דרוש מידע בענין השארת ילדים אצל דודים ודודות ולברוח לחופשה

[gila zohar]

אם זאת התשובה שאליה את מכוונת.....

ממש לא,
יש משפחה כדי שנוכל להבין/לעזור/להיות שם בשביל.. . משפחה זה קשר הכי קרוב ואם אנחנו לא נעזור זה לזה אז מה כן...?

 

[להרגיש בבית]

סיימתי סו"ס לקרוא את האשכול,
אספתי לעצמי כמה תובנות חשובות.
רציתי להעלות פה נקודה שלא דיברו עליה עדין.
חשבתם על הורים שמתמודדים עם בעיות התנהגות של ילדים ?
ילדים היפר אקטיביים או סתם שובבים מאוד.
או כאלו שאוהבים לבדוק גבולות ואלו שתמיד חוזרים עם מכנסיים קרועות.
דווקא הורים לילדים כאלו צריכים כמה שעות או ימים לעצמם,
לפעמים בצורה נואשת. כדי לאגור כח להמשך ההתמודדות.
אלפי תודות על הבריאות והכשרונות והרעיונות המקוריים.
אבל כל יום הוא שדה קרב.
אז לוקחים חופש מהעבודה, מוצאים מקום מקסים לסוע אליו,
מתחילים לבקש טובות ממשפחה וחברים.
ואופס...מתברר שאף אחד לא יכול לקבל אליו את יוצמח.
יש כאלו שמתחמקים ויש כאלו שאומרים את האמת.
קשה לנו איתו.
הוא מרביץ/היא רבה/בפעם שעברה הוא שבר את ה.../הקטנה שלי פוחדת ממנה...
מה אתם אומרים?
יש דרך שתאפשר לאבא-אמא של יוצמח לצאת פעם בשנה/שנתיים להחליף כוח?

 

[Xxx0]

סיימתי סו"ס לקרוא את האשכול,
אספתי לעצמי כמה תובנות חשובות.
רציתי להעלות פה נקודה שלא דיברו עליה עדין.
חשבתם על הורים שמתמודדים עם בעיות התנהגות של ילדים ?
ילדים היפר אקטיביים או סתם שובבים מאוד.
או כאלו שאוהבים לבדוק גבולות ואלו שתמיד חוזרים עם מכנסיים קרועות.
דווקא הורים לילדים כאלו צריכים כמה שעות או ימים לעצמם,
לפעמים בצורה נואשת. כדי לאגור כח להמשך ההתמודדות.
אלפי תודות על הבריאות והכשרונות והרעיונות המקוריים.
אבל כל יום הוא שדה קרב.
אז לוקחים חופש מהעבודה, מוצאים מקום מקסים לסוע אליו,
מתחילים לבקש טובות ממשפחה וחברים.
ואופס...מתברר שאף אחד לא יכול לקבל אליו את יוצמח.
יש כאלו שמתחמקים ויש כאלו שאומרים את האמת.
קשה לנו איתו.
הוא מרביץ/היא רבה/בפעם שעברה הוא שבר את ה.../הקטנה שלי פוחדת ממנה...
מה אתם אומרים?
יש דרך שתאפשר לאבא-אמא של יוצמח לצאת פעם בשנה/שנתיים להחליף כוח?

כ"כ נכון!!!
מכירה כמה צדיקות שלוקחות יוצמחים כאלו...
אחת מהן היא אמא שלי
אה.. ותמיד נשבר\ ניזוק\ נהרס לפחות משהו אחד ליום
ותמיד היא אומרת לי: כ"כ כיף שהם פה, תצאו לנופש זה טוב, תביאי אותם כמה שיותר..
אין כמוה!!

הוא לא יוצמח- הוא היפר לא קטן...

 

[להרגיש בבית]

כ"כ נכון!!!
מכירה כמה צדיקות שלוקחות יוצמחים כאלו...
אחת מהן היא אמא שלי
אה.. ותמיד נשבר\ ניזוק\ נהרס לפחות משהו אחד ליום
ותמיד היא אומרת לי: כ"כ כיף שהם פה, תצאו לנופש זה טוב, תביאי אותם כמה שיותר..
אין כמוה!!

הוא לא יוצמח- הוא היפר לא קטן...

ואמא שלי אומרת,
תמיד במוצא"ש, אחרי שהאורחים הולכים,
אבא ואני הולכים מחדר לחדר ועושים בקרת נזקים...
יש שבתות שרוב הנזקים מתגלים מיד, תוך יום יומיים,
ויש שבתות...
שהשבוע שאחריהן הוא מסע גילויים:
ביום ראשון- שברים בלתי מזוהים מאחורי מיטה א'
ביום שני- שלושה ספרים קרועים מוחבאים ב3 מקומות שונים.
בשלישי- קישקוש במרפסת, על הקיר
וכן הלאה...

 

[y&m]

ממש לא נכון. הילדים שלי מאושרים ללכת לדודים לשבת, אבל לא אוהבים בייביסיטר משום סוג.

באיזה גיל הילדים?
(כי הגדולים הרבה פעמים שמחים לצאת, אולם לגילאי הרך המקום המוכר מאד משמעותי)

ועדיין זה שילדים מאושרים ללכת לאחרים לא הופך את זה שנח ובטוח לילדים בסביבה הביתית - ללא נכון. אולי לא מתאים לך. אבל ממש לא נכון?

 

[m a r g a l i t]

באיזה גיל הילדים?
(כי הגדולים הרבה פעמים שמחים לצאת, אולם לגילאי הרך המקום המוכר מאד משמעותי)

ועדיין זה שילדים מאושרים ללכת לאחרים לא הופך את זה שנח ובטוח לילדים בסביבה הביתית - ללא נכון. אולי לא מתאים לך. אבל ממש לא נכון?

הגדולים בד"כ יעדיפו לצאת...
הקטנים ממש יהיה יותר טוב בבית.
הבעייה שבכל בית יש את הקטנטנים ואת הילדים הגדולים יותר.....

 

[y&m]

הגדולים בד"כ יעדיפו לצאת...
הקטנים ממש יהיה יותר טוב בבית.
הבעייה שבכל בית יש את הקטנטנים ואת הילדים הגדולים יותר.....

אפשר לשלוח חלק (ולהקל על מי שישמור בבית)
ואם לא, תמיד בעיני השיקול מה חשוב יותר.
ילד גדול שנותר בבית ובשגרת יומו לא ניזוק גם אם חלם ליהנות עם בני דודיו.
ילד קטן שלא מוצא את מקומו עלול בהחלט לחוות חוויה קשה מידי שלא הייתי רוצה לגרום לו.

 

[m a r g a l i t]

ילד גדול שנותר בבית ובשגרת יומו לא ניזוק גם אם חלם ליהנות עם בני דודיו.

אבל אז הוא מרגיש יותר את החסר של ההורים (לא שהוא ניזוק מזה, אבל בכל אופן..)
אם הוא עם הבני דודים שלו הוא בכלל שוכח שיש לו הורים ונהנה!
אבל בהחלט השיקול הזה הוא חכם!

 

[cyp]

זאת ממש לא גוזמה אבל לא מהצד הנ"ל
במשך השנים שהו אצלי כמה פעמים ילדים שהוריהם נסעו לחפוש.
הצער, הגעגועים, התלישות של הילדים האלו הם קשיים שיכלו להימנע על ידי ההורים.
כשיש מקרה חרום כמו לידת תינוק חדש או טיסה דחופה אז אלוקים חישב את הצער המוסף, אבל חופשה, נצרכת והכרחית ככל שתהיה, אסור שתבוא על חשבון צער של ילדים.
רק לאחרונה התארח אצלי נער בן 13 למשך שבוע כי הוריו נסעו לנופש באירופה.
בלילה כששמעתי את הבכי הכבוש לתוך הכרית, חשבתי שאילו היו ההורים יודעים שזה המחיר, הם היו מחפשים איורור אחר.

מעניין שהילדים שלי מתחננים אלי שאני אסע..... הכי כיף להם אצל סבא וסבתא או הדודים.... זה פרס בשבילם כשאנחנו נוסעים, אולי לא ממש פרס בשביל המארחים אבל בד"כ הם ממש שמחים לארח אותם מה גם שאני נוהגת לצ'פר את המסייעים במתנה נאה ואם זה בחורה אז אפילו מראש אומרת שאשלם לה,
אנחנו נוסעים המון, מי שלא רוצה לא חייב לשמור, אני למשל פחות אוהבת ופעם אחת סרבתי לאחי שרצה לנסוע עם אשתו כי הייתי לפני לידה והיה לי ממש קשה לחשוב על תוספת 2 קטנים אז סרבתי למרות שלא היה לי נעים כי הוא מארח לי את הילדים אין ספור פעמים,

 

[cyp]

לא אותו דבר.
פנימיה זו פרידה קבועה מהבית.
נער שהוריו נסעו לחופש, ויחזרו תוך כמה ימים, ובינתיים הוא שוהה אצל הדודים, לא אמור לפתח כזו טראומה.
מוזר לי שהמליצו להוריו לשקול לבטל את הנופש...

נכון, זה הכל בראש של ההורים, אם הילד יודע שזה עלול לגרום להוריו נקיפות מצפון ורחמים עליו ורצון לפצות אז הוא יתנהג בהתאם, יילל והתמסכן ואם ההורים ידעו ויאמינו שכיף לילד וזה טוב לו לפעמים להתגעגע וגם להם נצרכת היציאה אז הכל טוב, לא צריך לפצות ולא כלום, כשאני נוסעת הילדים שלי אפילו לא מתקשרים לשוחח או להתגעגע אני צריכה ליזום שיחות של לילה טוב ובוקר טוב כי אם לא? אני ממש מרגישה שאני לא חסרה להם... סתם! אני יודעת שאני חסרה אבל אני יודעת שטוב להם ושהם בוגרים ועצמאים ואם הם צריכים אותי הם יכולים להתקשר....

 

[אימא של]

אהממ... לא רוצה לפרט ממש-
אבל אפשר להגדיר את זה כמספר השנים שאני נשואה לחלק לשתיים
ואני נשואה קצת מעל עשור.
זה לא הענין פה.

הענין פה שאני מודעת מאד לקושי ולרצון לצאת לנופש,
מודעת לזה שאנשים חייבים להתאוורר,
וגם אני עובדת משרה מלאה בעבודה תובענית ומגדלת משפחה ברוכה ומרגישה לפעמים חנוקה ומותשת.
ומהצד השני- אני מודעת מאד מאד לזכות הגדולה שיש לי לגדל ילדים
ואני בטוחה בזה שהנוכחות שלי איתם היא פי אלף אלפים חשובה להם ממה שאני מרגישה כשאני איתם, ורק עצם זה שאני בבית, תורם להם המון.
ואני חושבת ומאמינה שילדים צריכים בית יציב וחזק ונוכח, שתמיד אפשר לחזור אליו ותמיד יש בו מישהו לקום אליו בלילה ולקבל חיבוק. ודודה, מקסימה ככל שתהיה, היא פשוט לא.
ולכן, בתיאום מלא עם בעלי שחושב כמוני בנושאים כאלה(ברוך השם), אנחנו לא יוצאים בלי הילדים ליותר מכמה שעות.
ולכל הדואגים לשלום הבית שלנו וליציבותנו הנפשית, הכל תקין, ותודה ששאלתם.

ובניגוד מושלם לחייך בחרת בשם ניק איילת מטיילת

 

[cherry c]

באיזה גיל הילדים?
(כי הגדולים הרבה פעמים שמחים לצאת, אולם לגילאי הרך המקום המוכר מאד משמעותי)

ועדיין זה שילדים מאושרים ללכת לאחרים לא הופך את זה שנח ובטוח לילדים בסביבה הביתית - ללא נכון. אולי לא מתאים לך. אבל ממש לא נכון?

גיל הרך!
אם הם בבית עם בייביסיטר זה משעמם ולא כייפי. זה המשחקים המוכרים והישנים.
כמה שאקנה להם פיצות וגלידות, זה לא יספיק.
אבל הבני דודים זה כיף חיים, והם שוכחים בכלל שאנחנו לא נמצאים.
זה חופשה גם בשבילם.

 

[מיסי]

סיימתי סו"ס לקרוא את האשכול,
אספתי לעצמי כמה תובנות חשובות.
רציתי להעלות פה נקודה שלא דיברו עליה עדין.
חשבתם על הורים שמתמודדים עם בעיות התנהגות של ילדים ?
ילדים היפר אקטיביים או סתם שובבים מאוד.
או כאלו שאוהבים לבדוק גבולות ואלו שתמיד חוזרים עם מכנסיים קרועות.
דווקא הורים לילדים כאלו צריכים כמה שעות או ימים לעצמם,
לפעמים בצורה נואשת. כדי לאגור כח להמשך ההתמודדות.
אלפי תודות על הבריאות והכשרונות והרעיונות המקוריים.
אבל כל יום הוא שדה קרב.
אז לוקחים חופש מהעבודה, מוצאים מקום מקסים לסוע אליו,
מתחילים לבקש טובות ממשפחה וחברים.
ואופס...מתברר שאף אחד לא יכול לקבל אליו את יוצמח.
יש כאלו שמתחמקים ויש כאלו שאומרים את האמת.
קשה לנו איתו.
הוא מרביץ/היא רבה/בפעם שעברה הוא שבר את ה.../הקטנה שלי פוחדת ממנה...
מה אתם אומרים?
יש דרך שתאפשר לאבא-אמא של יוצמח לצאת פעם בשנה/שנתיים להחליף כוח?

הרבה הורים פשוט לא מאפשרים את זה לעצמם.
כי הם יודעים שלמצוא מקום לילדים זה כל כך מסובך
ולפעמים נותן הרגשה כל כך גרועה וזה כואב כל כך.
שזה ממש חלום.
והם אלה שהכי הכי צריכים!
ועד שהם מעיזים לבקש...

זה לא חייב להיות דווקא היפר אקטיביים,
זה יכול להיות כל מיני מגבלות אחרות-
חינוך מיוחד, הרטבת לילה לילדים גדולים יותר, אלרגיות מסוגים שונים, בעיות רפואיות שונות, ועוד כל מיני מצבים.

 

[nori]

זה לא חייב להיות דווקא היפר אקטיביים,
זה יכול להיות כל מיני מגבלות אחרות-
חינוך מיוחד, הרטבת לילה לילדים גדולים יותר, אלרגיות מסוגים שונים, בעיות רפואיות שונות, ועוד כל מיני מצבים.

ילדים מאובחנים כחינוך מיוחד זה יותר קל.
יש משפחות מדהימות ומתנדבות רבות שמארחות ילדים כאלה לשבתות. יש גם פרויקט הקלה של משרד הרוחה שמממן את זה.
אני נפעמת, הרבה יותר מזה, אין לי יכולה להביע את ההתפעלות שלי כל פעם שאני שומעת על המשפחות האלו, שמכניסות את הילדים האלו הביתה, גם אם הם לא פשוטים לשבתות שלמות.
זו הזדמנות בשבילי להגיד על המשפחות האלו שאין להן מושג כמה מעגל ההשפעה של הנתינה שלהם רחב. ומלבד התודה רבה של ההורים שאת זה הם שומעים, יש מסביב מעגל רחב של סבים, סבתות דודים ודודות שמתפעלים, מודים ומעריכים אתכם על החסד העצום הזה.

 

[דרומית]

מדהים לראות את התגובות פה
ואפשר לזהות את הבחורות הצעירות ש- מה! ברור! שיצאו ההורים ויהיה
המון מי שישמרו, כי מה הבעיה? הרי גם לי יהיה את כל העולם ויהיה לי חתן עשיר
והילדים שלי ילבשו רק מותגים ואהיה רזה כל החיים...ואצא לנופש פעם בחודשיים! ברוור!
ואת הנשים הנשואות העייפות שמזדהות קשות עם כל האמהות שמשאירות אצלם את ילדיהן
ומסכימות בכיף ובשמחה לגדל כמה בכיינים במשך שבוע.
ואת הגברים כאובי השכל כל אימת ששמים לידם תינוק הם משתגעים לדעת, מילא התינוק שלהם... אבל מה את מוסיפה לי עוד אחד?

 

[מנדי לוי]

ואת הגברים כאובי השכל כל אימת ששמים לידם תינוק הם משתגעים לדעת

איכסה, לא יפה, מביש ופוגע !!!

קהל הגברים דורש התנצלות !!!

 

[דרומית]

איכסה, לא יפה, מביש ופוגע !!!

קהל הגברים דורש התנצלות !!!

מתנצלת
רק בדיחה

 

[באזזזזזזזז]

מדהים לראות את התגובות פה
ואפשר לזהות את הבחורות הצעירות ש- מה! ברור! שיצאו ההורים ויהיה
המון מי שישמרו, כי מה הבעיה? הרי גם לי יהיה את כל העולם ויהיה לי חתן עשיר
והילדים שלי ילבשו רק מותגים ואהיה רזה כל החיים...ואצא לנופש פעם בחודשיים! ברוור!
ואת הנשים הנשואות העייפות שמזדהות קשות עם כל האמהות שמשאירות אצלם את ילדיהן
ומסכימות בכיף ובשמחה לגדל כמה בכיינים במשך שבוע.
ואת הגברים כאובי השכל כל אימת ששמים לידם תינוק הם משתגעים לדעת, מילא התינוק שלהם... אבל מה את מוסיפה לי עוד אחד?

תקראי שוב את האשכול.... ממש לא מסכימה איתך!

 

[ש. צ. וינמן]

כל מילה!!!
תחכו 15 שנה ותצאו לחופש.....

אנחנו כבר אחרי 14......
מחכים לצאת לחופש שנה הבאה

מה ההלם?
מכירה כל כך הרבה זוגות שחייהם הזוגיים עשירים והקשר מדהים. ומעולם לא נסעו לנפוש כשהיו ילדים קטנים בביתם. (חיכו 15 שנה ויותר)

ספוילר: אבל ממש

למי שהנסיעות וההתארגנות עוברים בנועם לכל הצדדים למה לא.
נקודה למחשבה עבור מי שהנסיעות עולות לו או לסביבתו במאמצים מיוחדים:
אולי יבלעו אותי חיים. אבל אם זה תנאי כל כך בסיסי והכרחי לקשר זוגי משובח. אז מדוע אצל זוגות חילוניים והגויים שחייהם מושתתים על נופשים זוגיים, הזוגיות כושלת בגדול...
ואל תגידו לי יש עוד תנאים...

 

[תהילתך]

מה ההלם?

ההלם,
שנוכל לצאת בשנה הבאה
(או בשנה שאחריה)...