אתגר שלהי חורף תשע"ט, נספח - נגרר - נמשך - נסחב.

  • הוסף לסימניות
  • #21
הרגע ראיתי את האתגר שהעלה הגיבן. מדהים.
האמת שלא ראיתי את האתגר שלו, ואף על פי כן חשבתי גם לעשות כך, היינו לשלוח אתכם בסיבוב שני לערוך את הקטע המקורי.
הרעיון ירד מהפרק כשהבנתי שאף אחד לא ישמח לראות את הקטע שלו ערוך ומרוטש, וזאת בניגוד ל.. מחמאות.
רק תיקון קטן, @הגיבן זו בת...
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
הסיפור:
...רק חשבה על פעוטתה, בת השבוע, הנתונה לבטח בזרועותיה המנוסות של הדודה שרה. קול שאון מאיים גילה להם כי חור נפער בקרקעית האוניה ומים ממלאים את רפיח בזרם שוצף.


מבוסס על סיפורה האמיתי של תינוקת קטנה שנולדה על סיפון אונית המעפילים רפיח. האוניה התנגשה בשרטון, שמונה נוסעים נהרגו, שניים נעדרו והשאר, בחסדי ה', ניצלו. כולל התינוקת שנולדה באניה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
רק תיקון קטן, @הגיבן זו בת...
בת? הגיבן? למה שאשה תקרא לעצמה בשם גברי?
הסיפור:
...רק חשבה על פעוטתה, בת השבוע, הנתונה לבטח בזרועותיה המנוסות של הדודה שרה. קול שאון מאיים גילה להם כי חור נפער בקרקעית האוניה ומים ממלאים את רפיח בזרם שוצף.


מבוסס על סיפורה האמיתי של תינוקת קטנה שנולדה על סיפון אונית המעפילים רפיח. האוניה התנגשה בשרטון, שמונה נוסעים נהרגו, שניים נעדרו והשאר, בחסדי ה', ניצלו. כולל התינוקת שנולדה באניה.
כתיבה עילאית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
@עבדקן

אני אומר לכולם בדיוק מה שאני חושב. לא אכפת לי בכלל מה חושבים עליי ומה יגידו. אין שום מעצורים ומחסומים.

כמה שזה נשמע פשוט, לדעתי זו ההגדרה הכי מדוייקת של שיכור. היא גם ליבת ההנאה בהשתכרות. (לדעתי, לדעתי)
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
בעקבות 'רגע' של שיכור של אבימי (ב'רגעים'), ניסיתי לתת פה מבט 'מבפנים' על פורים של בחור ישיבה.

קריאת המגילה הסתיימה. כולם נכנסים לחדר האוכל והתזמורת מתחילה בשירי הפורים הקלאסיים. 'ליהודים' 'שושנת יעקב' 'טילללי לי לי לי'.
יענקי כבר נראה מסובב על כל הראש, " אני חווווולה עליך" הוא מצהיר אל כל מי שנכנס לטווח הראיה הכפולה שלו. ההצהרה כוללת חיבוק דביק ומתמשך.
"עזוב אותי, די" אני מנסה להשתחרר מהחיבוק. יענקי לא נעלב בכלל. הוא כבר פנה לאובייקט הבא.

לאט לאט המעגלים המסודרים מתפרקים, עוד ועוד בחורים רוקדים לעצמם במיני ריקודים שהומצאו באותו הרגע. רק אני לא מצליח להשתכר.
שותה עוד כוס ועוד אחת. שום דבר לא זז.
עיניו של יענקי אדומות לגמרי. הוא מנסה למשוך אותי לריקוד סוער. ריקוד שנראה יותר כמו טקס אינדיאני. אני מצליח להשתחרר שוב.
רוב הבחורים כבר מבוסמים למדי.
רק לי לא הולך להשתכר. עוד כוס יין מגעיל. איכס, אני כמעט מקיא.
עצוב לי בלב. איך כולם פה שמחים. זו שמחה אמיתית או סתם השתוללות? אני תוהה.
שלוימי משיעור א' בוכה למשגיח "אני רוצה ללמוד מוסר". יאללה יאללה, מכירים את המשחקים האלה, היינו שם.

חצי שעה עוברת. התזמורת מתחילה להשתולל עם שירים יותר ויותר מופרעים. ראשי קצת מסוחרר, סימן טוב מניסיוני. נראה לי שמשהו מתחיל לזוז אצלי סוף סוף.

מוצא את עצמי בשיחת נפש עם מוטי הבטלן "כולם חושבים שאני לא יודע ללמוד" הוא משתפך. "ומה האמת?" אני שואל אותו. "האמת היא? שזה נכון..." הוא פורץ בצחוק גדול מדי, שהופך לבכי.
"אבל יש לך לב זהב" אני מחמיא לו.
"לב זהב? מי תרצה להתחתן עם לב זהב?" הוא צועק. אז הוא פורץ בנאום נלהב על שידוכים ושדכנים. על פגישות ואכזבות.

נראה לי שאני מתחיל קצת להשתכר. כן? לא? לא יודע. חם לי בַּפָּנים. אני רוקד לעצמי לצלילי התזמורת. זה נורמלי איך שאני רוקד? אני לא שיכור נכון? עוד כוס יין. היי זה כבר לא כל כך מגעיל.

פתאום מוצא את עצמי רוקד במלוא המרץ עם יענקי. שנינו חבוקים. הוא אומר לי "שתדע לך שאתה הבחור הכי טוב בישיבה".
"אבל אמרת את זה לכולם" אני אומר לו,
"אז מה?" שנינו צוחקים כמו שיכורים.
רגע, אני שיכור? למי אכפת? חוזר לרקוד.

יוצא החוצה בצעדים לא יציבים.
מוטי יושב על הרצפה, התרבוש מונח לידו.
"ק-לי, ק-לי למה" הוא שר בזיופים מחרידים, בקול צרוד, "למה עזבתיך".
אני מתיישב לידו, מניח עליו יד ומצטרף לשירה. שנינו מתמוגגים בבכי. בכי שמח.
עוד כוס. עוד כוס.

טלפון מאמא.
"מה שלומך, איך אתה מרגיש?"
אני? מרגיש מעולה ברוך ה'. את אחלה אמא שבעולם. שתדעי לך."
"אני יודעת" היא מצטחקת. "השתכרת?"
"מה פתאום השתכרתי? אני לא שיכווווור" שיהוק נפלט מפי.
"טוב תשמור על עצמך, יש מחר עוד יום"
"כל יום יש מחר עוד יום". אני אומר ופוצח בנאום מבולבל על הפילוסופיה של הזמנים, החידוש של תורת המוסר, עצמתו של רגע, וקטעים נבחרים מהשיחה האחרונה של המשגיח.
בירכתי מוחי נופלת ההבנה שמעברה השני של השיחה אני על רמקול, וכל בני המשפחה מאזינים בקשב רב. לא שזה מפריע לי להמשיך.
בשלב מסוים הטלפון נופל. אני משאיר אותו שם וחוזר לריקודים.
אני אומר לכולם בדיוק מה שאני חושב. לא אכפת לי בכלל מה חושבים עליי ומה יגידו. אין שום מעצורים ומחסומים.

לילה. מישהו סוחב אותי למיטה. אני נואם על זה שאנשים לא מכירים תודה לאלו שסוחבים אותם למיטות. ועל כך שהכרת הטוב זה כל העניין של פורים.
בסוף נרדם איכשהו. מתעורר אחרי שעתיים ומקיא את נשמתי. תוהה אם אני עדיין שיכור.
מרחוק נשמעים הדים של שיכור בודד ששר לעצמו בקצב איטי "עד ד עד ד לא ידע..."
"אוי מסכן אתה מקיא?" חבר חדר צדיק נחלץ לעזרתי. "אז מחר אל תשתכר, טוב?"
"נראה לך? אני בחיים לא אוותר על זה"
קטע מיוחד במינו
מוחשי ומשעשע
נותן תמונה אמיתית ומבפנים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
עשו טובה, דלגו לסיפור הבא.


שומעים?

דמיינו לרגע, שמים כחולים, תכולים, משהו באמצע. עכשיו תוסיפו מתחת משטח אדמה, צחיח ומיובש לכל אורכו, מדבר סהרה כפול ארבע.

יפה.

לצורך הענין תזרקו על גבי אחת הגבעות זוג אנשים. אחד גבוה, השני נמוך, רק ששניהם נטולי מושג, אודות הסיוט אליו נקלעו. יותר נכון, הם לא נקלעו - אתם הכנסת אותם. תסתדרו בניכם.

אם נצמדתם להוראות עד כה, אתם איכשהו תופסים את הסצנה שחלקתי אם שימי, חברי הוותיק, מה שיקרא לימים 'סיוט חיינו'.

למקרה ששאלתם אני הנמוך בסיפור, וגם אני נפלתי (בגללכם) לאותה גבעה חולנית, באמצע שום מקום. רק שמים כחולים\תכולים פלוס חול, חול, וחול.

אני התעוררתי ראשון.

שימי היה מוטל על החול, מכוסה עד מחציתו. גופו היה מאובן כמו רחמנא ליצלן סופני, רק אחת לדקה היה משתעל קצרות ושב לחרחר, הוו... חרררר... הוו.....,

זה היה הרגע שהבנתי ששימי בסכנה. אך בעודי מנסה להתרומם, נפל ראשי סחרור חריף כקורנס מחודד. בחילה איומה טיפסה לאורך גרוני, חורכת את קרבי משל הייתה חומצה קאוסטית, כזו שפוגשת מרגלים רוסים על סף הרחמנא ליצלן. אבל שימי, צרחתי לשמים, הוא לא יחזיק עוד הרבה זמן. וגררתי את עצמי לכיוונו. אך הוא בשלו: הוווו.... חררר... הווו.

הכרתי החלה מהבהבת, ונדמה היה ששימי הולך ומתרחק, עד היום איני יודע מנין היו לי אותם כוחות אדירים להעמד על רגלי, מה שלצופה יראה כהילוכו הראשון של הפעוט, היה עבורי הכרזת מלחמה על חייו של שימי. פסיעה, ועוד פסיעה. הווו... חררר.... הווו. וזה מפחיד אותי עד כדי צמרמורת מבחילה. והנה אני רואה אותו בבירור, שימי, אני מיבב, שימי, שימי, תשאר איתנו. ראשו היה שמוט ולסתותיו רפויות. אלו רגעיו האחרונים, הבזיקה בי המחשבה. מה עושה יהודי על ברגעיו האחרונים, ביררתי עם עצמי, וידוי? קריאת שמע? ש-י-מ-י, טלטלתי אותו עד שהתעופף ממנו החול כחופת מצנח. רק אז אני רואה אותו זע קלות. שימי, צרחתי. תגיד אחרי שששמעעע...... – הוווו... חרר... הווו....

כעת ידידי, אני רוצה להודות לכם על חלקכם, אבל כבר שמונה וחצי, והסיפור מאחורינו. אני שוב במיטתי בישיבה, השעה כבר שמונה וחצי, וראשי הלום פטישים. שימי צדק, הוא משתכר רק ביום, עכשיו הוא דופק ב'המן', ואחר כך יחליף מנות עם נחצ'וק, ורק אני אשאר פה, על סף רחמנא ליצלן, איזה שטות! איזה שטות לשתות בלילה, איזה שטות!

רק לפני כמה שעות, עוד היינו בסכנה, עד הרגע שקם שימי מתוך ההפיכה, ניער את החול, נטל את ידיו, אמר מודה אני, ולא חנני אף לא במילה. תמיד אמרו עליו שהוא ישן חזק, ונוחר עוד יותר חזק, רק חבל שהוא לא היה ער, בטח היה רואה את החול, ואת השמים, הכחולים\תכולים, שלהזכירכם

אתם אשמים בכל זה, רק אתם!

צפה בקובץ המצורף 456974
אהבתי מאד מאד!
צלילה פנימה בלי גינונים, חוויה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
החברות בפורום ההוא הקשו את אותה הקושיה. לא נמסרה תגובה.
משונה. זה ממש מציק בעין.
אגב, הדיון פה על גבנות, הזכיר לי מעשה נפלא מהקלטת הפורימית קומדיגלאט...
זוכרים? רמז: בית קברות, שד...
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
משונה. זה ממש מציק בעין.
אגב, הדיון פה על גבנות, הזכיר לי מעשה נפלא מהקלטת הפורימית קומדיגלאט...
זוכרים? רמז: בית קברות, שד...
זה לא סתם כינוי לניק, כך חתומים גם הציורים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

"עכשיו משחקים במשחק השקט!", הכריז המבוגר התורן שהשגיח עליכם, אי אז כשהייתם ילדים(?), כאשר הדציבלים שהקמתם איימו על שלמות עור התוף.

גם הדמויות באתגר הזה, משחקות במשחק השקט.

אחרי שב
אתגר האחרון דיברנו פעמיים, אנחנו מאזנים עכשיו עם אתגר שתקני במיוחד.

כתבו קטע שאין בו דיאלוג בין הדמויות. יש מעשים, יש הבעות פנים, יש רגשות וזיכרונות, אבל אף מילה לא נאמרת בקול.

לקטע כזה יש סגוליות מיוחדת להיות משעמם, רדוד, על גבול המרדים, אך כאן בדיוק נעוץ האתגר-
אין דיבורים, ועדיין יש עלילה, רקע ושיא, מבנה של סיפור. לא רק תיאור סטטי של מצב או של דמות. תהליכים מתרחשים, קצוות נפתחים ונקשרים, מתח ורגש מתערבבים, עד הסוף- הטוב?- לבחירתכם, רק תזכרו שמי שמדבר- יוצא מהמשחק!

השתיקה תתמשך על פני 800 מילים מקסימום.

המשחק מתחיל עכשיו, יום רביעי, ט' באייר תשפ"ה, ויסתיים בע"ה ביום רביעי, אור לכ"ד אייר בשעה 22:00.

גילוי נאות: הרעיון לאתגר נולד בתוכי עוד לפני האתגר הקודם, אך מתוך מגוון הרעיונות שלפתי דווקא אותו בגלל ההקשר המנוגד לדיאלוג הכפול שכתבנו ממש עכשיו.

אז בלי מילה נוספת- מת-חי-לים!
ומי שבכל זאת רוצה לדבר- מוזמן לנספח.
ראשית כל, אני מתרגשת! זכיה ראשונה, וממילא פעם ראשונה שאני מעלה פה אתגר!
תודה ל
@דודה על האתגר משחק השקט היה מדהים!
ועכשיו...
אחרי שבועיים של שתיקה, הגיע הזמן לפתוח את הפה ולסגור את העיניים.
איך עולם מתנהל ללא הבעות פנים, שמש מאירה ורחובות הומי אדם? או, איך חקירה נראית ללא חדר אפרורי שבו נורה מתנדנדת מטילה צללים? איך חיים ללא צבעים ומרקמים?
באתגר הבא, בצער רב, תאלצו להשליך מכם והלאה כל קריינות, תיאור או הסבר, הפעם אך ורק ל-ד-ב-ר!
האתגר: כתבו דו שיח טהור, ללא שום רקע או תיאור שאינו חלק אינטגרלי מהדיאלוג בעצמו, אך מתוך השיחה חשפו בפנינו:
מי הן הדמויות? באיזו סיטואציה הן נמצאות? מהו הרקע הכללי?
שימו לב: לדיאלוג עלילה והתפתחות משלו, והרקע ייחשף לנו דרך השיח בין הדמויות, ולא כנושא שיחה מרכזי.
איכותו של הקטע תימדד ביכולתו לענות על כמה שיותר שאלות בנוגע לרקע, למיקום, לזמן, לדינמיקה בין הדמויות, ובו זמנית להיות מעניין, מסקרן ונוגע, ובעיקר - לא מתאמץ!
האתגר יהיה פתוח מהיום - חמישי כ"ד אייר פ"ה עד יום חמישי ט' בסיוון פ"ה 23:00
שיח פורה!

מוזמנים ל - נספח כי אם כבר קשקשת - אז עד הסוף!
ברוכים הבאים לאתגר נובמבר ספרותי השלישי, בקהילת הכתיבה בפרוג.

על האתגר:
האתגר נולד בהשראת 'אתגר האינקטובר' הבינלאומי המתארח כמיטב המסורת בקהילת המאיירים,
כאן בפרוג.
האתגר יימשך במשך כחודש ימים. לא יהיו בו מנצחים והוא אינו נושא פרסים, ומטרתו היא אחת - לעודד כתיבה.

אחת השיטות המוצלחות והטובות ביותר בעולם להפוך לכותב מיומן ומקצועי, היא פשוט לכתוב.
גם כשקשה, כשאין חשק, כשההשראה לא מגיעה וכשנראה לנו שאנחנו הכותבים הכי איומים בעולם, אנחנו לא נתייאש ונמשיך לכתוב.
אתגר זה בא לעזור במתן נושאים ורעיונות לכתיבת כל קטע בכל נושא וסוגה, כל יום.

בנוסף, זוהי השנה השלישית בה אנו מקיימים את האתגר המיוחד הזה, (כבר "חזקה") כן, זה מרגש ומדהים. אתם מוזמנים להתרשם מאתגר השנה הראשונה והשנייה.

פרטי האתגר:
כתבו קטע אינטואיטיבי או ספרותי, עד 300 מילה, על הנושא היומי. לכל יום מימי האתגר יהיה נושא יומי משלו (רשימת הנושאים והימים כאן למטה).
כל קטע יתקבל בברכה, העיקר לכתוב.
מיותר לציין שאין כוונה להתחייב לכתוב כל יום סיפור, אך הרשות נתונה למעוניין.
*האתגר מתקיים כ'אתגר בונוס' במקביל לאתגרים הדו-שבועיים


כללים:
קטעי הכתיבה יועלו כאן באשכול הזה.
כל פטפטת, ביקורת, מחמאות, שאלות ודיונים - לנספח.

על מנת למנוע בלבול, בכל לילה בשעה 00:00 נגמר הנושא של אתמול ועוברים לנושא של מחר, לפיכך, מי שלא הספיק להעלות את הסיפור עם הנושא של אתמול, מוזמן להעלותו לנספח.

מומלץ לציין את הנושא היומי בראש הסיפור (אפשר עם סימן 'האשטג' - #) בכתיבת שם הנושא או מספר היום (לדוג': 1# - שפם).


רשימת הנושאים בעברית (כל נושא מייצג יום מימי החודש הלועזי)
1. שפם.
2. שזירה.
3. כתר.
4. עכור.
5. צבי.
6. תמימות.
7. כוכב ים.
8. פזיז.
9. כבד.
10.לסחוף.
11. עקיצה.
12. חברים.
13. משקה.
14. ארגז.
15. מרופט.
16. לפשל.
17. מקושט.
18. עסקה.
19. קפוא\ארקטי.
20. יריבים.
21. פיצוץ.
22. כפתור.
23. גחלילית.
24. סוער רועש.
25. תופת.
26. מסבך\מבלבל.
27. בצל.
28. שלד.
29. שיעור.
30. ריק\פנוי.
31. פרס\ציון לשבח.


בהצלחה לכולם!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה