נספח לאתגר הדו שבועי- להוריד ת'נעליים

[RACHELIZ]

מכירים את זה שיש תקופות בחיים שבדיוק אצלך נגמרת שקית החלב ואתה זה שפותח אחת חדשה כך לאורך כמה פעמים? אז משום מה בדיוק אני פותחת כל עמוד נוסף בכל מיני אשכולות...

רק במקרה עכשיו כתבתי 4 הודעות ברצף כך שאל נתלה את זה בזה

 

[Sara led]

אני התחברתי מאד לפרשנות של @עבדקן. אחרי הסיפור של @מ"ם שהשאיר אותי עם רושם עצום, אבל הרבה סימני שאלה מיהם הנעליים.
ההסבר על הכתיבה עם נעלי הצעיר בשנות העשרים לא פתר לי כלום. הרי כל אחד שכותב סיפור ברוב הפעמים לא כותב על עצמו, אלא על דמות עם תנאי חיים שונים. כל האתגר כאן הוא להצליח להיכנס לנעליו של האחר- מה שסופר אמור לעשות מראש. אך לא להתעכב שם. אלא לדעת כיצד הגיבור היה כותב את הסיפור של דמות נוספת.

חייבת לציין שהסיפורים המשתתפים כתובים בכישרון, בחירת הסיפורים הזוכים לא הולכת להיות עבודה קלה.
ותזכורת לכל אלו שמתכננים להעלות יצירות- יום רביעי הקרוב הוא מועד אחרון .
בהצלחה!

 

[מרחבית]

ואני הקטן, כופר בזה. צאו מהדמיונות. אין לכם מושג. אין לכם שמץ. אין לכם רגש-של-אמת. לא אתה, לא את, לא אתם - ואני מדבר גם עליך הסופר הדגול מהסדרה המפורסמת! - ברוך ה' החיים שלכם יפים, וכל הדמויות שאתם מנסים להיכנס אליהם, לא נגעתם ולא פגעתם גם אם אלף אנשים באו ואמרו לכם כמה ריגשתם.

אולי, אולי, אם יבוא האדם שחווה זאת בעצמו ויאמר שהיית לו לפה, למוח וללב - אולי באמת הצלחת (וגם אז, ייתכן שהוא בסך הכל מדמה את המילים הדומות שעוסקות באותו עניין לסכינים המלובנות שהתנסה בהן בעצמו, וחושב שהיינו-הך. ויש להאריך ולהרחיב. אולי באשכול נפרד שנוגע בכללות עניין הכתיבה, מה מטרתה מאין היא באה ולאן היא אמורה להוביל ועוד חזון למועד).

אז מה אתה רוצה? ישאל מי שישאל ובצדק. שלא יכתבו?!
אז כאמור, ההרחבה שייכת לאותו אשכול שלא נולד. אבל בגדול צריכה להיות צניעות רבה. יראת כבוד. הבנה שהנעליים שהסופר מתנסה בהן הן לא הנעליים ההן, אלא בבואה דבבואה

מסכימה עד מאוד עם הכתוב. וארחיב עוד יותר: לא רק בכתיבת סיפורים, גם בחיים ביחסים עם אנשים זה כך. נדמה שמבינים מה אנשים מרגישים ואיך הם אמורים להגיב, וזה רק דימיון.
יתירה מזו, גם ביחס לעצמנו אנחנו טועים. מדמיינים איך נגיב בעתיד בכל מיני סיטואציות אם תהיינה. ומחקרים הוכיחו, שלרוב טועים! אנשים בשעת מעשה מגיבים ומרגישים אחרת ממה שהם חשבו/דמיינו מראש.
יתירה מזו, גם אם אדם עבר מצב דומה, הוא יכול לתאר רק את עצמו. אחרים באותו מצב עשויים להגיב ולהרגיש לגמרי אחרת. הרי הם אישיות שונה, בעלי עבר שונה, עם המון פרטים שונים.

בכל זאת יש דברים אונבירסליים של רגשות אנוש ותגובותיו. ונכון למשל כמו שכתבו, שמי שהתנסה בכאב אחד, לפעמים מבין יותר מאחרים גם כאב אחר.
נכון גם שלא נפסיק לכתוב וגם לא נפסיק לנסות להבין אנשים. אבל כפי שנכתב, דרושה צניעות רבה ויראת כבוד, וחושבני שגם הרבה מאוד הקשבה נקיה, לא שיפוטית ולא דוגמטית למי שנמצא במקום ההוא עליו אנחנו כותבים או מנסים להבין.

 

[Ushaya]

רק במקרה עכשיו כתבתי 4 הודעות ברצף כך שאל נתלה את זה בזה

יכולת לערוך את ההודעה הראשונה ולחסוך, לא?
(רק לי יש את הבאג, כותבת הודעה ארו--כה, מפרסמת. קוראת פעם ראשונה, נתקעת בשגיאת כתיב, עורכת, ממשיכה לקרוא, נתקלת בשגיאת הקלדה, עורכת, ממשיכה לקרוא, מחליטה שהייתי בוטה מדי, עורכת, קוראת שוב, מחליטה שצריך להדגיש נקודה נוספת, עורכת, מכבה את המחשב ומדליקה שוב רק אחרי שאי אפשר לערוך יותר...)

 

[RACHELIZ]

יכולת לערוך את ההודעה הראשונה ולחסוך, לא?

כן.. אח"כ באמת חשבתי על זה..
אני פשוט לא רגילה לצטט כמה ניקים בהודעה אחת ועוד להוסיף גם הגיגים משלי בנפרד..
*
אם תשימי לב, הודעות רבות נערכות, כך שאת נמצאת בחברה טובה...

 

[אשר שרבר]

יכולת לערוך את ההודעה הראשונה ולחסוך, לא?
(רק לי יש את הבאג, כותבת הודעה ארו--כה, מפרסמת. קוראת פעם ראשונה, נתקעת בשגיאת כתיב, עורכת, ממשיכה לקרוא, נתקלת בשגיאת הקלדה, עורכת, ממשיכה לקרוא, מחליטה שהייתי בוטה מדי, עורכת, קוראת שוב, מחליטה שצריך להדגיש נקודה נוספת, עורכת, מכבה את המחשב ומדליקה שוב רק אחרי שאי אפשר לערוך יותר...)

גם לי
וגם על סיפורים שערכתי, וקראתי שוב..
ויש סיפורים שאני ממש מתבייש שלא היתה לי אפשרות עריכה ושמתי לב רק כעבור זמן.

 

[נקודה אחת]

איי מצאתי כאן דיבורי אמת..
המ"ם ועוד תגובות אחרונות כאן.
מוסיפה משהו..
רבי נתן מברסלב אומר:
"להגיד פירוש על יהודי, זה אני לא יודע.."
אי אפשר להגיד פירוש על יהודי!!
יהודי זה קודש קודשים ומה שעובר עליו זה סוד אפילו מעצמו
משיח יספר לכל אחד
כל מה שעבר עליו בכל יום מימי חייו.
אם הוא עצמו לא יודע מה עבר עליו
מה יגידו סופרי הקיר???
אז באמת צעד אחורה למי שמעז לנסות
אפילו על הצדקן הזה באוטובוס.. (נו זו רק דוגמא)
וגם על האישה שפגשתי השבוע בתחנה. אפשר להגיד משוגעת ואפשר לחפש נקודת התפארות. (הכנסתי שיר עליה בשירשורים שם)

ובכלל..
בגלות הזו,
בדור האחרון
רק נקודות טובות.
זה מה שנשאר-
נקודת התפארות
כי כולנו מנותקים ממה שהיינו אמורים להיות
אבל כולנו רוצים כל פעם מחדש
וזה מאוד יקר.

 

[מ"ם]

יישר כוח!

עכשיו כולם ממתינים לחצות הלילה.

 

[פסיק]

מעניין לבדוק את העניין לעומק..

אכן מעניין מאד.
כי יש סופרים (ליתר דיוק סופר אחד), שבכתיבה שלהם הרגשתי שהם באמת מבינים אותי - כפי תיאוריהם וסגנון כתיבתם.
עד שפעמים היו אשר הסקתי בעצמי שבטח גם הסופר עבר את זה, אין מצב שלא.
(איך הוא מתאר את כל הפרטי פרטים אשר עוברים על החווה - חוויות/רגשות/מחשבות שאנשים שמבחוץ בכלל לא מודעים לעצם קיומם - אם הוא לא היה פעם בפנים?!)
אבל זה רק אצל יחידים ממש... וצריך לזה אומנות מיוחדת. ואין את זה לכולם. אצל אחד יותר, ואצל השני פחות. עד אשר לפעמים אני פשוט עוצר את הקריאה, ולא ממשיך. ואומר לעצמי; ברוך ה' שלא עברת את זה ואין לך צל של מושג מה זה אומר בכלל - לעבור את החוויה הזאת.

 

[דיו וקסת]

ליתר דיוק סופר אחד

טוב, אל תשאיר אותנו במתח... מי הוא הסופר המופלא?

 

[RACHELIZ]

(כבר אתמול בלילה, כשחלמתי שהמשיח הגיע...)

אשרייך שאלו חלומותייך...

מקווה שלא הברזתי ביו"דים למה אין לי כח לבדוק באשכול הסמוך..

 

[פסיק]

טוב, אל תשאיר אותנו במתח... מי הוא הסופר המופלא?

את זה נשאיר בינתיים כך.