בעיות עם אפטר אפקט

  • הוסף לסימניות
  • #1
מישהו שמבין יוכל אולי להסביר לי מה הסיבה שהוא נהיה ממש איטי?
עד עכשיו הוא עבד חלק והפרויקט הנוכחי עם בקושי 4 שכבות רגילות בלי אפקטים
אשמח לתשובה
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
מישהו שמבין יוכל אולי להסביר לי מה הסיבה שהוא נהיה ממש איטי?
עד עכשיו הוא עבד חלק והפרויקט הנוכחי עם בקושי 4 שכבות רגילות בלי אפקטים
אשמח לתשובה
זה רק הוא?
מה קורה במנהל המשימות? - אולי משהו אחר יושב ברקע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
זה רק הוא?
מה קורה במנהל המשימות? - אולי משהו אחר יושב ברקע.
זה המנהל משימות, מה זה אומר?
upload_2019-9-15_12-15-5.png
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

שיתוף - לביקורת אפקט גן עדן
פרק מתוך הספר החדש שלי

ִ
אתם, חברי הקהילה היקרים, שכל הזמן תמכתם יעצתם ועודדתם.
זה המקום להודות בחום לכל אחד ואחד מכם, שהעניק מהידע, מן הנסיון, ומן הלב.
מי בפרהסיא ומי בצנעא.

הוצאת ספר לאור היא משימה תובענית ברבדים רבים, אבל בראש ובראשונה היא דורשת אומץ.
ואת האומץ הזה לא קבלתי מאף מקור אחר.
מלבדכם.


ִ​

ִimage (5).png



אפקט גן עדן
ִ


הוא שרק לעצמו מנגינה עליזה, כשניקה בסמרטוט רטוב את משטח המתכת שלפניו.
מנגינה עליזה שעמדה בניגוד גמור לארשת פניו העצובה.
מנגינה ששמע הבוקר ממכונית חולפת, בזמן שפתח את תריס הפיצרייה שלו, ומאז הוא שורק אותה שוב ושוב. וכמה שהיא מרגיזה אותו, הוא לא מצליח להשתחרר ממנה.

רק שלשה אנשים נכנסו בינתיים, אחד קנה פחית, אחד סיגריות, וילד שאיחר לבית הספר והחליט לחטוף פיצה לארוחת בוקר. הוא יושב בשולחן צדדי, לועס מהר. ילקוט זרוק לידו על הרצפה.

מבחינה אסטרטגית, הפיצרייה ממוקמת באזור מעולה. בסמטה שקטה ונעימה הנושקת לרובע הלוהט של העיר, שבו קניונים הומי אדם ורבי קומות שוקקי משרדים, המלאים בפקידים רעבים.
ועם זאת ההצלחה ממנו והלאה.
המאפיות הנוצצות ומסעדות היוקרה שברחוב הראשי, גונבות לו את ההצגה.

השבוע ניסה מתכון חדש, פרי המצאתו. לכל מגש הוא מוסיף מלבן חמאה גדול, וחצי כוס קורנפלור איטלקי, המעניק אווריריות קראנצ'ית לבצק.
"איך הפיצה?" העז לשאול את היושבים פה ושם.
"בסדר גמור", ענו וחזרו מיד לשוחח זה עם זה.

הוא פונה אל הקיר ומעביר את הסמרטוט שלו על כיסוי הזכוכית של "ברכת הבית", וגם על השעון הגדול עם הספרות הרומיות.
אחר כך מתיישב בקצה כיסא גבוה, מביט בששת השולחנות הריקים.
בקצב הזה, ייקח לו שנתיים לכסות את ההלוואה שלקח מהבנק.

***

"זו הפיצה הכי טעימה שאכלתי בחיים שלי", נשמע קול דק מהשולחן הצדדי.
"באמת?" הזדקף המוכר.
"באמת באמת", אמר הילד והחווה בידיו תנועות רחבות של שביעות רצון.
"תענוג! ישר מגן עדן".
הוא הרים את הילקוט וניגש לקופה, "כמה זה?"
"שתים עשרה", אמר המוכר. עיניו עדיין פעורות מההפתעה.
"זול. זה שווה לפחות שלושים". הילד הוציא מארנקו המצועצע שקל אחרי שקל והניחם בשורה מדויקת על הדלפק.
על הילקוט שלו היה כתוב בטוליפ צבעוני:
איציק פנדר כיתה ה' 2.
"תודה רבה, ולהתראות", קרא הילד ורץ החוצה כשהוא מכתף את הילקוט.

"איזה מותק, וואו".
המוכר אסף את שנים עשר השקלים אל מגירת הקופה, וחזר לשרוק.
זו מנגינה לא רעה בעצם, חשב, בכלל לא מעצבנת.

והוא עכשיו התחיל לשיר אותה בתוספת מילים - "תע תע תע תענוג של פיצה, ישר ישר ישר מגן העדן".

הוא הכין בצק חדש. ערבב, רידד, מתח, פיזר את הגבינה האיכותית. אחר כך שטף ידיים והתיישב על קצה כסאו, מול 'ברכת הבית'.
בזאת הדלת - לא תבוא בהלת.
בזה השער - לא יכנס צער.

והוא מוסיף חרוז משלו:
בזה המטבח - כל פיצה שלושים שח.

בדמיונו הוא רואה אולם מפואר, עם מאה שולחנות צחורי מפה. צוות מלצרים במדי בורדו וכפתורי זהב, מגישים פיצה על מגשי קריסטל לזוגות מפורכסים. ומרגלים תעשייתיים עם שפם שחור ואוזניית בלוטוס, מנסים לחשוף את סוד הטעם המופלא של מתכון גן העדן שלו.

***

"תן לי משהו לאכול בבקשה".
קרא איש עסקים קשוח וממהר, שהתפרץ אל הפיצרייה בנעל מצוחצחת ותיק מחשב בידו.
איש הפיצה נתן בו את עיניו הנוצצות בהשראה ואמר לו: "אתה אדם מרשים ומוצא חן בעיניי, אבל מאד לחוץ. אני אכין לך מנה מפנקת במיוחד, שתשחרר לך את הטוב שבך".

"הא?" אמר הלקוח האלגנטי בהשתוממות.

"אתה צדיק אדוני. מגיע לך קצת גן עדן", אמר המוכר בחדווה גלויה. וכשהוא הסתובב אל התנור, העווה איש העסקים את פניו בלעג.
"מוזר הבנאדם הזה, אבל בקטע טוב", חשב, "וגם יודע לשרוק יפה".

הוא התיישב לאחד השולחנות ופתח את המחשב הנייד שלו.
המנה הוגשה לו, הוא אכל תוך כדי הקלדה.

"נו?" שאל המוכר.
"מה נו".
"איך הפיצה?"
"הפיצה בסדר, בסדר גמור, למה?"
המוכר לא ענה.

איש העסקים, הרים את מבטו מהמחשב ונתקל בהבעת הציפייה החגיגית של המוכר. "רגע", אמר והדף את המחשב מלפניו. לקח ביס גדול מהמשולש שלו, ועצם עיניים.
"ממממ", השמיע לאחר לעיסה מתונה, "איך לא שמתי לב, זה טעם מדהים".

"נכון גן עדן?!"

"לגמרי".

"זה כמו המן שירד במדבר, רק מי שהתרכז הרגיש את הטעם".

המוכר פסע בחזרה אל מאחורי הדלפק, רקד יותר נכון.

"תע תע תע תענוג של פיצה, ישר ישר ישר מגן העדן".



***



כשיצא איש העסקים מהפיצרייה, התמתח והרים את ראשו.
מעל הבניינים האפורים נפרשה התכלת ששתי ציפורים רחבות כנף דאו לאורכה ונעלמו דרך ענן ציורי, כמו לתוך ממד אחר.
והאיש עשה דבר שהוא לא עשה כבר הרבה מאד זמן.

הוא חייך.

הילוכו נעשה איטי, נשימתו עמוקה, חושיו כמו התעוררו מתרדמת החורף אל השמש שהחליקה על עורו בחמימות.
הוא התבונן סביבו בעניין. מגלה כל מיני דברים שנסתרים מעיני אלה שממהרים.

למשל זוג נעלי הספורט הבלויות הקשורות יחדיו בשרוכיהן ומתנדנדות על חוט חשמל גבוה. או מכונית אאודי מאה, ישנה נושנה בצבע בז', בדיוק כמו זו שהייתה לאבא שלו. במושב האחורי שלה כלוב עם שני תוכים קטנים.

הוא שם לב לדוגמא המעניינת של סידור אבני המדרכה האדומות אפורות. לקיר הלבנים העתיק, שפתוחים בו שני חלונות גדולים עם מסגרת עץ רחבה, צבועה ומעוטרת. ממש כמו באירופה, חשב.

על מרזב הצמוד לקיר התנוסס גרפיטי בלורד לבן:
ש. מ. התייפח כאן 26/2/2019

"ריבונו של עולם", חשב לעצמו, "כבר שש שנים אני עובר ליד הכתובת המצמררת הזאת יום יום, ולא שם לב".

הוא הגיע לרחוב הראשי, ועיניו שתו בצימאון את בליל הצבעים והצורות, שהתרוצצו בתנועה בלתי פוסקת, ברסיסי חי צומח דומם. מתערבלים בקרני שמש נוצצות, מול שורת חלונות ראווה מבריקים.
"וכבר מי יודע כמה שנים, לא קניתי לעצמי גלידה. סתם ככה, בשביל הכיף". הוא דחף דלת זכוכית מקושטת צבעים בהירים. "אני צדיק, מגיע לי קצת גן עדן, לא?"

כשישב בכיסא הגבוה וליקק בלי בושה, ובלי לפתוח את המחשב שלידו. נזכר במשפט מתוך שיר ששמע בילדותו באמריקה:
"החיים, זה מה שקורה לך בזמן שאתה עסוק לתכנן דברים אחרים". אז, לא הבין מה זה אומר בכלל. אבל עכשיו...

***

כשנכנס למשרד שלו, הסיר את החליפה והשליכה על משענת כיסא. התיישב והחל לזמזם לעצמו שיר ישן באנגלית, שרק משפט אחד זכר ממנו.
על מסך המחשב ריצד עיגול אדום - עשרים ושמונה הודעות חדשות.
הוא לחץ לחיצה ארוכה על הכפתור בצד.
'אתה בטוח שאתה רוצה לכבות את המחשב לגמרי?' - נעלב המסך שלפניו.

בטוח.

המחשב השמיע זמזום חזק למשך כמה רגעים ואז פלט קול נשיפה ארוך ומתכתי, השתתק והשחיר.
הוא הרים את השפופרת ולחץ על סולמית: "כל העובדים לחדר שלי, עכשיו", אמר למזכירה.

האנשים שהתאספו, הופתעו לראות את הבוס עם הרגליים על השולחן, ובלי חליפה.
"יום חופשי", אמר, "על חשבוני. צאו, תבלו, תנשמו. תרגישו את החיים שעוברים לידכם".

העובדים, שלא ידעו מה בדיוק לעשות, עמדו ובהו.

זה שעמד קרוב אליו, הצביע על פני הבוס ואמר: "יש לך... כאן..." הבוס ניגב את סנטרו בטישו.
"אה, גלידה. מוקה פיסטוק עם פקאן מקורמל. ממליץ לכם".

האנשים חייכו. כמה אמיצים מלמלו "תודה רבה", ופנו אל הדלת.
"אתם לא צריכים להזדרז לפני שאתחרט", קרא הבוס.
"כי אני לא אתחרט".

***

המזכירה אספה כמה חפצים לתיקה, כיבתה את המזגן, עברה על פני קבוצת האנשים ששוחחו בהתרגשות, תוהים איך לנצל את החופשה הפתאומית, וירדה במדרגות אל הרחוב.
היא, ידעה בדיוק מה היא רוצה לעשות.

המזכירה הייתה גרושה עם ילד. בעלה השאיר אותה עם חובות רבים וברח לחו"ל מפני נושיו. שם כנראה החליף את כתובתו וזהותו מספר פעמים, עד שעקבותיו נעלמו.
בבת אחת נפלה על כתפיה החלושות ההתמודדות מול האדמה החרוכה שהשאיר אחריו, ועל דמי מזונות אין בכלל מה לדבר.
היא עבדה קשה כדי להתפרנס, לגדל את הילד. ולהחזיר בהדרגה את החובות הכבדים, שארגוני החסד הצליחו לפרוס עבורה לתשלומים.
היא השתדלה בכל כוחה, שבנה לא ירגיש שהוא נופל בערכו משאר חבריו. ואפשר לומר שהצליחה בכך יפה. הוא היה ילד פיקח, עליז ואהוב על כולם.
עברו כמה חודשים, מאז שהבטיחה לו לקחת אותו לפארק המים הגדול בצפון. וכבר חסכה כסף לכרטיס ולנסיעות. רק זמן לא מצאה.
היא הייתה חייבת לעבוד עד מאוחר, וימי החופשה המעטים שלה, כבר נוצלו בחול המועד.
כך שהבשורה שנחתה עליה היום במשרד, נתכה לתוך נפשה כמו מפל אושר אדיר. המגיח ממקור החסד האינסופי של דיין האלמנות ואבי היתומים.
השעה עשר וחצי בבוקר. היא תוציא את הילד מהחיידר ותעניק לו יום כיף בלתי נשכח, שבהחלט מגיע לו.

ובעצם גם לה.

היא נוסעת קודם כל הביתה. אורזת לו תיק עם בגד ים וכל מה שצריך.
אחר כך היא יורדת לחנות. קונה ממתקים ושתיה.
מתלבטת אם לקנות לו משקפי ים משוכללים או כובע שמש חדש. בסוף מחליטה לקנות גם וגם.
ואז הולכת בעיניים זורחות אל החיידר. מתרגשת בציפייה לראות את שמחת ההפתעה שלו.

החצר ריקה. כל הכיתות בשיעור עכשיו.
היא ממתינה בחוסר סבלנות, עד שהיא רואה את אחד המלמדים עובר.


"סליחה. אתה יכול לעשות לי טובה, ולקרוא בבקשה לילד אחד. זה נורא דחוף".

"למי?"

"איציק פנדר, כיתה ה' 2".


---------- *** ----------

וזו הסיבה שבשלה המצאתי היום את העוגה היפה הזו:
[התמונות יצאו קצת לא ברורות, אבל מספיק בשביל להבין מה העוגה]
IMG_9935_1024x682 (1).jpg

העוגה גדולה. יוצאים ממנה המון פרוסות מלבניות או ריבועיות כך שכמות הביצים סבירה.

והכיף-
היא ממש קלה להכנה

אז מה צריך יותר מזה?

לעוגה:
12 ביצים מופרדות
2 כוסות סוכר
3/4 כוס שמן
1 כוס חלב סויה [או מים בלית ברירהפ
1 אבקת אפיה
3 כוסות קמח
1 פודינג וניל
1 פודינג ריבת חלב
1 פודינג שוקולד

בין שכבות העוגה:
ביסקויטים בטעם שוקולד + בערך כוס חלב סויה [או מים...]

לגנאש:
250 גרם שוקולד מריר
250 מ"ל ריצ'


מקציפים חלבונים לקצף קל ומוסיפים סוכר בהדרגה עד לקבלת קצף נוקשה יציב. מורידים מהירות הקצפה ומוסיפים שמן, חלמונים וחלב סויה. מורידים את מהירות ההקצפה למינימום ומוסיפים אבקת אפיה וקמח. מערבבים במהירות הנמוכה ביותר [חשוב מאוד שתהיה מהירות ממש נמוכה] להטמעת הקמח בבלילה. אם נותרו גושי קמח מערבבים בעזרת מרית בתנועות קיפול.

מחלקים את הבלילה ל-3
לשליש אחד מוסיפים פודינג וניל בתנועות קיפול
לשליש שני מוסיפים פודינג ריבת חלב בתנועות קיפול
לשליש שלישי מוסיפים פודינג 'שוקולד בתנועות קיפול


מרכיבים את העוגה לאפיה:
מרפדים תבנית חד פעמית ענקית בניר אפיה
טובלים ביסקויטים בחלב סויה ומסדרים שכבה בתבנית.
מעל לביסקויטים יוצקים את התערובת עם פודינג הוניל. מורחים בעדינות בשכבה אחידה. בעדינות- אחרת הביסקויטים יתרוממו ויעשו בלאגן.
מעל לשכבת הוניל מסדרים שכבה נוספת של ביסקויטים כמו שהם [עכשיו לא צריך לטבול בחלב]
מורחים בעדינות את בלילת הריבת חלב מעל לביסקויטים
שוב מסדרים ביסקויטים, ללא טבילה החלב סויה ומעליהם מורחים בעדינות את השכבה עם הפודינג שוקולד.
אופים ב 180 מעלות כ -25-30 דקות להתייצבות של העוגה. כשהככבה העליונה יציבה ויבשה לגמרי מכניסים קיסם למרכז העוגה לבדוק אם היא מוכנה. אם הקיסם יוצר יבש, מוציאים מהתנור ומקררים. אם הוא רטוב- אופי עוד קצת.
כדאי לבדוק כבר אחרי 25 דקות.

אחרי שהעודה קרה לגמרי מכינים ציפוי גנאש
ממיסים שוקולד עם ריצ' לגנאש חלק ומורחים על העוגה בעדינות.
מקפיאים להתקשות של הגנאש. פורסים כשהעוגה קפואה מעט והגנאש יבש לחלוטין בעזרת סכין חדה ומשוננת שטובלים מדי פעם במים חמים
מאחסנים במקרר למספר ימים או בהקפאה לתקופה ארוכה.
IMG_9937_682x1024.jpg

IMG_9938_682x1024.jpg
אז-
ברחוב חזון איש בבני ברק מתבצעות כבר חודשים עבודות חיוניות וחשובות מאין כמותם - תשתיות ביוב בשעה טובה.

כמובן שהצרות כבישים גורמות לפקקים קשים לאורך זמן.
והגיעו מים עד נפש של אי אילו בעלי מרצדסים משובחים
אז התקבלה החלטה
במקום שאוטובוס אחד יסע ברחוב חזון איש ויסיע 60-80 איש בפעם אחת
נוציא את כלל האוטובוסים הבינעירוניים + כמה עירוניים
והמרצדס תוכל שוב להפליג בשלווה בלי טירחה וסיבוב.

משך הזמן?? לא ידוע... מתישהו נסיים נודיע לכם אז.

כסף ליחסי ציבור כמובן חייבים. הוציאו מודעה עם פרטי הקווים המוסטים
כולל כמה קווים שאיבדו רלוונטיות בהצמדם למסלול אחר באופן מדויק .

אבל -
כנראה שכחו לעדכן את הנהגים בתוכן המודעה. או שכן או שלא.
כי אין לתושבים שום דרך לנחש האם האוטובוס הנוכחי נכנס לחזון איש או לא. הנהג יחליט. איך שבא לו.
נגיד קו 3 ו-4 חלק מהנהגים החליטו לדלג על חזון איש - לא כתוב במודעה? ככה זה אדון.
כנ"ל קו 280 כתוב שמסלולו הוסט לדסלר - אז כתוב. הנהג של 8 בבוקר החליט לנסוע דרך דסלר ההוא של 9 עובר רק ברבי עקיבא.
כתוב במודעה שהוא יעצור בתחנות חילופיות ברבי עקיבא והשומר - מה פתאום?! זה כתוב על הקווים האחרים. הוא לא כתוב שם שהוא יעצור בהם כי כתוב שהוא יעצור בדסלר.

גם קן 292 הנהגים הכריזו על שביתה משלהם - אין חזון איש. כמובן לא כולם . יש כאלו שחשבת שימשיכו לך להשומר והם דווקא הסתובבו לחזון איש. אחרי שבועיים סוף כל סוף גם יצאה על זה הודעה באתר הרשמי של דן.
אממה? זה הקו היחיד שהוביל מרחוב חזון אי"ש למפגש עם כל הקווים שהוסטו לרחוב השומר. ולהיפך.

קו 416/402 ? כתוב במודעה שהם ממשיכים ישר ברבי עקיבא
אבל לפעמים ממש מתחשק להם בלי שום הודעה להכנס לחזון איש. למשל ביום שישי בשיא הלחץ כשכבר הלכתם ברגל לתחנה ברבי עקיבא שהם עכשיו לא עוצרים בה.

ניסינו לברר למי פונים. לעשות סדר.
שלא יהיו אוטובוסים בכלל ברחוב חזון איש.
העיקר שיהיה ברור איפה הם.
אף אחד לא יודע מי האחראי לענין.

לא ייתכן שנלך לרבי עקיבא/אליהו הנביא
ונגלה שדווקא הפעם התחשק לנהג להכנס לחזון איש או לא לעצור בתחנות שאינן במסלולו.
לא ייתכן שזה נמשך ככה כבר עוד מעט חודש
ואין פוצה פה ומצפצף.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה