דרוש מידע חתימה לעורך דין ונוטריון

הירשם עכשיו!
  • הוסף לסימניות
  • #1
אני זקוקה ל'קשקוש' של עורך דין שהוא גם נוטריון.יש למישהו להמליץ על אחד זול?(לא מעניין אותי האיכות שלו,מצידי שיהיה מלצר בארמונות חן)רק חתימה לבנק
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
בד"כ יש מחיר אחיד... (אחד שהוא עו"ד בד"כ לא ילך להיות מלצר)
בכל אופן יש אחד וינברגר בירושלים (ברח' גבעת שאול) שחותם יותר בזול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אחד בכפר חסידים ממש זול
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
מה המחירים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אני חושבת שזה מחיר קבוע.
התעריפים נקבעים ע"י משרד המשפטים ומתעדכנים כל שנה
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
המחיר הוא קבוע ע"פ משרד המשפטי
לא יכול להיות בזה הנחות
המחיר 264 שח
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
264 לזוג.
170 ליחיד.
אין בזה הנחות (כמעט). זה מחיר קבוע בשוק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
מכירה מישהי מעולה בירושלים שלוקחת 100 על חתימות למשכנתא
לא יודעת למה את צריכה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
נסי לשלוח מישהו עם המסמכים לכוילל שמארגן עו"ד מתנדב שבא לחתום לאברכים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
נכתב ע"י shira500:
מכירה מישהי מעולה בירושלים שלוקחת 100 על חתימות למשכנתא
לא יודעת למה את צריכה...
לחצ/י כדי להרחיב...
מלפני שנתיים ...אבל אקטואלי בשבילי עכשו
אם יש לך פרטים שלה אני אשמח תודה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

אשכולות דומים

  • 6
    • T
    דרוש מידע עורך דין בפרויקט נופי הכרם בביתר
  • Thank you! //
    • יש פה מישהו שקנה בפרויקט נופי הכרם בביתר ויכול להמליץ לי לגבי עורך דין -
    האם מומלץ לקחת עורך דין למרות שהקניה היא מקבלן ובכל מקרה אי אפשר לשנות דברים בחוזה או שכן הצלחתם לשנות?
    האם יש לכם עורך דין זול ממולץ?

    בכל מקרה אם יש מישהו שקנה מאד יעזור לי אם אוכל לדבר איתכם בהקדם ולכל מידע.
    תודה!
    0 תגובות
  • 2 3 4 3K
    • כ
    מידע שימושי די לאבחונים, לא לומדים מקצוע.
  • ככר השוק //
    • התלבטתי אם להגיב באשכול אחר והחלטתי לפתוח חדש עם הסבר מהבסיס. כל תגובת-נגד תענה בברכה.
    אחד הכשלים העיקריים בחיפוש אחר עבודה\ מקצוע, הוא השאלה "איזה עבודה יש בזה"
    או- "אני כזו וכזו וכזו, במה כדאי לי לעבוד"
    מגדילים לעשות מנחשי ענן\ קוראים בשוקו, בקפה ובקווי האף ומסבירים למאובחן\ת הנלהבים איזה יכולות מדהימות יש להם (מה לא עושים כדי שלקוח יהיה מרוצה ויגרור את חבריו לאותו בור)
    ואז כשקמים מהספר ותולשים את הצ'ק ושואלים- במה אני יכולה לעבוד?
    אין תשובה ברורה. וחוזרים לנקודת ההתחלה המתסכלת.

    ההבדל בין פרופסיה להתקדמות מקצועית כללית
    יש מקצועות שלומדים אותם, והם פרופסיה- ראית חשבון, עיצוב דיגיטלי, עריכת דין, תכנות, רפואה, טיפול- מאד ברור מה לומדים ואיזה עבודה מחפשים אחר כך. זה פלוס גדול שהכיוון ברור, זה מינוס ענק אם התחום לא מתאים ורוצים לעשות שינוי. כמעט כל מה שלמדו לא רלוונטי לתחום אחר. צורת ההכשרה הזו מקובלת מאד בחברות שמרניות, כי ככה היה פעם. לכל אחד היה מקצוע ביד- סנדלר, חנווני, רופא או עורך דין. כל הבדיחות על האמא היהודיה והפולניה? אז היום זה ככה בחברה החרדית ובחברה הערבית בארץ. רוצים מקצוע ברור שגם אנשים שמרנים מבינים מה יש ביד.
    אבל זה רק מיעוט מהלימודים והעבודות בשוק העבודה המודרני.
    רוב הלימודים הם יותר כלליים ומקנים יכולות.
    * הם מתבססים על היכולות הבסיסיות של האדם (היוש יכולות אנליטיות יוצאות דופן+ חוש מיוחד לזכירת מספרי טלפון בע"פ+ גמישות בקפיצות לגובה),
    * מתקפים אותן עם ידע נוסף ותעודה ממוסמכת ומכניסים לתוך מסגרת ששוק העבודה מכיר בה ומתגמל-
    * מכאן האדם מנהל את הקריירה שלו באפיקים שמענינים אותו.

    אפשר לדמיין את זה כמו ההבדל בין ללמוד לנגן על כלי אחד מסוים (למשל פסנתר) לבין ללמוד מוזיקה באופן כללי – תווים, תיאוריה, סגנונות. הראשון נותן לך כלי ביד, השני נותן לך שפה שלמה שאיתה אפשר ליצור, ללמד, לנתח, או להמציא משהו חדש.

    רוב התארים במדעי החברה והרוח (מי יותר ומי פחות) נותנים תוקף ליכולות. נותנים ידע רלוונטי שהשוק מכיר בו. לא לחינם משרות זוטרות דורשות תואר ראשון כלשהו, משרות בכירות יותר בפיתוח פרויקטים דורשות תואר שני יתרון באחד מתוך התחומים-------. כי הם לא מחפשים דווקא תואר שני בתחום ספציפי. הם מחפשים מישהו שיש לו יכולות ניהוליות וניתוחיות בתחום רחב מסוים.
    בעבודות מהסוג הזה יש משקל רב ליכולות האישיות, לנסיון התעסוקתי, ולידע שצברו. אפשר להגיע לתפקידים בשכר נאה מאד- אבל צריך לנהל את זה בחכמה. לעבוד בהתחלה בשכר נמוך כי בתפקיד מסוים יש מקפצה לשלב הבא. יש הרבה ניידות בין התחומים- יכול לבוא מישהו שניהל פרויקט בתחום הבריאות ולהתקבל לעבודה בכירה בניהול בתחום החינוך או הרווחה. כי זה לא "איזה עבודה יש בזה" אלא- מה היכולות שנולדתי איתם ומה הנסיון והידע שצברתי בדרך מעל היכולות האלה.
    התפתחות מקצועית כזו היא גמישה ויש בה ניידות בין תחומים.

    ומכאן ההבדל בצורך בתואר אקדמי. בתחומי הפרופסיות אם את מתכנתת טובה או מנהלת חשבונות מעולה- והצלחת להתברג, אף אחד לא יבדוק אם יש לך תואר (לרוב, בהתחלה. לפעמים בהמשך החיים כן צריך). כנ"ל בעוד תחומים בהם מספיק ידע ותעודה.
    אבל בתחומים שנושקים יותר לתחומי החברה, הדרך הכמעט יחידה להתקדם זה ע"י תואר. כי זה שילוב של יכולות+ אישור שיש לאדם ידע נרחב שיהיה רלוונטי למגוון רב של תפקידים. אין כמעט דרך לעקוף את זה.

    לגבי "לעבוד במחקר"
    זו אמירה חסרת תוכן ותועלת כי אין מי שיקבל הפניה "לעבוד במחקר" באבחון תעסוקתי.
    למחקר מגיעים ב2 צורות.
    1. אדם שמתמחה בתחום מסוים, אוהב ללמוד אותו באופן שווה או יותר למידת אהבתו לעיסוק, רוצה להעמיק בו, ועל הדרך גם להרוויח קצת כסף. העבודה היא או כעוזר מחקר במעבדה (פירוט למטה) או במכוני מחקר מסחריים. רוב העובדים במכוני המחקר הגדולים שמוכרים את שירותיהם לגופים הגדולים במדינה, הם תלמידי תואר ראשון - שני שמנהלים מחקרים מסחריים מול משרדי ממשלה וחברות גדולות. בראש המכונים ואלה שמקבלים שכר נאה, יושבים אנשים עם תקן אקדמי שמוכרים בסצנה האקדמית. כל גוף מחקר שרוצה שישכרו ממנו את השירותים (שאותם יבצעו בשכר נמוך הסטודנטים הנ"ל)- מחזיק כמה אנשי סגל כקישוט וכחותמת איכות. הם לא עובדים במחקר, הם אנשי אקדמיה שמקבלים שכר גם על מחקר. אין שום דרך להגיע לשכר ראוי במחקר בלי להיות אנשי אקדמיה שמושקעים בה עד צוואר, מפרסמים מאמרים בכתבי עת מוכרים ועוד.
    העבודה של הזוטרים במכוני המחקר היא משעממת, לעיתים קרובות לא מקצועית (כי עושים המון מניפולציה על נתונים חסרים כדי להשיג משהו), ואם זה מכון שגם עושה סקרים זה בכלל עבודה כמעט משרדית. אין דבר יותר מסכן ממאסטרנט שמתחנן לפונקציות רלוונטיות לענות לו על שאלונים. כן, משלמים לו על זה, ועדיין זה עלוב. זה שווה לו או כי הוא כרגע בין עבודות או במהלך לימודים, או כי הוא מאמין שזה יקדם אותו בעולם האקדמי. זה אף פעם לא תהיה התחנה האחרונה ועיקר הקריירה שלו. (שוב, אלא אם הוא יקבל תקן אקדמי ומכון מחקר יקח אותו כחותמת מקצועית, או שהוא יפתח מכון בעצמו וינסה להשיג חוזים עצמאית, קשה כמעט עד בלתי אפשרי)

    מחקר של עוזרי מחקר עם מלגות ומשכורת מתנהל בד"כ במעבדות אקדמיות, סביב אנשי סגל אקדמי. קודם כל לומדים תחום, ואז גם חוקרים אותו. יש תחומים שמאופיינים ביותר מחקר ויש פחות ואפשר לבחור בהתאמה לנטיות ואופי.

    2. אנשי מקצוע בתחום הסטטיסטיקה, מערכות מידע וניתוח נתונים. זה דומה מאד לרואה חשבון או מתכנת. יש להם מומחיות בתוכנה\ מספרים הרלוונטיים והם עושים את העבודה השחורה של ניתוח האקסלים של המחקר (או הפלט של תוכנות מתקדמות אחרות) ומעבירים את התוצאות לחוקר שכותב תוצר של מידענות או אנליזה מחקרית, לפי מה שהזמינו ממנו. זו עבודה טכנית, מספרית מאד, שיושב על תואר בסטטיסטיקה או תואר "מדעי" אחר שלימד את האדם לעבוד עם מספרים.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: אלו דברים, נחליאלי(ת), רבקהא ועוד 25 משתמשים28 //
    67 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    נ
    נחליאלי(ת)
    כן, ראיית חשבון זה אותו דבר תכנות או אדריכלות, גם באוניברסיטה יש שני תארים - הנדסאי = מה...
    • נעול
    378
    • Natan Galant
    דרוש מידע אני רוצה להעלות נקודה שפתאום 'קפצה' לי.
  • Natan Galant //
    • אני רוצה להעלות נקודה שפתאום 'קפצה' לי.

    כאשר בחור ספרדי מישיבה בפריפריה נוסע הביתה כי לא חש בטוב, והמשטרה הצבאית מופיעה באותו לילה בביתו. זה לא ולא קרה במקרה, נכון?


    נניח שמו בישראל: יהודה בן זקן.

    נניח רגע לשאלה המקוממת לכשעצמה למה נטפלים דווקא לספרדים, ונתמקד בשאלה הבאה: איך הם ידעו? מי גילה להם שבליל י"ד כסליו אפשר לתפוס עריק פלוני בכתובת הוריו??


    יש 2 אפשרויות בסך הכל.

    1. איכון סלולרי על כל המוגדרים עריקים
    2. רשת עניפה של משתפ"ים

    נפרק את זה רגע לבנה אחרי לבנה, אוקיי?

    אם יש איכון – האם לכל בחור ישיבה יש קו סלולרי על שמו? אני די בטוח שלא. אז המשמעות היא שהם צריכים להשיג רשומות של כל בעלי הקווים במשפחה, נגיד למשפחה בן זקן מנתיבות יש 10 קווים. ואז לאכן את כולם, ולבודד אחד מהם שנמצא בקביעות במשך ימים ארוכים באותה נקודה, ואז בהצלבה עם מערכות מידע אחרות יודעים שהכתובת X בבני ברק היא ישיבה כלשהי. שם לומד כנראה העריק "שלהם" – יהודה ני"ו.

    מסקנה?

    עריק יהודה בן זקן משוייך למס' סלולרי 05555555 שרשום על שם האבא, אליעזר בן זקן. ואז כאשר המספר הנ"ל פתאום מגיע לילה לבית הוריו – הגייסים יכולים להתנפל.

    מה שמעלה את השאלה הבאה...

    עד כמה זה חוקי, למען ה'?

    נגיד נגיד שהמשטרה הצבאית ביקה אישור מגלי בהרב מיארה שאישרה בחפץ לב לבצע איכון אחר מס' סלולרי הרשום על שם יהודה בן זקן. העריק. אני מניח שהוגשה בקשה רוחבית כזו ואושרה בחיוך גדול.

    אבל איזה פעלול חוקי יכול לגרום לאישור לעשות איכון סלולרי אחרי מס' של האבא? אליעזר? מבחינת החוק הוא אזרח שומר חוק, שבנו בן ה 18 לא ברשותו.

    חשבתם על זה?

    ובוא ניגע באפשרות השניה. ב'.

    כדי שבחור מישיבת כסא רחמים או כל ישיבה אחרת, יסכים להיות חלאת המין האנושי ולדווח לגייסים על כל בן ישיבה שנוסע להוריו, הוא צריך להיות יצור מאוד מריר, מאוד אוהב כסף, ומישהו שקל לשכנע אותו לעשות את העבודה שלו. להלשין.

    אז אם הייתי רכז שטח בשב"כ, הייתי מפעיל חמ"ל עם כמה עשרות בני תורה לשעבר, שמכרו את נשמתם לשטן, והם 'מדובבים' בחורי ישיבה תמימים, חלשים, בכל ישיבה ספרדית, נותנים להם כמה מאות שקלים על כל פיסת מידע, ומבטיחים להם שלא יקרה שום רע לכל בחור שהם ילשינו עליו.

    אוקיי?

    אבל זו אפשרות לא סבירה. כי כדי להפעיל רשת כזו צריך המון כוח אדם מאוד ספציפי. אנשים שמכירים את השפה, הז'רגון של בני התורה הספרדים, ויכולים להפעיל עליהם לחצים פסיכולוגיים חכמים, ולהפוך אותם למשת"פים.

    כמה חבר'ה כאלו יש? כנראה בודדים. אז הצבא צריך לאתר כמה עשרות כאלו, שמוכשרים בשכנוע, לתת להם כלים וכסף ולסייע להם במערך שלם וענף להשיג משת"פים בכל ישיבה ספרדית...

    זה לא מחזיק, כי מתישהו מישהו יישבר, הלב היהודי יכה בו, והוא יספר לרב של הישיבה שהוא בתפקיד כזה וכזה – והרשת כולה תיחשף וכולם יהיו זהירים.

    אז מה כן קורה פה? (עשו לי חסד ואל תיכנסו לפוליטיקה פנים חרדית, זה לא מעניין אותי)
    • תודה
    • וואו!
    • חחח
    Reactions: brpn, בַּת שֶׁל מֶּלֶך, ירושלמית משופשפת ועוד 2 משתמשים5 //
    12 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אני איתי
    אף בחור רציני וגם שפחות לא ילך להתגייס כי הוא מפחד או שמתגייסים בחורים שהיו מתגייסים ממילא או...
  • 213
    • itzuvim
    מידע שימושי הצלמים והצלמות שבינינו, בוודאי יבינו...
  • itzuvim //
    • המסע הבלתי נראה: כשהמצלמה לא מספיקה

    יש רגע בחיי כל צלם מקצוע שבו הוא מרגיש את העייפות מתגנבת. לא העייפות מהעמידה ארוכות עם הציוד הכבד, לא המאמץ הפיזי של גרירת תיקי הציוד מאירוע לאירוע. מדובר בעייפות עמוקה יותר, כזאת שמכרסמת מבפנים – העייפות מהמרדף הנצחי אחרי העבודה הבאה.

    צילום מעייף.jpg​

    השעות הבלתי נספרות

    את הבוקר מתחיל בפני המחשב. עוד שלוש שעות של עריכת תמונות מהצילומים אתמול, אבל המחשבות כבר נודדות למקום אחר. כמה כסף השקעת בקמפיין הפרסום במקומון? האם הפוסט האחרון בפרוג קיבל מספיק חשיפה? מתי בפעם האחרונה בדקת את האימיילים? אולי יש שם פנייה חדשה.
    אתה צלם מקצוען. יש לך עין, יש לך ניסיון, יש לך תיק עבודות שאתה גאה בו – אבל בסוף, כמעט מחצית מהזמן שלך אינו מוקדש למה שאתה אוהב. אלא למכירות. לשכנוע. לפרסום.
    תיק העבודות המושקע, זה שעבדת עליו שבועות, נשלח ללקוח פוטנציאלי. הוא מכיל את התמונות הכי טובות שלך – הרגע שבו התינוקת צחקה בצורה הכי טבעית, אור השקיעה המושלם שתפסת בצילומי חלאקה, התינוק הישן בשלווה המוחלטת. כל תמונה היא סיפור. כל פריים הוא רגע שתפסת מהזמן והנצחת.
    ואז... שתיקה.
    אולי יענו, אולי לא. אולי המחיר שלך גבוה מדי. אולי הלכו לצלם אחר שיותר זול. אולי פשוט לא התאים להם הסגנון. אתה לא יודע. אתה רק ממשיך הלאה, שולח עוד תיק עבודות, מתקשר שוב, מפרסם עוד פוסט, משקיע עוד אלף שקל בפרסום דיגיטלי.

    המשחק שאף אחד לא לימד אותך

    כשלמדת צילום, אף אחד לא לימד אותך את זה. איך למכור את עצמך. איך לכתוב מייל ששכנע. איך לגרום ללקוח להרגיש שדווקא אתה – מבין אלפי הצלמים שם בחוץ – אתה הבחירה הנכונה. זה משחק שלמדת תוך כדי תנועה, כשהפספסת הזמנות וכשזכית בהן, כשהשקעת בפרסום שלא הניב דבר וכשהופתעת מהזמנה שהגיעה משום מקום.
    יש לילות שאתה שוכב ער, חושב על המספרים. כמה הוצאת החודש על פרסום? כמה צילומים הגיעו מזה? האם זה משתלם? ובעומק הלב, יש שאלה מציקה יותר: האם כך זה אמור להיות?

    הרגע שהכול משתנה

    אבל יש רגע אחר. רגע שונה לגמרי.
    זה קורה כשאתה מסיים צילום, מוסר ללקוח את התמונות, ורואה את העיניים שלו נוצצות. הוא מתרגש, הוא מודה, הוא אומר "תודה, זה מדהים". ואז, באופן ספונטני לחלוטין, הוא אומר: "אני חייב להמליץ עליך לחברים שלי."
    משהו קורה באותו רגע. לא צריך לשכנע. לא צריך להסביר. לא צריך להתחנן. הלקוח עושה את העבודה עבורך, הוא שגריר שלך – מתוך רצון אמיתי, מתוך שביעות רצון כנה.
    ואז, כעבור כמה ימים, מתקבל טלפון. "היי, קיבלתי את המספר שלך מיעקב. היא אמר שאתה הצלם הכי טוב שהוא מכיר. אנחנו מחתנים בעוד שלושה חודשים..."
    זה לא אותו דבר כמו הלקוח שהגיע מהפרסום. הוא לא מתחיל בשאלה "כמה זה עולה?". הוא לא משווה אותך לחמישה צלמים אחרים. הוא כבר נמכר. הוא כבר מאמין בך. הוא מגיע עם האמון כמעט מובנה, כי מישהו שהוא אוהב ומכבד המליץ עליך.

    המחקרים לא משקרים

    יש נתונים על זה. לא סתם תחושה, לא רק אנקדוטה – מחקרים אמיתיים שבדקו את ההבדל בין לקוחות שהגיעו מפרסום ללקוחות שהגיעו מהמלצות.
    לקוחות שהגיעו באמצעות המלצה נאמנים יותר – הם חוזרים לצלם שוב, ממליצים בעצמם לאחרים, נשארים איתך לטווח ארוך. הם פחות מתלוננים, פחות מתווכחים על המחיר, פחות עושים בעיות מתמונה שלא יצאה בדיוק כמו שחשבו.
    ומעבר לכל זה – הם משלמים יותר. כי הם לא קונים שירות, הם קונים חוויה שכבר קיבלה חותמת אישור ממישהו שהם סומכים עליו.
    תחשוב על זה לרגע: מה אם במקום להשקיע אלפי שקלים בפרסום שאתה לא יודע אם יעבוד, תשקיע את אותה האנרגיה, את אותו הזמן, באנשים שכבר מכירים אותך?

    בניית המערך שישנה הכול

    לא מדובר בלחץ על הלקוח. לא לבקש ממנו "תמליץ עליי" בצורה מביכה, לא נעים. אלא בבניית מערך שלם – מערכת הפניות שמתוכננת, מתוזמנת, מכובדת.
    זה מתחיל בחוויה שאתה נותן. בדרך שבה אתה מתייחס ללקוח, בתשומת הלב, באכפתיות האמיתית. זה ממשיך במעקב אחרי הצילום – האם הלקוח מרוצה? האם יש משהו שאפשר היה לעשות טוב יותר?
    וזה מגיע לשיא כשאתה יוצר מנגנון שמאפשר ללקוחות המרוצים שלך להפוך לשגרירים שלך. לא בכפייה, אלא ברצון. הם רוצים לספר לאחרים. הם גאים להיות קשורים אליך. אתה רק צריך לתת להם את הדרך, את הכלים, את התזכורת העדינה.

    הדרך הנכונה קדימה

    חשוב על כמה לקוחות מרוצים יש לך היום. עשרה? עשרים? חמישים? מאה?
    עכשיו תאר לעצמך שכל אחד מהם ממליץ עליך לשלושה אנשים בשנה הקרובה. ושני האנשים האלו, אם יהיו מרוצים, ימליצו שוב. זה לא חלום – זה מתמטיקה פשוטה. מערך הפניות טוב יכול להביא לך עשרות ומאות לקוחות חדשים, בלי שתצטרך להשקיע אלף שקל נוסף בפרסום.
    כשאתה בונה עסק מבוסס הפניות, אתה לא רק חוסך כסף. אתה משנה את האיכות של החיים המקצועיים שלך. אתה עובד עם אנשים שרוצים אותך, לא אנשים שמחפשים את הזול ביותר. אתה מרגיש את ההערכה, את הכבוד, את האמון.
    אתה חוזר להיות צלם. לא איש מכירות. לא עובד בשווק דיגיטלי. צלם.

    אז מה עכשיו?

    במקום לחשוב על עוד קמפיין פרסום, במקום להכין עוד גרסה של תיק העבודות, שב לרגע וחשוב: מה המערך שאתה צריך כדי שהלקוחות שלך יהיו השותפים הכי טובים שלך לצמיחה?
    כי בסופו של דבר, העבודה הכי טובה שלך היא לא הפרסום. היא התמונות. והאנשים שראו אותן – הם יודעים את זה טוב יותר מכל קמפיין פרסום בעולם.
    בעזרת השם, מערך הפניות נכון יכול להביא לך מאות לקוחות חדשים. לא בעוד שנה. מחר. בשבוע הבא. כל אחד מהלקוחות המרוצים שלך הוא שער פתוח לקהילה שלמה של אנשים שמחפשים בדיוק מה שאתה מציע.
    אתה רק צריך לפתוח אותו.

    בהצלחה.
    צילום מעייף.jpg
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: איש בן פרצי, מידות טובות, אביב טולדאנו - צלמת ועוד 3 משתמשים6 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    חלי כצנשטיין
    מחפשת צלמת זולה תמורת אשור םרסום
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה