כמה שנים אתם בתחום?
איפה למדתם?
התחלתם כמשרד/עצמאים?
מה היו המכשולים בדרך?
מה נתן לכם כח להמשיך?
האם התייעצתם עם מישהו איך להתקדם/
לקחתם שירותים חיצוניים לעזרה?
כל דבר אחר שיוכל לתרום להשראה ולעידוד המתחילים.
(כמו שאמרו כאן יפה :לא לא לא לא לא ,כן.)
קצת יותר משנה בתחום באופן רשמי וכשלוש שנים עוסק כתחביב בקריאייטיב, הקלטה וכתיבה של תשדירי רדיו.
למדתי בפרוג, במסלול שסיים לא מזמן.
כחודש לאחר תחילת הלימודים, כשהצטברו לי מעט עבודות שנעשו במסגרת שיעורי הבית ובנוסף לכמה תשדירי הרדיו שהפקתי בעברי, החלטתי שזה מספיק בשביל תיק עבודות ושאין סיבה לא לנסות להידחף לאיזה משרד (במבט לאחור, לא ברור לי מה חשבתי לעצמי...)
לאחר כמה בירורים, שמעתי על משרד חרדי קטן שהכרתי בו מישהו.
התברר שהם עובדים רק עם קופירייטרים פרילנסרים אבל המנכל היה מוכן לנסות מישהו חדש (וזול...) לחצי משרה לתקופת ניסיון.
היה קשה.
באמת שלא הייתי מוכן לכמות הלחץ והאחריות שיש בעבודה במשרד פרסום.
להוציא תוך דקות כותרת חדשה כי הלקוח התחרט ברגע האחרון והעיתון תכף יורד לדפוס, לכתוב 'אודות' ארוך לאתר כשחוט המחשבה נקטע שוב ושוב ע"י עוד ועוד 'השלמה קטנה פה' ו'תיקון בודי טקסט' שם.
אבל מה, זה הכניס אותי למים.
כשכיר במשרד, אתה מתנסה בכל סוגי הכתיבה והקריאייטיב לכל המגזרים, כותרות, יח"צ, תשדירים, תסריטים, שמות וסלוגנים, כתבות, אסטרטגיות, מצגות ללקוחות ואפילו ראיונות מפוברקים
וכל זה, לכל סוגי הלקוחות, עסקים קטנים ובינוניים, ארגוני חסד ונציגים פוליטיים.
לאחר כחצי שנה, עם תיק עבודות נפוח ושק של ביטחון עצמי, ידעתי כבר מה אני מחפש ומתוך אינטרס משותף עם מנכל המשרד, החלטתי להמשיך בדרכי.
ברוך ה', התקבלתי למשרד פרסום גדול למגזר הדתי לאומי בו אני עובד כיום ובשעות הפנאי עושה גם עבודות בפרטי.
האדם שדחף אותי ללא הרף היה מנדי פרומר, מנהל המגמה בפרוג, שעודד אותי להמשיך ולנסות ולא להתייאש משום 'לא' ומאף אחד.
אני יודע שיש דעות לכאן ולכאן, אבל לדעתי אין כמו טבילת אש במשרד פרסום בשביל להבין באמת את העולם הזה ולהשתפשף בדרך המהירה ביותר.
מקווה שהועלתי עם סיפורי המייגע...
הנושאים החמים
Reactions: שמואלזון1 //