הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
לאשתי היקרה:
ערב ראש השנה זה הזמן לבקש ממך סליחה.
כמה פתטי.
ועכשיו ברצינות.
אתמול בערב הרעמתי עליך בקולי.
את יודעת מה עברתי באותו היום לפני שזה קרה?
קמתי מאוחר, פספסתי את המניין של שמונה וחצי בעשר דקות.
לא נשאר לי זמן לאכול את ארוחת הבוקר שהשארת לי על השולחן לפני שיצאת לעבודה.
רצתי לבנק להפקיד את הכסף שהוצאתי לילה לפני כן מהגמ"ח כדי שלא יחזרו הצ'קים וייחסם לנו החשבון.
לא הספקתי. שלשה צ'קים חזרו. נכנסתי למנהל הבנק להתחנן שייתן לי ארכה של רק עוד יום אחד.
הוא לא הסכים וגער בי על ההתנהלות הכלכלית הגרועה שלנו.
איחרתי לכולל. הרוישם סימן אותי כבר בפעם הרביעית מתחילת החודש.
הראש שלי היה בבנק, לא הצלחתי להתרכז בגמרא.
נגמר החלב בפינת הקפה ולאף אחד לא היה איזה יארצייט בשביל לתרום עוגיות.
ראש הכולל הודיע שלצערו שוב חלוקת המלגות תידחה עד שהוא יטוס ויחזור מחו"ל.
רצתי לבית המרקחת לקנות לך את תוספי התזונה וגיליתי ששכחתי את המרשם בבית.
הלכתי לתחנת האוטובוס, השמש הרגה אותי ונכנסתי לקופיקס לקנות אייס-קפה.
האוטובוס חלף לי מול העיניים. צעדתי ברגל שלושים וחמש דקות.
חני ויהונתן כבר חיכו לי על יד הדלת.
חיממתי עבורם את ארוחת הצהריים. השניצלים נשרפו.
הכנסתי למיקרו שניצל תירס. הם לא אהבו וזה הלך לפח.
ניסיתי לתפוס תנומה קצרה. מושקוביץ החליטו בדיוק היום להתקין מזגן וקדחו לי בראש.
רצתי לכוילל עם כאב ראש. החברותא לא הגיע, הבת שלו חטפה דלקת ריאות.
נרדמתי על הסטנדר.
שחכתי להתפלל מנחה. חמש דקות לפני השקיעה רצתי לשטיבלאך.
התפללתי במהירות ובלי לכוון, באמצע שמונה עשרה הגעתי בטעות לברכת המזון.
הגעתי הביתה סחוט, מותש וגמור.
בחדר המדרגות כבר דמיינתי את סלט החסה וכרוב הטעים שלך.
זה עם החמוציות והשקדים, עם המתבל החמוץ-חריף-מתוק.
דמיינתי את הבית הנקי, אותך יושבת על הכורסה עם כוס קפה וצלחת עוגיות חמאה.
יושבים ומדברים ברוגע. מספרים האחד לשנייה את קורות היום.
פתחתי את דלת הבית.
המטבח היה מלוכלך,
הכלים מהצהריים עדיין בכיור,
משחקים פזורים על הרצפה בסלון,
הילדים עוד לפני מקלחות,
צריך להחליף טיטול לתינוק...
ואת מפטפטת בטלפון עם אחותך.
אז הרמתי עליך את קולי.
ונפגעת.
הלכנו לישון עם תחושה רעה.
ואז,
אחרי שכבר נרדמת, לא הצלחתי לעצום עין.
אם אני הגבר 'החזק' כביכול של המשפחה, יצאתי מהיום המטורף הזה כמו סמרטוט סחוט.
מי יודע מה את עברת היום?!
איזה קשיים את חווית?!
כמה מפחי נפש עברו עליך?!
אז אני באמת מבקש סליחה.
ובלי שום קשר לראש השנה.
ערב ראש השנה זה הזמן לבקש ממך סליחה.
כמה פתטי.
ועכשיו ברצינות.
אתמול בערב הרעמתי עליך בקולי.
את יודעת מה עברתי באותו היום לפני שזה קרה?
קמתי מאוחר, פספסתי את המניין של שמונה וחצי בעשר דקות.
לא נשאר לי זמן לאכול את ארוחת הבוקר שהשארת לי על השולחן לפני שיצאת לעבודה.
רצתי לבנק להפקיד את הכסף שהוצאתי לילה לפני כן מהגמ"ח כדי שלא יחזרו הצ'קים וייחסם לנו החשבון.
לא הספקתי. שלשה צ'קים חזרו. נכנסתי למנהל הבנק להתחנן שייתן לי ארכה של רק עוד יום אחד.
הוא לא הסכים וגער בי על ההתנהלות הכלכלית הגרועה שלנו.
איחרתי לכולל. הרוישם סימן אותי כבר בפעם הרביעית מתחילת החודש.
הראש שלי היה בבנק, לא הצלחתי להתרכז בגמרא.
נגמר החלב בפינת הקפה ולאף אחד לא היה איזה יארצייט בשביל לתרום עוגיות.
ראש הכולל הודיע שלצערו שוב חלוקת המלגות תידחה עד שהוא יטוס ויחזור מחו"ל.
רצתי לבית המרקחת לקנות לך את תוספי התזונה וגיליתי ששכחתי את המרשם בבית.
הלכתי לתחנת האוטובוס, השמש הרגה אותי ונכנסתי לקופיקס לקנות אייס-קפה.
האוטובוס חלף לי מול העיניים. צעדתי ברגל שלושים וחמש דקות.
חני ויהונתן כבר חיכו לי על יד הדלת.
חיממתי עבורם את ארוחת הצהריים. השניצלים נשרפו.
הכנסתי למיקרו שניצל תירס. הם לא אהבו וזה הלך לפח.
ניסיתי לתפוס תנומה קצרה. מושקוביץ החליטו בדיוק היום להתקין מזגן וקדחו לי בראש.
רצתי לכוילל עם כאב ראש. החברותא לא הגיע, הבת שלו חטפה דלקת ריאות.
נרדמתי על הסטנדר.
שחכתי להתפלל מנחה. חמש דקות לפני השקיעה רצתי לשטיבלאך.
התפללתי במהירות ובלי לכוון, באמצע שמונה עשרה הגעתי בטעות לברכת המזון.
הגעתי הביתה סחוט, מותש וגמור.
בחדר המדרגות כבר דמיינתי את סלט החסה וכרוב הטעים שלך.
זה עם החמוציות והשקדים, עם המתבל החמוץ-חריף-מתוק.
דמיינתי את הבית הנקי, אותך יושבת על הכורסה עם כוס קפה וצלחת עוגיות חמאה.
יושבים ומדברים ברוגע. מספרים האחד לשנייה את קורות היום.
פתחתי את דלת הבית.
המטבח היה מלוכלך,
הכלים מהצהריים עדיין בכיור,
משחקים פזורים על הרצפה בסלון,
הילדים עוד לפני מקלחות,
צריך להחליף טיטול לתינוק...
ואת מפטפטת בטלפון עם אחותך.
אז הרמתי עליך את קולי.
ונפגעת.
הלכנו לישון עם תחושה רעה.
ואז,
אחרי שכבר נרדמת, לא הצלחתי לעצום עין.
אם אני הגבר 'החזק' כביכול של המשפחה, יצאתי מהיום המטורף הזה כמו סמרטוט סחוט.
מי יודע מה את עברת היום?!
איזה קשיים את חווית?!
כמה מפחי נפש עברו עליך?!
אז אני באמת מבקש סליחה.
ובלי שום קשר לראש השנה.
)
