כללי אתגר פרוג למען האוטיסט

  • פותח הנושא prog
  • פורסם בתאריך
  • הוסף לסימניות
  • #1
קרה מקרה מצער מאד השבוע ששוטרים במשטרת ישראל היכו באלימות נער חרדי אוטיסט.
מבלי להכנס לעניין האלימות המיותרת והנפשעת כשעוברי אורח זועקים לעברם שמדובר בילד אוטיסט והם ממשיכים.
אנחנו כולנו מכל חלקי החברה בישראל צריכים להגביר את המודעות אצלנו ואצל ילדנו על עניין האוטיזם.

הנה הודעה שכתבה אמא לילד אוטיסט:

המקרים האחרונים שוב מחזקים בי את ההחלטה לא לתת לבן שלי לצאת החוצה לבד , יש לו תסמונת אספרגר, הוא לא אלים פיזית כלל, אבל לפעמים הוא יגיד את המשפט הלא נכון, בלי להתכוון .

עד היום רק חששתי שנערי רחוב יציקו לו ,
אבל עכשיו , אני מודה , אני חוששת גם משוטרים.

נכון , לא כל השוטרים כאלה ובוודאי שיש גם שוטרים עם בינה שיבינו את הסיטואציה ולא יגעו בו.
אבל יש שוטרים, חמומי מח שעלולים גם לירות בו, מחוסר הבנה.
זה קרה לאוטיסט בארצות-הברית, זה יכול לקרות לכל בחור עם אוטיזם , אם יעצור אותו שוטר והבחור ירים יד באויר , לא בשביל לתקוף את השוטר , לפעמים זה כדי לחבק את השוטר (כמו שקרה בארה"ב) ,
או סתם כי זו תנועה כזאת שהם עושים עם היד באופן קבוע , גם כשהם מדברים לעצמם ... והשוטר יפרש את זה אחרת ...

אז מה עושים ?
אוטיסטים נראים כמו כולם, אין להם את המראה המיוחד כמו שיש לאלה עם תסמונת-דאון,
ולפעמים אני חושבת שחבל שכך, כי אם היה להם מראה מיוחד אף שוטר לא היה מכה אותם, כל שוטר היה מבין מיד .

כן , הגעתי למצב שאני מצטערת שהבן שלי רק שונה מבחינה פנימית אבל חיצונית , הוא נראה כמו כולם .
מסתבר שזה מסוכן .

אולי אם לבן שלי היה תג , כמו תג של עובד , שבו רשומים השם שלו והמגבלה שלו ,
תג שמיד כל שוטר יכול לראות ,
אולי זה היה עוזר .

לנער מירושלים לא היה תג כזה על הבגד,
רק עשרות אנשים מסביב צעקו :
"עיזבו אותו , הוא חולה-נפש, אוטיסט"
אבל זה לא עזר ...

אז הרעיון של תג קצת מרתיע ,
מי אוהב שמתייגים אותו ?
אז מה אפשר לעשות ?

אז למרות שלא כל השוטרים כאלה , לאור המקרה האחרון ולמקרים נוספים דומים לאלה ,
בנתיים הבן שלי , בן 13 וחצי, ילד מחונן בתחום המחשבים,
ילד שבהחלט יש לו עתיד, ילד שיכול גם לצאת לבד,
ישאר להיות צמוד אלינו עד שיימצא פיתרון
.


אז עד שתמצא תשובה של תג או לא תג. כל חברי פרוג מוזמנים ליצור כרזה להגברת המודעות על ילדים אוטיסטים.

הכרזה תעלה לכאן, בקובץ תמונה (לא pdf).
הכרזה צריכה לשלב בתוכה את הטקסט: "ילד אוטיסט נראה כמו כולם", וכן את הסמל העולמי של הרצף האוטיסטי המצ"ב.

התחרות הינה מיזם חברתי, והפרס הגדול ביותר עבור משתתפיה יהיה הצלחת העלאת המודעות בנושא.

מוזמנים להשתתף!
 

קבצים מצורפים

  • autism-clipart-autism-symbol-5.png
    autism-clipart-autism-symbol-5.png
    KB 372.6 · צפיות: 1,151
  • הוסף לסימניות
  • #2
יוזמה מבורכת.
יוזמה מבורכת לא פחות היא לעצב כרזה על אלימות משטרתית.
אלו הם ילדים בשנות ה-20 לחייהם שבמקום למלא את התפקיד שלהם ולשמור על בטחון התושבים,הם בוחרים להשתמש בגבורה המדומה שלהם על חלשים. אלו הם הפנים של המשטרה.
כמה סיכלות,כמה חוסר שיקול דעת,כעשרה שוטרים מטפלים באירוע החמור,של ילד אוטיסט,לא חמוש,לא מסוכן,לא פושע ולא עבריין וגורמים לפנים שלו לטפטף מדם.
צריך לעצב עבורם את אות עיטור הבוז והבושה
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
ילד אוטיסט נראה כמו כולם.
גם ביומולדת
 

קבצים מצורפים

  • ילד אוטיסט נראה כמו כולם.jpg
    ילד אוטיסט נראה כמו כולם.jpg
    KB 741.6 · צפיות: 1,406
  • הוסף לסימניות
  • #8
  • הוסף לסימניות
  • #10
  • הוסף לסימניות
  • #12
לאיפה מעלים את הכרזה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
  • הוסף לסימניות
  • #18
2 אט-Recovered.jpg
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
פרוג4אוטיסט.jpg
2#
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

אבל רבאק !! מבקשת בכל תוקף !!!!
אף מילה לדיון !!
עזבו רגע אג'נדה השקפות "כאב לב" ורעל ושנאה שיש בינינו בצורה מעוררת חמלה (אותנו מפציצים ואנחנו עוד רבים)
בקשה אישית (גם בתשלום)
אני פותחת חדשות בפעם המי יודע כמה ורואה בין היתר שוב פעם מי יודע כמה הפגנה על עוד משהו שכואב למישהו
דבר אחד ממש תופס אותי כעומדת מהצד
עזבו את זה שהפכו שם עגלת תינוק כאילו זה דלעת (ולגמרי לא משנה לי באיזה נסיבות הוא היה שם) ים של חמלה מאנשים (רובוטים. אין לי מילה אחרת.)
רק להשלמת ידע - כותרת אחרי זה היא על איזה אנפה נדירה שמצאו בתל אביב ואשפזו אותה ברחימאיות עצומה

מה שמציק לי-
שוב ושוב אני קוראת על עימותים עם "המשטרה" שמצדיקה להם את הגיהינום הזה (צובטת את עצמי לפעמים להפנים שהפכנו לפחות ממקק ודי משלימים עם זה. כשהפתרון הוא בערך להתחפר בבית כל שני וחמישי. איזה חבטות סדיסטיות שם . להתעלף . מנסה לנחש אם הייתי נקלעת לשם בטעות אם השוטר היה בכלל מתעניין שאני יהודיה עסוקה ולא עוד איזה מפגין (משועמם/כואב/נלחם תבחרו לבד באמת לא הנושא)

השאלה שלי - פשוטה - מישהו ראה פעם הרמת יד על שוטר ? לפחות בזמן האחרון ? "עימותים אלימים עם שוטרים" למען השם ! ובכל הודעת דוברות ! על שוטר שנגסו בו ועוד שוטר ששברו לו את היד (אם בכלל היה כנראה מרוב הפיצוצים שהוא הנחית שם על אנשים בחדווה רבתי)

זה מדומיין שזה מצוטט אצלנו ככותרת
מדגישה שאני לא מדברת על עימותים עם פרחחים מה שלגמרי קורה אצל הנוער וגם לא על הדיונים הלגיטימיים על הצורך לרסן את הנוער אני גם לא נכנסת לנושא האם להכיר ש"אלו החיים" ולנסות לברוח מסיטואציות או לנסות להילחם להציל מה שאפשר (מקווה שהגיתי נכון את שני הצדדים. מוסיפה את זה רק כדי שלא יבער למישהו להוסיף את הכאבי בטן שלו)

נטו על הכותרת המתוזמרת שוב ושוב גם מצידנו עימותים אלימים עם שוטרים בחיי לא ראיתי דבר כזה מעולם !! זה שקרים ברמה הכי נמוכה ! ברוב המקרים כמו זה אנשים שבערך אולי יושבים על הכביש מוצאים את עצמם מותקפים על ידי אנשי חמאס בפוטנציה. (סרטון זוועות כשהשפיץ זה התינוק האומלל הזה. קדימה.)

אם יש למישהו עדות מצולמת כזו אשמח מאד ואם לא - זה צריך להגיע למישהו
רובכם מכירים אותי מכאן, אני כותבת כאן לא פעם. אני הסופרת א. פרי ואני רוצה לספר לכם משהו עוצמתי שעבר עלי.

לא פעם שיתפתי את ההתמודדויות מהן הגעתי ליציאה לאור: אילמות סלקטיבית, גמגום, סכיזופרניה פראנואידית, חרדות ועוד...

סיפרתי גם על המסע שלי בו למדתי פעם אחר פעם שכולנו שווים ויש עוד הרבה שעוברים מסעות כמוני, מחושך לאור...

כעת אני רוצה לשתף אתכם בהתמודדות חדשה שהופיעה, הפראנויה שלי חזרה בעוצמה מפחידה לפני שבוע.

לא אספר לכם מה הרקע לזה, וגם לא מה עברתי, אבל כן אשתף אתכם בתחושה החדשה שנולדה בי, בעקבות כל הסבל הזה:

התחושה היא: אני רוצה קשרי אנוש.

'עד אז לא רצית', תשאלו?

עד אז היה לי ריחוק מסוים מהעולם ומהאנשים.

אבל אז הפראנויה גרמה לי להיות מטורפת מרוב פחד, וחיפשתי עוגן ויציבות.
והבנתי שאין תחליף ליחסי אנוש חביבים, חמים נעימים, בגובה העיניים, בלי רגשות פרוד, זלזול או נחיתות.

זה היה מטורף כי מרוב פראנויה לא הייתי לגמרי צלולה כל הזמן, ולא היה אכפת לי להתנהג מוזר, או שיחשבו עלי משהו שלילי, פשוט רציתי לדעת שהכל בסדר, זה הכל.

פתאום מצאתי את עצמי צמאה ליחסי אנוש, מתעכבת ליד דמויות שיש לי היכרות מעטה מאוד, משוחחת, מנסה לשאוב אנושיות ושפיות בתוך תחושת הכאוס שהייתי. וראיתי שזה ממש נחמד לתקשר ככה, בלי רגשות כלשהם.

כל המסכות ירדו ממני, תחושות כמו ריחק, קינאה, כעס, פגיעות הכל נמחקו, רק רציתי לדעת שהרגע הבא יהיה תקין.

הרגשתי שאני בעצם לא קיימת כ'אני', שאני יכולה להכיל באופן מלא את הזולת ולא לחוש מאוימת.
ושאני ממש אוהבת את כולם.

פתאום הבנתי איזה פספוס יש לי שאני לא רוצה לשווק את הכתיבה שלי בגלל ענווה כוזבת...

הבנתי שהעולם חייב לקרוא את המסרים שלי... את הספר גיבור הסיפור... וזה לא הופך אותי ליותר מאף אחד, אלא כולנו שווים גם אם מישהו קורא מה שאני כותבת זה לא נותן לי ערך אלא זו חובה שלי, כי לכל אחד יש אמירה ותפקיד.
פתאום למדתי דברים חדשים...

המוח שלי וכל כולי עברנו טלטלה עצומה שעוד לא התאוששתי ממנה.

אני עדיין עם הרבה סימני שאלה בגלל הטריגר שהוביל אותי לשם.
אני מתחילה להחלים ופוחדת לאבד את התחושה הנפלאה של 'כלום לא חשוב לי, כולנו שווים, אין צורך לחוש זלזול או נחיתות, שווה לחיות ביחסי אנוש, כולם כל כך מתוקים ויש בהם משהו מרגיע הם חשובים לי כל כך'.

אני עדיין בתוך זעזוע נורא, מחפשת את הטוב.

עדיין מחפשת אמונה שלמה בה' ועדיין לא יציבה באופן מלא.
במהלך ההתמודדות שלי חשבתי על רעיון מעניין להקים מפלגה של אנשים מפורסמים, שיש להם קהל, אנשים שמדברים על חזון של גאולה. שיתאחדו וירוצו לכנסת.
תוך כדי סבל נורא מצאתי את עצמי שולחת הודעות לכל האישים שנראו לי מתאימים וסיפרתי להם על הרעיון הזה.
רבים ענו לי תשובה, שללו בכל תוקף כניסה לפוליטיקה או סייגו במידה ויהיו מספיק אנשים.
הרעיון לא הצליח לבסוף, אבל העשייה והחשיבה סביב זה נתנו לי כוחות להחזיק מעמד למרות הקושי.
*
אין לסיפור הזה מסר מסוים או אמירה מסוימת.
זה סך הכל רצון לספר לכם על ההתמודדות, ועל העובדה הפשוטה שאין כמו יחסי אנוש בריאים ותקינים ואפילו אדם כמוני יכול להגיע לשם איכשהו.
וכן , שאפשר להגיע לאהבת חינם גם בלי פראנויה וסבל מיותרים אלא מתוך הבנה פשוטה שכולנו צריכים אלו את אלו כדי לחיות.

שהתמיכה ההדדית, האכפתיות, החיוך, ההסכמה לעצמי לא להיות בריא ונוצץ תמיד, בתוכנו, וגם אם זה מתבטא בחוץ זה בסדר. אלא זה בסדר גם להיות חלש ולא תמיד מאה אחוז בסדר, שמותר לי לתת מעצמי ולהישאר אני, והכי חשוב: רק ה' הוא בעל הכוחות כולם, הוא אוהב את כולם, אין עוד מלבדו. ואנחנו עבדיו ובניו, כולנו.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה