שיר עוֹד יָבֹא הַיּוֹם

[ישיר]

עוֹד יָבֹא הַיּוֹם

עוֹד יָבֹא הַיּוֹם
אֶשָּׂא אָז אֶת עֵינִי
עֲלֵי מְרוֹם הָרִים
אֶרְאֶה הֵיכַל אַבְנִי

וְשָׁם הָאֵשׁ תִּקּוֹד
לְשָׁם אֵצֵא בִּרְקוֹד
וְעִם כָּל בְּנֵי עַמִּי
מְקוֹם פִּסְגָּה לִפְקוֹד

עוֹד יָבֹא הַיּוֹם
תַּכְלִית כָּל הֶגְיוֹנִי
תִּתְגַּל בְּקוֹל שָׁרִים
לֵוִי עִם כֹּהֲנִי

יְפִי שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת
עוֹמְדִים בְּכִנּוֹרוֹת
חֶדְוַת שָׂשׂוֹן עִמִּי
נוֹגֶנֶת בִּזְמִירוֹת

עוֹד יָבֹא הַיּוֹם
עוֹמֵד בְּדִמְיוֹנִי
אֶזְכֶּה אָז לְהָרִים
תְּשׁוּרָה בֵּית אֲדוֹנִי

אֲזַי בְּאוֹר שְׁכִינָה
מֵרוּם שְׁמֵי מְעוֹנָה
יַשְׁלִים תְּמִימוּת תֻּמִּי
בְּרוּחַ עֶלְיוֹנָה

עוֹד יָבֹא הַיּוֹם
זָכוּר בְּזִכְרוֹנִי
מִימֵי חֳרְבוֹת עָרִים
גָּלוּת יְמֵי עֳנִי

שִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשׁ
כְּפוּלַת מְרוֹר הָרֹאשׁ
תִּקְוַת כָּל לְאֻמִּי
תִּפְרַח אֶל עָל כִּבְרוֹשׁ

עוֹד יָבֹא הַיּוֹם
טָמוּן בְּחֶזְיוֹנִי
נִסְתָּר מֵעֵין זָרִים
מַמְתִּין לְבֹא זְמַנִּי

עֲלֵי רֹאשׁ שִׂמְחָתִי
וּבְכָל תַּחֲנָתִי
צָפוּן בְּחוֹתָמִי
עֲדֵי בִּנְיַן בֵּיתִי

 

[RACHELIZ]

איזה פיוט!
אמן! (שני הפירושים)

שִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשׁ
כְּפוּלַת מְרוֹר הָרֹאשׁ

קצת מפריע לי השימוש באותה מילה כחרוז

עֲלֵי רֹאשׁ שִׂמְחָתִי

וכן שימוש חוזר בביטוי של שמחה וראש.

 

[ישיר]

איזה פיוט!
אמן! (שני הפירושים)

תודה רבה.
השיר נכתב לפני כמה שנים, אני צריך להיכנס ל"ראש" של עצמי כדי להבין למה היתה כוונתי...

אז לגבי

קצת מפריע לי השימוש באותה מילה כחרוז

המילה כאן היא כמובן בשתי משמעויות שונות, ראש רגיל, ו'ראש' במובן של צמח מר, כמו: "שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה". ניתן לדון בזה ואני לא יודע אם יש לכך כללים, אבל מבחינתי מה שהופך שתי מילים נחרזות לחרוז ראוי ולא לחזרה על אותה המילה, היא לאו דווקא שהמילה שונה מבחינת אותיותיה, אלא גם מבחינת המשמעות. ולכן ברגע שהמשמעות שונה, ניתן לדעתי לחרוז אותה למרות שהיא נכתבת באותו איות.

ולגבי

וכן שימוש חוזר בביטוי של שמחה וראש.

לרגע חשבתי שאני מסכים עם ההערה. אבל במחשבה שנייה דווקא לא (שוב - אני מנסה להיכנס לראש של עצמי מלפני לא מעט שנים).
אני מוצא בזה דווקא משחק נחמד בין הביטויים, שמבוססים על שני מקורות שונים: "שמחת עולם על ראשם" ו"אעלה את ירושלים על ראש שמחתי". בראשון השמחה היא על הראש, ובשני ירושלים היא בראש השמחה.

 

[RACHELIZ]

פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה

לא הכרתי את המושג השני. אם כך, אין לי בעיה... מאשרת

 

[מטאלי]

כְּפוּלַת מְרוֹר הָרֹאשׁ

המילה כאן היא כמובן בשתי משמעויות שונות, ראש רגיל, ו'ראש' במובן של צמח מר, כמו: "שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה".

המשמעות הכפולה מצויינת משום שאכן אין כל קשר בין שתי מילים הללו, ולכך לדעתי זה רק מוסיף לעצמת החריזה.
עם זאת היה כדאי לאיית ללא אלף של א.ה.ו.י. במשמעות השניה וזה היה פותר את ההרגשה הלא נוחה של @RACHELIZ , שהלא גם כך מופיעה המילה בתנ"ך כגון:

פרשת האזינו

דברים פרק-לב

{לב} כִּֽי־מִגֶּ֤פֶן סְדֹם֙ גַּפְנָ֔ם וּמִשַּׁדְמֹ֖ת עֲמֹרָ֑ה עֲנָבֵ֙מוֹ֙ עִנְּבֵי־ר֔וֹשׁ אַשְׁכְּלֹ֥ת מְרֹרֹ֖ת לָֽמוֹ׃

השיר מדהים, חריזה נהדרת!
מרגש.

 

[הפקות כתיבה]

וואו
שיר מרגש
הקצב חגיגה לאוזן (כשקראתי זה היה נשמע מלווה במטרונום)
וכן הכתיבה
תודה!
שנזכה

 

[יעקב1245]

מילתי אמורה בתודתי שהשיר נפלא

לֵוִי עִם כֹּהֲנִי

נראה שלמקצב עדיף 'לויי עם כהני'

הערה כללית, כל בית הוא נפלא אך נראה לי שאין מבנה מסודר של תהליך בין הבתים, ובשיר באורך הזה, נראה לי שעדיף שיהיה

 

[ישיר]

מילתי אמורה בתודתי שהשיר נפלא

תודה רבה!

נראה שלמקצב עדיף 'לויי עם כהני'

איני מסכים. בדוק שוב.

הערה כללית, כל בית הוא נפלא אך נראה לי שאין מבנה מסודר של תהליך בין הבתים, ובשיר באורך הזה, נראה לי שעדיף שיהיה

במבט כללי אני בהחלט מסכים איתך. מבחינה מסויימת הייתי אומר עוד יותר מכך: יש לכאורה משהו הפוך בשיר הזה, שמתחיל באווירה די שמחה של תקווה, ניגון ושירת הלוויים, וחוזר אחורה לזכרונות מ"חורבות ערים" ו"מרור הראש".
אבל דווקא כאן הנקודה, וקצת איפכא מסתברא. השיר הזה נכתב (לפני שנים, כאמור), בפתיחה לימי בין המצרים. כניסה לתחושת האבלות והצער. הוא מבטא תקווה עצומה, אבל היא הולכת ומתהווה דווקא מהתעצמות תחושת הצער וזכרון החורבן ואליה אנחנו נכנסים והולכים.
כעת תוכל לשים לב שאמנם בתי השיר עשויים כקטעים-קטעים בפני עצמם שעוסקים בתקוות הישועה, אך יש כאן מהלך דווקא בכיוון של כניסה לתוך זכרון החורבן, שהציפייה נובעת מתוכו.

 

[יעקב1245]

איני מסכים. בדוק שוב.

בדקתי
זה קצת תלוי כמה מדגישים את המלרע של לויי
אך בהחלט אני רואה שזה לא רע גם כך