והעם עוצר מלכת
ובן תורה כזה
חומק עובר בלאט

בין ענפים לבין גדר
בין קריאת קודש
לבין מבצע ראש חודש
בין ז'בוטינסקי לרב שך
בין הרצל לבן פתחיה
בין הרחוב הריק
לבית המדרש המלא
בין עשיו ליעקב
ביני ובינך מה הוא?

יפה מאד. אבל קצת לא על הקרקע הדיבורים על משלי וקהלת דברי הימים ואיוב. אתה חילוני מקיבוץ "רהב לפידים" שחושב שבני התורה לומדים בישיבות משלי?!
פרק בתנ"ך הם לא יודעים, וודאי שלא פרך.

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

יפה מאד. אבל קצת לא על הקרקע הדיבורים על משלי וקהלת דברי הימים ואיוב. אתה חילוני מקיבוץ "רהב לפידים" שחושב שבני התורה לומדים בישיבות משלי?!
פרק בתנ"ך הם לא יודעים, וודאי שלא פרך.

שיפצתי בשביל כבודו

שפת ביבים
דברי רהב לפידים
עבורו הם היינו הך
יודע הוא פרק בתנ"ך
(וגם סיים את הש"ס)

 

[RACHELIZ]

אחח.
ידעתי שהרחוב יוציא מאיתנו את המיטב.
אחד הנושאים האסוציאטיביים… !

 

[ראש לשועלים]

שיפצתי בשביל כבודו

ואני בתומתי חשבתי שהכוונה לעמל הפרך המפרך ביגיעת התורה. או לאגוזי הפרך שמהם לבד ניזון חנינא בני.
מי יעמוד בסוד משורר.
בכל מקרה אני מגנה את השימוש בסמכויות מנהל לצרכים פוליטיים.

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

ואני בתומתי חשבתי שהכוונה לעמל הפרך המפרך ביגיעת התורה. או לאגוזי הפרך שמהם לבד ניזון חנינא בני.
מי יעמוד בסוד משורר.
בכל מקרה אני מגנה את השימוש בסמכויות מנהל לצרכים פוליטיים.

איך, איך הצלחת לראות כאן פוליטיקה???

 

[מוישה]

והישמעאלי אַל־טֶע זַאכניו

מקור למשחק המילים הלזה:
הישנו?

בוודאי שיש, למונח ולא למשחק מילים, כי אם גם את המשחקים נעתיק, אז מה יישאר למשוררים [גם כן משוררים]. זהו מקצוע "מכובד" שהגיע מהגולה, וכיום נשבה בידי ישמעאל. אבל כבר מיומו הראשון בארץ הוא ידע צרות, כאשר קנאי השפה קנאו להיותו יידי ולא בעברית הקדושה. הנה כתבה מלפני כ-80 שנה. [ולא לשכוח גם לעיין בערך בויקיפדיה...]

 

[אבימי]

חברים.
אתם כותבים כל כך יפה.

 

[הגשש]

מאז ומתמיד הייתי מביט ברחוב ומנסה לחשוב מה היה קורא אילו היו מריצים את הסרט מהר מהר....

 

[Ushaya]

@מטאלי מפעים ומחזק! ומשחקי המילים... לקרוא ולהנות, ואז לקרוא ולהחכים, ושוב לקרוא- ולהפנים.

@מכונתכתיבה קראתי, ועלה בי זיכרון ישן...

 

[מטאלי]

@מטאלי מפעים ומחזק! ומשחקי המילים... לקרוא ולהנות, ואז לקרוא ולהחכים, ושוב לקרוא- ולהפנים.

איזו מחמאה.
תודה!

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

בשביל לא לפתוח נספח לכל שיר-שור

או בקיצור
בשביל לא
לפתוח
לכל שיר
שור.

 

[מוישה]

או בקיצור
בשביל לא
לפתוח
לכל שיר
שור.

והשווה כאן ובהודעות ההמשך.