נישט מוצאי שבת גערעדט

  • הוסף לסימניות
  • #1
ב"ה.


מוצאי שבת של שעון חורף. 6 שעות מצאת השבת ועד לחצות. 360 דקות שיש הרבה מה לעשות בהן, לכאורה.

לכאורה.

ההתחלה הייתה אמנם אופטימית. שולי יצאה עם חברה לממילא לגהץ כרטיסים ואני כבר התחלתי לתכנן את הערב. התלבטתי בין ספר שמזמן שמתי עליו עין, לבין עבודה שמצריכה מינימום שלוש שעות של ריכוז.

ואז, משום מקום, נשמעו דפיקות בדלת. שמשון, אלא מי.

שמשון הוא השכן מהדלת ממול. אברך ותיק לכל דבר, גבות שחורות עבות, משקפיים, עיניים קטנות ומימיות, אף ארוך (ותיכף תראו עד כמה) וזקן שהאפור מתחיל לאחוז בקצותיו.

"א גוט וואך!" הוא אומר במאור פנים.

"נכון..." אני ממלמל בפיזור הדעת ומיד מכריח את עצמי להיכנס לפוקוס. "כלומר, בוודאי. שבוע טוב גם לכם".

הוא צועד צעד נוסף פנימה.

"חשבתי", הוא אומר בביטחון עצמי. "אתם הרי די חדשים פה. צריך קצת להכיר לדעת.. מה, מי, מו"...

המרתק הוא, שעם צאת ה"מו" מפיו תקף אותו חיוך מאוזן לאוזן כאילו אמר זה עתה את הבדיחה המובילה בקוסמוס. מה גורם לאנשים הרציניים הללו לחשוב שאם הם משנים טיפה את המשפט המקורי לקלישאה שונה מעט, הרי הדבר מוכיח על חוש ההומור הנדיר שלהם, הקלילות הבלתי מצויה שבה ניחנו, וה'קול'יות החיננית והמדהימה שלהם? נושא.

"אז מה אתה אומר?" הוא שואל, תוך כדי שהוא עוקב בעיניו יחד איתי על זבוב גוץ שניצל את הדלת הפתוחה והחל לחוג בשמיניות גדולות בסלון.

"תגיד, אתה בני ברקי במקור?" אני מנסה לרמוז, רטורית.

טוב, הייתי קצת תמים, קצת תמים לחשוב שבזה זה יגמר. אבל הוא? רמזוהו ולא נרמז, עקצוהו ולא נעקץ, דקרוהו ולא נדקר. להיפך: הוא קיבל את היריקות כגשמי ברכה.

הנה – הוא ודאי אמר לעצמו – גם הוא מתעניין בי, ולא בי בלבד כי אם גם במקור ובשורשים... תחילתה של ידידות נפלאה נרקמת כאן!

"בוודאי, הוא משיב בהתלהבות. "אני גדלתי שם כל חיי. סבא שלי ר' דוד, שמעת עליו? היה משמש את החזון איש... אבל רגע. למה שלא נשב?" והוא מתקדם לעבר שולחן הסלון. במחווה נדירה הציע גם לי כיסא.

חוקי הנימוס מחייבים. "תשתה משהו?" שאלתי.

הוא ממהר להשיב: "ככה, לא הייתי צריך. אבל מוצאי שבת, בכל זאת...חמין במוצאי שבת מלוגמא. אפעס א גלאז טיי, תביא לכאן, שנבחר".

פשפוש מהיר בארון מגלה לי את אשר ידעתי: תה לא ממש נמצא כאן. אך יגעת ומצאת תאמין! בשולי הארון נמצאה איזו חבילה בת 25 תיונים. אם איני טועה היא שרדה לפליטה ממשלוחי המנות של פורים. תקוותי שפורים ה'תשע"ח.

אני מביא לו את החבילה וממלמל מחילות התנצלות על כך שאנחנו לא מאוד צורכים תה ביומיום. הוא לא ממש מקשיב כי אם מגביה את משקפיו למצחו ומביט בחבילה בעיון, קורא את האותיות הקטנות כאילו היו שטיקל רעק"א. "היביסקוס ורד הבר!" הוא קורא בהשתאות כאילו עבר עליו הפלא. "כן, זה מצוין. רק תרתיח מים. מעניין, אין כאן את הכשרות של רובין, זה אומר שזה לא מהשנתיים האחרונות..." הוא מציין בטקט מיוחד.

המים רתחו, האיש טבל את התיון, בזק סוכר, שתה תה - ובין לגימה לאנחת-אדים, הוא ניצל את הזמן להשחיל את שאלותיו.

עקבתי בעניין אחרי הטכניקה. הוא לא ירה את שאלותיו זו אחר זו כחקירה משטרתית. הוא דאג שתמיד השאלה תבוא מתוך השיחה, לכאורה.

לכאורה.

כי זה הלך בערך כך: הוא לא שאל "לפני כמה זמן התחתנתם?" ומיד אחרי התשובה: "כמה ילדים יש לכם?" לא. זה לא מכובד. הוא עלול להצטייר כחטטן חופר וחוקר.

אלא, בחוכמתו, עשה זאת כך: "אז לפני כמה זמן התחתנתם?" (- 3 שנים) "אה, נו יפה. אז בעצם יש לכם כבר ברוך ה' בלי עין הרע... כמה ילדים?"

גאונות.

אבל מי אני שאחבל בקשרי שכנים נרקמים. אז עניתי. עיגלתי פה ושם כדי שיהיה מרוצה. והוא אכן היה מרוצה יותר ויותר מרגע לרגע.

משנגמרו השאלות שהוא הכין בבית, הוא הביט כה וכה. עיניו נתקלו בבקבוק השיבאס המרוקן למחצה.

- "זה בטח מהדיוטי פרי. אז אתה נוסע הרבה לחו"ל?"

- "נכון".

- "אה, נו יפה. זאת אומרת ש... כמה עלה?"

- "היה מבצע, 3 ב-50 אירו. זה האחרון מתוך השלישייה".

- "אירו! אה, נו יפה. זאת אומרת שאתה נוסע לאירופה... מה עושה שם?"...

וכך זה נמשך. עבודה, משפחה, תחביבים – והכפלת כל זה בכל הילדים מזיוו"ר וזיוו"ש, עם ריבית והצמדה שוטף פלוס שישים.

- "אז הילדים שלכם בעצם אצלה?"

- "שלושתם".

- "אה, נו יפה. זה בוודאי קשה, כי בעצם... למה התגרשתם?"

"מה למה מה?" התקצפתי. האיש הצליח להוציא אותי משלוותי הידועה. "אתה היית מסוגל לגור בדירה אחת עם יצור עצלן, אגואיסט, סנוב, מאוהב בעצמו, סוציומט ואגוצנטר?!"

"בוודאי שלא" הוא ממהר לענות, בבהלה.

- "אז למה אתה חושב שהיא כן הייתה מסוגלת?!"...

הוא חקר את פניי ארוכות, חיפש את הקריצה או החיוך שלא הגיעו. אחר משך בכתפיו והעדיף שלא להתייחס. היו לו עוד שאלות בקנה.

מי שהצילה אותי לבסוף הייתה שולי היקרה שנכנסה עם שקיות רבות וצבעוניות של פוקס, מנגו, גאפ, זיפ ורנואר. לך תספר את זה לסבא שלי שהיה נזהר לא להוציא לירה במוצאי שבת...

"אה נו יפה". הוא מביט-ולא-מביט עליה, נסוג לעבר הדלת. "שמחתי שהכרנו זה את זה. אם אתה צריך משהו – אתה תמיד מוזמן להזמין אותי".

הוא פונה לביתו. אני נושם לרווחה. לכאורה.

לכאורה.

כי אז, הוא מציץ פנימה חזרה. "אמרת שאתם לא משתמשים בתה. אמת?... גוט. אז אפשר גם את שאר החבילה?".
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
כבודו טועה.
צריך לחשב 420 דקות, עד שתצא השבת בניחותא מעבר לים והוא יוכל לדבר עם הצדיק'ל שלו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
  • הוסף לסימניות
  • #6
השנינות...
מתוק!
רק עניין קטן שנותרתי תוהה עליו:
ההתחלה הייתה אמנם אופטימית. שולי יצאה עם חברה לממילא לגהץ כרטיסים
האופטימיות על כך ששולי יצאה? או על כך שתגהץ את הכרטיסים (המקומטים, מן הסתם)?
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
השנינות...
מתוק!
רק עניין קטן שנותרתי תוהה עליו:

האופטימיות על כך ששולי יצאה? או על כך שתגהץ את הכרטיסים (המקומטים, מן הסתם)?

חחח גוט.

כפשוט, האופטימיות לעניין הזמן הפנוי וכו'
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
כתוב משגע!
יש פה איזה ז'אנר חדש בין השורות.
אם רק היה אפשר לעשות עוד לייקים.... (די, לא אני המצאתי את הקלשיאה הזו...)

אגב, שושי היא מביטוח לאומי, הוא התגרש שוב והתחתן איתה:eek:???:eek:
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
"תגיד, אתה בני ברקי במקור?" אני מנסה לרמוז, רטורית.
הייתי עם כוס קפה ביד. כשהגעתי למשפט הזה כמעט הלכה לי המקלדת.
שתהיה לי בריא.
בא'נא - תביא כל יום!

(את האמת, לרגע חשבתי שאני קורא את אחד מטוריו השנונים של @גדי ישראלי זכ"ל מקל"מ (מקווים לראותו מהרה) שהיה נוהג להעלות כאן בתקופות אדר. לא נופל ממנו.)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

גלגל_מזלות_וינשוף_קסום.gif

ברוכים הבאים לאשכול הרשמי של "חויה בקליק" - הבית של המשחקים האינטראקטיביים, הקליקרים וההפעלות הכי חכמות שיש.

לרגל השקת האשכול ועונת המבצעים (Black Friday שקורה עכשיו וחנוכה שמגיע מיד אחריו), בנינו עבורכם את "גלגל המזל".אנחנו לא נגלה לכם איזו הנחה תקבלו. אתם תצטרכו לגלות בעצמכם...

אז איך זה עובד?​

בנינו אלגוריתם מיוחד שמחלק קופונים בצורה אקראית לגמרי.
בתוך המאגר מסתתרים:
מגוון סוגי קופונים לשירותים שלנו מהנחות בסיס ועד משחקים ללא עלות!

רוצים לסובב את הגלגל ולבדוק את המזל?​

  1. הגיבו כאן באשכול: "אני רוצה לסובב את הגלגל"
  2. נשלח לכם בהודעה פרטית קישור קסם חד-פעמי.
  3. לחצו על הקישור- ותגלו מיד במה זכיתם.
  4. כל כרטיס זוכה!

קצת עלינו (למי שלא מכיר):​

אנחנו ב"חויה בקליק" הופכים כל אירוע – מיום הולדת משפחתי ועד כנס של 2000 איש – לאירוע סוחף, תחרותי ומגבש.

מה תמצאו אצלינו:

  • מערכות טריויה להפעלה עצמית: אתם בונים את המשחק, מקרינים על מסך, והקהל משחק מהניידים שלו בזמן אמת-גם בטלפונים כשרים!. (פתרון מושלם וזול למשפחות, ימי הולדת וכיתות).

  • השכרת קליקרים (שלטים) פיזיים: הדבר האמיתי! ערכות של שלטים אלחוטיים למשחק ללא צורך אינטרנט וטלפונים בכלל. (הפתרון האידיאלי למוסדות, סמינרים, תלמודי תורה ומשפחות).

  • הפקות תוכן מלאות: אנחנו בונים לכם את השאלות, את העיצוב ואת החוויה מא' ועד ת' לארגונים ומוסדות
  • תוכנית בת מצוה יחודית חוויה סוחפת, מגבשת ומלאת עניין שכולם שותפים בה! לאירוע בת מצוה שלא ישכחו! טריילר לצפיה

  • ספיישל חנוכה: תוכניות מוכנות, מעוצבות ומתוכנתות למסיבות חנוכה - רק לחבר למסך ולהתחיל לשחק.

  • מסע את תוך עצמי וכמובן התוכנית החדשה שלנו סינק מסע מרתק לגילוי עצמי עם תוצאיה אישית ויחודית לכל משתתף
    מסע שאף משפחה לא מפספסת! טריילר לצפיה

שירות ותמיכה​

האשכול הזה נועד לכיף, להתייעצות על סוגי הפעלות ולחלוקת ההטבות.כדי שנוכל לתת שירות מהיר ומדויק ללקוחות קיימים (ובמיוחד בלחץ של חנוכה):שאלות טכניות, עזרה בתפעול או תמיכה בזמן אמת – נא לא לכתוב באשכול זה! (אנחנו עלולים לפספס אתכם כאן).פנו אלינו אך ורק בערוצי התמיכה הרשמיים לקבלת מענה מיידי:

📞 בטלפון לתמיכה ושירות: 03-773-7970
🌐 לאתר שלנו ולהתרשמות: -https://clicker.co.il/
📧 מייל: K037737970 @ GMAIL.COM

אז... מי הראשון שיש לו אומץ לסובב את הגלגל?
התגובות פתוחות, הקופונים במערכת מחכים... צאו לדרך! 👇

אשכולות דומים

החיים על פי מכשפות
בדרך לתיכון עוצרים בשלזיה​

"גזרתי את ערכי עצמי מקופון. חיה כמו חיידק על שרשרת המזון. או הכול או כלום או כליה או כיליון. ואין אמונה גם במחמאות מיליון."
פאוזה.
"יש לך בעיה עם המשקלים," פיט הרפה את גביניו, מחליף תנוחת השענות על השיש. "אבל אני אוהב את זה."
"הכי חשוב," סיכמה האשלי. זו פעם ראשונה, למען האמת, ששיתפה מישהו בטקסט ששייך לה, ועוד לא באחד מהקלילים שביניהם. אם יש קלילים ביניהם.
אחיה הביע הזדהות, מניח לשיש. "טוב. מתוך ניסיון כנה לא להפריע, אני אלך. את תוכלי לומר לאמא שאני עם החבר'ה? שלא תנסה להשיג את הוגו כדי לקטוף את מצנפת הלילה שלו מראשו בעודו ישן, שוב."
"כן."
פיט נעלם מאחורי גבס המבואה, את עזיבתו מודיעה טריקה בעלת צליל שלו.

האשלי פספסה, ברגע האמת ההוא שם למעלה, את השאלה האם תעדיף לרדת אל נווה התלאות מלווה בתאום או לא.
בדרך כלל החזיקה בדעה שלילית על העניין. אבל ביום ההולדת האחרון שנחגג להם הגיעה סוף סוף ההזמנה משיין, אז אולי הוא בכל אופן מסמל דבר מה חיובי.
"בוקר טוב!" מעבר לקו קולה של המנהלת נשמע נוקב אפילו יותר. "כן האשלי, השעה עשר?!"
"בדיוק עמדתי לצאת," לעלעה בלשונה, דוחפת כיסא כדי לייצר אפקט של 'דברים זזים פה, ברור שגם אני'. "אז ממש מצוין שהת- שהמנהלת התקשרה."
"אז קדימה, את פה תוך רבע שעה."
"חצי שעה, אבל כן."
"בלומברג!"
"אלטונדר."
"אלטונדר!"
"מה?"
האישה טובת הלב השתעלה קלות. "רבע שעה!"
***


פלורימונד ג'יילס דו סואואה דיוק היה אחראי על הקמת תנועת הנוער 'השלזים בדרך' בין השנים 1940-1936 עד שמצא את מותו מחכה לו בין מותם של עוד עשרות מתנגדי משטר שחיכה להם גם הוא בחפיר שמתחת לגשר גליניקה.
הפרט הכי חשוב בסיפור מבחינת האשלי הוא שמתחת לגשר גליניקה הגרמני מעולם לא היה חפיר, הפרט הכי חשוב מבחינת שורי היה ונשאר חמשת השמות החגיגיים של דו סואואה, והפרט הכי חשוב בסיפור מבחינת ציר ההיגיון הוא תנועת הנוער 'השלזים בדרך'; במיוחד כשהושבה ליושנה עטרתו כך ביום שלישי משמים.
תנועת הנוער באותו יום הזכירה מאוד רביצה. איש תחת גפנו או תאנתו, תלוי אם זכר הבוקר שהלימודים נגמרים מאוחר.
"יש לו עשרות שמות חיבה," ציינה אז שורי. "פלורי, ריימונד, ג'יי, ג'ייל, דוסו. מעניין באיזה מהם הוא בחר להשתמש."
"בפלורימונד ג'יילס דו סואואה דיוק," האשלי חזרה אז מההקבצה הפלסטינאית (זכתה לשמה כיון שהקיר הדרומי שלה היה פעם קישוט כיתה שהתפרק והשאיר אחריו גבס ירוק למחצה- חום למחצה) "זה שם החיבה שאני הייתי בוחרת."
"המון חיבה הוא משדר."
"אהה," נאבקה האשלי עם סוגר הקלמר שלה. אולי היא קצת אשמה, כן? יכול להיות שלא היה חכם לקנות קלמר בצורת מפת אוצר.
"שיואואואוווו!!!" גילי לא בחלה באף אוקטבה כדי להביע את רגשותיה. "בחיאתתתת, היום זה הבדיקות של דור ישרים????"
משאף אחד לא ענה לה, הסיקה מסקנה מהשתיקה. "כילו יואואואואואו, אשכרה כילו! אימל'הההה איזה פחד!!!"
"כולה ארבע מבחנות," הציגה שורי לראווה את הידיעה. יש לה שש אחיות מעליה. ושש מתחת. "שבכל אחת מהן יש אולי, כפית של דם."
"שיואואואואואואואו!!!" גילי הסבה גב אל היציאה, אבל איש לא פספס את ההמשך: "אשכרה כפית של דם!!!"

"טוב שהזמנו בדיקות לכל השכבה," הפיגה האשלי את השעמום שמעבר לדלת. "אני לא רואה את עצמי מזמינה לעצמי בעצמי. תורי עכשיו?"
"אמרת הזמנו?" תהתה שורי. "או שדמיינתי? כי אני זוכרת, ותסמכי על הזיכרון שלי, שבערך לפני שבוע- שזה בדיוק- אבל בדיוק! י"ג חשון- אני הרמתי טלפון למנהלת וביקשתי להזמין את הבדיקות של דור ישרים. אז איך בדיוק הזמ-"
"את הרמת טלפון למנהלת?! שנדבר על זה רגע?!" אחרי הערעור של אביטל ובמקביל אליו כבר התחלפו הבנות בחדר האחות כך שהבאה בתור על פי הרשימה הייתה האשלי.
כלומר, זה לא היה כתוב ממש ברשימה, אבל שרית והיא התחלפו לפני, אז במחילת הרשימה, עכשיו תורה.
"נו, ספרי לי, מה את הולכת ללמוד שנה הבאה?" חיטאה הבחורה קשוחת המראה את פרק ידה. "בלנות? לכידת נחשים?"
"בלנות פחות. ולכידת נחשים-" המחט חדרה אל מתחת לעורה. "פייי. לכידת נחשים- אז כן, התאום שלי הוא לוכד נחשים."
קשוחת המראה התאפקה שלא לבחון את האשלי מחרטום מגפיה ועד קצה צמיחת המיקימאוס שלה. היא הייתה נראית די המומה. "יש לך תאום לוכד נחשים," וידאה. "זאת אומרת שאם צץ פה נחש..."
"גמרת?" האשלי נמצאה במצוקה.
"מממ... לא כל כך. את רוצה להביא לי את היד השנייה? השמאלית שלך לא ממושמעת."
"אז מה אני הולכת ללמוד שנה הבאה, בוא נדבר על זה," תזמנה האשלי הסחת דעת.
"כן, לגמרי. ראיית חשבון?"
"ראיי...ת חשבון, ברור." החלק של החדירה עבר שוב. "סתם, ממש לא. האמת שזה די משעמם. אבל חשבתי לנסות דווקא-"
"הבאה בתור!!" שמטה האחות את דמה אל ארגז הקירור. "שבי כאן, תלחצי דקה על כל יד ואת משוחררת."
***
להאשלי מעולם לא הייתה בעיה עם ספירות דם.
והפרט הזה מסופר, כמובן, משום שגם הפעם לא הייתה לה שום בעיה עם הפרט הנ"ל.
אז למה, אי לכך, ראשם של נוסעי האוטובוס נראה גדול מתמיד?
"ילדה? כמה אצבעות את רואה?"
"אדוני, אתה לגמרי מפריע!"
"היא חיה??? היא חיה???"
"ילדה!"
"...חזק ויאמץ ליבך וקווה אל השם! לרפואת האשל אסתר בת טובה מינדל, אנשים!"
"האשל אסתר בת טובה גיטל, ריקי."
האיש שצעק 'ילדה' חדל.
"התעלפת," בישרה ריקי תכופות. "זה היה נראה ממש גרוע, האמת. אבל העיקר שאת חיה. גמרנו עלייך כמעט יום. אבל מסתבר שכל זה לא עזר, כי לאמא שלך לא קוראים טובה מינדל!"
"לא נורא, בטוח היכנשהו בעולם יש האשל אסתר בת טובה מינדל שהיתה צריכה שתגמרו עליה כמעט יו-"
בוף, את דלתות האוטובוס הציף צבע כתום ואיאו איאו.
נחשול הדיבורים גאה מחדש, רב- שיח שבחלק קטנטן ממשפטיו היה טעם.
דקות לאחר מכן כבר היתה האשלי, אמה, אחותה והאחיינית בת ה0.2 על אמבולנס בדרך לבית החולים ששפר עליו מזלו.
***


מעולם לא קם שום פלורימונד ג'יילס דו סואואה דיוק וגם לא תנועת נוער בשם 'השלזים בדרך', אבל בגדול זה לא העניין. יש לי רעיון לעלילה שהיא הלחמה של אגדה על מכשפות ונסיכות עם ריאליזם ריאליסטי מאין כמותו. אני אשמח לשמוע כל דבר, בגדול, כי הכול יותר טוב מהתעלמות מוחלטת, לא?נ
למי שעדיין לא מכיר
פונט זה- הזו"צ כיום.
פונט זה- אותו הזוג בעוד עשור.


פרק א' (מבוסס על טוריי מהעבר)

"מה קורה חני? נלחצת באזעקה?" נכנס מוישי לבית בהתרגשות "איזה בומים היו!"

"לגמרי!" ענתה חני בחרדה "זה היה נשמע שיש נפילות כאן ברחוב!"

"לא צריך להגזים... אבל זה בהחלט היה עוצמתי".

"זה לא היה נפילות בכלל?"

"לא נראה לי"

"לא יודעת, גם אני וגם כמה שכנות הגענו למסקנה שכנראה זה היה נפילות..."

"אני הייתי בחוץ ואני..."

"מה זה בחוץ? לא נכנסת בכלל למקום מוגן?"

"לא היה באזור. שכבתי על הרצפה. ואז היה איזה חצוף אחד שבכלל עמד והסתכל לשמיים וצעק לי 'זהירות!' אני פשוט לא.."

"חח אתה לא ה..."

"את מבינה את החוצפה? הוא עומד וצועק לי ששוכב על הרצפה לפי הכללים, זהירות!"

"מוישי, חחחח אתה לא הבנת! הוא ראה יירוט אז הוא צעק לך 'זה יירוט'!"


"מה קורה חני? מה עשית עם הילדים באזעקה?" נכנס מוישה לבית בפנים נפולות "לא שמעו כמעט בומים!"

"איזה..." ענתה חני בחרדה "זה היה נשמע שיש נפילות כאן על הבניין!"

"טוב, לא הגזמת... בכל מקרה, אני הייתי תקוע במקלט עם עוד חמישים איש כך שהאטרקציה הייתה נוראית!"

"צריך להתרגל..."

"התרעה!"

"למה? מה כבר..."

"מה לעשות, זה אני קובע?"

"לא, אבל זה אתה אמרת!"

"ואז מה, אני קשור? את רוצה שאני לא אגיד לך?"

"מה שלא תחש... טוב נו, אין לנו זמן לדבר, התרעה!"

"מה, רק בגלל שאמרתי שצריך להתרגל להצטופף במקלטים? תסביר את עצמך, זו לא חכמה להגיד לי שוב ושוב ללא הסברים 'את רעה, את רעה!''"

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה