מידע שימושי חשדהו, חשדהו, חשדהו!

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #1
רוצה לשתף בסיפור מצמרר שהייתי שותפה לו ולעורר את כולם לזהירותתת!
חברה טובה שלי איבדה שקית תכשיטים בדרך לארוע מחוץ לעיר, היא פרסמה מודעה בעיתון חרדי נפוץ וקיוותה למציאת האבידה היקרה.
אתמול בבוקר היא מקבלת שיחת טלפון (ולא מחסוי!)
"שלום, ראיתי את המודעה, מצאתי שקית תכשיטים בקו X תני לי סימנים"
והיא בהתלהבות אומרת לו:"שעון מחברת Q, עגילים יהלום, צמיד חוליות וכו'"
וההוא מעבר לקו מאשר שאכן זאת האבידה המדוברת.
הוא אפילו מזדהה:"אני פלוני אח של פלוני מרחוב השומר בבני ברק" (משהו אמין ומוכר בעיר).
והיא זורמת איתו ואומרת לו "אני Z וגרה קצת רחוק ב-Y,אחיך הגדול גר לידי , איך נוכל להעביר את זה"?
אמר שיבדוק והשיחה נותקה.
בשעת אחה"צ מצלצל שוב המספר, היא מרימה, וככה זה הלך:
"גברת Z"?
"כן"
"מה נשמע"
"סליחה"????
"מה שלומך"? "הכל טוב"?
"מה אתה רוצה"??!!
כאן היא כבר הבינה שמשהו לא טוב קורה אבל לא ידעה מה, וזה גם לא נגמר כאן.
"את רוצה לחיות"? הוא שואל אותה מעבר לקו והיא כמעט איבדה את נשימתה מאימה "תעשי מה שאני אומר"
האישה התחילה להקים צווחות (ומדברת אתכן על אישה שמחתנת ילדים ולא איזה בחורה בת 17)
"אתה משוגע? אתה נורמלי? אני מזמינה משטרה מיד" ותוך כדי ניתקה את השיחה.
צלצלה למשטרה סיפרה את הסיפור ופשוט התחננה בטלפון שיבואו מהר כי היא לא זזה מהמשבצת שהיא עומדת עליה
כי מי יודע אם הוא בבית/ מתכנן לבוא/ השאיר משהו בחדר שינה ועוד...
המשטרה הגיעה, השוטרים בדקו את הבית ולא מצאו שום ממצא ואמרו לה לפתוח תיק ע"מ שיוכלו לנסות לאתרו.

בלילה היא נסעה לתחנת המשטרה, ואיתרו שהמספר שחייג אליה שייך ל....


כלא מעשיהו.


החקירה עברה למשטרת הכלא ולכל הפחות עודדו אותה שהענישה שם היא חמורה ביותר.
העידוד הגדול יותר- זה שהבנ"א לא מסתובב חופשי ויכול להפתיע אותה באישון ליל אלא יושב מאחורי סורג ובריח.

ועבור כולנו שיעור חי על זהירות אדירה- לעצמינו ועוד יותר לחנך את הילדים והנוער.
לא להאמין למי שאנחנו לא מכירים בוודאות, לא למסור שום פרט אישי וכמובן- להתפלל להינצל מכל הרעות החולות הללו.
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
  • הוסף לסימניות
  • #3
מצמרר!!
אנו צריכים לזכור ולדעת לא להעביר פרטים אישיים כולל כתובת, מספר כרטיסי אשראי וכו' גם לאדם הכי נחמד בעולם שרוצה לעזור לנו....
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
כלא מעשיהו.
אם הוא בכלא מעשיהו, אז איך הוא ראה את המודעה?
ואגב, על כל הפרטים של השען מבני ברק זה רק מראה שכנראה הבחור גדל מבית טוב וירד....
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אם הוא בכלא מעשיהו, אז איך הוא ראה את המודעה?
ואגב, על כל הפרטים של השען מבני ברק זה רק מראה שכנראה הבחור גדל מבית טוב וירד....
אולי היה בחופשה מהכלא באיזשהוא יום...
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
כדי שהאשכול יישאר ויפעל את פעולתו, מבקשת ממש לא לגלוש לתגובות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
הוא חרדי
לא נעים לומר אבל יש גם חרדים בכלא מעשיהו
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
  • הוסף לסימניות
  • #14
ועבור כולנו שיעור חי על זהירות אדירה- לעצמינו ועוד יותר לחנך את הילדים והנוער.
לא להאמין למי שאנחנו לא מכירים בוודאות, לא למסור שום פרט אישי וכמובן- להתפלל להינצל מכל הרעות החולות הללו.
זהירות ממה? מה היא עשתה שלא היה זהיר?
התנהגות סבירה שמעבר לה זו כבר פרנויה.
תארו לעצמכם שמצאתי את השקית, מתקשר לטלפון שבמודעה ובמקום 'הו, ברוך השם, תודה לך' אני שומע 'אההההההה, אמאלה, חוטף!!!!!'
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
זהירות ממה? מה היא עשתה שלא היה זהיר?
התנהגות סבירה שמעבר לה זו כבר פרנויה.
תארו לעצמכם שמצאתי את השקית, מתקשר לטלפון שבמודעה ובמקום 'הו, ברוך השם, תודה לך' אני שומע 'אההההההה, אמאלה, חוטף!!!!!'
מסרה לו פרטים!
שם, כתובת
זה הרבה מעבר למה שהייתה צריכה
בעולם שלנו "התנהגות סבירה" קיבלה משמעות אחרת ממה שהיה פעם.
מה הייתה צריכה לומר:"תודה רבה, נגיע אלייך לקחת את התכשיטים, איפה אתה גר"?
ולשלוח גבר לקחת.
זה הכל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
האישה התחילה להקים צווחות (ומדברת אתכן על אישה שמחתנת ילדים ולא איזה בחורה בת 17)
"אתה משוגע? אתה נורמלי? אני מזמינה משטרה מיד" ותוך כדי ניתקה את השיחה.
צלצלה למשטרה סיפרה את הסיפור ופשוט התחננה בטלפון שיבואו מהר כי היא לא זזה מהמשבצת שהיא עומדת עליה
זהירות.
גם גם להגיב נכון לאחר מעשה.
כמו שהגב' הגיבה הסיפור....
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

מהי אמונה ואיך היא בונה או הורסת חיים

רוב בני האדם חיים חיים קטנים הרבה יותר מהאפשרויות האמיתיות שלהם. לא בגלל שהם עצלנים. לא כי חסר להם רצון. אלא בגלל דבר אחד עמוק ושקט: הם לא באמת מאמינים שהם מסוגלים ליותר. הם אולי חושבים שכן, לפעמים אפילו חולמים על זה, אבל עמוק בפנים – כשהם יושבים עם עצמם – הם מרגישים שזה לא שייך להם.

"זה בשביל אנשים אחרים", הם אומרים לעצמם. "הם בנויים לזה. אני... פשוט סוג אחר".

והאמונה הזאת – לא תמיד נאמרת בקול. לפעמים היא רק תחושת בטן עמומה, חוט מחשבה שנשזר מבלי לשים לב. וזה מה שהופך אותה למסוכנת כל כך. כי היא לא נשמעת כמו אמונה. היא נשמעת כמו עובדה. כשאדם אומר לעצמו שוב ושוב: "אני לא מהחרוצים", "אני לא טיפוס של שיטות", "אני כזה – אני מפוזר", "אני פשוט לא מצליח להתמיד"... הוא כבר לא חושב שהוא מפרש את עצמו – הוא בטוח שהוא מתאר את עצמו.

וזה ההבדל בין מחשבה לאמונה: מחשבה אתה יכול לשקול. אמונה – אתה כבר לא שואל עליה שאלות. היא הפכה למשקפיים דרכן אתה רואה את כל החיים. וזה מה שמסוכן בה. כי אם המשקפיים כהים – כל המציאות שלך תיראה חשוכה.

אמונה, במובנה הפסיכולוגי, היא בסך הכול פירוש שחוזר על עצמו כל כך הרבה פעמים – עד שנראה לנו שהוא אמת. אבל זה לא אומר שהוא באמת כזה. זה רק אומר שלא עצרנו לרגע לשאול: "מי בכלל קבע שזה נכון?"

תחשוב על זה:

כמה פעמים ראית בחור בישיבה שאומר על עצמו שהוא "לא מהרציניים", רק כי מישהו פעם אמר לו את זה, או כי הוא לא קלט שיעור אחד טוב, או כי הוא השווה את עצמו למישהו אחר, ובמקום ללמוד מזה – הוא התחיל להתכווץ. ומאז? כל פעם שקשה לו, הוא שומע בתוכו קול פנימי שאומר: "נו, ברור. אני לא מהרציניים ".

וזהו. האמונה נסגרה. הסיפור נגמר. הגורל נחתם – לא על־ידי הקב"ה, אלא על־ידי ההגדרה שהאדם הדביק לעצמו.וכל עוד אתה מאמין שזה מי שאתה – אין לך שום סיבה להשתנות. למה שתשקיע, למה שתילחם, למה שתנסה דרך אחרת – אם אתה בטוח מראש שזה לא אתה?

והבעיה הכי גדולה – שזה מרגיש אמיתי. ((אבל אל תתפתה ליפול למקום שהרבה נופלים כששומעים את המשפטים האלה, לדחף לחפש אשמים, מי הוא זה שאמר לו. למי שמעדיף להסביר את המצב שלו דרך מה שאחרים עשו לו – לא חסר על מה לדבר. זה פשוט. זה נוח. אבל זה לא מקדם לשום מקום.
המטרה של המאמר הזה היא לא לחפש אשמים. אנחנו כאן בשביל מי שבוחר לא להיות קורבן. הקונטרס הזה נכתב בשביל מי שמבין שיותר חשוב מ"מי אשם" זה "מה עושים עכשיו". הוא נכתב בשבילך – אם אתה מהאנשים שלא מוכנים יותר להרגיש קורבן של הנסיבות. אם אתה מאלה ששואלים: מה אני יכול לעשות עכשיו כדי לחולל שינוי?, בלי לחפש תירוצים.
שמי שרוצה לזוז קדימה – לא מחכה שיתנצלו בפניו, אלא מתחיל לעבוד. שינוי מתחיל ברגע שאנחנו מפסיקים לאשים אחרים, ולוקחים אחריות – ומתחייבים לשנות).

האמונה לא באה כמו שקר גלוי. היא מתגנבת כמו אמת שקטה, עטופה בניסיון חיים, עטופה באכזבות, עטופה בחוויות של כישלון. אז אתה קונה אותה. ואז אתה בונה עליה. ואז אתה חי איתה. ואז אתה מתיישב לתמיד במקום שאף פעם לא נועדת אליו.

אבל תעצור רגע. מי אמר לך שאתה באמת לא מהמסוגלים?, מי אמר שאין לך כוח רצון?, מי אמר שאתה כזה?

אתה באמת נולדת כזה – או שפשוט חזרת על זה כל כך הרבה פעמים, שזה כבר הפך למנגינה קבועה בתוך הראש? אדם שיש לו אמונה מעצימה – בונה את עצמו עליה . אדם שיש לו אמונה מגבילה – קובר את עצמו חי.

וזה לא משנה אם אתה מדבר על סדר לימוד, על התמדה, על תיקון מידה מסוימת, על גמילה מהתמכרות, על שינוי סדר יום, או על פתיחה של פרויקט חדש.

הדבר שיקבע האם תצא לדרך בכלל – זו לא היכולת שלך האמיתית. זו האמונה שלך על היכולת שלך.

ההבדל בין כישלון זמני לבין ויתור קבוע – הוא תמיד האמונה. אדם שנכשל ואומר לעצמו "נפלתי" – יקום. אבל מי שאומר לעצמו "אני כזה" – יישאר.

אנשים מדמיינים שהם צריכים ביטחון עצמי, או דחיפה חיצונית, או עוד זמן. אבל מה שהם באמת צריכים – זה לשבור את האמונות שבתוך הראש. לשים עליהן זרקור, לזהות אותן, לאתגר אותן, ולשאול: "מי קבע שזה נכון? מתי החלטתי את זה? ולמה אני ממשיך להאמין בזה, אם זה לא מקדם אותי לשום מקום?"

השלב הראשון בשינוי – הוא לא עשייה. השלב הראשון הוא לעצור, להסתכל לעצמך בעיניים, ולומר: "אני לא חייב להאמין לכל דבר שאני מספר לעצמי". כשתבין את זה – תוכל להתחיל ליצור חיים אחרים. ולא משנה כמה זמן האמנת אחרת – זה לעולם לא מאוחר מדי לשבור את התקרה.




  • תודה
Reactions: CynicalExplorer1 //
0 תגובות
שמתי לב לדבר ששמעתי גם מאחרים ונראה לי שלא כל כך מוכר.

נניח שנתנו לך כתובת בבאר שבע (לצורך העניין אני מניח שזו עיר שמעולם לא ביקרת בה) ואמרו רחוב פלוני מספר 53 (ונניח שהמספרים אכן כתובים לפחות בחלק משמעותי מהבתים).

אז אם נכנסת לרחוב מהאמצע, דבר ראשון אתה צריך לראות אם אתה בצד של הזוגי או של הלא זוגי. אבל אחר כך איך תדע לאיזה צד ללכת נניח כעת אתה ב-65...

אז אפשר כמובן לחפש את המספר הבא, (ואפשר גם לשאול מישהו...) אבל בדרך כלל המספרים מתחילים באופן ש-1 בצד שמאל ו-2 בצד ימין, כמו סדר כתיבת המספרים. כאילו כותבים בזיגזג.

לכן תראה אם כעת 65 בצד ימין שלך ואתה צריך 53 אז אתה בכיוון הנכון. אם לא, פשוט תסתובב ב180 מעלות ואז הוא יהיה בצד ימין שלך.

ברחוב צפניה בירושלים זה הפוך וזה המקום היחיד שנתקלתי בו כך. מעניין מה גורם לחריגה, ואיפה יש עוד חריגים.

נ.ב. מדובר רק על מקומות שסדר המספרים זוגי בצד אחד ולא זוגי בצד השני, לא ברחובות או שכונות שמסודרים בלוקים כמו סנהדריה המורחבת או רמות פולין.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה