סיפור בהמשכים//על ידי חברי הפורום

[ביזנסטורי - אילה]

מעלה.

 

[ביזנסטורי - אילה]

מירי יושבת על ארגז העץ הישן מאחורי המלון, דוממת.

אבי לחוץ, הוא מסתובב סביב השדה המגודר כמו חיה בכלוב, שולח מבטים זהירים אל השטח הפתוח שמחוצה לו. מי היה מאמין שככה ייגמר הסיפור הזה שהתחיל בסך הכל מרצון טוב שלו לסייע לחבר ישן במצוקה.

אבינועם ואבי אף פעם לא היו חברים טובים מידי.

הם למדו באותו שיעור בישיבה, היו חברותא בסדר ב' למשך חודש אחד וזהו. אם אח של אבינועם לא היה מגיע לישיבה באותו יום זכור לרע, היתה גם היכרות קלושה זו נשארת במעמקי התת מודע ולא עולה משם אלא בפגישה אצל פסיכולוג המעלה דברים מן העבר ומטפל בהם לאור השמש.

זה היה יום מואר וחורפי, האוויר היה קריר וצלול וכל החלונות בישיבה היו פתוחים לרווחה. אבי היה מלא מרץ לנצל את האווירה המיוחדת ללימוד פורה. הוא הכין לעצמו כוס תה רותח, והתיישב ליד החלון, נשען לאחור מול הסטנדר.

הוא התחיל לקרוא את המפרשים על הסוגיה הראשונה בדף כשדפיקה עצומה על גבו העיפה מידו את כוס התה והנחיתה רותחת על מכנסיו. אבי המבוהל סובב את ראשו בזעם כדי לראות מי חמד לו לצון והבחין בענק בעל רעמת תלתלים שופעת ותרמיל חאקי אימתני שעמד מאחוריו בעמידה אדנותית, ידיו שלובות לו לפנים והוא מרעים כנגדו בשאלה אחת: "אתה! אתה מכיר את אבינועם יגר! כן?"

אבי עדיין נעץ בו מבט מבועת, אבל הצליח להבחין בזווית העין בצללית אבינועמית טיפוסית חומקת מחלון פתוח אל החצר שמחוץ להיכל הלימוד.

"אני..." הצליח אבי בקושי לגמגם מול דמותו המלחיצה של הענק,

"אני... לא... לא מכיר אותו."

 

[m a r g a l i t]

"לא מכיר? אהה?"
הענק הוציא מכיסו תמונה של אבינועם.
"אני מבין שגם לא היה איכפת לך אם הוא ימות, נכון?"
אבי עוד לא הספיק להוציא מילה מהפה והענק המשיך
"אם אתה לא מכיר אותו ולא איכפת לך שהוא ימות אז תשאר פה, יום טוב!"
הענק הסתובב והתחיל לפסוע לכיוון היציאה.
"אני... קצת... זאת אומרת.." אבי גמגם.
"אז בא" הענק אפילו לא התאמץ להסתובב לכיוון אבי, ויצא.

הוא סגר את הגמרא בידיים רועדות, כמעט קם לצאת אל הענק. המחשבות רצו במהירות.
'אבי, השתגעת? אתה מתכוון ללכת איתו?'
'למה לא ללכת?'
'אתה מכניס את עצמך לסכנה'
'אבל אני צריך לעזור לחבר!'
'בשביל זה תסכן את החיים שלך?'
'אבי, תתפכח! סכנה? כנראה קראת הרבה ספרי מתח, קום תעזור לחבר!'
המחשבה האחרונה הכריע, הוא יצא.

הענק חיכה לו ב B.M.W שחורה נוצצת. אבי נכנס בחשש והענק החל בנסיעה.
"מה קרה לאבינועם? למה הוא יכול למות?"
"דיבורים מפריעים לי בנסיעה, שב בשקט כדי שלא תהיה תאונה"
הוא שתק, אבל שקט לא היה, את הדפיקות לב של אבי גם בעל הרכב שחיכה לידם ברמזור שמע.

 

[m a r g a l i t]

מתי אבינועם הספיק להיחתך ולהצטלם?

משום מה זה היה נראה לי שאבי נזכר בצללית אבינועמית חומקת..
לא קראתי טוב (מותר לי להאשים את ההפרעות קשב, נכון?)
ערכתי, תודה!

 

[יאן]

משום מה זה היה נראה לי שאבי נזכר בצללית אבינועמית חומקת..
לא קראתי טוב (מותר לי להאשים את ההפרעות קשב, נכון?)
ערכתי, תודה!

מחקתי את התגובה

 

[הני ר.]

"הדג אצלי"
אבי חייך הוא שונא דגים האמת שגם ענקיים כאלה הוא שונא.
"אז מה אתה צריך ממני לגבי אבינועם"?
"הופההה גדלת ילד, א ז מ ה א נ י צריך?
תיכף נגיע לאבא שלו ותדע מה אתה צריך לעשות בדיוק.הבנת?"
הנהג הגביה מוזיקה מזרחית ואבי מרגיש שהם כבר בכביש בינערוני
המוזיקה עוזרת לו לסדר את הראש.
בעצם את אבינועם הוא לא מכיר. כל מיני סיפורים שקרא פעם מתערבבים
אולי הוא מהשב"כ?
אולי מסיון?
נכנסים ללוד.
חריקה חזקה ושני רכבים נוצצים חונים לידם.
"רד ילד"
"איפה ריצ'ארד? הבאתי לו את הילד"
אבי מנסה לשוות לעצמו פרצוף של גדול, "אהלן אני חבר של אבינועם"
"אתה וכל הישיבה הגנבים שלך תחזירו לי ת'ילד. הבנת?"
אני יכול להוריד כמה ממכם ברגע.
אתה רואה אותו?
זה מוריס אחי.
לא כדאי לך להתעסק איתו."
מוריס זרק את הסגריה על הרצפה ופלט שיעול עצבני נבחני
"ילד תחזיר לפה את אבינועם ושלא יתחכם.שלא תסתבכו הוא קטין"
"גם אני קטין" אבי מרגיש שעוד רגע הוא מתחיל לבכות
"סבבה אנחנו לא עושים לך כלום.
כולה חצ'קו לקח אותך טרמפ."
"יאללה שחררו אותו אין לי כח לזקנה בכיינית"
פתאום משום מקום נכנס משהו
"הו אבו כיפה תרגיע אותו"
בעל הכיפה הענקית גרר שרפרף נאנח אנחה ופנה לאבי
"תראה ילד, אנחנו יש לנו בעיה כי אבינועם בן אחותי, מזל היא נפטרה והשאירה צוואה
ועכשיו זה בעיה למה שאין לנו איך להשיג אותו וכל הכסף של ה..."
"שתוק אבו כיפה..מה אתה מספר לו יותר מהגובה שלו.."

 

[לילך אור]

גם אני קטין

הוא לא קטין.
הוא נשוי
וגם אם לקחתם את הסיפור אחורה, לזמן בו למד בישיבה, אבי נשוי כבר חמש שנים.
כמה זמן יכולה ההסתבכות להימרח, כשרק עכשיו מאיימים על חייו?

@הני ר. פרק מהמם, רק כדאי לתקן את עניין הגיל

 

[הני ר.]

הוא מספר לאשתו איך הכל מתחיל

 

[הני ר.]

והוא מדבר בנוכח. מותר?

 

[לילך אור]

הוא מספר לאשתו איך הכל מתחיל

לפי החשבון שלי, מאז שהכל התחיל עד עכשיו שהוא מקבל איומים על חייו, זה תשע שנים.
לא כל כך נשמע לי סביר

 

[m a r g a l i t]

לפי החשבון שלי, מאז שהכל התחיל עד עכשיו שהוא מקבל איומים על חייו, זה תשע שנים.
לא כל כך נשמע לי סביר

לא היה כתוב כמה שנים הם נשואים.
יכול להיות שהם נשואים 3 שנים, הסיפור הזה קרה קצת לפני גיל 18 והוא התחתן בן 20,
סה"כ 5 שנים.
ולמה הוא מקבל עכשיו איומים? יכולות להיות מיליון סיבות...

 

[לילך אור]

לא היה כתוב כמה שנים הם נשואים.

היה כתוב.
חמש שנים הם מחכים לילדים.

מיליון סיבות...

ברור
פשוט נשמע לי הזוי להחזיק ראש לכל כך הרבה שנים... (אפילו אם זה רק שנה, אני כבר נאבדת פה בפורום)

 

[שרה.]

@לילך אור , תארת לעצמך שהפרק התמים שלך יגלוש לכיוון של ספר מתח?...

 

[לילך אור]

@לילך אור , תארת לעצמך שהפרק התמים שלך יגלוש לכיוון של ספר מתח?...

קיוויתי
אבל אהיה כנה, לא יודעת איך להתמודד עם זה.
אין לי שליטה על ההמשך שזה מלחיץ

 

[כתבנית]

כבר מעלה חדש.
אני מנסה לתקן שם את הפער של השנים שנוצר. מקווה שאצליח.

 

[כתבנית]

האמת שזה הספיק לו. מאז הוא לא שמע מהם.

מידי פעם היו מגיעות העיניים האפורות בלילות עם חלומות רעים במיוחד. וזהו.

הוא כבר הספיק להתחתן ולחכות ביחד עם מירי כמעט 5 שנים לילד.

עד שהם נכנסו שוב לחיים שלו, לפני קצת פחות מחודשיים.

לא יודע איך הגיעו אליו.

מה, הם עקבו אחריו כל השנים האלו?

איך הוא לא הרגיש כלום?

איך מירי לא הרגישה?

הוא היה בטוח שזה נגמר שם, שזו סתם הייתה טעות או מישהו שניסה למתוח אותו.

אבל הנה, הוא פה. שוב בסרט הזה.

סרט אימה שעדיין לא ידוע לו מי הבמאי ומי המפיק, אבל את השחקן הראשי הוא מכיר היטב.

ומירי, הוא דואג לה. מה יהיה איתה?

 

[לילך אור]

האמת שזה הספיק לו. מאז הוא לא שמע מהם.

מידי פעם היו מגיעות העיניים האפורות בלילות עם חלומות רעים במיוחד. וזהו.

הוא כבר הספיק להתחתן ולחכות ביחד עם מירי כמעט 5 שנים לילד.

עד שהם נכנסו שוב לחיים שלו, לפני קצת פחות מחודשיים.

לא יודע איך הגיעו אליו.

מה, הם עקבו אחריו כל השנים האלו?

איך הוא לא הרגיש כלום?

איך מירי לא הרגישה?

הוא היה בטוח שזה נגמר שם, שזו סתם הייתה טעות או מישהו שניסה למתוח אותו.

אבל הנה, הוא פה. שוב בסרט הזה.

סרט אימה שעדיין לא ידוע לו מי הבמאי ומי המפיק, אבל את השחקן הראשי הוא מכיר היטב.

ומירי, הוא דואג לה. מה יהיה איתה?

מדהים

האפואות

אפורות

 

[כתבנית]

אפורות

ערכתי. תודה.

 

[אשר שרבר]

ובארץ, רביץ שלא היה רגוע, עירב את אבא של מירי

הם הקימו חפ"ק מאולתר בסלון כמה חברים מהכולל, קופרשטוק מזק"א וקליינשטין שהיה פעם האיש שהרים את הצלה גוש דן לפני שזה נהיה איחוד הצלה והם רבו.

ראשית ניסו לבדוק מי הצד השני עם מי יכול להיות שאבי יסתכסך. אבא של מירי מעולם לא חשב שהחתן המתמיד שלו מסובך עם עבריינים.

אמא של מירי חשבה שזה הלוואות מהשוק האפור ונקיפות המצפון שלה זינקו להיסטריה, אם רק היינו עוזרים להם יותר בטיפולים, אולי לא ידענו כמה הם מוציאים על הסיוט הזה, היא מיררה בבכי ואכלה את הלב ומיצי המרה.
כמה שקופרשטוק ניסה להסביר שזה נראה כמו תסבוכת שבין משפחות עבריינים, היא לא נרגעה.

קליינשטין שהיה לו רגל בתחום הביא את הקמרונים משפחה לודית שמכירה את השפה בשכונה, והם הציעו לשלוח את רביץ לוונציה עם שמירה שלהם.

 

[הני ר.]

"ואז הוא החזיר אותי לישיבה ואמר לי שלא כדאי לי לשתף אף אחד"
צל שחור נראה לפתע ואבי השתתק.
"הכל בסדר חברים?"
"אמאלה כמעט הרגת אותנו" כך מירי.
"אני שוקי ואני והחבר הזה", אמר תוך שהוא מצביע על אקדח קטן "נשמור עליכם עד שתחזרו הביתה".
"מי שלח אותך?"
"מי ששלח. בנתיים אתם בידיים טובות."
אבי התעלם מהשומר והמשיך לספר.
"בקיצור אבינועם חזר לישיבה בלילה וממנו שמעתי את החצי השני. ידעתי תמיד שיש לו משהו וראיתי הרבה שהראש ישיבה דואג לו באופן אישי. הוא סיפר לי שרק בזכות אמא שלו הוא בישיבה ושעד כיתה ו' הוא למד בבית ספר ממלכתי.
אמא שלו הייתה בת למשפחה קשת יום. היא גם התחתנה עם אחד כזה. ערב אחד אחרי מריבה עם משהו מהמשפחה היא יצאה מהבית ואז היא פגשה מתנדבת מארגון "אור" היא איכשהו עזרה לה והיא חזרה בתשובה.
מה שקרה שהארגון עזר לה גם ללמוד והיא הוציאה תואר לא יודע במה אבל היא עבדה בעבודה מאד מיוחדת ושווה משהו כמו מחקרים של תרופות או משהו והיה לה ביטוח ששווה מליונים.
אבינועם היה היורש היחיד החוקי של הביטוח הזה. את הדירה היא ירשה מאבא שלה היא השאירה לאבא שלו.
אני מקווה שאת מבינה משהו מכל הסיפור הזה. כן?"
אבי הסתכל על מירי שהביטה בו בריכוז.
"ואז שנתיים זה התגלגל ואת זוכרת שבנו את הישיבה שלי מחדש? נראה לי שסבא שלך ישב אז במזרח. זה היה שלוש מליון שאבינועם נתן לפי הבקשה של אמא שלו.
בנתיים הראש ישיבה עזר לאבי והוא התחתן. והראש ישיבה יעץ לו מה לעשות עם הכסף"
אבי הנמיך את הקול ולחש :"הוא השקיע בעיקר בדירות בחול"
מה שהם רוצים כבר כמה שנים שאני אעיד נגד ראש הישיבה שהוא סחט את אבי והוציא ממנו כסף במרמה. כי פעם הייתי אצלו עם אבינועם משהו שהעורך דין רצה לא זוכר בדיוק"
מירי התנערה ושאלה בצעקה:"אתה רוצה להגיד לי שהם רודפים אחריך 8 שנים בגלל הסיפור הזה? ושאתה תעיד נגד ראש הישיבה? אני הולכת להראות להם מה זה!"
אבי חייך
"לא לגמרי שמונה שנים האמת שלא שמעתי מהם הרבה זמן אין לי מושג למה זה התעורר עכשיו"
"רגעעע אבינועם זה החבר שלך מלונדון, זה שהגיע לחתונה ואשתו למדה כיתה מעליי?
"בדיוק".