ישעיה או ישעיהו - ירמיה או ירמיהו

[חיים רכניטצר]

מקובל כיום ברוב הספרים (וגם אני הקטן נוהג כן) לציין במ"מ ישעיה ולא ישעיהו (למרות שבספר ישעיה לא מופיע אף פעם השם ישעיה, כי אם ישעיהו),
וכן ירמיה ולא ירמיהו (למרות שרק פעמים בודדות מוזכר שמו בלי וא"ו, ואילו לרוב הוא נקרא ירמיהו).

אך נשגב מבינתי ענין זה.
איני רוצה לדון כאן אודות כתיבת גיטין, שהרי הרבה דיו כבר נשפך בענין זה, וכבר דשו בזה הרבה מגדולי האחרונים.

שאֵלתי רק לענין ציון מ"מ.

ושמא נלמד דבר זה ממ"ש חז"ל (עירובין יח):

ואמר רבי ירמיה בן אלעזר: מיום שחרב בית המקדש דיו לעולם שישתמש בשתי אותיות, שנאמר כל הנשמה תהלל יה הללויה.​

 

[טראכטער]

למרות שאיני יודע מדוע, אך בעולם החרדי נוהגים לציין לישעיה ירמיה, ואילו אחינו המזרחיסטים וק"ו שמאלה להם מציינים לישעיהו ירמיהו.
בתחילת דרכי ציינתי במ"מ לקונטרס חסידי-אמריקאי לישעיהו ירמיהו וחטפתי על הראש.
מסתמא יהיה מעניין לרדת לשורש הענין ולמקורותיו בעבר, שמא @מוישה יואיל להחכימנו.

 

[מוישה]

זה העסיק אותי לא פעם, אך לא מצאתי תשובה ברורה בזה. אני יכול רק להעתיק קטע מתוך הקדמת דעת מקרא לישעיהו (הוצאת מוסד הרב קוק):

 

[מ"ם]

אך בעולם החרדי נוהגים לציין לישעיה ירמיה, ואילו אחינו המזרחיסטים וק"ו שמאלה להם מציינים לישעיהו ירמיהו.

אלו נצמדים ללשון חז"ל ואלו נצמדים ללשון המקרא. מטעמים ידועים.
בנוסף, הלשון הקצרה מתחברת גם ללשון הדיבור במדינות אלו (ובחוגים אלו).

אך באמת לפי ריבוי השמות שבהם כפילות זו (חזקיהו-חזקיה, אליהו-אליה, צדקיהו-צדקיה, ישעיהו-ישעיה, ירמיהו-ירמיה), למרות הדרשות שנאמרו בחלקם, נראה שיש קשר כללי בין השמות וכאילו השם ישעיהו פירושו "ישעיה-הוא" וכן באחרים.

 

[יעקב1245]

נראה שיש קשר כללי בין השמות וכאילו השם ישעיהו פירושו "ישעיה-הוא" וכן באחרים.

באופן פשוט כל השמות הללו הם שמות שמכילים את שם הויה. (והאריכו בזה שהדבר מתרחש בעליתו של דוד לשלטון ולפני זה השמות מכילים בעיקר את שמות א-ל ושד-י).
לגבי חז''ל, יתכן שהדבר נובע מאז שחרב בית המקדש אין ראוי לעולם להשתמש בשם כולו אלא בשם י-ה. (אין לי כוח עכשיו לחפש ולמצוא את המקור), ולכן הורידו את הו'
וגם מובן אם כן מה החילוק בין החרדי למזרחי במנהג זה..

 

[עט להשקיע]

הכי קל לכתוב: ישעי' או ירמי'

 

[יעקב1245]

כמדומני שהמגמה כיום להשתמש מה שפחות בקיצורי מילים וגרשיים

 

[סוגרים שידוך]

עיין ערך אליה - אליהו
ותבין שיש דברים בגו

 

[משהו כזה]

כמדומני שהמגמה כיום להשתמש מה שפחות בקיצורי מילים וגרשיים

ברוב המכונים הגדולים הם דורשים שלא להשתמש בראשי תיבות וקיצורים כלל, בקושי גמ' זה עובר אצלם, גם בזה הם מעדיפים שיכתבו מלא, כדי שזה יהיה נגיש לכולם, וכ"ש בזה, (- סליחה וכל שכן בזה).

 

[יעקב1245]

עיין ערך אליה - אליהו
ותבין שיש דברים בגו

?

 

[גרפיקנער]

ושמא נלמד דבר זה ממ"ש חז"ל (עירובין יח):
ואמר רבי ירמיה בן אלעזר: מיום שחרב בית המקדש דיו לעולם שישתמש בשתי אותיות, שנאמר כל הנשמה תהלל יה הללויה.

הג"ר ראובן מרגליות זצ"ל באחד מספריו, (אולי בספרו 'לחקר שמות וכינויים בתלמוד') מביא את הגמרא הנ"ל, והוא מסביר לפי זה מדוע רק בבית ראשון מצאנו שמות שמסתיימים באותיות י' ה' ו', ואילו אחרי חורבן הבית לא מצאנו שמות שמסתיימים עם י' ה' ו', אלא רק י' ו-ה' בלבד.

מה שלא יהיה, זה לא יכול לשנות את השמות שכבר ניתנו, כלומר, ישעיהו הנביא - זה היה שמו. זה רק יכול להסביר שאין לתת מכאן ואילך את השם ישעיהו, אלא לשנות ל'ישעיה'.

 

[פסיק]

בתחילת דרכי ציינתי במ"מ לקונטרס חסידי-אמריקאי לישעיהו ירמיהו וחטפתי על הראש.

כאחד שגם נתקל בעבודתי עם הקהל־יעד הנ"ל, הגעתי למסקנה שיש כתיבה מיוחדת שהם צורכים, וזה לא דומה לכתיבה המצויה הרצויה והמקצועית שבשאר ענפי עריכת ספרי הקודש.
ולא הייתי מביא שום ראיה מדרישותיהם המוזרות לפעמים. (כשהעזתי לכתוב "מהנדס" לא עמדו לצידי כל ראיותיי שמקורו בלשה"ק).

 

[ספרא וסייפא]

מה שלא יהיה, זה לא יכול לשנות את השמות שכבר ניתנו, כלומר, ישעיהו הנביא - זה היה שמו.

נילף מחז"ל. איך הוא מכונה בתלמוד בבלי?
יש כמה וכמה אזכורים ל'ישעיה', ורק בדף אחד (ברכות י.) הוא 'ישעיהו'.
כך שלא אנחנו אלו המחדשים לקרותו 'ישעיה'.

 

[טראכטער]

כאחד שגם נתקל בעבודתי עם הקהל־יעד הנ"ל, הגעתי למסקנה שיש כתיבה מיוחדת שהם צורכים, וזה לא דומה לכתיבה המצויה הרצויה והמקצועית שבשאר ענפי עריכת ספרי הקודש.
ולא הייתי מביא שום ראיה מדרישותיהם המוזרות לפעמים. (כשהעזתי לכתוב "מהנדס" לא עמדו לצידי כל ראיותיי שמקורו בלשה"ק).

מסכים עם כל מילה.
כמו אותו רב חשוב ונכבד, שכשכתבתי לו מאמר ובו מוזכר המושג 'ה"א הידיעה', קיבלתי בחזרה הגהה שיש לתקן ל'ה"א הידועה'. ולא, לא מדובר על איזה עם הארץ או רב זניח לשלש מתפללים/שכנים...
אבל בנדו"ד כן הוא המקובל בכ"מ.

 

[מוישה]

מסכים עם כל מילה.
כמו אותו רב חשוב ונכבד, שכשכתבתי לו מאמר ובו מוזכר המושג 'ה"א הידיעה', קיבלתי בחזרה הגהה שיש לתקן ל'ה"א הידועה'. ולא, לא מדובר על איזה עם הארץ או רב זניח לשלש מתפללים/שכנים...
אבל בנדו"ד כן הוא המקובל בכ"מ.

טוב, זה כבר שייך לז'אנר המילים שנוהגים לשבש כדי להציב ציונים כל כמה שורות שאיננו מאמינים בלשונם הטמאה, חלקן במקור משיבושים עתיקי יומין ממזרח אירופה. כמו למשל הפטורת (ואולי גם 'מסור' הקדום), בקיצור כתיבה שמלאה ב'שטותים' ו'טעותים'...

 

[פסיק]

בקיצור כתיבה שמלאה ב'שטותים' ו'טעותים'

לא צריך לקחת ללב.
זה אמנם קשה, לשנות את הסגנון המוכר התקין המדויק והאהוב ו"לרדת" רמה.
אבל מניסיון, בחו"ל יותר מבינים בתשלום הוגן.
ובמקרה שאני מדי עסוק בלקוח ממין זה, אשתדל לכתוב לעצמי כתחביבי כדי שלא ינוס לחי חלילה.

 

[מוישה]

לא צריך לקחת ללב.
זה אמנם קשה, לשנות את הסגנון המוכר התקין המדויק והאהוב ו"לרדת" רמה.
אבל מניסיון, בחו"ל יותר מבינים בתשלום הוגן.
ובמקרה שאני מדי עסוק בלקוח ממין זה, אשתדל לכתוב לעצמי כתחביבי כדי שלא ינוס לחי חלילה.

כן, זה ברור. בשביל פרנסה אני הולך עם לקוחות מוזרים ביותר. אלא שבמקרים כאלו אבקש לא לתת לי קרדיט...

 

[פסיק]

כן, זה ברור. בשביל פרנסה אני הולך עם לקוחות מוזרים ביותר. אלא שבמקרים כאלו אבקש לא לתת לי קרדיט...

וכמו ששח מרן החתם סופר זיע"א:
"אוותר אם תגידו דבריי בשמכם, אבל לא דבריכם בשמי"

 

[טראכטער]

כתב לי @אפכא מסתברא :
אכן, ה"א הידיעה נקראת במקורותינו גם כן 'ה"א הַיִּדּוּעַ', בלא הה"א הסופית, 'יִדּוּעַ', לא 'יָדוּעַ' וגם לא 'יְדוּעָה' - יידוע, שם פעולה: פעולתה של ה"א זו הוא ליידע את שם העצם שאליו היא מצטרפת. אלא שמי שאינו מכיר את הלשון במידה מספקת הפך את זה לבינוני פעול, 'יָדוּעַ', ומן הסתם בא מעתיק אחד ותיקן ל'ידועה', שהרי אות היא ל' נקבה...

טוב, זה כבר שייך לז'אנר המילים שנוהגים לשבש כדי להציב ציונים כל כמה שורות שאיננו מאמינים בלשונם הטמאה, חלקן במקור משיבושים עתיקי יומין ממזרח אירופה. כמו למשל הפטורת (ואולי גם 'מסור' הקדום), בקיצור כתיבה שמלאה ב'שטותים' ו'טעותים'...

לדעתי ההסבר פשוט הרבה יותר.
הטעות שורשה בכך שבאידיש חסידית 'ה"א הידיעה' ו'ה"א הידועה' נהגות בצורה זהה, זה הכל.
ואגב, אני לא מצאתי אף לא אחד שיכתוב 'ה"א הידועה', גם לא מאלו שנמנים על מחנה הנלחמים בלשון הטמאה הידועה...

 

[stars]

בלת"ק

ציטוט מתוך הספר אוצר פלאות התורה (במדבר עמ' תתע"ה):

ראה דברי פלא שהבאתי בפרשת שמות (ב י), שבמדרש החפץ איתא שהיה צריך ליכתב שמו של משה מלא עם וא"ו, דהיינו 'מושה', ונכתב 'משה' חסר ו', לפי שנעלמו ממנו שש הלכות, היינו שחסרה ממנו אות וא"ו כמנין ההלכות ששכח.
ובחינה זו מצינו בחזקיהו המלך בצורה הפוכה, שעיקר שמו היה 'חזקיה' בלא וא"ו, ונקרא 'חזקיהו' עם וא"ו. ובספר בן יהוידע עמ"ס פסחים (דף נ"ו ע"ב) ביאר הענין, שע"כ נקרא 'חזקיהו' עם וא"ו, לרמז על ששה דברים שעשה, אך כיון שעל שלשה דברים הודו לו, ועל שלשה לא הודו, לכן פעמים נקרא חזקיהו עם וא"ו, ופעמים נקרא חזקיה בלא וא"ו.