דיון שבוע האיור - אשכול פתיחה בפורום סופרים

[מ. י. פרצמן]

זה, למשל- משפט לא כל כך קומיקסי.
קומיקס זה בעצם סרט פריים ביי פריים (או בעברית- שקופיות)
כתיבת קומיקס זה יותר בימוי או כתיבת תסריט, מאשר כתיבה פיוטית.
נסי ל"הקפיא" את המשפט הזה לרגע אחד בלבד. משהו שקורה. מצידי שיהיו שבע התרחשויות אבל בשביל שכל זה יכלל בפריים אחד ויחיד זה חייב לקרות במקביל.
עוד נקודה- צורת הכתיבה. הכתיבה הזו כל כך ציורית ומכניסה לאוירה ש.. אפשר כבר להפוך דף.
תאורים וכולי לא יכנסו לטקסט. הם יהיו בויז'ואל. כאן הטקסט נועד אך ורק להסביר את מה שאין דרך להבין מהאיור לבדו. (הטקסטים בקומיקס משרתים את האיור ולא להפך. אני.. מתנצלת. זה ההתרגשות שגרמה למשפט הזה להכתב פה.)
במקום כל זה כותבים "ירושלים, תרצ"ד". בפריים יהיה מצויר שעה מוקדמת, שלווה ובוקר טללי. (התפייטתי לכבודכם נכבדי, אלא מה)
את הכיתובית על עוצמת הסערה שתבוא הייתי מניחה בתחתית הפריים, משהו כמו פה
צפה בקובץ המצורף 501779
אז את הפריים הראשון צלחנו.

אבל עוד לפני כל הניסוחים עצמם-
הדבר הראשון שצריך לעשות לפני כתיבה של קומיקס זה לעצום עיניים, ולדמיין את הסצנה. רק אחר כך יגיע התמלול.

*אוי. איזה תמונה שמתי פה לדוגמא. עם מגילת אסתר. זה רק כי זה קהילה של סופרים זה קרה לי.

תביאי חשבון בנק.

 

[מלכי וולף]

תביאי חשבון בנק.

זה משהו הקבלת ביקורת פה.

 

[שני זאת אני :)]

זה משהו הקבלת ביקורת פה.

הכל פה משהו.

והבהרת בהיר וטוב את הענין של הקומיקס, אף פעם לא הצלחתי לקרא קומיקס, כי קשה כל שניה להפוך דף, אבל אם צריך להסתכל בתמונות כדי לדעת אם זה היה בוקר וטללים, אז עושה חשק לנסות.
תודה

 

[מ. י. פרצמן]

זה משהו הקבלת ביקורת פה.

לא מצאתי ביקורת, מצאתי שיעור מרתק. תודה.

שאלה, המורה:

כתיבת קומיקס זה יותר בימוי או כתיבת תסריט, מאשר כתיבה פיוטית.

קומיקס, לצערי ולבושתי, לא כתבתי. אבל תסריטים כתבתי גם כתבתי.
ואף פעם לא הצלחתי לדלג על הצורך בקריינות.
זה מן מאפיין (אתם רשאים לקרוא לזה באג, אני מכבסת את התופעה) שלי, שאני צריכה לתאר. להיכנס ולהכניס לאוירה.
אז הסברת מעולה איך הציור משלים את הבאג הזה. השאלה היא - אז איך כותבים קומיקס?
איך אני אגיד למאיירת מה לצייר? לכאורה, צריך קודם את הציור, אני אכנס לאוירה ואז אכתוב ואז נצייר ואז נכתוב עוד פעם ואז...
שיעור שני בבקשה.
התשלום בעז"ה בחנויות הספרים.

 

[מלכי וולף]

לא מצאתי ביקורת, מצאתי שיעור מרתק. תודה.

שאלה, המורה:

קומיקס, לצערי ולבושתי, לא כתבתי. אבל תסריטים כתבתי גם כתבתי.
ואף פעם לא הצלחתי לדלג על הצורך בקריינות.
זה מן מאפיין (אתם רשאים לקרוא לזה באג, אני מכבסת את התופעה) שלי, שאני צריכה לתאר. להיכנס ולהכניס לאוירה.
אז הסברת מעולה איך הציור משלים את הבאג הזה. השאלה היא - אז איך כותבים קומיקס?
איך אני אגיד למאיירת מה לצייר? לכאורה, צריך קודם את הציור, אני אכנס לאוירה ואז אכתוב ואז נצייר ואז נכתוב עוד פעם ואז...
שיעור שני בבקשה.
התשלום בעז"ה בחנויות הספרים.

תתארי.
תכתבי את כל פיוטי הפיוטים ודקויות הניחוחות העולים מהמאפיה של שמערל והדגים החמוצים של סבתא דבושקה (זה מדבק האוירה של הפורום פה, של הסופרים המכובדים)
תכתבי הכל, אבל למאייר.
אולי נעבור לדוגמה-
טקסט שאני כמאיירת מצפה לקבל לקומיקס יראה בערך כך:
(מאד כדאי לחלק לעמודים ופריימים, אבל תבינו אם המאייר לא לגמרי דייק. הייתי אומרת אפילו שאם זה ממש אחד על אחד תתחילו לדאוג)
עמוד 1
1. כיתה ריקה מילדים, ילקוטים על הכסאות, ספרים נטושים על השולחנות, שיירי כיתובים על הלוח. בפינה נראה *מוישי* יושב בספסל האחרון ושקוע בספר כלשהו.
2. מוישי מביט בשעונו בהבעה אומללה
בועת מחשבה "אוף. עברו רק 5 דקות"

לפני כל סצנה יופיע תאור של הדמויות. אפשר ממש מלמעלה ואפשר לפרט יותר. זה תלוי בכם עד כמה אתם סומכים על הצייר וכמה אתם מוכנים לספוג סטיות מהדמיון המקורי..
אבל פליז תשתדלו לקחת ספייס ותנו לסירה לשוט. חשוב שגם המאייר יתחבר לדמויות שיצרתם.
השיעור לא נגמר אבל יש צלצול, נמשיך מחר בעז"ה.
לילה טוב

 

[אשר שרבר]

תתארי.
תכתבי את כל פיוטי הפיוטים ודקויות הניחוחות העולים מהמאפיה של שמערל והדגים החמוצים של סבתא דבושקה (זה מדבק האוירה של הפורום פה, של הסופרים המכובדים)
תכתבי הכל, אבל למאייר.
אולי נעבור לדוגמה-
טקסט שאני כמאיירת מצפה לקבל לקומיקס יראה בערך כך:
(מאד כדאי לחלק לעמודים ופריימים, אבל תבינו אם המאייר לא לגמרי דייק. הייתי אומרת אפילו שאם זה ממש אחד על אחד תתחילו לדאוג)
עמוד 1
1. כיתה ריקה מילדים, ילקוטים על הכסאות, ספרים נטושים על השולחנות, שיירי כיתובים על הלוח. בפינה נראה *מוישי* יושב בספסל האחרון ושקוע בספר כלשהו.
2. מוישי מביט בשעונו בהבעה אומללה
בועת מחשבה "אוף. עברו רק 5 דקות"

לפני כל סצנה יופיע תאור של הדמויות. אפשר ממש מלמעלה ואפשר לפרט יותר. זה תלוי בכם עד כמה אתם סומכים על הצייר וכמה אתם מוכנים לספוג סטיות מהדמיון המקורי..
אבל פליז תשתדלו לקחת ספייס ותנו לסירה לשוט. חשוב שגם המאייר יתחבר לדמויות שיצרתם.
השיעור לא נגמר אבל יש צלצול, נמשיך מחר בעז"ה.
לילה טוב

הרגשות הם אלו שתכלס' מצויירים? אני מבין נכון?
המלל מתאר סיפור טכני?

 

[yonatanr]

הנה...

ואם כבר מדברים על ציור של איסתרק, הרי שבזמנו התווכחתי עם כמה חברים על הנער שבכריכה של 'מהללאל', טענתי שזה ציור של אורית מרטין [אמא של] והם טענו שבוודאות זו תמונה.

 

[שני זאת אני :)]

סליחה על הטיית נושא האשכול, אבל בציור (המהמם) הזה אין לאיסתרק עמידה של גיבור. יש לו עמידה קצת נשית...

וגם הבלונד, ככה הוא בספר? כי מדמיינים אותו יותר רציני, והבלונדניות לא הכי מוסיפה לזה.
ובכללי הציור, מפעיר! (מלשון משאיר פעורי פה, כמובן)

 

[SC]

וגם הבלונד, ככה הוא בספר? כי מדמיינים אותו יותר רציני, והבלונדניות לא הכי מוסיפה לזה.
ובכללי הציור, מפעיר! (מלשון משאיר פעורי פה, כמובן)

כן, איסתרק מתואר כזהוב שיער עד כדי כך שתובאל נתקל במחסור בצבע מתאים כשבא לצייר אותו.

 

[שני זאת אני :)]

כן, איסתרק מתואר כזהוב שיער עד כדי כך שתובאל נתקל במחסור בצבע מתאים כשבא לצייר אותו.

אהה לא למדתי את הספר.
אז ההערה היא לסופרת

 

[אשר שרבר]

כן, איסתרק מתואר כזהוב שיער עד כדי כך שתובאל נתקל במחסור בצבע מתאים כשבא לצייר אותו.

אני מסכים, אבל עדיין חסרה כאן הבעה עזה. כזו שלא מותירה מקום לספק מי הוא ומאיזה שורש.

אז ההערה היא לסופרת

לא חושב שזה סותר, למבע.

 

[SC]

אני מסכים, אבל עדיין חסרה כאן הבעה עזה. כזו שלא מותירה מקום לספק מי הוא ומאיזה שורש.

מבלי להתייחס להערה זו ספציפית, קשה עד בלתי אפשרי לקלוע לטעמם של קוראים כשמציירים דמויות שחיו עד אז רק בדמיונם האישי. כל אחד מתאר לו את הדמות הראשית בצורה שהכי מתאימה לו, ונדיר שציור של אחר יקלע לטעמו.
היו על כך כמה וכמה אשכולות שבהם נזעקה זעקה גדולה ומרה כשהציור של דמות אהובה היה שונה בעליל מזה שדמיינו להם כמה מהקוראים...

 

[בתיה G]

תודה @מלכי וולף על ההסבר הרהוט והברור.
ממקומי כמאיירת ומנסיון של עבודה מול כותבי קומיקס מוצלחים יותר ופחות - באתי להגיב וראיתי שכתבת את כל הדברים החשובים שרציתי להגיד.
אז תקראו את מה שהיא כתבה פעמיים. דבריה נכונים, חכמים וחשובים!
אני רוצה רק להדגיש, אני חושבת שלא מספיק הדגשת את הנקודה הזאת - שבקומיקס צריך להיות כמה שפחות מלל, קודם כל כי בקומיקס האיורים צריכים לספר את הסיפור ולא הטקסט. הוא בא רק להשלים את מה שאי אפשר לספר באיור.
ב- זה משעמם לקרוא. יותר מעניין להסתכל...
ג- זה מעמיס מאוד על הקומיקס, וזה פשוט לא נכון. אפשר לראות קומיקסים לא מקצועיים, שרוב העמודים מלאים בבועות דיבור מנופחות ממלל, והציורים מצטופפים בין לבין בקטן...
קורה לי המון שאני נאלצת 'לכסח' טקסטים. כי הם היו פשוט בלתי אפשריים...
קחו זאת לתשומת ליבכם.
כמה שפחות מלל - יותר נכון. יותר מעניין ויותר מקצועי!
כל זאת - לקורא.
מצד שני - למאייר תוכלו לכתוב כל מה שרציתם לכתוב ולא כתבתם, כל הפרטים והמידע יוכלו מאוד לעזור לו להעביר את הסיפור כמו שאתם מדמיינים אותו.


יצא לי לפני כשנתיים לעבוד עם כותב קומיקס מקצועי ומוכשר במיוחד. היה תענוג לעבוד איתו. הוא ידע להגיש לי את הטקסט כ"כ טוב. תאור מקדים של מה שהולך לקרות בפרק, תאור הדמויות והמקומות. חלוקת הפריימים והתסריט.
מתחשק לי ממש להעלות לכם לדוג' עמוד קומיקס כתוב שלו - ואת העמוד המצויר. רק שאצטרך לקבל את רשותו לכך...
אם יהיה לי אישור - אוכל לשתף אתכם בל"נ.

 

[מלכי וולף]

תודה @מלכי וולף על ההסבר הרהוט והברור.
ממקומי כמאיירת ומנסיון של עבודה מול כותבי קומיקס מוצלחים יותר ופחות - באתי להגיב וראיתי שכתבת את כל הדברים החשובים שרציתי להגיד.
אז תקראו את מה שהיא כתבה פעמיים. דבריה נכונים, חכמים וחשובים!
אני רוצה רק להדגיש, אני חושבת שלא מספיק הדגשת את הנקודה הזאת - שבקומיקס צריך להיות כמה שפחות מלל, קודם כל כי בקומיקס האיורים צריכים לספר את הסיפור ולא הטקסט. הוא בא רק להשלים את מה שאי אפשר לספר באיור.
ב- זה משעמם לקרוא. יותר מעניין להסתכל...
ג- זה מעמיס מאוד על הקומיקס, וזה פשוט לא נכון. אפשר לראות קומיקסים לא מקצועיים, שרוב העמודים מלאים בבועות דיבור מנופחות ממלל, והציורים מצטופפים בין לבין בקטן...
קורה לי המון שאני נאלצת 'לכסח' טקסטים. כי הם היו פשוט בלתי אפשריים...
קחו זאת לתשומת ליבכם.
כמה שפחות מלל - יותר נכון. יותר מעניין ויותר מקצועי!
כל זאת - לקורא.
מצד שני - למאייר תוכלו לכתוב כל מה שרציתם לכתוב ולא כתבתם, כל הפרטים והמידע יוכלו מאוד לעזור לו להעביר את הסיפור כמו שאתם מדמיינים אותו.


יצא לי לפני כשנתיים לעבוד עם כותב קומיקס מקצועי ומוכשר במיוחד. היה תענוג לעבוד איתו. הוא ידע להגיש לי את הטקסט כ"כ טוב. תאור מקדים של מה שהולך לקרות בפרק, תאור הדמויות והמקומות. חלוקת הפריימים והתסריט.
מתחשק לי ממש להעלות לכם לדוג' עמוד קומיקס כתוב שלו - ואת העמוד המצויר. רק שאצטרך לקבל את רשותו לכך...
אם יהיה לי אישור - אוכל לשתף אתכם בל"נ.

כל מילה!

 

[מלכי וולף]

הרגשות הם אלו שתכלס' מצויירים? אני מבין נכון?
המלל מתאר סיפור טכני?

בדיוק ככה.
במקום כל ה"שמחה אורירית וענוגה עטפה אותי מכל כוון, השמש צחקה מולי באלפי נגוהות ודימיתי לשמוע מנגינות קסומות בכל קרן רחוב עד כדי כך שאפילו הפקיד בעל שבע הנשמות מביטוח לאומי לא הצליח להכעיס אותי היום תעצרו אותי כשממש נסחפתי
זה יהיה גם יהיה בסיפור אבל כמעט רק באיורים.

כן אומר בזהירות שבקומיקס יחסית יש יותר מקום להתרחשויות ואקשן מאשר לחיבוטי נפש רגשניים ודיאלוגים פנימיים.
הרגשות יופיעו אבל ברובם כבר אחרי העיבוד, בתכלס- לאן שהם הובילו את הגיבורים.

עוד משהו בזהירות- בגלל שלרגש *לכאורה* אין מקום בקומיקס הגיע השוק הזה לטירוף שהוא נמצא בו היום.

בגדול ה"טקסט" של הקומיקס הוא ברובו סאבטקסט. שום דבר כמעט לא נכתב ישירות. אפילו המסר- וזה חשוב מאד. (תמיד צריך לכתוב אותו במשפט- שניים אבל אנא לא מגילת אנטיוכוס עם 7 מקורות בסוף. חבל על הזמן לכתוב אותה, במקום זה לכו לשטוף כלים)

עוד נקודה- שנגזרת מהנ"ל- באופן כללי כתיבה של קומיקס תהיה ברובה דיאלוגים. זה אמצעי להעביר תהליכים, מניעים וכו' וגם ידע יבש: בקום לכתוב (אני מביאה דוגמה מקומיקס של @מרים יעל האלופה) "נועה היא כבדת שמיעה"
היא בחרה לגרום לגשם לרדת ולחברה של נועה לומר לה בדאגה מתוקה- נועה רוצי הביתה, שלא יהרסו המכשירי שמיעה שלך...

 

[מיכל.]

עוד נקודה- שנגזרת מהנ"ל- באופן כללי כתיבה של קומיקס תהיה ברובה דיאלוגים. זה אמצעי להעביר תהליכים, מניעים וכו' וגם ידע יבש: בקום לכתוב (אני מביאה דוגמה מקומיקס של @מרים יעל האלופה) "נועה היא כבדת שמיעה"
היא בחרה לגרום לגשם לרדת ולחברה של נועה לומר לה בדאגה מתוקה- נועה רוצי הביתה, שלא יהרסו המכשירי שמיעה שלך...

נזכרתי בדיוק באשכול ש @מרים יעל הסבירה על הכתיבה של הקומיקס שלה ואז ראיתי שכבר ציטטת אותה...
הנה הקישור, למי שמעונין אכילת ראש מספר 8348..

 

[בתיה G]

יצא לי לפני כשנתיים לעבוד עם כותב קומיקס מקצועי ומוכשר במיוחד. היה תענוג לעבוד איתו. הוא ידע להגיש לי את הטקסט כ"כ טוב. תאור מקדים של מה שהולך לקרות בפרק, תאור הדמויות והמקומות. חלוקת הפריימים והתסריט.
מתחשק לי ממש להעלות לכם לדוג' עמוד קומיקס כתוב שלו - ואת העמוד המצויר. רק שאצטרך לקבל את רשותו לכך...
אם יהיה לי אישור - אוכל לשתף אתכם בל"נ.

ובכן, הוא נתן אישור.
בבקשה -

אשיב ממצולות ים - פרק ראשי תמוז (פרק 9)


על ההתפתחויות בעלילה:

עד הפרק היינו בקו עלילה אחד - הצאר חוטף את ילדיו של מר לערן. כעת אנחנו עוברים לקו עלילה שני - חצי שנה לאחר מכן. אנחנו נראה כיצד גזירת הקנטוניסטים משפיעה על הקהילות היהודיות ברוסיה וכיצד נוצרה מערכת ה'חטפנים' שחטפו ילדים לצבא הצאר. קוי העלילה יחוברו כאשר נגיע עם קבוצת חטופים אל בסיס הצבא באיי סולובצקי, ושם נפגוש את נוחעם וזעליג שכבר עושים צרות צרורות לחיילי הצאר ולא נכנעים.


סיפורו של הפרק במספר מילים:

בעיירה פטרוביצ'י שבקצה רוסיה מגורר עשיר קמצן - מר גאלדסקי. אף אחד לא מעז להפריע את מנוחתו, או לבקש ממנו דבר - מכיוון שכולם יודעים שהוא לא נותן כלום. בוקר אחד דופק שמשו של הרב על דלתו ומודיע לו שהרב מכנס אסיפה דחופה. באסיפה הרב מספר על גזירה נוראית - הצאר מגייס ילדים יהודים ועל קהילתם לשלוח 2 ילדים לצבא - ולא - רע ומר יהיה גורלם. הרב עושה הגרלה בין כל ילדי הקהילה ובנו של מר גאלדסקי עולה בגורל. העשיר כועס מאוד, הוא מצפה שישלחו ילדים אחרים. הרב שולח את השמש ללוות את העשיר (ובעצם להשגיח שהוא מכין את בנו לגיוס הנורא). העשיר מנסה לשחד את השמש בכדי שיחליף את בנו באחר והשמש לא מסכים. העשיר מעלף את השמש.


על הדמויות בפרק וכיצד לציירם:

ביתו של מר גאלדסקי: הבית מפואר מאוד, בניגוד לבתים/רחוב העיירה שמסביב לבית - בתי עץ פשוטים מטים ליפול. את הבית מקיפה חצר עם גדר מפוארת, הבית בגובה 2-3 קומות, מעוטר בעיטורי זהב (אולי אדני החלונות יכולים להיות מוזהבים). דלת הכניסה גבוהה מהרחוב, ומוביל אליה גרם מדרגות. על הדלת כתוב באותיות גדולות: מר גאלדסקי ובאותיות קטנות: נא לא להפריע למנוחת האדון.

מר גאלדסקי: איני יודע כל כך כיצד צריך לציירו. הוא צריך לשדר דמות של יהודי עשיר, שמן אולי, שעון זהב וכו', אולי כובע עגול. לא מצאתי תמונה שמשדרת את הדמות.

שמשו של הרב: כובע קסקט, זקן קטן ג'ינג'י. חליפה. אני שולח תמונה של דוגמא

קטיה: מבוגרת ומקוצ'מקת. אמורה לשדר תחושה של עוזרת בית שעובדת קשה מאוד ולא מקבלת יחס טוב חזרה. מטפחת. עם גבנת.

בית הקהל: חדר אפלולי מעט. אששיות עם להבה מרצדת מאירות את החדר.

הרב: בעל פנים מאירות, זקן לבן ארוך. כיפה שחורה גדולה ו2 'בוקסות' של פיאות.


הפרק זה נסיון לעבור ל4 קומות. יכול להיות שהטקסטים ארוכים מדי ולא יכנסו - אם כך, עדכנו אותי ואקצץ.


תסריט:

עמוד 1:

קומות ראשונה ושניה: ריבוע אחד בגובה 2 הקומות וברוחב חצי מהעמודה (1). ריבוע ברוחב חצי מהקומה העליונה (2).ריבוע ברוחב חצי מהקומה השניה (3).

קומה שלישית: ריבוע צר (4) ריבוע רחב (5) ריבוע צר (6).

קומה רביעית: מלבן ברוחב 2 שליש מהעמודה (7). ריבוע ברוחב שליש (8)


1. טקסט בימין הריבוע למעלה: חצי שנה לאחר מכן, בעיירה פטרוביצ'י*. בציור רואים את ביתו של עשיר העיירה היהודי. על מדרגות הבית ניצב השמש של הרב, שעומד לדפוק בדלת. טקסט: השמש חושב: כילי* שכזה. אם הרב שלח אותי אליו, כנראה שזה באמת חשוב.

2. מר גאלדסקי יושב בסלונו לארוחת הצהריים. השולחן מלא בכל טוב - בצורה מוגזמת. אווזים שלוו ודגים, פירות וירקות, קינוחים וגלידות. הוא אוחז בידו נתח בשר שמן ונוגס בו ברעבתנות. בחלל הסלון נשמעות דפיקות "טוק טוק טוק.."

3. מר גאלדסקי מניח את נתח הבשר, פיו וזקנו מלוכלכים משאריות אוכל. טקסט: העשיר אומר: קטיה! תבדקי מי הנודניק. נסי לגלגל אותו מכל המדרגות.. את יודעת, בכדי שלא יעז לחזור שנית.

4. קטיה מציצה בעיינית הדלת, בודקת מי הדופק. טקסט: קטיה חושבת: מסכן השמש. למה הרב שלח אותו? אדוני הקמצן אינו תורם לעולם.

5. קטיה פותחת את הדלת לשליחו של הרב (לפי דעתי אפשר לצייר את הציור כאילו 'צלם התמונה' בציור עמד מעל קטיה בתוך הבית. קטיה פתחה את הדלת אך מעט והיא חוסמת בגופה את הפתח. קטיה והדלת מוצללים, והשמש מצויר בצבעים מלאים ומואר מהשמש בחוץ). טקסט: קטיה אומרת לשליח של הרב: אני מצטערת, מצב העסקים של אדוני רע מאוד. היבול נשרף, אוניותיו טבעו בים, כמעט ואין לאדוני מה לאכול. קיצורו של דבר: לא תקבלו אפילו אגורה שחוקה.

6. השמש מרים את ידו לאות 'עצור'. טקסט: השמש משיב: איני רוצה תרומה. הרב מזמין את האדון לאסיפה דחופה בבית הקהל

7. בית הקהל. הרב ומספר אנשים נוספים, ביניהם השמש - יושבים סביב השולחן. יש מקום פנוי בשולחן למר גאלדסקי. על השולחן מפוזרים ספרים וספלי תה. על יד הרב מונחת קופסא (שבתוכה פתקים עם שמות ילדי הקהילה - בשביל ההגרלה בעמוד הבא). הרב אוחז בידו איגרת. מר גאלדסקי נכנס לבית הקהל. טקסט: העשיר אומר: מדוע הפרעתם את מנוחתי? מה דחוף כל כך? הרב משיב: הגיעה איגרת מהצאר ימ"ש, גזירה חדשה נחתה עלינו.

8. רואים את האיגרת עם הגזירה (הקורא רואה את האיגרת ואת ידיו של הרב אוחזות באיגרת בשני קצות הריבוע). באיגרת כתוב: בשם הצאר ירום הודו. עליכם לשלוח 2 ילדים שיגוייסו לפלוגת היהודים של צבא האימפריה. עשו זאת עד ליום חמישי הקרוב. באם לא - קהילתכם תגורש וכל ילדכם יגוייסו (בציור ניתן לצייר כאילו איננו רואים את תחילת וסוף האיגרת)


טקסט בתחתית העמוד:

*כילי- קמצן

*פטרוביצ'י- עיירה קטנה בקצה רוסיה. בעיירה התגוררו בימים ההם כ300 משפחות יהודיות.


תקציר הפרקים הקודמים:

הצאר מחליט על גזירה חדשה - לגייס ילדים יהודים לצבא רוסיה, לחנכם מחדש ולהעבירם על דתם. הוא חוטף את זעליג ונוחעם, ילדיו של מר לערן - בכדי לגייסם להיות החיילים היהודים הראשונים בצבאו. מר לערן מנסה להצילם אך נכשל.


בהצלחה!

והנה הביצוע של הקומיקס -

 

[RACHELIZ]

ובכן, הוא נתן אישור.
בבקשה -

אשיב ממצולות ים - פרק ראשי תמוז (פרק 9)


על ההתפתחויות בעלילה:

עד הפרק היינו בקו עלילה אחד - הצאר חוטף את ילדיו של מר לערן. כעת אנחנו עוברים לקו עלילה שני - חצי שנה לאחר מכן. אנחנו נראה כיצד גזירת הקנטוניסטים משפיעה על הקהילות היהודיות ברוסיה וכיצד נוצרה מערכת ה'חטפנים' שחטפו ילדים לצבא הצאר. קוי העלילה יחוברו כאשר נגיע עם קבוצת חטופים אל בסיס הצבא באיי סולובצקי, ושם נפגוש את נוחעם וזעליג שכבר עושים צרות צרורות לחיילי הצאר ולא נכנעים.


סיפורו של הפרק במספר מילים:

בעיירה פטרוביצ'י שבקצה רוסיה מגורר עשיר קמצן - מר גאלדסקי. אף אחד לא מעז להפריע את מנוחתו, או לבקש ממנו דבר - מכיוון שכולם יודעים שהוא לא נותן כלום. בוקר אחד דופק שמשו של הרב על דלתו ומודיע לו שהרב מכנס אסיפה דחופה. באסיפה הרב מספר על גזירה נוראית - הצאר מגייס ילדים יהודים ועל קהילתם לשלוח 2 ילדים לצבא - ולא - רע ומר יהיה גורלם. הרב עושה הגרלה בין כל ילדי הקהילה ובנו של מר גאלדסקי עולה בגורל. העשיר כועס מאוד, הוא מצפה שישלחו ילדים אחרים. הרב שולח את השמש ללוות את העשיר (ובעצם להשגיח שהוא מכין את בנו לגיוס הנורא). העשיר מנסה לשחד את השמש בכדי שיחליף את בנו באחר והשמש לא מסכים. העשיר מעלף את השמש.


על הדמויות בפרק וכיצד לציירם:

ביתו של מר גאלדסקי: הבית מפואר מאוד, בניגוד לבתים/רחוב העיירה שמסביב לבית - בתי עץ פשוטים מטים ליפול. את הבית מקיפה חצר עם גדר מפוארת, הבית בגובה 2-3 קומות, מעוטר בעיטורי זהב (אולי אדני החלונות יכולים להיות מוזהבים). דלת הכניסה גבוהה מהרחוב, ומוביל אליה גרם מדרגות. על הדלת כתוב באותיות גדולות: מר גאלדסקי ובאותיות קטנות: נא לא להפריע למנוחת האדון.

מר גאלדסקי: איני יודע כל כך כיצד צריך לציירו. הוא צריך לשדר דמות של יהודי עשיר, שמן אולי, שעון זהב וכו', אולי כובע עגול. לא מצאתי תמונה שמשדרת את הדמות.

שמשו של הרב: כובע קסקט, זקן קטן ג'ינג'י. חליפה. אני שולח תמונה של דוגמא

קטיה: מבוגרת ומקוצ'מקת. אמורה לשדר תחושה של עוזרת בית שעובדת קשה מאוד ולא מקבלת יחס טוב חזרה. מטפחת. עם גבנת.

בית הקהל: חדר אפלולי מעט. אששיות עם להבה מרצדת מאירות את החדר.

הרב: בעל פנים מאירות, זקן לבן ארוך. כיפה שחורה גדולה ו2 'בוקסות' של פיאות.


הפרק זה נסיון לעבור ל4 קומות. יכול להיות שהטקסטים ארוכים מדי ולא יכנסו - אם כך, עדכנו אותי ואקצץ.


תסריט:

עמוד 1:

קומות ראשונה ושניה: ריבוע אחד בגובה 2 הקומות וברוחב חצי מהעמודה (1). ריבוע ברוחב חצי מהקומה העליונה (2).ריבוע ברוחב חצי מהקומה השניה (3).

קומה שלישית: ריבוע צר (4) ריבוע רחב (5) ריבוע צר (6).

קומה רביעית: מלבן ברוחב 2 שליש מהעמודה (7). ריבוע ברוחב שליש (8)


1. טקסט בימין הריבוע למעלה: חצי שנה לאחר מכן, בעיירה פטרוביצ'י*. בציור רואים את ביתו של עשיר העיירה היהודי. על מדרגות הבית ניצב השמש של הרב, שעומד לדפוק בדלת. טקסט: השמש חושב: כילי* שכזה. אם הרב שלח אותי אליו, כנראה שזה באמת חשוב.

2. מר גאלדסקי יושב בסלונו לארוחת הצהריים. השולחן מלא בכל טוב - בצורה מוגזמת. אווזים שלוו ודגים, פירות וירקות, קינוחים וגלידות. הוא אוחז בידו נתח בשר שמן ונוגס בו ברעבתנות. בחלל הסלון נשמעות דפיקות "טוק טוק טוק.."

3. מר גאלדסקי מניח את נתח הבשר, פיו וזקנו מלוכלכים משאריות אוכל. טקסט: העשיר אומר: קטיה! תבדקי מי הנודניק. נסי לגלגל אותו מכל המדרגות.. את יודעת, בכדי שלא יעז לחזור שנית.

4. קטיה מציצה בעיינית הדלת, בודקת מי הדופק. טקסט: קטיה חושבת: מסכן השמש. למה הרב שלח אותו? אדוני הקמצן אינו תורם לעולם.

5. קטיה פותחת את הדלת לשליחו של הרב (לפי דעתי אפשר לצייר את הציור כאילו 'צלם התמונה' בציור עמד מעל קטיה בתוך הבית. קטיה פתחה את הדלת אך מעט והיא חוסמת בגופה את הפתח. קטיה והדלת מוצללים, והשמש מצויר בצבעים מלאים ומואר מהשמש בחוץ). טקסט: קטיה אומרת לשליח של הרב: אני מצטערת, מצב העסקים של אדוני רע מאוד. היבול נשרף, אוניותיו טבעו בים, כמעט ואין לאדוני מה לאכול. קיצורו של דבר: לא תקבלו אפילו אגורה שחוקה.

6. השמש מרים את ידו לאות 'עצור'. טקסט: השמש משיב: איני רוצה תרומה. הרב מזמין את האדון לאסיפה דחופה בבית הקהל

7. בית הקהל. הרב ומספר אנשים נוספים, ביניהם השמש - יושבים סביב השולחן. יש מקום פנוי בשולחן למר גאלדסקי. על השולחן מפוזרים ספרים וספלי תה. על יד הרב מונחת קופסא (שבתוכה פתקים עם שמות ילדי הקהילה - בשביל ההגרלה בעמוד הבא). הרב אוחז בידו איגרת. מר גאלדסקי נכנס לבית הקהל. טקסט: העשיר אומר: מדוע הפרעתם את מנוחתי? מה דחוף כל כך? הרב משיב: הגיעה איגרת מהצאר ימ"ש, גזירה חדשה נחתה עלינו.

8. רואים את האיגרת עם הגזירה (הקורא רואה את האיגרת ואת ידיו של הרב אוחזות באיגרת בשני קצות הריבוע). באיגרת כתוב: בשם הצאר ירום הודו. עליכם לשלוח 2 ילדים שיגוייסו לפלוגת היהודים של צבא האימפריה. עשו זאת עד ליום חמישי הקרוב. באם לא - קהילתכם תגורש וכל ילדכם יגוייסו (בציור ניתן לצייר כאילו איננו רואים את תחילת וסוף האיגרת)


טקסט בתחתית העמוד:

*כילי- קמצן

*פטרוביצ'י- עיירה קטנה בקצה רוסיה. בעיירה התגוררו בימים ההם כ300 משפחות יהודיות.


תקציר הפרקים הקודמים:

הצאר מחליט על גזירה חדשה - לגייס ילדים יהודים לצבא רוסיה, לחנכם מחדש ולהעבירם על דתם. הוא חוטף את זעליג ונוחעם, ילדיו של מר לערן - בכדי לגייסם להיות החיילים היהודים הראשונים בצבאו. מר לערן מנסה להצילם אך נכשל.


בהצלחה!

והנה הביצוע של הקומיקס -
צפה בקובץ המצורף 502023

מדהים!
ולך נשאר "רק" לצייר...

 

[בתיה G]

מדהים!
ולך נשאר "רק" לצייר...

כן,
לי נשאר "רק" לצייר

 

[בתיה G]

אוףףףף!
למה נטפרי חוסמים לי את הקומיקס שלי?
בגלל שיש שם ציור של אשה מאחורה?
יש עוד כאלו שזה חסום להם?