המדריך לעורך העלון המתחיל

  • הוסף לסימניות
  • #1
כן.
אני יודע שמאד חשוב לך להוציא את העלון מדי שבוע בשבועו, למרות שאף פעם לא הצטיינת בשיעורי ספרות והבעה, זה קריטי עבורך לפרסם את הרב / בית הכנסת / הקהילה שלך.
אז לפחות אתן לך כמה טיפים חשובים, אתה יודע, בכל זאת, הרי אתה מעוניין שמישהו יקרא את העלון.

א. פונט קריא ומושך. כן, נכון שברירת המחדל במחשב של כולנו היא ה'Times New Roman', ואתה לא ממש שמעת על האפשרות להחליף גופנים בוורד, אבל לטובת כולנו, תמחל לדפדף הלאה, ולפחות להחליף לגופן הפרנקהיל הקריא, או לנרקיסים, אם אתה ממש מתקדם.

ב. מיקום הסיפור. אתה בוודאי חושב שהוורט המסעיר של הרב שלך על פרשת השבוע, הוא זה שמושך את כולם לקרוא את העלון. תרשה לי לחדש לך - לא. הסיפור הוא זה שגורם לנו לקרוא אותו. גם אתה בתוככי ליבך יודע זאת, אחרת לא היית טורח מדי שבוע להעתיק סיפור לעלון. אז במחילה - תתחיל את הסיפור כבר בעמוד הראשון, או לכל הפחות בעמוד האחרון, קשה לאנשים לפתוח את העלון לשנים, כדי לגלות את הסיפור.

ג. כן, זה שוב לגבי הסיפור. אמנם אתה שקוע בלימוד, ורק לאחרונה התחלת לקרוא את סיפורי המופתים המסתובבים בינותינו, אבל אנחנו לא כל כך שקועים בלימוד, וקשה לנו לקרוא את אותם סיפורים שוב ושוב, אז אנא, תתעלה מעל עצמך, ותביא משהו שעדיין לא שמענו עליו.

ד. לא נעים, אבל עדיין אנחנו בסיפור. נכון שקובי לוי מרשה להעתיק את הסיפורים שלו בחינם, אבל זה לא אומר שאתה יכול להביא אותם בעילום שם. למרות שאולי לא נחמד לך שאנשים יחשבו שאתה מעתיק סיפורים ולא כותב אותם בעצמך - אגלה לך סוד: את צורת הכתיבה של קובי לוי אפשר להריח ממרחקים.

ה. אנחנו יודעים שמאד חשוב לך להביא את דברי רבך בדיוק מוחלט כפי שהם נאמרו בשיעור - אבל בוודאי שמעת על הפתגם שאומר "לא כל מה שאומרים כותבים, ולא כל מה שכותבים מדפיסים, ולא כל מה שמדפיסים מחלקים בעשרות אלפי עותקים". בכל זאת, כבוד התורה, אתה יודע.

ו. סתם כך, הערה קטנה. יש כל מיני מקשים במקלדת שאולי לא שמעת עליהם, פסיק, נקודה, גרשיים, מרכאות, מומלץ להשתמש בהם מדי פעם, ובמינון הנכון. על סימני הקריאה והשאלה מוטב לוותר.

זהו לעת עתה, פתוח לטיפים נוספים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
כן.
אני יודע שמאד חשוב לך להוציא את העלון מדי שבוע בשבועו, למרות שאף פעם לא הצטיינת בשיעורי ספרות והבעה, זה קריטי עבורך לפרסם את הרב / בית הכנסת / הקהילה שלך.
אז לפחות אתן לך כמה טיפים חשובים, אתה יודע, בכל זאת, הרי אתה מעוניין שמישהו יקרא את העלון.

א. פונט קריא ומושך. כן, נכון שברירת המחדל במחשב של כולנו היא ה'Times New Roman', ואתה לא ממש שמעת על האפשרות להחליף גופנים בוורד, אבל לטובת כולנו, תמחל לדפדף הלאה, ולפחות להחליף לגופן הפרנקהיל הקריא, או לנרקיסים, אם אתה ממש מתקדם.

ב. מיקום הסיפור. אתה בוודאי חושב שהוורט המסעיר של הרב שלך על פרשת השבוע, הוא זה שמושך את כולם לקרוא את העלון. תרשה לי לחדש לך - לא. הסיפור הוא זה שגורם לנו לקרוא אותו. גם אתה בתוככי ליבך יודע זאת, אחרת לא היית טורח מדי שבוע להעתיק סיפור לעלון. אז במחילה - תתחיל את הסיפור כבר בעמוד הראשון, או לכל הפחות בעמוד האחרון, קשה לאנשים לפתוח את העלון לשנים, כדי לגלות את הסיפור.

ג. כן, זה שוב לגבי הסיפור. אמנם אתה שקוע בלימוד, ורק לאחרונה התחלת לקרוא את סיפורי המופתים המסתובבים בינותינו, אבל אנחנו לא כל כך שקועים בלימוד, וקשה לנו לקרוא את אותם סיפורים שוב ושוב, אז אנא, תתעלה מעל עצמך, ותביא משהו שעדיין לא שמענו עליו.

ד. לא נעים, אבל עדיין אנחנו בסיפור. נכון שקובי לוי מרשה להעתיק את הסיפורים שלו בחינם, אבל זה לא אומר שאתה יכול להביא אותם בעילום שם. למרות שאולי לא נחמד לך שאנשים יחשבו שאתה מעתיק סיפורים ולא כותב אותם בעצמך - אגלה לך סוד: את צורת הכתיבה של קובי לוי אפשר להריח ממרחקים.

ה. אנחנו יודעים שמאד חשוב לך להביא את דברי רבך בדיוק מוחלט כפי שהם נאמרו בשיעור - אבל בוודאי שמעת על הפתגם שאומר "לא כל מה שאומרים כותבים, ולא כל מה שכותבים מדפיסים, ולא כל מה שמדפיסים מחלקים בעשרות אלפי עותקים". בכל זאת, כבוד התורה, אתה יודע.

ו. סתם כך, הערה קטנה. יש כל מיני מקשים במקלדת שאולי לא שמעת עליהם, פסיק, נקודה, גרשיים, מרכאות, מומלץ להשתמש בהם מדי פעם, ובמינון הנכון. על סימני הקריאה והשאלה מוטב לוותר.

זהו לעת עתה, פתוח לטיפים נוספים...
כל מילה!

גם לי הדברים הללו מפריעים כל שבת והורסים לי את כל ההנאה

הבעיה שפשוט אין עם מי לדבר

באמצע התפילה
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
על סימני הקריאה והשאלה מוטב לוותר.
אחד העלונים היותר מוצלחים בציבור (אז נדברו) בנוי ברובו על סימני קריאה ושאלה, איכשהו זה קריא זורם ואיכותי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אחד העלונים היותר מוצלחים בציבור (אז נדברו) בנוי ברובו על סימני קריאה ושאלה, איכשהו זה קריא זורם ואיכותי.

ברור ברור... לא על זה אנחנו מדברים... שם זה שונה... זה אחרת לגמרי...שם יש איכות!!! שם יש תוכן!!! מדברים על השאר... אלו שסתם מוסיפים...וכי דיברו על אז נדברו??? וכי נוציא עליו לעז??? היתכן??? לא ולא!!! לא על זה מדברים!!! מדברים על השאר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
כתוב טוב, אבל לדעתי מושחז מאד ועוקצני. מהנה יותר את הקוראים, ופחות אפקטיבי ביחס לנמענים.
הייתי מציעה לשזור הומור רך בהערות, כך יש יותר סיכוי שתתקבלנה.
אם היה איזה שהוא סיכוי קלוש שאחד מהכותבים שההערות מכוונות אליהם, יקרא את הקטע, הייתי מעדן אותו.
כפי שזה נראה, אין כאן אלא פריקת עצבים גרידא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
ז. מומלץ לשלב בכל משפט לפחות מילה אחת ללא הסמן " בתוכה. לדוגמא, עדיף שלא כל המשפטים יראו כך: מוצש"ק מוה"ג ופמש"ט בארה"ק במס"ן עד"מ בח"ע ונאא"מ, כך אנשים פשוטים כמוני יבינו לפחות מילה אחת:)
בגדול מסכימה אבל זה כבר תלוי בקהל היעד...
במחשבה שניה, זוכרת שקראתי פעם, באחד העיתונים הגדולים דווקא, תגובה של חוזר בתשובה שכתב שקשה לו להבין את כל ראשי התיבות הללו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אכן
אבל מושאי העצבים כלל לא התכוונו לעצבן, הם פעלו לגמרי בתום לה ובהתלהבות. מניעים שאמורים לגייס מתוכנו סלחנות בקלות רבה יותר. הלא כן?
וואו, איזו רגישות.
אבל,
האם גם כשאיני מדבר על אף אדם מסוים, ואף הסיכוי קלוש שהנמען יקרא את הקטע, עלי להקהות את עטי המשוננת?
אם כן לא שבקת חיי לכל סטיריקן ופובליציסט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
בגדול מסכימה אבל זה כבר תלוי בקהל היעד...
קהל היעד תמיד יעדיף ראשי תיבות פתוחים, גם זה שיכול לפענח אלף ראשי תיבות בדקה...
ההוראות של מכון "עוז והדר" הן תמיד לפתוח את כל ראשי התיבות האפשריים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
האם גם כשאיני מדבר על אף אדם מסוים, ואף הסיכוי קלוש שהנמען יקרא את הקטע,
חושבת שמספיק שחלקו הראשון של המשפט מתקיים, לא חושבת שיש בעיה שאולי נמען כלשהו יקרא זאת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
שבקת חיי לכל סטיריקן ופובליציסט.

חלילה לי מהשביק חיי אי מי (:

בעקבות דבריכם ניסיתי לחשוב איך פ. חובב או צ. שפיגלמן, הפובליציסטים המוכרים לי, היו כותבים ביקורת כזו.

אז קודם כל, אני חושבת שיש קו מנחה בעיתון, שחדות ובוטות מופנים רק ביחס למשנאי ה'.
תופעות פנים חרדיות זוכות לביקורת, אבל לא בלגלוג, אלא במה שציינתי כמין הומור פנימי רך יותר, וממילא מחליק יותר.

זה עוזר לא רק לקבל את הביקורת בלי להדוף אותה. לדעתי הענייה כתיבה כזו עוזרת גם לכותב להישאר מעודן, ומעניקה לנכתב רמה גבוהה יותר, ולא רק בפן הערכי. בוטות היא גלויה ומחוספסת, מונחת בבירור על השולחן, אבל דיבור על נושאים ברובד תת קרקעי יותר זו מלאכת מחשבת. לא להעמיס מסר בכפית ולהגישו הישר לפי הקורא, אלא לרמז מעט, להיות מובן ונהיר מבלי להיות גלוי וחשוף. שיחשוב קצת, הקורא, שיהרהר, שינסה להבין.

מחשבותיי שטו הלאה. ניסיתי לדמיין את פ. חובב כותב טור כזה. דמיינתי טור שלו המספר כיצד נח שוורצברגנדרוביץ מחליט להוציא עלון תורני, אולי מתייעץ קצת עם יענקי בנו, והטור מצטט את הדיון ביניהם ומעלה דוגמיות מן העלון.

במצב כזה הביקורת חדה פחות, היא מושלכת על דמות דמיונית, שהפרופיל שלה עוצב (במשך שנים וטורים רבים) כך שתהיה מעוררת חיוך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
בוטות היא גלויה ומחוספסת, מונחת בבירור על השולחן, אבל דיבור על נושאים ברובד תת קרקעי יותר זו מלאכת מחשבת.
ההבדל בין של 'הקדוש ברוך אנחנו אוהבים אותך' או 'נאר אמונה' וכיו"ב. לבין שירה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
כן.
אני יודע שמאד חשוב לך להוציא את העלון מדי שבוע בשבועו, למרות שאף פעם לא הצטיינת בשיעורי ספרות והבעה, זה קריטי עבורך לפרסם את הרב / בית הכנסת / הקהילה שלך.
אז לפחות אתן לך כמה טיפים חשובים, אתה יודע, בכל זאת, הרי אתה מעוניין שמישהו יקרא את העלון.

א. פונט קריא ומושך. כן, נכון שברירת המחדל במחשב של כולנו היא ה'Times New Roman', ואתה לא ממש שמעת על האפשרות להחליף גופנים בוורד, אבל לטובת כולנו, תמחל לדפדף הלאה, ולפחות להחליף לגופן הפרנקהיל הקריא, או לנרקיסים, אם אתה ממש מתקדם.

ב. מיקום הסיפור. אתה בוודאי חושב שהוורט המסעיר של הרב שלך על פרשת השבוע, הוא זה שמושך את כולם לקרוא את העלון. תרשה לי לחדש לך - לא. הסיפור הוא זה שגורם לנו לקרוא אותו. גם אתה בתוככי ליבך יודע זאת, אחרת לא היית טורח מדי שבוע להעתיק סיפור לעלון. אז במחילה - תתחיל את הסיפור כבר בעמוד הראשון, או לכל הפחות בעמוד האחרון, קשה לאנשים לפתוח את העלון לשנים, כדי לגלות את הסיפור.

ג. כן, זה שוב לגבי הסיפור. אמנם אתה שקוע בלימוד, ורק לאחרונה התחלת לקרוא את סיפורי המופתים המסתובבים בינותינו, אבל אנחנו לא כל כך שקועים בלימוד, וקשה לנו לקרוא את אותם סיפורים שוב ושוב, אז אנא, תתעלה מעל עצמך, ותביא משהו שעדיין לא שמענו עליו.

ד. לא נעים, אבל עדיין אנחנו בסיפור. נכון שקובי לוי מרשה להעתיק את הסיפורים שלו בחינם, אבל זה לא אומר שאתה יכול להביא אותם בעילום שם. למרות שאולי לא נחמד לך שאנשים יחשבו שאתה מעתיק סיפורים ולא כותב אותם בעצמך - אגלה לך סוד: את צורת הכתיבה של קובי לוי אפשר להריח ממרחקים.

ה. אנחנו יודעים שמאד חשוב לך להביא את דברי רבך בדיוק מוחלט כפי שהם נאמרו בשיעור - אבל בוודאי שמעת על הפתגם שאומר "לא כל מה שאומרים כותבים, ולא כל מה שכותבים מדפיסים, ולא כל מה שמדפיסים מחלקים בעשרות אלפי עותקים". בכל זאת, כבוד התורה, אתה יודע.

ו. סתם כך, הערה קטנה. יש כל מיני מקשים במקלדת שאולי לא שמעת עליהם, פסיק, נקודה, גרשיים, מרכאות, מומלץ להשתמש בהם מדי פעם, ובמינון הנכון. על סימני הקריאה והשאלה מוטב לוותר.

זהו לעת עתה, פתוח לטיפים נוספים...
זה יפה אבל מנוסח בצורה קצת מתנשאת.
כל הטיפים זהב, וכמעט שלחתי לכמה עורכי-עלונים ממכריי, אבל... הם ייעלבו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
  • הוסף לסימניות
  • #19
אחד העלונים היותר מוצלחים בציבור (אז נדברו) בנוי ברובו על סימני קריאה ושאלה, איכשהו זה קריא זורם ואיכותי.
גם לו - יש גרסה נשית, מופחתת סימני שאלה וקריאה ובעלת גודל פונט אחיד.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

לחצתי על הבלם עד הרצפה.
ראיתי את החלון של הרכב שלפניי מתקרב במהירות ו... בום.
התנופה שלי נעצרה בבת אחת.
לא קרה כלום
לא קרה כלום

ברוך השם

רק נגענו זה בזה, שתי קופסאות מתכת גדולות. חזקות. מה כבר יכול לקרות.
חלון התנפץ?
נו, אז חלון התנפץ. זכוכית. מה אתה רוצה, שלא יתנפץ? זכוכית. רק זכוכית.
לוקחים מטאטא. מטאטא ויעה ונגמר סיפור.

וזה לא קשור. זה לא קשור אלי. כלומר כמעט לא קשור. זכוכית חה חה, גם אם תקיש עליה בכפית היא תשבר.
שברת פעם כוס? אף פעם לא שברת כוס? ולא קראת לזה תאונה. צחקת קצת ואמרת מזל טוב.

נו.

נו כבר...

למה הוא לא נוסע? אנחנו באמצע הכביש. רד כבר לשוליים ואני אחריך, ונחליף פרטים. כמו שני גברים מכובדים, נחליף פרטים. נלחץ ידיים. נגיד סליחה.
מזל שיש ביטוח, גם לך יש ביטוח?
בטח יש ביטוח, למי אין ביטוח היום. ואתה מבין שזה אתה, נכון. כלומר האשמה.
עצירה פתאומית שכזו... גם אילו שמרתי מרחק לא הייתי יכול...
לא, לא אשמה חלילה. אשמה קראתי לזה? הו לא. מה פתאום. ראיתי בברור את הילד שקפץ לך לכביש, אתה חושב שלא ראיתי שהיית חייב לעצור? לא אשמה. גורם. אתה מבין? אתה הגורם. כלומר בשביל הביטוח.

אתה נחמד אדוני, אם כבר נגזר על בנאדם להתנגש, אז להתנגש עם אדם נחמד חה חה. נחמד כמוך אדוני. טפיחות שכם. פתק עם הכתובת והטלפון. אולי נתראה פעם הא, על כוס קפה. אולי זו התחלה של ידידות מופלאה חה חה.

נו

נוווו

למה אתה לא נוסע כבר לשוליים. למה אתה יושב ברכב כמו גולם? צא כבר ונדבר, נגמור סיפור חת שתיים. באמת, מה כבר קרה, כמה זכוכיות. אתה יודע מה? חצי חצי. כמה עולה שמשה, גרושים. חצי עלי חצי עליך. רק תצא כבר מהאוטו ונדבר סוף סוף, למען השם אי אפשר לנהל ככה עסק...

אני מבין. אתה מתבייש! אני לגמרי מבין, אתה פוחד ממני, אתה חושב שאני איזה בריון כביש עצבני שיתחיל לאיים עליך, לסחוט אותך, למרר לך את החיים.

אין שטות גדולה מזו יקירי, אין.
חה חה, אני?
אני לא יכול לגעת בזבוב, רק תראה אותי לרגע, נדבר שתי מילים ותרגע מיד. אני האחרון שיש לפחוד ממנו.

אתה יודע מה? קח הכל.
זהו. הכל עלי. אני משלם את כל השמשה.
איך אני בשבילך?
ובשביל ההרגשה הטובה, שים לב, בשביל שתרגיש טוב אני יגיד לך שאני אשם.
או קיי? אני הגורם אני האשם, אני לא שמרתי מרחק ונכנסתי בך, קח את הכסף וכל טוב. כמה כבר עולה שמשה...
וגם המטאטא עלי חה חה, מטאטא חדש!

נו

אתה לא יכול לשבת שם לנצח. זה כביש פה. אנחנו חוסמים את התנועה.
טיפהל'ה אומץ, נו. תגייס כוחות נפש וצא.

אתה יודע מה
אני יוצא אליך וגמרנו. טוב לך? אני אעשה את הצעד. אני אשם, אני משלם, אני הוא זה שניגש אליך. אתה תפתח את החלון ואני אכניס לך צ'ק.
וזהו. קלי קלות.
פותח חלון, לוקח, סוגר, ונוסע. סוף טוב הכל טוב.
הנה, עוד רגע. פשוט הרגליים שלי חלשות קצת, אני לא מרגיש טוב היום. הנה אני כבר פותח את הדלת ויוצא, אני צריך לשחרר את החגורה, עוד כמה שניות.
עוד כמה שניות.
אני רק צריך קצת לנוח. שהידיים יתחזקו לי, נבהלתי מהתאונה הזו חה חה, אתה חושב שלא נבהלתי? אני גם בן אדם.
עוד רגע, אני נח שניה ומיד מזיז את הידיים שלי אל החגורה. אוף בדיוק היום. בדיוק היום אני לא מרגיש כל כך טוב.
כמה נשימות עמוקות ואני יוצא אליך. קצת לחוץ פה. והרגליים שלי... כל כך חלשות. מה שקצת בהלה עושה לבנאדם חה חה.
הנה הנה, כבר אני מנסה לשנות תנוחה, רק צריך להצליח לזוז פה, המכוניות הקטנות האלה, אתה יודע. הכל צפוף, והגוף תקוע. ואולי.
אולי עדיף שאתה תצא אלי, אני חושב, כן כך עדיף. אני לא מרגיש כל כך טוב היום.

אני בטוח שאתה מתחיל לקלוט, שאין כאן שום בעיה, לא קרה כלום, כמה זכוכיות וזהו. הנה אתה בוודאי כבר מבין, ועומד לפתוח את הדלת שלך, תפסע אלי בהססנות, ואני אחייך אליך.
כן חיוך גדול, שירגיע אותך בבת אחת.
ואני יגיד סליחה, למרות שאתה צריך לומר את זה לי. לא אכפת לי. שיהיה, אני אשם, אני משלם, קח את הצ'ק ונלחץ ידיים כמו גברים.

נו צא כבר

צא!

יש לי סחרחורת כבר,
אסור לי לחשוב כל כך הרבה, ועוד היום בדיוק כשאני לא מרגיש טוב, סחרחורת וצפצוף באוזניים. חנוק פה כל כך.
כנראה שבכל זאת אצטרך לצאת אליך, לשאוף קצת אויר בחוץ, לחלץ את האברים. אבל הרגליים לא נשמעות לי, חה חה, קטעים. נרדמו לי הרגליים.

הנה אנשים באים, עם אפודים כתומים.
היי, הכל בסדר חברים!
רק כמה זכוכיות חה חה.
תגידו לנהג שם, שאני משלם הכל. הוא יכול לצאת בשקט.
הוא יכול לצאת בשקט.

למה יש לכם מסור?
מטאטא צריך, לא מסור.

אוי הבחילה הזאת. הסחרחורת. הצפצוף. תעזרו לי לצאת מפה. ההגה תקוע לי בתוך ה...
תגידו לו שיבוא לקחת את הצ'ק.
תגידו לו שאני אשם.
אני משלם.
מה כל הסיפור, כמה זכוכיות. כמה זה כבר יכול לעלות?
שיצא כבר
שיצא.

למה הוא לא יוצא?

למה

למה??

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה