באמת לא יפה

  • הוסף לסימניות
  • #21
אני לא מרגיש איזו שהיא 'יבלת' אישית מיוחדת בגלל הידיעה המעורפלת שהיו לסבי קרובי משפחה שנהרגו בשואה
אז אולי הבעיה היא בך ולא בי?
צר לי. אבל אדם שהזעם לא מפעפע בו כשהוא יודע שניתן היה להציל את זקניו וזקנותיו ולהשאיר את משפחתו שלו שלמה ומאוחדת, כנראה שיש לו בעיה רגשית חמורה.
שה'דפדוף בספר היוחסין של המשפחה' [אם יש דבר כזה]
יש. וקורע לב לראות את זה.

אדם שאיבד את יקירו הוא רק אדם, ובעיניו, כל זלזול ביום הזיכרון - נתפס כזלזול מוחלט בו ובן משפחתו שנהרג על קידוש ה׳.
אדם שעלה ממרוקו או מתוניס, סביר שהוא לא איבד אף אחד מבני משפחתו בשואה.
מי ממשתתפי הסיפור שבוודאי איבד קרובי משפחה בשואה- זו אני...
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
הדיון פה על התוכן,
אז אולי הבעיה היא בך ולא בי?
צר לי. אבל אדם שהזעם לא מפעפע בו כשהוא יודע שניתן היה להציל את זקניו וזקנותיו ולהשאיר את משפחתו שלו שלמה ומאוחדת, כנראה שיש לו בעיה רגשית חמורה.

יש. וקורע לב לראות את זה.


אדם שעלה ממרוקו או מתוניס, סביר שהוא לא איבד אף אחד מבני משפחתו בשואה.
מי ממשתתפי הסיפור שבוודאי איבד קרובי משפחה בשואה- זו אני...
התפיסה הזו, לראות בחילוני המצוי שכועס עלינו על אי העמידה בציפרה, או על שכשוך נעים באנדרטה לזכר חיילים - עוכר ישראל ועושה דברו של ישראל קסטנר, לא ממש מוצדקת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
אדם שעלה ממרוקו או מתוניס, סביר שהוא לא איבד אף אחד מבני משפחתו בשואה.

רשימת חלקית של יהודי תוניסיה הי"ד אשר נספו במחנות ההשמדה
נתונים אלה הם מתוך אתר "יד ושם"


בתאריך 27.3.42 משלוח 1 אושוויץ
בכר מוריס-תוניס
גז ג'ק-תוניס
דואני מרדכי-תוניס
קאלבו דוד-תוניס
בתאריך 5.6.42 משלוח 2 אושוויץ
דיז'י סימון-ביזרט
כהן יוסף-סוסא
ללוש מוריס-ביזרט
סיטבון אלברט-ביזרט

בתאריך 22.6.42 משלוח 3 אושוויץ
בראמי רוז'ה-תוניס
בתאריך 18.9.42 משלוח 34 אושוויץ
סטרוק בנימין-תוניס

בתאריך21.9.42 משלוח 35 אושוויץ
בורג'ל ג'ק-תוניס
סמדג'ה דוד-תוניס

בתאריך 23.9.42 משלוח 36 אושוויץ
טבקה ארנסט-תוניס
קרייף ראשל-תוניס
בתאריך 28.9.42 משלוח 38 אושוויץ
טבקה מרגריט-תוניס

בתאריך 11.11.42 משלוח 45 אושויץ
הלוי מואיז- מונסטיר
הלוי פרלה מונסטיר

בתאריך 13.2.43 משלוח 48 אושוויץ
לוצאטו ז'אק- תוניס
פלוס דניאל-תוניס
קאלבו מארי-תוניס
חדאדה גסטון-סוסא
חורי דוד-מוקנין
קסין אסתר-תוניס
בתאריך23.3.43 משלוח 52 סביבור
אמאולה הנרייט-סוסא
בוג'נח קלמונט (ציון)-נאבל
בוקובזה דוד-סוסא
ביתן ז'ק-תוניס
אנקרי מרסל-תוניס
ברבי ויקטור-ספאקס
ג'אקוב קלמונט-סוסא
ולנסי אלברט-תוניס
ולנסי אלפרד-תוניס
ולנסי ז'ק-תוניס
זאנב ז'ק-תוניס
זיתון שלום-תוניס
לוי ז'ורז'-תוניס
ללוש ויקטור-תוניס
מימון ז'ק-תוניס
קטן ז'ורז'ט-סוסא
שמחה ברכה-תוניס
חדאד אלברט-סוסא

בתאריך23.6.43 משלוח 55 אושוויץ
אזולאי אלברט-תוניס
גונרסני אפרים-מהדיה
כהן ויקטור-תוניס
לוי דוד-תוניס
פלוס ז'ק-תוניס
שיש אלי-תוניס
קרייף יעקב-תוניס
בתאריך 18.7.43 משלוח 57 אושוויץ
אוזן יוסף-תוניס
סבג יוסף-תוניס
פדידה סימון-ביזרט
בתאריך 31.7.43 משלוח 58 אושוויץ
דרמוני שרל-סוסא

בתאריך 2.9.43 משלוח 59 אושוויץ
אביטבול שמעון- תוניס
ברבי רחל-תוניס
סופר דובה-תוניס
ארוט יוסף-סוסא
גלולה מתילדה-סוסא
פריינטי מתילדה-סוסא
צרפתי ויקטור-תוניס
בתאריך 7.10.43 משלוח 60 אושוויץ
דאנה סובר-תוניס
כהן סלומון-תוניס
מוסה ז'ליס-תוניס
פרץ ויקטור-תוניס
בתאריך 28.10.43 משלוח 61 אושוויץ
פיקס רחל-תוניס

בתאריך 20.11.43 משלוח 62 אושוויץ
ברכה אדוארד-תוניס
דאנה אלי-תוניס
ולנסי יוסף-תוניס
ולנסי רחל תוניס
חדד מואיז-תוניס
טבאקה יעקב-תוניס
לוי שרל-תוניס
קסין מננה-תוניס
בתאריך 17.12.43 משלוח 63 אושוויץ
בורג'ל אלברט-תוניס
כהן ויטה-תוניס
לימבורגר מריאט-תוניס
נטף יוסף-ספאקס
בוקרה אלי-תוניס
גרגור אלפרד-תוניס

בתאריך 7.12.43 משלוח 64 אושוויץ
לטיק מארי-תוניס
בראנס אמיל-קורואן
טאורל ז'ורז'-תוניס

בתאריך 20.1.44 משלוח 66 אושוויץ
דאנה אלברט-תוניס
דאנה נינה-תוניס
כהן מוריס-תוניס
כהן פרוספר-סוסא
חדד ויקטור-תוניס
קסומטיני יצחק-תוניס
בתאריך 3.2.44 משלוח 67 אושוויץ
בן הרוש רוזלי-תומיס
בסיס ג'יל-תוניס
לוי בנימין-תוניס
סרוסי פרונסואה-תוניס

בתאריך 7.3.44 משלוח 69 אושוויץ
בוקובזה אלברט-ספאקס
בוקובזה ג'ק-תוניס
בסיס אירן-תוניס
סבג ז'יל-תוניס
סלרינו רוזריו-תוניס


בתאריך 27.3.44 משלוח 70 אושוויץ
ביתן בלאנש-ספאקס
חיון ויקטור-תוניס
חיון שמשון-תוניס

בתאריך 13.4.44 משלוח 71 אושוויץ
דלסם סוזן-תוניס
חג'ג' רוזה-תוניס
סלה מארי-לה גולט
סלה נינה-לה גולט
קטן אימה-סוסה

בתאריך 15.5.44 משלוח 73 אושויץ
כהן אלברט-תוניס
בתאריך 20.5.44 משלוח 74 אוושוויץ
בוני מתילדה-ספאקס
בוקרה ז'אק-תוניס
בוקרה סימון-תוניס
בנאדי מכלוף-לה-מרסא
זיתון הנריט-תוניס
זיתון ויקטור-תוניס
לומברוזו ארי-סוסא
שלום ג'ק-תוניס
שמואל אליס-תוניס


בתאריך 30.5.44 משלוח 75 אושוויץ
דריאי אימה-תוניס
דריאי אלי-תוניס
לוי בנימין-תוניס

בתאריך 30.6.44 משלוח 76 אושוויץ
אוסונו דריו-תוניס
באקוש קנטה-תוניס
גדז' (גז) נינה-תוניס
ואלאך אידה-תוניס
מואטי מוריס-סוסא
מיסלם רוז-תוניס
סיטרוק איבון-תוניס
סיטרוק גלאדיס-תוניס
סיטרוק רחל-תוניס
סממה יוסף-תוניס
כהן רחל-תוניס

בתאריך 31.7.44 משלוח 77 אושוויץ
בוקרה אברהם-תוניס
בוקרה דאריו-תוניס
ברכה פורטונה-תוניס
נטף גסטון-תוניס
סטבון אלי-תוניס
סמדז'ה אמיל-תוניס
זרח פליקס-תוניס
פרנטו יוסף-תוניס
שכנזי גסטון-תוניס
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
רשימת חלקית של יהודי תוניסיה הי"ד אשר נספו במחנות ההשמדה
נתונים אלה הם מתוך אתר "יד ושם"
אני יודעת שגם מאלג'יר, תוניס ומרוקו נשלחו יהודים להשמדה.
אבל הסבירות שאדם יוצא תוניס הוא קרוב משפחה של אחד הנספים, נמוכה מאוד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
אז אולי הבעיה היא בך ולא בי?
צר לי. אבל אדם שהזעם לא מפעפע בו כשהוא יודע שניתן היה להציל את זקניו וזקנותיו ולהשאיר את משפחתו שלו שלמה ומאוחדת, כנראה שיש לו בעיה רגשית חמורה.

יש. וקורע לב לראות את זה.


אדם שעלה ממרוקו או מתוניס, סביר שהוא לא איבד אף אחד מבני משפחתו בשואה.
מי ממשתתפי הסיפור שבוודאי איבד קרובי משפחה בשואה- זו אני...
אם אכן הדברים נכונים, והיתה אפשרות להציל משפחות שלמות מתוך האובדן, אזי על כל אחד ואחד לפעפע בקרבו זעם קדוש. זה שגם קרובי משפחתו של סבי - שמסתבר שבכל מקרה לא הייתי זוכה לראותם - נהרגו בכלל ששת המליון, לא מצליח לגרום לי לכעס אישי.
אך תרשי לי לפקפק בזה שכמה מאות אלפי דולרים לכאן ולכאן היו משנים את גורל כל יהדות סלובקיה / הונגריה. הגרמנים היו מפורסמים ברמאותם הכרונית (ע"ע ההסכם עם צ'מרליין, חבל הסודטים עם צ'כוסלובקיה, הסכם ריבנטרופ-מולוטוב), רוב הסיכויים היו שהם היו לוקחים את הכסף שנאסף בעמל רב אצל יהודים, בונים איתו עוד כמה משרפות, או עוד כמה טנקים, והיו ממשיכים לשלוח את היהודים לגורלם. הפתרון הסופי לא ממש היה תלוי בגורם זה או אחר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
אם אכן הדברים נכונים, והיתה אפשרות להציל משפחות שלמות מתוך האובדן, אזי על כל אחד ואחד לפעפע בקרבו זעם קדוש. זה שגם קרובי משפחתו של סבי - שמסתבר שבכל מקרה לא הייתי זוכה לראותם - נהרגו בכלל ששת המליון, לא מצליח לגרום לי לכעס אישי.
אך תרשי לי לפקפק בזה שכמה מאות אלפי דולרים לכאן ולכאן היו משנים את גורל כל יהדות סלובקיה / הונגריה. הגרמנים היו מפורסמים ברמאותם הכרונית (ע"ע ההסכם עם צ'מרליין, חבל הסודטים עם צ'כוסלובקיה, הסכם ריבנטרופ-מולוטוב), רוב הסיכויים היו שהם היו לוקחים את הכסף שנאסף בעמל רב אצל יהודים, בונים איתו עוד כמה משרפות, או עוד כמה טנקים, והיו ממשיכים לשלוח את היהודים לגורלם. הפתרון הסופי לא ממש היה תלוי בגורם זה או אחר.
אם יורשה לי, זו לא הנקודה.
ההתנהלות המזעזעת של ראשי הציונות, שהפקירו דם ישראל כמים בגלל סיבות פוליטיות, לא ניתנת לתירוץ במסורת הגרמנית של אי קיום הסכמים.
אגב, וזו כבר תיבת פנדורה, יש הטוענים שמכל הקאפואים והמשת״פים לא היה אחד חרדי.
@מוישה
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
מתפלאת מאוד על התגובות כאן. עולה משפחה חרדית לתומה לאוטובוס, צאצאים לנספים מדור השואה, במקרה גם מודעים ורגישים למה שקרה, בפרט שהיתה אפשרות במקרה שלהם להציל, ולא הצילו.

הנהג, שאין לו כנראה שום קשר אישי לשואה, ולא משנה גם אם כן, מתנפל עליהם בגסות בלי שום סיבה, ועוד מצטרפת אליו אישה נוספת. וכשהמותקפת יוצאת קצת מהכלים, כמעט כולם פה יוצאים נגדה.

אני כן מצפה מהנהג. הגיע הזמן שנצפה גם מהם. שיתייחסו אלינו כבני אדם. לא היתה לו שום סיבה להתנפל. אז ביום הזיכרון מלמדים אותנו שהם רגישים מאוד (וזה נכון! וצריך להתחשב!). וביום השואה מנסים להכניס בכוח את החיילים לסיפור, אף שלא מדובר כרגע בהם. ולהיות רגישים דורשים כמובן רק מצד אחד.

ועוד במסגרת פורם כתיבה ספרותית. איזה מוסר, איזה שיפוטיות! ויכוחים על רגשות הכותבת.
סלחו לי, הצד החילוני הצליח יפה מאוד להכניס לכם, כמה הם קרבנות של החרדים הבלתי מתחשבים והבלתי רגישים. ולכן מותר להם להשתולל, ואנחנו חייבים לשתוק ברגישות עילאית.

בתור קרובה לעניין השואה, הצפירה מציקה לי. לא כך עשרות קרובי משפחתי הנרצחים היו רוצים שינציחו אותם. למישהו זה אכפת? אני לא כועסת בגלל זה על אף אחד. מבינה שהם לא מבינים. עומדת כשאני בין חילוניים.

אבל שיתנפלו עלינו? מה הם נציגים של קרבנות השואה? להם היתה שואה יותר מאשר לנו? סתם שנאת חרדים, סתם הסתה, ותו לא! זו לא השואה שבוערת להם בעצמות. זו השנאה.
אז לא נורא שמישהו שחושב שבשם קרבנות השואה הוא יכול להתנפל בגסות על צאצאים מהשואה (או על חרדים אחרים) רק כי הם חרדים, שיקבל קצת חזרה.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #29
אם יורשה לי, זו לא הנקודה.
ההתנהלות המזעזעת של ראשי הציונות, שהפקירו דם ישראל כמים בגלל סיבות פוליטיות, לא ניתנת לתירוץ במסורת הגרמנית של אי קיום הסכמים.
אגב, וזו כבר תיבת פנדורה, יש הטוענים שמכל הקאפואים והמשת״פים לא היה אחד חרדי.
@מוישה
לא מבין מה הנהג הזה קשור לראשי הציונות. בסופו של דבר יתכן שהוא קרבן גדול יותר מאיתנו של אותם ראשי ציונות. הנקודה היא שאנחנו עדיין חיים כל הזמן ב'מלחמה', "אנחנו" נגד "הם" או "הפריץ", ודומני שזאת טעות לחיות ככה. בנוסף, צריכים להבין, לנו יש רשימה ארוכה של מצוות, לעומת זאת ב'דת החילוניות', הדת כולה מצטמצמת כמעט במצווה אחת בלבד. עצמת הפגיעה ברגשותיהם במצווה זו, מבחינתם, שוות ערך לפגיעה רגשית בכל מצוות התורה יחדיו. אין כאן שאלה של מי צודק כמו שאלה שלנו מול עצמנו, האם אנחנו מרחמים עליהם, האם לעצמנו מול מצפוננו ראוי שנבעט בהם, או שמא נראה בהם אחים תועים וננסה להתחשב יותר.
כעת מדובר במקרה שמישהו מתפרץ, אפשר להבין את המתיחות, גם בעיניו הרדודות של הנהג מדובר במצווה "שלו החילוני" מול המערכת החרדית שמבקשת תמיד התחשבות בערכיה. אני בכלל לא מצדיק אותו, אני רק מדבר על היחס הראוי לבני תורה. אגב, היה מקום לענות, אבל לא בהתפרצות כזאת.
לא הבנתי מה כוונתך באותיות הקטנות. [אגב, אותיות קטנות כן מוצאים בגוגל.] א. צ"ל שומרי תורה ומצוות, המושג חרדים כמעט ולא היה קיים אז. ב. שמעתי שזו הגזמה, והיו גם שותו"מ. ג. נניח שיש גרעין אמת בטיעון הזה, מבחינה סטטיסטית כמה אחוזים של דתיים היו בכלל אז, קרוב ל-90 % היו חילונים או בדרך [מה שנעצר בזכות כינוס הגלויות לארץ הקודש, אבל זו כבר תיבת פנדורה מסוג אחר...]. ד. מן הסתם קל יותר למצוא בריונים עם שרירים אצל אנשים שאינם שותו"מ, ואפשר להבין למה נמצאו יותר קאפו'ס אצל כאלו. אבל בסופו של דבר הכל השערות לא מבוססות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
אך תרשי לי לפקפק בזה שכמה מאות אלפי דולרים לכאן ולכאן היו משנים את גורל כל יהדות סלובקיה / הונגריה. הגרמנים היו מפורסמים ברמאותם הכרונית (ע"ע ההסכם עם צ'מרליין, חבל הסודטים עם צ'כוסלובקיה, הסכם ריבנטרופ-מולוטוב), רוב הסיכויים היו שהם היו לוקחים את הכסף שנאסף בעמל רב אצל יהודים, בונים איתו עוד כמה משרפות, או עוד כמה טנקים, והיו ממשיכים לשלוח את היהודים לגורלם. הפתרון הסופי לא ממש היה תלוי בגורם זה או אחר.
להתווכח תמיד אפשר.
המציאות הוכיחה שהם, יימח שמם, עיכבו את המשלוחים בהמתנה לקבלת הכסף.
תוכיח רכבת קסטנר, ששולמה מכספם של יהודים חרדים בשוויץ והיתה אמורה להיות חלק ממערך נרחב של הצלת יהודים מגיא הצלמוות. (רק שהיה מי שבחר לחבל בנתיב ההצלה רגע אחרי שהוא נמלט בו)
משלוחי מזון שנשלחו לגטו ורשא ונעצרו בידי יהודי היודנראט, היה או לא?
מלאי של תרופות ששלח לגטו לודז' והושמדו בידי סטפן וויז, זאת הזיה אישית שלי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
אך תרשי לי לפקפק בזה שכמה מאות אלפי דולרים לכאן ולכאן היו משנים את גורל כל יהדות סלובקיה / הונגריה. הגרמנים היו מפורסמים ברמאותם הכרונית (ע"ע ההסכם עם צ'מרליין, חבל הסודטים עם צ'כוסלובקיה, הסכם ריבנטרופ-מולוטוב), רוב הסיכויים היו שהם היו לוקחים את הכסף שנאסף בעמל רב אצל יהודים, בונים איתו עוד כמה משרפות, או עוד כמה טנקים, והיו ממשיכים לשלוח את היהודים לגורלם. הפתרון הסופי לא ממש היה תלוי בגורם זה או אחר.
היי אתה!!
לא ולא!
מליון יהודים ניתן היה להציל תמורת חופן דולרים ועוד כמה משאיות וטרקטורים! הנאצים הוכיחו את עצמם כשעצרו למשך חודשים את המשלוחים לאושוויץ ושחררו לדרכה את רכבת קסטנר כהוכחה על רצינותם.
קרא את ספרו של בן הכט 'כחש' ואת החוברת של ר' מוישה שינפלד 'שרופי הכבשנים מאשימים' ומבטיח לך שגם לך יעלה הדם לראש.
כל דמויות המופת של הציונות היו אנשים בזויים ושפלים, רוצחים וגנבים ללא יוצא מן הכלל.
עריכה: בחלק מהדברים הקדימו אותי בחצי דקה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
(ע"ע ההסכם עם צ'מרליין, חבל הסודטים עם צ'כוסלובקיה, הסכם ריבנטרופ-מולוטוב)
הסכם חבל הסודטים עם צ'מברליין נערך מול היטלר. והיטלר לא היה אדם שפוי לסמוך עליו. ריבנטרופ מולוטוב במחילה החזיק מעמד ארבע (!) שנים. רק כשהגרמנים החלו לטעום תבוסות במערב עם פלישת בנות הברית לנורמנדי הם פתחו במבצע ברברוסה- הפרה של ריבנטרופ מולוטוב- וכל זה על מנת לסיים את חיסול היהודים במזרח.
בהונגריה היה בהחלט סיכוי מעולה להציל את רוב אם לא את כל יהדות הונגריה. המחליטים היו המפקדים במקום- אייכמן ושות'. הם הסכימו להחליף יהודים תמורת משאיות, דלק, קפה, סוכר וסבון. היהודים לא היו אמורים להישאר באזורי הכיבוש הגרמני אלא להישלח לכל מקום שיסכים לקלוט אותם. להשאיר את האזור הגרמני 'יודן-ריין' רק בלי עלויות ההשמדה. ייתכן והם תכננו להשמיד את היהודים אח"כ, כשהרייך יתחזק והם יכבשו את החלקים אליהם ישלחו היהודים, ייתכן שהיו דברים אחרים מתוכננים במוחם המעוות. אבל ודאי שהם עיכבו והיו ממשיכים לעכב את המשלוחים לאושוויץ. צריך לזכור את הפרט הזה: יהדות הונגריה נשלחה והושמדה בשנה וחצי האחרונות למלחמה. משנת תש"ד עד תש"ה. עיכוב המשלוחים ודאי וודאי היה יכול להציל רבים. ועל כך האשמה על ראשי הציונות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
אפ!
מנחם בגין לא היה דמות מופת ציונית. הוא היה רוויזיוניסט והציונים המקוריים תיעבו אותו. הוא הפך לדמות מופת רק אחרי שכבש את ראשות הממשלה.
אבל בנושא השואה היו כאלה שהיו בסדר.
יואל ברנד לדוגמא. עשה הכל למען הצלת היהודים, כן, גם אלו שהשתייכו למפלגות אחרות. אבל הממונים מעליו עצרו אותו (פיזית. שלחו את המשטרה האנגלית לעכב אותו). גם בסדום יש למצוא צדיקים. בהסתייגות: לעניין מסוים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
חכה שייפתחו פרוטוקולים מהתקופה שלו.
וחוץ מזה, זה לא נקרא. תן דוגמה אחרת.
די הזדהיתי עם המשפט שכתבת לעיל, למעט ה"ללא יוצא מן הכלל", כי הנ"ל כן יוצא מן הכלל ההוא, והדברים ברורים.
אי אפשר לומר סתם על יהודי שהיה רוצח וגנב בלי שום סימוכין למעט "המתנה לפתיחת הפרוטוקולים".
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
אפ!
מנחם בגין לא היה דמות מופת ציונית. הוא היה רוויזיוניסט והציונים המקוריים תיעבו אותו. הוא הפך לדמות מופת רק אחרי שכבש את ראשות הממשלה.
הרוויזיוניסטים היו חלק מהתנועה הציונית. החלק הנרדף והמיעוט המוכה, אבל חלק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
מליון יהודים ניתן היה להציל תמורת חופן דולרים ועוד כמה משאיות וטרקטורים! הנאצים הוכיחו את עצמם כשעצרו למשך חודשים את המשלוחים לאושוויץ ושחררו לדרכה את רכבת קסטנר כהוכחה על רצינותם.
קרא את ספרו של בן הכט 'כחש' ואת החוברת של ר' מוישה שינפלד 'שרופי הכבשנים מאשימים' ומבטיח לך שגם לך יעלה הדם לראש.
דחוף לקרוא גם את 'מן המצר', מוכח למעלה מכל ספק שניתן היה להציל את יהודי סלובקיה, רחמ"ד וייסמנדל זצ"ל הצליח לעכב את גירושם עד ר"ה תש"ה, וכל זעקותיו לסיוע כספי מהסוכנות וכו' נענו בסירוב וזלזול, אלו עובדות היסטוריות והמכחישם כמכחיש שואה בעיני....
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

האמת, שאני לא באמת רוצה להצליח

כשאני כותבת מאמרים מסוג זה, אני לא כותבת על עצמי, אלא על הקולקטיב, אין לי מטרה שתחשבו על ההתמודדות שלי, כי כל אדם וחייו והאתגרים שקיבל כדי להיות אדם שמתקדם כל הזמן.
אלא המטרה שלי היא שהקוראים ימצאו את עצמם והחשיבה/ התהליך המוצג כאן אולי יסייעו להם להכיר את עצמם או את הסביבה.
יתכן שהקוראי המאמר עברו את הדרך הזו, או יש לכם נתונים אחרים והמילים לא מדברות אליכם, יתכן שאתם כקוראים לא תבינו מה הכוונה, כי על אדם חי בעולם שונה. במידה וכך – אתם לא חייבים לקרוא או אולי תבינו שמדובר כאן בזווית מסוימת שבאה בעקבות אתגרים מסוימים.

*

לא פעם אני כותבת על הדרך ההרואית שלי להגיע לחוזק מנטלי, אבל האמת היא שאני לא רוצה להיות חזקה, אין לי מושג איך, וגם אני חושבת שהחוזק המנטלי שהגעתי אליו הוא מאוד בסיסי, כזה שאנשים רגילים כבר נמצאים שם ולא יבינו למה צריך להתמודד כדי להגיע לשם.

אבל במחשבה נוספת – נוכחתי לראות שאני מעדיפה , אולי לא באופן מוצהר אלא בהתנהלות לא מודעת, להישאר במקום שלי: מקום מסכן, מתמודד, חלש.

אני מנסה לברר עם עצמי למה אני לא רוצה להגיע באמת למקום יציב וחזק.

מקום חזק זה להיות בטוחה בעצמי מאוד.

הכוונה להיות בטוחה באמת, בתוכי, לא בדיבורים. זה לסמוך על עצמי ולקחת אחריות אמיתית מלאה על הכל.

למה אני לא רוצה להיות חזקה?

כי כנראה יש ערך בלהיות מתמודדת.

זה עוזר לי עם העצלנות, הפסיביות, חוסר רצון להתאמץ, וזה מזין את האגו.

הסיפורים שאני מספרת על עצמי, שמתבטאים גם בהתנהלות שלי, באופי שלי, הם סיפורים שבאים מתוך רצון להרוויח את כל העולמות: אדם חלש ומתמודד הוא אדם שמקבל אמפתיה ולא מצפים ממנו אלא מקבלים אותו בברכה, ועוקבים אחריו בעיניים דואגות.

אני חושבת שאי אפשר למחוק התמודדות, היא נשארת, אם אחליט להיות בריאה נפשית לא אצליח ביום אחד להיות בריאה נפשית.

אני חושבת שהבעיה אצלי (לא יודעת איך אצל אנשים אחרים- (הבעיה אצלי היא שלהיות מסכנה זה רווח עבורי.

אדם מתמודד הוא אדם שסולחים לו, מותר לו לא באמת להצליח או להתמודד כמו אדם רגיל ולקחת אחריות.

הוא זוכה להערכה בסיסית על העובדה שהוא בכלל הסכים לפתוח את העיניים בבוקר, וכל השאר – בונוס.

הערכה אליו גוברת ככל שהוא מצליח יותר ויותר.

וזה נפלא להיות בתוך מקום מתמודד שאין סביבו ציפיות, אלא אנשים שמחים, או אמורים לשמוח, מכל הצלחה שלך כי הם מרחמים עליך.

להיות אדם חזק באמת, זה להסכים לכך שאתה מנהיג, אולי לא מנהיג של כת, אבל כן מנהיג שקיבל תכונות להנהיג את עצמו במתוך ביטחון גדול, ביטחון פנימי עמוק בהכל.

ביטחון בבורא עולם, בעצמך, ואפילו בעולם עצמו, באנשים, בסביבה.

זה לא ביטחון שבא במקום הכנעה לפני ה', זה ביטחון אחר, בסיסי, שהוא הבסיס של הכל.

לא ביטחון נטול זהירות, אלא ביטחון בסיסי, שיש בו זהירות, ואולי גם פראנויה, זה לא סותר את הביטחון, ויש בו מודעות עצמית, ויש בו הכל.

ולמה אני כותבת לציבור את החשיבה הזו? כי אני חושבת שכדי לשחרר משהו צריך לכתוב אותו, כי בכתיבה ובפרסום יש כח שמשחרר דפוסי התנהגות וחשיבה, יש ריפוי. יש משהו מתקן, שעושה סדר.
הפרטים טושטשו, הסיפור אמיתי בפרטים שאני יודעת/ שמעתי/ ראיתי, חלק כמובן שונה.

אני הולך בעולם שלכם.
מסתובב בעולם שלכם.
רואה את העולם שלכם.
אבל חיי את העולם שלי.

בעולם שלי כולם רעים.
בעולם שלי אין טובים.
בעולם שלי הכל שחור.
בעולם שלי אין לבן.
בעולם שלי גם אין צבעוני.
הכל שחור, מר, בלתי נסבל.

רואים אותי, אומרים משוגע.
מסתכלים עליי, צעד אחורה לוקחים.
מביטים בי- איפה הכלבה? שואלים.
מי אני בכלל? לא מנסים להבין.

שומעים אותי מדבר כבת,
רואים אותי לובש עגיל, ולא באף,
צופים בי עונד על ידי טבעת
מזהים לצווארי אפילו שרשרת.

אולי אתם לא יודעים,
אולי אתם לא מעוניינים
לדעת על מה ולמה כל זה.
למה בכלל אני נראה כזה.

אספר לכם סיפור קטן.
ילדים טובים ה' לי נתן.
ילדי חמד, כיפה לראשם.
נמצאים הם אי שם.

גדלתי בבבית, שני הורים לי.
שכנים לידי, שכנים ממולי.
בית קטן וחמים לי משלי.

בא הזמן, חלף לו ועבר.
הלכו הילדים
הלכה גם האישה.
הלכו ההורים
הלכו גם האחים.
הלכו כולם לדרכם.

ואני לבדי נותרתי
אני והכלבה
הכלבה ואני.
הייתה לי כבת.
שמרתי עליה כבבת.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה