אורות של "בעלת-תשובה" חרדית

[נחמי פורתא]

אורות של "בעלת-תשובה" חרדית

נפשי נפשי חמדה
מי יספר לי למה
נשמתי נשמתי ערגה
מי יגלה לי סודה

געגועים וכיסופים
למשהו טמיר ונעלם
געגועים וכיסופים
איה מקומי בעולם

יש בי כנפיים שרוצות
לעוף אל על גבוה לדאות
יש בי געגוע ששורף
ואת שלוות נפשי עורף

ובימים בהירים קצת יותר
כשהיצר אותי פחות מערער
אני בערגה בשקט צועקת
רבינו רבינו,מכוחך אני יונקת

אור התקווה, אמיתות הקרבה
דיבורי נחמה, תכלית הנשמה
גאולת נשמתי הפצועה

ופתאום - ימים חשוכים וקרים
הסתר מוחלט, אורות נעלמים
פנימיותי נעדרת עתיד ותקווה
מלאת פגמים ונפשי עלובה

אייכה? איה מקומי?
מה ייעודי?למה נוצרתי?
העולם נדמה כבלי תכלית
ונשמתי מרגישה בבור תחתית

רוצה להזכר באותם הדיבורים
הקרובים אך כעת כה רחוקים
רוצה להזכר באותם האורות
שכבר זכיתי מהם נשמתי להרוות

רוצה שוב לקוות ולהאמין
שיש תקווה לכל מצב בחיים
רוצה שוב להיות בטוחה
שאתה אוהב אותי ואני אותך

 

[שב נא הסופר]

יפה מאד ומרגש!
ובאמת, הקב"ה אוהב כל אחד ואחת, גם כשהם עמוק עמוק בשאול תחתית, אחרת לא היה מצפה לתשובתם. זה פשוט.

שאלה מסתקרנת, מיהו רבינו? (רבי נחמן?)

 

[נחמי פורתא]

שאלה מסתקרנת, מיהו רבינו? (רבי נחמן?)

לכל "מואר" יש את ה"רבינו" שלו....

 

[שב נא הסופר]

לכל "מואר" יש את ה"רבינו" שלו....

הבנתי
לא כל החבר'ה כאן מבינים ב"אורות"..

 

[אריאל 1]

יש בי כנפיים שרוצות
לעוף אל על גבוה לדאות
יש בי געגוע ששורף
ואת שלוות נפשי עורף

אני מתאר לעצמי שהמילה "בי" נבחרה במקום המילה "לי"
כדי להביע את התחושה שאין לי מושג איך להגיע אליהם
וזה תיאור שנוגע מאוד בלב.
שאפו.

 

[בערל דוב 915]

באמת שיר מרגש ויפה
ומהכותרת נזכרתי מה שמספרים על הלב שמחה מגור זצוק"ל
שפעם נכנס אליו אברך, ובתוך הדברים סיפר לו שהוא לומד בכולל של בעלי תשובה,
ומיד הוסיף ואמר, אני לא בעל תשובה אני רק לומד בכולל שלהם
העיר לו הרבי, ולמה אתה באמת לא בעל תשובה?

והמסקנא הוא הלוואי שיהיה לכולנו אורות כאלו
איך אומרים? (בצחוק מכאיב)
מתי הבעל תשובה יצא כבר מגדר בעל תשובה, ונהיה חרדי לכל דבר
כשמתחיל לדבר באמצע קדיש

אכן זה באמת נאמר בצחוק, אבל נקודה למחשבה יש כאן

 

[בערל דוב 915]

לכל "מואר" יש את ה"רבינו" שלו....

חחחח חזק
אבל הקשר בין אורות ל-רבינו יש רק אחד ומיוחד

 

[RACHELIZ]

מרגש מאוד!
כן, ככה זה בחיים, יש עליות וירידות..
א"א להשאר כל הזמן באותו מקום.

ורק אם לפעמים נהיה למטה נרגיש חזק יותר מה זה להיות למעלה!

 

[מרחבית]

מתואר מקסים!
זה מה שמופיע בספרים: ימי האהבה וימי השנאה.
והרב וולבה זללה''ה כתב כי "ידיעה זו לבדה כי התחלפות ימי האהבה וימי השנאה דבר טבעי הוא - בכוחו להפיג הרבה מן היאוש והעצבות".

 

[מרציפן]

כן, ככה זה בחיים, יש עליות וירידות..
א"א להשאר כל הזמן באותו מקום.

כמדומני ששמעתי פעם שזה לא רק ברירת מחדל - "ככה זה",
אלא אדרבה זה החיות של הנפש - התנועתיות הזו.
וכמו שהלב הפיזי מתרחב ומתכווץ ורק על ידי זה פועל את פעולתו - את החיות של הגוף
כך גם הנפש מתרחבת ומתכנסת, וזו צורת החיות והתפקוד שלה.

 

[RACHELIZ]

נכון!
וזו ההזדמנות להמליץ על סידרת ההרצאות של הרב משה בויאר..