י-ח-ץ(ואולי גם קצת מרורים)

  • הוסף לסימניות
  • #1
י-ח-ץ,על מרורים
היא/לא,לא חסר

יום שישי,מרוץ אחרון ורגיל בהחלט של קניות,ניקיונות,בישולים,בדיוק כמו כל אימא יהודייה בכל בית.
בדיוק כמו כל אישה:המקלחות והמים החמים שנגמרים,שום דבר לא הזכיר את הנעדר.
טוב, במילא תמיד הוא לא היה בבית ביום שישי,למד והיה בחוץ ואז הגיע מאוחר, כהרגלו לא שותף בכלום,מרחף,חסר אחריות,חשבה בשפתיים חשוקות. דווקא מפלס הלחץ והחרדה של יום שישי השיגרתי,שהוויכוחים הוסיפו לו עוד לחץ, שהפך גם הוא לקבע ולמלחמה,לא היה חסר לה,הכל היה טוב,
אולי זה היה יותר מידי טוב כי היא התחילה לבכות...
הילדים הציצו עליה בחצי עין לא מאמינים,היא מעולם לא הזילה לידם דמעות,
תמיד הייתה חזקה כל כך בשבילם.
ועכשיו?הכל קורס, כל חומות ההגנה נופלות.
כמה זמן היא תכננה את הפרידה הזו?לא יאמן שהיא כבר הגיעה,ושככה היא נראית. רק שיהיה לילדים טוב ושרק לא ייקחו את זה קשה מידי,קיוותה.
אה,בעצם אולי משהו קטן אחד חסר,נזכרה,בזר הפרחים שהיה מביא לפעמים
(בסוף כשהגיע מתנשף ומתנצל) הוא נורא חסר על השולחן.
טוב, לא נורא שבת הבאה תזכור לקנות לעצמה איזה אחד.
מה יש,לא מגיע לה? גם כשהיא כבר לא "אשת",חיל- היא עדיין,אולי אפילו גנרל(ית).

הם /חסרים

-"אמא מתי כבר אבא יחזור?אני מתגעגע אליו"
-"אמא מי יעשה קידוש?,מה את?חי חי חי,אימהות בכלל לא עושות קידושים,את סתם משקרת..."
-"אמא מה?אבא לא יחזור?את עוד הפעם משקרת!
-"אמא אתמול שאלו אותי: את מי אני יותר אוהב, אותך או את אבא,אז אמא שתדעי לך: שאני בכלל לא אוהב אותך,אני אוהב רק את אבא אני רוצה אותו, עכשיו!
-"אבא, אבא שלי אבאא!"

הוא/חסר תקווה
יש לפני שבת שלמה של מיטה אחרי כל הריצות:
'יש זמן לחשוב,אין בשביל מה לקום'
'יש אפשרות לנוח סוף-סוף,כי אין בשביל מה לטרוח'
'יש על מי לחשוב ,אין את מי לברך'
'יש שפע ואין לו על מה לחול'
הוא עשה שבתו כ'חול',כי הוא זקוק כל כך לבריות,והם כל כך חסרים.

(נכתב בעקבות הקונפליקטים)
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #3
י-ח-ץ

היא/לא,לא חסר

יום שישי,מרוץ אחרון ורגיל בהחלט של קניות ניקיונות ,בישולים, בדיוק כמו כל אימא יהודייה בכל בית. בדיוק כמו כל אישה:המקלחות והמים החמים שנגמרים,שום דבר לא הזכיר את הנעדר,טוב,במילא תמיד הוא לא היה בבית ביום שישי. למד והיה בחוץ ואז הגיע מאוחר,חשבה בשפתיים חשוקות. להיפך מפלס הלחץ והחרדה של יום שישי השיגרתי ,שהוויכוחים הוסיפו לו עוד לחץ שהפך גם הוא לקבע ,לא היה חסר לה .הכל היה טוב .אולי זה היה יותר מידי טוב כי היא התחילה לבכות. הילדים הציצו עליה בחצי עין לא מאמינים, היא מעולם לא הזילה לידם דמעות. תמיד הייתה חזקה כל כך בשבילם. ועכשיו?הכל קורס, כל חומות ההגנה נופלות.

כמה זמן היא תכננה את הפרידה הזו?לא יאמן שהיא כבר הגיעה, וככה היא נראית. רק שיהיה לילדים טוב ושלא ייקחו את זה מידי קשה.,קיוותה.
בעצם אולי הזר פרחים שהיה מביא (בסוף כשהגיע מתנשף ומתנצל) חסר. לא נורא שבת הבאה תזכור לקנות לעצמה איזה אחד.
מה יש מגיע לא מגיע לה? גם כשהיא כבר לא "אשת".חיל היא עדיין. אולי אפילו גנרל(ית).

הם /חסרים

-אמא מתי כבר אבא יחזור?אני מתגעגע.

-אמא מי יעשה קידוש?מה את?חי חי חי,אימהות בכלל לא עושות קידושים. את סתם משקרת!

-אבא אבא אבא,אני רוצה אבא שלי.

-אמא אבא לא יחזור?את עוד הפעם משקרת.

-אמא אתמול שאלו אותי: את מי אני יותר אוהב, אותך או את אבא,

אז אמא שתדעי לך אני בכלל לא אוהב אותך,אני אוהב רק את אבא אני רוצה אותו, עכשיו!

-אבא, אבא שלי אבאא!


הוא/חסר תקווה

שבת שלמה של מיטה:
יש זמן לחשוב. אין בשביל מה לקום.

,ש אפשרות לנוח סוף-סוף אין בשביל מה לטרוח

יש על מי לחשוב ,אין את מי לברך

יש שפע אין לו על מה לחול

עשה שבתו חול כי הוא זקוק כל כך לבריות והם חסרים.


נכתב בעקבות הקונפליקטים.
ככה זה הולך להיות פה? הפוסטים המדכדכים נכנסו לאופנה?
@עבדקן , זרוק פה איזו בדיחה טובה.
מהפוסט נשמע שסיבת הפרידה היא האיחורים ביום ששי. כדאי להשחיל כמה משפטים על הרקע מסביב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
כתוב יפה וטוב, מעורר רחמים.
מה יש מגיע לא מגיע לה? גם כשהיא כבר לא "אשת".חיל היא עדיין. אולי אפילו גנרל(ית).
אהבתי את המשפט.

אז זה בעצם הקטע ה'פתוח'? אין מה לאמר, לא משנה איזה עיתון, אבל בהחלט התעלה על עצמו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
סיפור קצת מעורפל.
מתחילת הסיפור נראה שהוא לא ממש היה טורח בבית, למד והיה בחוץ והגיע מאוחר עם זר פרחים והמון התנצלויות.
בסוף נראה שהוא לא ממש למד בחוץ, יותר סוג של בילה במיטה. אבל אם בכל מקרה הוא היה מגיע מאוחר, מה זה 'אין בשביל מי לטרוח'? מה הוא עשה כבר קודם.
ובכלל, הגיע הזמן דחוף דחוף לעשות סדר בענין של הפסיקים והרווחים. זה לא קשה בכלל. הפסיק מיד לאחר המילה, ואחריו רווח. הפסיק לא אחרי הרווח, והוא גם לא במקום רווח. גם סימן שאלה ונקודותיים הם לא במקום רווח. עניין פעוט, שמראה על כתיבה רצינית ומכובדת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
סיפור קצת מעורפל.
מתחילת הסיפור נראה שהוא לא ממש היה טורח בבית, למד והיה בחוץ והגיע מאוחר עם זר פרחים והמון התנצלויות.
בסוף נראה שהוא לא ממש למד בחוץ, יותר סוג של בילה במיטה. אבל אם בכל מקרה הוא היה מגיע מאוחר, מה זה 'אין בשביל מי לטרוח'? מה הוא עשה כבר קודם.
ובכלל, הגיע הזמן דחוף דחוף לעשות סדר בענין של הפסיקים והרווחים. זה לא קשה בכלל. הפסיק מיד לאחר המילה, ואחריו רווח. הפסיק לא אחרי הרווח, והוא גם לא במקום רווח. גם סימן שאלה ונקודותיים הם לא במקום רווח. עניין פעוט, שמראה על כתיבה רצינית ומכובדת.

תודה ערכתי .אני עדיין לא מצליחה למרות שאני עובדת על זה קשה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
@כל מי שהפריע לו הניקוד,עכשיו יותר טוב?

@מחילה ממי שהפריע לו הנושא,אם תהיה עוד פעם,
אכתוב מראש שהנושא לא מבדח.(הי ,בעצם כתבתי מרורים)
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #14
@כל מי שהפריע לו הניקוד,עכשיו יותר טוב?
לא. ככה.
י-ח-ץ,על מרורים

היא:
לא, לא חסר

יום שישי, מרוץ אחרון ורגיל בהחלט של קניות, ניקיונות, בישולים, בדיוק כמו כל אימא יהודייה בכל בית.
בדיוק כמו כל אישה. המקלחות והמים החמים שנגמרים, שום דבר לא הזכיר את הנעדר.
טוב, ממילא תמיד הוא לא היה בבית ביום שישי, למד והיה בחוץ ואז הגיע מאוחר, כהרגלו לא שותף בכלום, מרחף, חסר אחריות, חשבה בשפתיים חשוקות. דווקא מפלס הלחץ והחרדה של יום שישי השיגרתי, שהוויכוחים הוסיפו לו עוד לחץ, שהפך גם הוא לקבע ולמלחמה, לא היה חסר לה, הכל היה טוב.
אולי זה היה יותר מידי טוב כי היא התחילה לבכות...
הילדים הציצו עליה בחצי עין לא מאמינים, היא מעולם לא הזילה לידם דמעות,
תמיד הייתה חזקה כל כך בשבילם.
ועכשיו? הכל קורס, כל חומות ההגנה נופלות.
כמה זמן היא תכננה את הפרידה הזו? לא יאמן שהיא כבר הגיעה ושככה היא נראית. רק שיהיה לילדים טוב ושרק לא ייקחו את זה קשה מידי, קיוותה.
אה, בעצם אולי משהו קטן אחד חסר, נזכרה בזר הפרחים שהיה מביא לפעמים.
(בסוף כשהגיע מתנשף ומתנצל) הוא נורא חסר על השולחן.
טוב, לא נורא. שבת הבאה תזכור לקנות לעצמה איזה אחד.
מה יש, לא מגיע לה? גם כשהיא כבר לא 'אשת' חיל - היא עדיין אולי אפילו גנרל(ית).

הם
חסרים

-"אמא מתי כבר אבא יחזור? אני מתגעגע אליו"
-"אמא מי יעשה קידוש? מה, את? חי חי חי, אימהות בכלל לא עושות קידושים, את סתם משקרת..."
-"אמא מה? אבא לא יחזור? את עוד הפעם משקרת!
-"אמא אתמול שאלו אותי: את מי אני יותר אוהב, אותך או את אבא, אז אמא שתדעי לך: שאני בכלל לא אוהב אותך, אני אוהב רק את אבא אני רוצה אותו, עכשיו!
-"אבא, אבא שלי אבאא!"

הוא
חסר תקווה

יש לפני שבת שלמה של מיטה אחרי כל הריצות:
'יש זמן לחשוב, אין בשביל מה לקום'
'יש אפשרות לנוח סוף-סוף, כי אין בשביל מה לטרוח'
'יש על מי לחשוב, אין את מי לברך'
'יש שפע ואין לו על מה לחול'
הוא עשה שבתו כ'חול', כי הוא זקוק כל כך לבריות, והם כל כך חסרים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
לא. ככה.
י-ח-ץ,על מרורים

היא:
לא, לא חסר

יום שישי, מרוץ אחרון ורגיל בהחלט של קניות, ניקיונות, בישולים, בדיוק כמו כל אימא יהודייה בכל בית.
בדיוק כמו כל אישה. המקלחות והמים החמים שנגמרים, שום דבר לא הזכיר את הנעדר.
טוב, ממילא תמיד הוא לא היה בבית ביום שישי, למד והיה בחוץ ואז הגיע מאוחר, כהרגלו לא שותף בכלום, מרחף, חסר אחריות, חשבה בשפתיים חשוקות. דווקא מפלס הלחץ והחרדה של יום שישי השיגרתי, שהוויכוחים הוסיפו לו עוד לחץ, שהפך גם הוא לקבע ולמלחמה, לא היה חסר לה, הכל היה טוב.
אולי זה היה יותר מידי טוב כי היא התחילה לבכות...
הילדים הציצו עליה בחצי עין לא מאמינים, היא מעולם לא הזילה לידם דמעות,
תמיד הייתה חזקה כל כך בשבילם.
ועכשיו? הכל קורס, כל חומות ההגנה נופלות.
כמה זמן היא תכננה את הפרידה הזו? לא יאמן שהיא כבר הגיעה ושככה היא נראית. רק שיהיה לילדים טוב ושרק לא ייקחו את זה קשה מידי, קיוותה.
אה, בעצם אולי משהו קטן אחד חסר, נזכרה בזר הפרחים שהיה מביא לפעמים.
(בסוף כשהגיע מתנשף ומתנצל) הוא נורא חסר על השולחן.
טוב, לא נורא. שבת הבאה תזכור לקנות לעצמה איזה אחד.
מה יש, לא מגיע לה? גם כשהיא כבר לא 'אשת' חיל - היא עדיין אולי אפילו גנרל(ית).

הם
חסרים

-"אמא מתי כבר אבא יחזור? אני מתגעגע אליו"
-"אמא מי יעשה קידוש? מה, את? חי חי חי, אימהות בכלל לא עושות קידושים, את סתם משקרת..."
-"אמא מה? אבא לא יחזור? את עוד הפעם משקרת!
-"אמא אתמול שאלו אותי: את מי אני יותר אוהב, אותך או את אבא, אז אמא שתדעי לך: שאני בכלל לא אוהב אותך, אני אוהב רק את אבא אני רוצה אותו, עכשיו!
-"אבא, אבא שלי אבאא!"

הוא
חסר תקווה

יש לפני שבת שלמה של מיטה אחרי כל הריצות:
'יש זמן לחשוב, אין בשביל מה לקום'
'יש אפשרות לנוח סוף-סוף, כי אין בשביל מה לטרוח'
'יש על מי לחשוב, אין את מי לברך'
'יש שפע ואין לו על מה לחול'
הוא עשה שבתו כ'חול', כי הוא זקוק כל כך לבריות, והם כל כך חסרים.

שכוייח!
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
הבהרה בקשר לדמויות:
הרגשתי שהם חמקו לי מהמקלדת, בלי לבקש רשות, במיוחד האישה.

מתוקף הדברים ,בעיני לפחות, היא הייתה אמורה להיות המיואשת והלא מסתדרת.
כנראה שהיא רצתה לנסות להראות צד אחר מהקלאסה.

מה דעתכם איך עדיף?
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
-"אמא מי יעשה קידוש?,מה את?חי חי חי,אימהות בכלל לא עושות קידושים,את סתם משקרת..."
-"אמא מה?אבא לא יחזור?את עוד הפעם משקרת!

לא יודעת למה, הצורה הזו שהילדה יורקת לאמא שלה, 'את סתם משקרת' צרמה לי מאד.
אבל אם אני היחידה, אולי אחפש לעצמי משרת מבקר עיתון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
לא יודעת למה, הצורה הזו שהילדה יורקת לאמא שלה, 'את סתם משקרת' צרמה לי מאד.
אבל אם אני היחידה, אולי אחפש לעצמי משרת מבקר עיתון.
דווקא לי הרגיש שזה מבטא איבוד קצת שליטה וסמכות הורית של אם שמגדלת לבד.
אבל אולי זה מידי מהר יחסית לזמן שלה איתם לבד.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

שיתוף - לביקורת ציפי והאופנים....
מעשה באופנים

לציפי עוד שניה יש יומולדת, היא מתרגשת, היא רוצה מתנה ליומולדת, בקשה מאבא. אבא. תקנה לי בבקשה אופניים!!!! אני רוצה!! א ו פ נ י ם. אבא מקשיב. אבא רשם. שמח. ציפי לא יודעת אבל הוא כבר הכין לה אופניים מזמן.... אבל ציפי,היא ילדה קטנה בינתיים, לא למדה עדיין לרכוב על אופניים, הוא ישמור לה את זה, כשתהיה בנויה עוד יותר. חזקה עוד יותר. תדע לרכוב עליהם... קודם שתדע ללכת לבד ורק אז אופניים. אז הוא לוחש לה את זה ושומר לה אותם, וציפי, לא קבלה אופניים בינתיים. אבל ציפי לא שומעת... ציפי רוצה אופנים.ועכשיו!!! אז היא מבקשת שוב. אבא, מתי נקנה לי אופנים? אני רןצה א ו פ נ י ם . ממש עוד מעט יש לה יומולדת. חשוב לה עד היומולדת לקבל אופנים. להרבה חברות שלי יש אופניים, אבא, אתה יודע? רק לי אין! אני גם רוצה! אני לא חווה את עצמי בצורה חיובית בלעדיהם, אתה יודע? אני פיזית מדכאת בי כוחות... אבא הקשיב. אבא שומע. הוא תמיד שומע את ציפי. והוא שמח. כי הרי יש לה אופניים. הוא הכין לה,הוא כבר קנה! בול למידה שלה. לא גדולים מידי. ולא קטנים מידי. אופניים שיתאימו בדיוק למידות של ציפי! זה אצלו. הוא רק מחכה שהיא תגדל טיפה, מה לא ברור? רק טיפה! אם היא תתנהג יפה, ותקשיב בקולו, גם כשמשהו לא מריח לה כל כך טוב, ומתחשק לה נורא לדחוף את דעותיה האישיות והתאוריות המוזרות שלה, והיא תרכין את הראש, אז הוא יקנה לה. אבל רק שתרגע. ועכשיו תרגע. כי הוא יודע מה הוא עושה!!! אז הוא לוחש לה, ציפי, מי אוהב אותך הכי בעולם? אבא שלך! מי יודע הכי טוב מכולם מה טוב לך? אבא! אז תנשמי, את תקבלי אופניים , אבל לא עכשיו.. .אבל ציפי לא שומעת. היא מתעלמת, אולי. אין לה אופניים, נקודה. היא לא רואה אופניים אז הוא לא אוהב אותה. הוא שכח אותה!! הוא פיזית שכח אותה!!!! ציפי רוצה אופניים ועכשיו! אז למה אבא לא קונה לה??? היא בוכה יותר חזק. אני רוצה אופניים. ובכלל לא אכפת לי כלום! וגם לא מה שטוב! אבא אתה מתעלם ממני??? ואבא רואה אותה. הוא מסתכל. והוא שמח, שוב. כי היא רוצה אופניים ויש לו אפניים מיוחדות בשבילה. איזה כיף שהיא רוצה אותם. אבל הוא גם בוכה. כי ציפי בוכה. והיא עצובה. והיא לא מבינה שהוא כבר הכין לה. מה לא ברור, ציפי!!! אז הוא בוכה איתה. חזק הוא בוכה. כי גם היא בוכה חזק. הרי מי שיודע להיות שמח מאוד, הוא לפעמים עצוב מאוד. הכל חזק אצל ציפי. עוד יום עובר. ואותו דבר... ציםי מסיקה מסקנה שאבא לא אוהב אותה. מה כבר ביקשתי, אופניים לדהור עליהם? היא עצובה. חבל. חבל שציפי לא מבינה, שהאופניים מתחבאות ממש לידה, אבל היא לא תקבל אותם שנייה לפני שהוא ירגיש שהיא מוכנה לרכוב עליהם. כי אבא אוהב אותך ציפי. הכי בעולם.
ואבא חזק. ואבא גיבור. שום דבר לא שובר אותו. איזה כיף שאבא אף פעם לא נאנח.... ככה הוא לא נשבר מהדמעות שלה. וממשיך לעשות אתה מה שהכי טוב ל ה .
וחבל. שלפעמים אנחנו כמו ציפי.... בוכים. או בורחים. ולא סומכים עליו מספיק...

אז.... דבר ראשון אשמח לביקורת
ודבר שני אשמח לדעת אם הייתי ברורה
.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה