הנושאים החמים
תופרת חרישית
משתמש פעיל
- הוסף לסימניות
- #1
חזרתי אל ההורוסקופ היומי שלי.
וזה קרה אחרי ייאוש מר ממר בכל הנוגע לכוכבים שמככבים במזל הכוכב שלי.
לא די בזה שאני כוכבת, נוצצת, עם שפיצים, כמו בציורים, גם באים לי כמה כוכבים אמיתיים ושוברים לי את הלב שבוע אחרי שבוע, יום אחרי יום.
למה למען השם, לא נבראה האסטרולוגית שיש לה עניין לחזות ירושה שמנה בדרך.
למה, למען השם, לא נבראה האסטרולוגית הזו שחושבת שצריך לעודד את הדור של היום, ולסדר לו תפקיד נחשק במשק הנחשק עוד יותר, ואי אפשר לנבא לו כל יום מחדש ידידים מופרעים מהעבר וגלויות ארוכות ביערות החושך.
טוב, עזבו.
בואו לא נכנס לפסים אישיים יותר מדי.
גם ככה הנצנצים התפזרו לכל עבר. ומי יאסוף אותם. מי.
כל עוד אמשיך לקרוא באדיקות שיא את ההורוסקופ היומי [ותודה למי שמקפידה לפוצץ לי את הג'ימייל בכל התחזיות השחורות האלו], ברור לגמרי שאהפוך ביום מן הימים לייצור מאושר...
שבוע אחד היא צפתה לי הצלחה עסקית מסחררת.
הדפסתי את התחזית סגול על גבי לבן, טסתי לבנק, הראיתי לבנקאי האישי שלי את התחזית, שיעשה טובה ולא יחזיר את הצ'קים שהשכבתי לה על השולחן. רחמים. הנה ההצלחה בדרך.
תבינו, זה מדע מדוייק. זה מדע שאין עליו שאלות. זה חוקי. אין אפס.
גם כשהיא צפתה לי נתק עם מכרה מהעבר, בחרתי לא ליפול לדכדוך. רק הסברתי לאותה מכרה, שבעקרון, אני אמורה להתנתק ממנה. וחבל שהיא לא זורמת עם התחזית הזאת, האמינו לי.
אז זהו.
לפני הקפה שאני לא שותה על הבוקר, אני בוהה בהורוסקופ שנח לי בתיבת המייל, ומנסה להבין ממנו כיצד כדאי לנהל לי את היום.
אם התחזית מהממת אני מספרת לכולם, טוחנת חסה ושמה תכשיטים עשויים מעצמות שלוקטו מלביאות חנוטות ומאדמות שלא עובדו מאז ימי המבול, כמו של רוחניקיות שממלאות מאפרות.
אם לא, אני שומרת עליה בסוד ולא שותה את הקפה, סופית. גם הקפה קורא מזלות. בינינו, פחד מוות לגלות את הקצף נעלם בקפה כשהוא בצורת עכביש גוסס.
מסתפקת במים.
אוקיי. התחזית להפעם קצרה מתמיד.
ראשון - מוצ"ש - ללא שינוי של ממש מהתחזית של שש ורבע שנים אחורנית.
נברתי בג'ימייל שלי, חיפשתי מה היתה התחזית השבועית במאה הקודמת.
ועכשיו אני בהתלבטות מטורפת.
כי זה לא חופף, מכל הבחינות.
כמו שאמר לנו המדריך בסיור בגולן בעקבות אלי כהן:
"הר אביטל התפרץ לפני מליון שנה ושלושה חודשים.
למה שלושה חודשים?
כי המדריך שהיה פה לפני שלושה חודשים אמר שההר התפרץ בפעם האחרונה לפני מליון שנה".
שתבוא האסטרולוגית הזו, עם שרשראות הצדפים על צווארה, עם כובע הקש האדום לראשה, עם השמלות הפרחוניות לגופה, עם ציפורניה החדות, עם קלפי ה'עבודה זרה' שלה, עם ריח הקטורת הזוועתי שאופף אותה, ותסתכל לי בעיניים. ותגיד לי, מה שונה התחזית שלי להיום מהתחזית שלי מלפני 89 וחצי שנים, ולמה, אלוקים אדירים, נשאר לה עוד כסף להתחדש בכל המחלצות שלה.
הלכתי לשתות מים.
וזה קרה אחרי ייאוש מר ממר בכל הנוגע לכוכבים שמככבים במזל הכוכב שלי.
לא די בזה שאני כוכבת, נוצצת, עם שפיצים, כמו בציורים, גם באים לי כמה כוכבים אמיתיים ושוברים לי את הלב שבוע אחרי שבוע, יום אחרי יום.
למה למען השם, לא נבראה האסטרולוגית שיש לה עניין לחזות ירושה שמנה בדרך.
למה, למען השם, לא נבראה האסטרולוגית הזו שחושבת שצריך לעודד את הדור של היום, ולסדר לו תפקיד נחשק במשק הנחשק עוד יותר, ואי אפשר לנבא לו כל יום מחדש ידידים מופרעים מהעבר וגלויות ארוכות ביערות החושך.
טוב, עזבו.
בואו לא נכנס לפסים אישיים יותר מדי.
גם ככה הנצנצים התפזרו לכל עבר. ומי יאסוף אותם. מי.
כל עוד אמשיך לקרוא באדיקות שיא את ההורוסקופ היומי [ותודה למי שמקפידה לפוצץ לי את הג'ימייל בכל התחזיות השחורות האלו], ברור לגמרי שאהפוך ביום מן הימים לייצור מאושר...
שבוע אחד היא צפתה לי הצלחה עסקית מסחררת.
הדפסתי את התחזית סגול על גבי לבן, טסתי לבנק, הראיתי לבנקאי האישי שלי את התחזית, שיעשה טובה ולא יחזיר את הצ'קים שהשכבתי לה על השולחן. רחמים. הנה ההצלחה בדרך.
תבינו, זה מדע מדוייק. זה מדע שאין עליו שאלות. זה חוקי. אין אפס.
גם כשהיא צפתה לי נתק עם מכרה מהעבר, בחרתי לא ליפול לדכדוך. רק הסברתי לאותה מכרה, שבעקרון, אני אמורה להתנתק ממנה. וחבל שהיא לא זורמת עם התחזית הזאת, האמינו לי.
אז זהו.
לפני הקפה שאני לא שותה על הבוקר, אני בוהה בהורוסקופ שנח לי בתיבת המייל, ומנסה להבין ממנו כיצד כדאי לנהל לי את היום.
אם התחזית מהממת אני מספרת לכולם, טוחנת חסה ושמה תכשיטים עשויים מעצמות שלוקטו מלביאות חנוטות ומאדמות שלא עובדו מאז ימי המבול, כמו של רוחניקיות שממלאות מאפרות.
אם לא, אני שומרת עליה בסוד ולא שותה את הקפה, סופית. גם הקפה קורא מזלות. בינינו, פחד מוות לגלות את הקצף נעלם בקפה כשהוא בצורת עכביש גוסס.
מסתפקת במים.
אוקיי. התחזית להפעם קצרה מתמיד.
ראשון - מוצ"ש - ללא שינוי של ממש מהתחזית של שש ורבע שנים אחורנית.
נברתי בג'ימייל שלי, חיפשתי מה היתה התחזית השבועית במאה הקודמת.
ועכשיו אני בהתלבטות מטורפת.
כי זה לא חופף, מכל הבחינות.
כמו שאמר לנו המדריך בסיור בגולן בעקבות אלי כהן:
"הר אביטל התפרץ לפני מליון שנה ושלושה חודשים.
למה שלושה חודשים?
כי המדריך שהיה פה לפני שלושה חודשים אמר שההר התפרץ בפעם האחרונה לפני מליון שנה".
שתבוא האסטרולוגית הזו, עם שרשראות הצדפים על צווארה, עם כובע הקש האדום לראשה, עם השמלות הפרחוניות לגופה, עם ציפורניה החדות, עם קלפי ה'עבודה זרה' שלה, עם ריח הקטורת הזוועתי שאופף אותה, ותסתכל לי בעיניים. ותגיד לי, מה שונה התחזית שלי להיום מהתחזית שלי מלפני 89 וחצי שנים, ולמה, אלוקים אדירים, נשאר לה עוד כסף להתחדש בכל המחלצות שלה.
הלכתי לשתות מים.
