דיון שבוע האיור - אשכול פתיחה בפורום סופרים

[שירי כהן]

אההההה מתיש
בחרתי פה כמה די באקראי, לא יודעת אם אפשר להרגיש את העלילה בצורה כזו...
מכל מיני ספרים במעורבב.
אני מציעה לנסות לזרום על ספר אחד לנסיון
ולדווח אחר כך על התוצאות...

 

[Natan Galant]

אההההה מתיש
בחרתי פה כמה די באקראי, לא יודעת אם אפשר להרגיש את העלילה בצורה כזו...
מכל מיני ספרים במעורבב.
אני מציעה לנסות לזרום על ספר אחד לנסיון
ולדווח אחר כך על התוצאות...
צפה בקובץ המצורף 504019 צפה בקובץ המצורף 504020 צפה בקובץ המצורף 504021 צפה בקובץ המצורף 504022 צפה בקובץ המצורף 504023 צפה בקובץ המצורף 504024 צפה בקובץ המצורף 504027 צפה בקובץ המצורף 504028 צפה בקובץ המצורף 504029 צפה בקובץ המצורף 504030

וואואואואואואו
אעבור על זה יותר מאוחר (אני שניה מעלה פה משהו באשכול נפרד ... עוד רגע)

 

[מ"ם]

האיורים חינניים מאוד. תודה על השיתוף.

איני יודע מי הכותב. הטקסטים שהוא שם בפי הדמויות טובים מאוד, המונחים שהוא משתמש בהם מראים על הבנה מקצועית, ושמח שעבורכם זה היה מועיל.

אבל כל צורת ההגשה?
אממ..
נראה לי מוגזם מאוד.

אולי זו הדרך לכתוב לציירים מתחילים ממש שמוותרים על כל מלאכת הבימוי ורוצים לקבל הכול בכפית לפה (ועדיין זה מוגזם).


באופן כללי, החלוקה היא אחרת.
הכותב הוא התסריטאי. המאייר הוא הבמאי.
התסריטאי מביא את הסיפור, הבמאי המקצועי מחליט כיצד להראות אותו.
התסריטאי מקדים פרטים בסיסיים כמו: "לילה, חוץ", "יום, פנים", ובתסריט לקומיקס גם הרבה מעבר, אבל לא עד כדי כאן.
בספרי התסריטאות מזהירים מפני התערבות יתר של התסריטאי בבימוי, שזה לכאורה מה שקורה בדוגמא הזו.
החלטה על זווית, על מה בדיוק להראות ומה לא, על אור וצל (!)
כמו:
"לצייר את הציור כאילו 'צלם התמונה' בציור עמד מעל קטיה בתוך הבית. קטיה פתחה את הדלת אך מעט והיא חוסמת בגופה את הפתח. קטיה והדלת מוצללים, והשמש מצויר בצבעים מלאים ומואר מהשמש בחוץ"

ניתן גם לראות שיש פרטים רבים שלא נכנסו בסוף בציור.
יש פרטים רבים שלא היו יכולים להיכנס לציור.

למשל:
"ביתו של מר גאלדסקי: הבית מפואר מאוד, בניגוד לבתים/רחוב העיירה שמסביב לבית - בתי עץ פשוטים מטים ליפול. את הבית מקיפה חצר עם גדר מפוארת, הבית בגובה 2-3 קומות, מעוטר בעיטורי זהב (אולי אדני החלונות יכולים להיות מוזהבים). דלת הכניסה גבוהה מהרחוב, ומוביל אליה גרם מדרגות. על הדלת כתוב באותיות גדולות: מר גאלדסקי ובאותיות קטנות: נא לא להפריע למנוחת האדון".

כל זה היה אמור להיכנס במשבצת הראשונה!
מספיק רחוק כדי שיראו שהבתים האחרים פשוטים מעץ ומטים ליפול, אבל מספיק קרוב כדי לקרוא את האותיות הקטנות...
(יש שיטות טובות להתמודד עם זה).


יש פעמים שאפשר לכתוב 2 עמודי טקסט כהוראות על משבצת אחת, מסכים. אבל זה לא המקרה כאן. ההתרחשות היא די מינורית מבחינת תיאור, ואינה קודש קודשים דווקא בצורה הזו. היא יכולה להיות מוגשת על ידי הבמאי גם בצורות אחרות.

איני המקצוען הגדול בתחום, ובטח יהיו שיחלקו עליי. אבל כך נראה לעניות דעתי.

והנה מאמר התשובה של הכותב המדובר:

https://www.prog.co.il/articles/עבודה-משותפת-בין-ציירים-לסופרים-כל-הכללים-לכתיבת-סיפור-קומיקס.576/

 

[א-ירושלמית]

קראתי, סיכום נהדר!

 

[אפקטכתיב]

והנה מאמר התשובה של הכותב המדובר:

https://www.prog.co.il/articles/עבודה-משותפת-בין-ציירים-לסופרים-כל-הכללים-לכתיבת-סיפור-קומיקס.576/

הוא לקח את השאלות שלנו מכאן וממש ענה עליהם שם?
(כי קראתי והיה נראה לי מוכר...)

 

[מ"ם]

הוא לקח את השאלות שלנו מכאן וממש ענה עליהם שם?
(כי קראתי והיה נראה לי מוכר...)

ככה זה נראה.

מסכים מאוד עם משפטי הסיכום שם, שאין כל אחד דומה לחברו וכל אחד צריך למצוא את מה שטוב ומתאים לו.

וכרגיל בכל אשכולות הדיון כאן - המסקנה היא שצריך איזון...

 

[Natan Galant]

והנה מאמר התשובה של הכותב המדובר:

https://www.prog.co.il/articles/עבודה-משותפת-בין-ציירים-לסופרים-כל-הכללים-לכתיבת-סיפור-קומיקס.576/

מיהו?
אתה?

@pr עברתי על הציורים.
הרמה הויזואלית באמת משגעת, ואיכשהו אין עומס בעיניים, שזה דבר שממש מציק בקומיקסים הזולים. יש הרבה שמחה והומור באיורים, וממש נהניתי מהם... הכתיבה גם טובה.

לצערי זה עדיין רחוק מקומיקסים גויים שקראתי מזמן. אך @אבימי אמרני בחוכמתו, שאין ההשוואה הוגנת כלל. היות שגם 'שם' בעולם בחוץ איש לא הצליח להגיע לרמות של הקומיקסים המסויימים ההם, על אפיון הדמויות המדהים והגאונות בכל איור.

יכול להיות, וזו סתם השערה פראית, שיש אי רצון ליצור גיבור קומיקס? כי אם יהיה אחד כזה הוא יהיה חייב להיות לפי הכללים המגזריים, וגיבור הוא הרי תמיד אנטי ממסדי?

 

[אפקטכתיב]

מיהו?

כנראה "החפץ בעילום שמו".
ומסתתר תחת השם הבדוי "מערכת בית פרוג"

 

[שירי כהן]

מיהו?
אתה?

@pr עברתי על הציורים.
הרמה הויזואלית באמת משגעת, ואיכשהו אין עומס בעיניים, שזה דבר שממש מציק בקומיקסים הזולים. יש הרבה שמחה והומור באיורים, וממש נהניתי מהם... הכתיבה גם טובה.

לצערי זה עדיין רחוק מקומיקסים גויים שקראתי מזמן. אך @אבימי אמרני בחוכמתו, שאין ההשוואה הוגנת כלל. היות שגם 'שם' בעולם בחוץ איש לא הצליח להגיע לרמות של הקומיקסים המסויימים ההם, על אפיון הדמויות המדהים והגאונות בכל איור.

יכול להיות, וזו סתם השערה פראית, שיש אי רצון ליצור גיבור קומיקס? כי אם יהיה אחד כזה הוא יהיה חייב להיות לפי הכללים המגזריים, וגיבור הוא הרי תמיד אנטי ממסדי?

אהמ.
אתה צריך לקרוא את הספרים במלואם, ואז לחרוץ דין...
יש גיבורים מארץ הגיבורים, תהנה מכל רגע. בהבטחה!

 

[מ"ם]

כנראה "החפץ בעילום שמו".
ומסתתר תחת השם הבדוי "מערכת בית פרוג"

לא, לא.

כתוב שם השם. יוסי ברקוביץ'.

 

[Natan Galant]

אהמ.
אתה צריך לקרוא את הספרים במלואם, ואז לחרוץ דין...
יש גיבורים מארץ הגיבורים, תהנה מכל רגע. בהבטחה!

רשמתי לפניי. מבטיח לכתוב ביקורת ממקום נקי, אם וכאשר הספר/ים יתגלגלו לידיי.
לבינתיים - חריצת הדין נכנסה להקפאה

 

[אפקטכתיב]

לא, לא.

כתוב שם השם. יוסי ברקוביץ'.

חיפשתיהו, פעמיים ויותר ולא מצאתיהו.

 

[מ"ם]

 

[מרים יעל]

וגיבור הוא הרי תמיד אנטי ממסדי?

אה... לא?

 

[א-ירושלמית]

מיהו?
אתה?

@pr עברתי על הציורים.
הרמה הויזואלית באמת משגעת, ואיכשהו אין עומס בעיניים, שזה דבר שממש מציק בקומיקסים הזולים. יש הרבה שמחה והומור באיורים, וממש נהניתי מהם... הכתיבה גם טובה.

לצערי זה עדיין רחוק מקומיקסים גויים שקראתי מזמן. אך @אבימי אמרני בחוכמתו, שאין ההשוואה הוגנת כלל. היות שגם 'שם' בעולם בחוץ איש לא הצליח להגיע לרמות של הקומיקסים המסויימים ההם, על אפיון הדמויות המדהים והגאונות בכל איור.

יכול להיות, וזו סתם השערה פראית, שיש אי רצון ליצור גיבור קומיקס? כי אם יהיה אחד כזה הוא יהיה חייב להיות לפי הכללים המגזריים, וגיבור הוא הרי תמיד אנטי ממסדי?

בינתיים, רוב רובם של הקומיקסים שלנו מאופיינם בשטחיות חולנית, בזלזול, בחוסר עקביות, בחוסר עבודה מקצועית, ב-, וב-, וב-, ובכל המרעין הבישין.
כשאפיון דמות נעשה כהלכה (קרקטר דיזיין), ואפשר לראות את זה בקומיקסים של @pr, @גדי פולק, אלי וגולד - הקומיקס כבר יצא מהרמה הרדודה והבלתי ניתנת לקריאה ועבר לרמה אפשרית. מעבר לזה, כשיש רקעים טובים, הבנה בבימוי (!), הבנת תהליכים (ראיתי בטינטין עמוד של אניה. אין מילים, יש רק תהליך של סערה וטלטולים איומים. לא רואים מים, כן רואים מלחים שמחוירים ומוריקים, משקאות שנשפכים, שולחנות עקומים), אומץ לצבוע שטוח ובצבעים פחות מקובלים כי זה-מה-שהגננת-לימדה-בגן, הסיפור פתאום יקבל חיים אחרים.

ולמה אין גיבורי קומיקס? כי הקומיקסים של גדי פולק 'לא נחשבים' בשבילך? חבל. יש בהם גיבורים מאלפים.
ומבחינה של 'אנטי ממסדיות', יש לי הרבה כאב בטן בנושא הממסד ומי שמחליט מה הוא צריך להיות, סתימת הפיות שקיימת בכל מקום והשבלוניות והבינוניות והדשדוש האיום וחוסר ההתקדמות לשומקום בגלל 'קדושת הממסד', אבל לא כאן המקום לפרוק אותו.
ואם ממסד, אז בספרות הקלאסית יש גם כן בעיה עם הגיבורים. אין דבר כזה גיבור מושלם וממסדי...

 

[Natan Galant]

בינתיים, רוב רובם של הקומיקסים שלנו מאופיינם בשטחיות חולנית, בזלזול, בחוסר עקביות, בחוסר עבודה מקצועית, ב-, וב-, וב-, ובכל המרעין הבישין.
כשאפיון דמות נעשה כהלכה (קרקטר דיזיין), ואפשר לראות את זה בקומיקסים של @pr, @גדי פולק, אלי וגולד - הקומיקס כבר יצא מהרמה הרדודה והבלתי ניתנת לקריאה ועבר לרמה אפשרית. מעבר לזה, כשיש רקעים טובים, הבנה בבימוי (!), הבנת תהליכים (ראיתי בטינטין עמוד של אניה. אין מילים, יש רק תהליך של סערה וטלטולים איומים. לא רואים מים, כן רואים מלחים שמחוירים ומוריקים, משקאות שנשפכים, שולחנות עקומים), אומץ לצבוע שטוח ובצבעים פחות מקובלים כי זה-מה-שהגננת-לימדה-בגן, הסיפור פתאום יקבל חיים אחרים.

ולמה אין גיבורי קומיקס? כי הקומיקסים של גדי פולק 'לא נחשבים' בשבילך? חבל. יש בהם גיבורים מאלפים.
ומבחינה של 'אנטי ממסדיות', יש לי הרבה כאב בטן בנושא הממסד ומי שמחליט מה הוא צריך להיות, סתימת הפיות שקיימת בכל מקום והשבלוניות והבינוניות והדשדוש האיום וחוסר ההתקדמות לשומקום בגלל 'קדושת הממסד', אבל לא כאן המקום לפרוק אותו.
ואם ממסד, אז בספרות הקלאסית יש גם כן בעיה עם הגיבורים. אין דבר כזה גיבור מושלם וממסדי...

גדי פולק מדהים. סדרת פישל שלו עולה על טינטין. זה לא כ״כ קומיקס אלא יותר סיפור מצוייר, והציורים הכי יפים שם בעיניי הם סדרת תיורים קטנה של פישל, מיני קומיקס, לא מילים...