על עצים ואמנים- אמנות עכשווית

[~רחלי~]

בעשור האחרון יוצר האמן הברזילאי Henrique Oliveira, שהחל את דרכו כצייר, מיצבים גדולי ממדים המשתלטים על חלל התצוגה, ומשלבים בין אלמנטים פיסוליים דמויי עצים ושורשים לבין מאפייניו האדריכליים של החלל. ב-2013 יצר ב-Palais de Tokyo בפריז מיצב שבו נדמה כאילו עמודי הגלריה הצמיחו סבך עבות של ענפי עצים ערומים המשתרגים אלה באלה ויוצרים כעין קשר שאינו ניתן להתרה. גם בעבודה זו ניכס אוליביירה את מאפייני חלל התצוגה, והפך את העמודים והקורות בגלריה לגזעים ולענפים המשתלבים בסבך הענפים המעוותים שיצר. הענפים המשתרגים בנויים מחלקי דיקט המשמשים לבניית גדרות סביב אתרי בנייה בברזיל, שהאמן אסף מעיר מגוריו סאן פאולו. ציפוי פורניר חיצוני הוא המעניק לענפים/שורשים מראה חי ומשכנע. לא זו בלבד שהמיצב משלב בין מבני לאורגני, בין עירוני לצמחי, בין מדע לאמנות ובין הייצוגים האולטימטיביים של טבע ותרבות, הוא הופך את עמודי המוזיאון ליצורים חיים. בכך הוא מפנה את תשומת הלב למאפייניו האדריכליים של המבנה, והופך את הגלריה למעין בית גידל ומכילה את עבודת האמנות.

Henrique Oliveiraאמן ברזילאי

"Baitogogo", שנת 2013, דיקט וענפי עצים, Palais de Tokyo, פריז

 

[~רחלי~]

עבודה הזויה, קבלו:
האמן הצרפתי Céleste Boursier-Mougenot אשר ייצג את צרפת בביאנלה האחרונה בוונציה, הפך את הביתן הצרפתי למערכת אקולוגית חיה ונושמת. הוא מילא את המבנה בעצי אורן, הנעים בחופשיות ובאופן עצמאי בחלל הביתן ומחוצה לו, כרקדניות ענק בכוריאוגרפיה איטית ומהפנטת. כל עץ אורן מיתמר לגובה של 4.5 מטרים ונטוע בתוך גוש ענק המורכב מאדמה, סלעים ושורשי עצים. פלטפורמה ניידת הכוללת גלגלים חשמליים וחיישני GPS ומונעת על ידי בטריות, מוטמנת בתוך כל גוש אדמה ומאפשרת לכל עץ לנוע כיצור חי ועצמאי בחלל. מסלול תנועתו של כל עץ איטי ומתקדם בקצב של מטר אחד בדקה, תוך שהוא לוקח בחשבון את תפקודיו הפיזיולוגיים ואת קצב חילוף החומרים של כל עץ. אלה משוקללים על ידי מערכת ממוחשבת המוטמנת אף היא בתוך גוש האדמה, ומיתרגמים לתנועה בחלל. העצים ה"חיים", הנעים כל אחד על פי מאפייניו האישיים, יוצרים בחלל חיזיון מכושף של מעין אוטופיה פואטית שבה צמחים קמים לתחייה ונודדים בעולם על פי צרכיהם, מנותקים משורשים כובלים ומגבילים.

 

[~רחלי~]

"בונסאי" שואלת שאלות על מנגנוני הדיכוי, השליטה והכוח המתקיימים בכל אידיאל מלאכותי של יופי. בסדרה זו חושף האמן את תהליך כפיית תפיסת היופי האנושית על עצי הבונסאי באמצעות כליאתו של העץ בתוך מבנה דמוי כלוב ברזל ושליטה בתהליך צמיחתו באמצעות מגוון כלי ברזל. הכלים המוברגים אל שורשיו ואל גזעו או חוסמים את צמרתו נדמים כמעט לכלי ניתוח, והמראה כולו מזכיר פרוצדורה רפואית מכאיבה. שאומין השתלם באמנות הבונסאי בסין, ואת סדרת פסלי הבונסאי הוא מלווה בספר הפורס שרטוטים וסקיצות של המהלכים שביצע. לדבריו, ניצולו ועינויו של הגוף האנושי בשם אידיאל היופי, כמו גם של צמחים ושל הטבע הסובב אותנו, מושרשים היטב בתרבות המודרנית והסינית בפרט, השואפת לעוות ולעצב מחדש את הטבע לפי הטעם האנושי.

 

[~רחלי~]

המיצב המרשים Humus שבנה האמן הסיציליאני ג'וזפה ליקארי עבור התערוכה "גנים סודיים" ב-2012 הפך את חלל התצוגה Tent שברוטרדם למעין חלל תת קרקעי מסתורי, ששורשי ענק חודרים מטה מתקרתו, כאילו יער של עצים עבותים צומחים מעליו. שם העבודה מתייחס למילה הלטינית "אדמה" – אותו משאב יקר מציאות החיוני להצמחת חיים. ליקארי מרבה לעסוק בעבודותיו בתהליכים פוליטיים, תרבותיים וסוציו-אקונומיים המשנים את הסביבה שבה אנו חיים ואת הנוף הטבעי המקיף אותנו. הוא מפרק, משנה ובונה מחדש מאפיינים של נופים קיימים, ומתייחס אל הנוף הן כאל מראה המשקפת נופים מטפוריים או פנימיים והן כעדשה דרכה הוא מתבונן אל העולם. כבעבודותיו הקודמות, יחסי הגומלין בין בני המין האנושי לטבע ובין תהליכי צמיחה וכמילה שבים וחוזרים בעוצמה גם בעבודה זו.

 

[~רחלי~]

האמן הקובני Jorge Mayet חי ועובד בספרד, רחוק ממולדתו ומעיר הולדתו הוואנה, ועבודותיו הן לא אחת מטאפורה על גלות, תלישות, נדודים וחופש. הוא מעיד כי הנופים האלגוריים שהוא יוצר משמשים עבורו כפיסות זיכרון ממולדתו הרחוקה או כהתגלמות של אירועים שונים מחייו. הוא מפסל מעיסת נייר, חוטי מתכת ואלמנטים נוספים פסלי עצים יפהפיים, מעודני קווים ומרובי פרטים, ששורשיהם המתפתלים מטה, אותו חלק הקבור בדרך כלל מתחת לאדמה, מקבלים נפח דומה לצמרת ענפיהם והופכים לחלק מרכזי וגלוי מן הפסל, מטאפורה ברורה לשורשיו העקורים של האמן. כל עץ יוצר סצנה נפרדת שיש בה אזכורים שונים לנופי מולדתו, למקומות ספציפיים הטבועים בזיכרונו, לתרבותו ולזהותו האישית. בהיותם אינטגרציה של עולמו הפנימי והחיצוני, של מאוויי נפשו וזיכרונותיו הספציפיים, הם משלבים בין מאפיינים ריאליסטיים של עצים וסביבת גידולם, לבין יצירי דמיונו ועולמו הפנימי של האמן.

 

[~רחלי~]

להמשיך? יש עוד מלא...
רחלי

 

[רוקי]

להמשיך? יש עוד מלא...
רחלי

זה מזכיר את שיעורי שפת האומנות. תמשיכי. ואם לא אכפת לך להביא גם יצירות אחרות לאו דווקא עכשויות
אני אישית אשמח ליצירות ריאליות. שמאפיינות שינוים פוליטים. והלכי רוח שהיו בציבור בעבר.

 

[bracha]

להמשיך? יש עוד מלא...
רחלי

בארור.
זה מרתק!