דרוש מידע דיאטות....

[פרפר סגול]

אכפת לך שאחליף את המשפט הזה רגע?
זו האמת המרה והכואבת: נכה לא הולך. הוא מזדחל.
או לחילופין:
זו האמת המרה והכואבת: חירש לא שומע אותך, הוא מדמיין מה השפתיים שלך אומרות.
או לחילופין:
זו האמת המרה והכואבת: ילד ADHD לא זז, הוא מתפרע ועושה לך סחרחורת.

תודה
ותארו לעצמכם:
יוסי, אם רק היית מתאמץ יותר לראות לא היו לך משקפיים כבר.

 

[כנפיים]

אם אין לו את חוש השמיעה, אז אין. הוא לא ישמע.
ואם הוא עיוור, אז הוא לא יראה ואין לו איך לשנות את זה.

גם אדם עם בעיות משקל לעולם לא יהיה אדם בריא לחלוטין שיכול לאכול את המזונות שלא טובים לו ולהישאר רזה.
לעולם לא.
הוא יכול לרזות בעזרת תפריט מתאים, כשם שלקוינ שמיעה יכול להשתמש במכשיר שמיעה ועיוור במקל נחיה.
אבל הבעיה תישאר.
חייבים להבין את זה ולהשלים עם זה.

אני לא הייתי משווה את כל השמנים לנכים. יש המון שמנים, (50% לפחות) שפשוט לא אכפת להם ואין להם כח להתמודד.

שאלת אותם?
את יודעת מכמה בעיות עוד הם סובלים, שאת יודעת בודאות ש50%מתוכם לא אכפת להם ואין להם כח להתמודד???

כשבאים ואומרים להם, זה נכות אתם לא אשמים, הם בטח לא ילכו לטפל בעצמם... צריך הרבה רצון ומוטיבציה.... ואם אני לא אחראי וזה לא באשמתי, למה לי מוטיבציה? ניתוח וגמרנו....

לא.
אני בכל אופן לא מכירה הרבה אנשים שיוצאים לפעולה, כי מישהו צעק עליהם שהם אשמים.
ועוד לפעולה כלכך קשה מורכבת וארוכה כמו התמודדות עם בעיית משקל.

יש להם רצון. יש להם מוטיבציה. אבל שנים שהם שומעים שזה הכל רק עניין של החלטה וכח רצון, ושם הם מחפשים את הפתרון.
ברגע שמבינים שהבעיה היא פיזיולוגית, פונים לטפל בבעיה.
בלי להוציא אנרגיות מיותרות על האשמה עצמית.
בושה.
נסיונות להתגבר למרות הכל.
פשוט מפנים את כל כח הרצון ובהמוטיבציה לטיפול בבעיה האמיתית!

 

[כנפיים]

כמה לאט? אני שנה וחצי במשקל שעבדתי להגיע אליו. לא השתנה הטעם. עבודה סיזיפית שממש לא נהיית קלה ופשוטה יותר (וגם אם לתקופות חושבים שכן, מגיע חנוכה ומזכיר לנו בדיוק מי אנחנו ומה אנחנו)

אני לא יודעת בכמה משקל מדובר, מה הגיל ועוד, ולכן קשה לומר כמה זמן.

באופן כללי, תפריט נכון וטוב לך, הוא תפריט שאת מרגישה איתו טוב. נוח ונעם. הוא אמור לפתור עוד בעיות שמהן סובל אדם עם בעיות משקל. אמור לא לכלול את המזונות האלרגנים שגורמים לחוסר שליטה, ובוודאי לא אמור להיות "עבודה סיזיפית שממש לא נהיית קלה ופשוטה יותר".

כדאי לך לנסות לראות אם התפריט הזה אכן מתאים לך, או למישהו אחר שירד איתו פלאים 70 ק"ג כי זה בדיוק מה שהתאים לו...

 

[bracha]

קדם כל הצלחת.... זה באמת מוסבר יותר ברור והגישה מובנת ומקובלת.
אבל עדיין, אם זה לא את שאת צריכה לעודד את עצמך. אז למה ועל סמך מה להגיד למישהו שהוא יכול ואולי גם להצליח? אולי הוא לא יכול ואולי גם לא יצליח.... (ואז מה תגידי לו?)

ואולי הוא כן יכול? והוא כן יצליח? למה להגיד לו שלא?
ה"כן" שלי הגיע אחרי שאמרו לו את ה"לא".

הנכון ביותר זה לא לשפוט ולא לתת עצות.

ואני יגיד את זה שוב. כל מה שכתבתי לא היה כשפיטה של השמן שהוא לא רוצה לרזות. זה לא מה שאמרתי. כל מה שכתבתי היה בס"ה הסבר למה אני מתנגדת לזה שיקראו לשמן - נכה.
אה וגם עצות לא מצאתי שכתבתי.

 

[תפוזינה]

סכנת נפשות.

למה?

 

[פרפר סגול]

למה?

אגוז הודי אסור לשימוש ע"י משרד הבריאות:

המשרד מזהיר כי אגוז הודי (Aleurites moluccanus) לא מאושר כצמח מאכל המותר בישראל, ולפיכך לא אושר לייבוא מסחרי ולשיווק.
האגוז ההודי מגיע לישראל באמצעות ייבוא אישי (המיועד לצריכה אישית) ונמכר לקהל הרחב בדיוור ישיר בניגוד לחוק.
לאחרונה התקבלו במשרד הבריאות מספר פניות לגבי בטיחות הצריכה של האגוז ההודי בישראל,
לרבות דיווח על תופעות לוואי עקב צריכת המוצר.
צריכתו של האגוז ההודי עלולה לגרום לשלשולים, לכאבי בטן, לנפיחות (גזים) ולכאבי שרירים.
בהמשך למידע שהתקבל, שירות המזון במחוז ת"א ביצע פעילות פיקוח ואכיפה.
המוכרים זומנו לחקירה פלילית, מכירת הסחורה הופסקה והמוצרים נתפסו.
משרד הבריאות חוזר ומזהיר את הציבור מפני רכישה וצריכה של צמחי מאכל, לרבות אגוז הודי, שאינם מותרים לשיווק בישראל הן אם מיובאים ביבוא אישי והן בייבוא מוסדר.

כולל אישה שסובלת מנזק מוחי!!

 

[בעצם...]

אני מדבר על פעילות גופנית מסודרת ומבוקרת, מומלצת בכל מצב כולל מצבים הכי מיוחדים שיש. לא ביקשתי מבן 90 עם פרקינסון להרים משקולות של 100 ק"ג.
אבל הנה טעימה קטנה מעכשיו. כן, עכשיו סיימתי משמרת בחדר כושר.
יתכן מאד שחלק מכם מכירים אותו. גם היום הוא הגיע. אבל רציתי לספר לכם על היום הראשון שלו... כל מאמן מאחל לעצמו משמרת שקטה וקלה. הוא הגיע לחדר הכושר לפני שמונה חודשים. "שחיף" ששוקל פחות מ50 קילו, בן 22 אחרי שתי השתלות כבד, וריאות שלא מתפקדות... הוא פירט את מצבו הרפואי, חולה במחלה כרונית לא קלה, עם "היקמן" (צינור קבוע להכנסת תרופות בחזה), ורק למקרא האישור הרפואי שלו ל"כושר" נהייתה לי צמרמורת. אני מרגיש איך הגב מגרד לי, ושואל את הקב"ה מה רע עשיתי שהוא היה צריך ליפול עלי במשמרת שלי... בכולופן, זה אומר שאני חייב להיות איתו ממוקד, וזהיר שבעתי שבעתיים...
התחלנו. ההוראות שלי היו בערך כמו של רופא לחולה אחרי ניתוח... כשהשורש ז.ה.ר. נאמר כמעט בכל ההטיות האפשריות.
אבל הוא, כנראה יצוק מחומר אחר. גוף 0 ורוח 100. גם אורך רוח. הוא פשוט הקשיב, וביצע בסבלנות רבה. מטרה ראשונה לפתח סבולת לב ריאה. אז התחלנו פעילות אירובית. בקושי 8 דקות על מכשיר הליכה, הליכה מתונה, ומשאף הוונטולין נשלף ופעל... תרגילי התנגדות (כח) החלו עם משקלי נוצה (המשקולות הוורודות...) כשיותר ממה שאני מכוון אותו לעבודה, אני מכוון למנוחה...
שמונה חודשים אחרי... במהלכן אני רואה אותו מתקדם ומתקדם.
הערב שוב פגשתי אותו. הנה סיכום מפורט:
הוא העלה משקל עוד 8 ק"ג נוספים של מסת שריר טהורה, ה"היקמן" הוצא ממנו לאחר 4 שנים של פעילות, מרווח הזמן מהאשפוז הקודם שלו הוא הארוך ביותר בחייו. הוא "מתלונן" שהיום ספציפית הוא "חלש" ולא מצליח לדחוק משקל של 55 ק"ג חזה 3 סטים של 12... הוא רץ כמה קילומטרים ללא מאמץ וכמובן ללא משאף.
שאלתי אותו האם הוא מרגיש מוגבל במשהו כיום: "כן, מוגבל בזמן..." הוא ענה.
אז כל זה בהשראה שלו. אני רק חותם על הדברים.
אגב, המרפאה שלו ביקשה ממנו להופיע בפני הורים לילדים עם אותה מחלה כדי שיקבלו השראה מהמהפך שהוא עשה.
אז, אולי עכשיו תבינו אותי למה אני לא קונה את הלוקש הזה של "פעילות גופנית מסוכנת".

וואו.
נותן המון מוטיבציה.
תודה.

 

[שירי כהן]

מי שחושב שבשביל לרזות צריך 'כוח רצון',
או ששמנים הם אנשים ש'לא רוצים מספיק'
פשוט לא יודע על מה הוא מדבר.
כוח הרצון הוא כוח מתכלה.
זה כוח שטוב ויעיל בשביל התנעה,
לא בשביל ניהול שגרה וחיים נורמליים ורגילים.
כוח רצון יכול להחזיק אותך לתקופה,
אבל מעבר לזה הוא פשוט נגמר - כי זה הטבע שלו.

לכן, @bracha -
כשאת משתמשת באנשים ש'יכולים לספר כמה דיאטות הם עשו בחיים,
ולמשך תקופה היו רזים' - בתור דוגמה כדי להסביר ש'הנה הם יכולים',
'כי הם רצו',
והם פשוט 'הפסיקו לרצות' -
זו הטעות הנפוצה ביותר שגרמה לשנים על שנים של דיאטות,
שלא הובילו לשום מקום מלבד למקום אחד שהוא זמני וחולף.

זה לא אומר שהשמנים הם הבעיה,
זה אומר שהשיטה היא הבעיה...

 

[פרפר סגול]

מאד מסקרן אותי אם המגיבים פה התנסו בבעיה הנ"ל?
או שהם מיעצים למרות ועל אף משקלם...

 

[בעצם...]

מי שחושב שבשביל לרזות צריך 'כוח רצון',
או ששמנים הם אנשים ש'לא רוצים מספיק'
פשוט לא יודע על מה הוא מדבר.
כוח הרצון הוא כוח מתכלה.
זה כוח שטוב ויעיל בשביל התנעה,
לא בשביל ניהול שגרה וחיים נורמליים ורגילים.
כוח רצון יכול להחזיק אותך לתקופה,
אבל מעבר לזה הוא פשוט נגמר - כי זה הטבע שלו.

לכן, @bracha -
כשאת משתמשת באנשים ש'יכולים לספר כמה דיאטות הם עשו בחיים,
ולמשך תקופה היו רזים' - בתור דוגמה כדי להסביר ש'הנה הם יכולים',
'כי הם רצו',
והם פשוט 'הפסיקו לרצות' -
זו הטעות הנפוצה ביותר שגרמה לשנים על שנים של דיאטות,
שלא הובילו לשום מקום מלבד למקום אחד שהוא זמני וחולף.

זה לא אומר שהשמנים הם הבעיה,
זה אומר שהשיטה היא הבעיה...

נכון, אבל אפשר וצריך להדליק אותו שוב ושוב ושוב ושוב.
זה נכון גם לגבי עבודת ה' ולגבי כל תחום בחיים, אותו המעשה יכול להיות חלק מרוטינה מרגיזה, ויכול להיות מתוך רצון בוער.
אין להשוות, בין הסיפוק, ההנאה, והשמחה, שיש ל'רוצה', לבין זה שעסוק בלגרור עוד יום ועוד יום.

דוגמא מאשכול זה.
הביא @אברימי תיאור יפה על יהודי שהתעקש והצליח, אפשר להתלהב, לתדלק עם זה את הרצון, ולהתרומם, ואפשר לומר מה זה יעזור בין כה זה לא יחזיק מעמד יותר משבוע.
אז אני מחזיק מעמד שבוע ועוד שבוע ועוד שבוע, כבר 3 שנים, (לא בדיאטה).

 

[בעצם...]

מאד מסקרן אותי אם המגיבים פה התנסו בבעיה הנ"ל?
או שהם מיעצים למרות ועל אף משקלם...

לא יודע לגבי אחרים, לא התנסיתי בבעיות משקל, אבל בבעיות 'כרוניות' אחרות.

 

[שירי כהן]

נכון, אבל אפשר וצריך להדליק אותו שוב ושוב ושוב ושוב.
זה נכון גם לגבי עבודת ה' ולגבי כל תחום בחיים, אותו המעשה יכול להיות חלק מרוטינה מרגיזה, ויכול להיות מתוך רצון בוער.
אין להשוות, בין הסיפוק, ההנאה, והשמחה, שיש ל'רוצה', לבין זה שעסוק בלגרור עוד יום ועוד יום.

אבל זו הטעות.
שגרה לא אמורה להיות מונעת מכוח רצון שמודלק שוב ושוב ושוב ושוב,
(ובין לבין נכבה שוב ושוב ושוב ושוב)
המחשבה שצריך כל החיים לחיות בהתגברות ובתדלוק כוח הרצון,
מייאשת ומתסכלת עוד לפני שמתחילים.
(או אחרי שמתחילים בשיא ההתלהבות, ומתרסקים ולא מבינים מאיפה זה בא)
אומר את זה ברור יותר:
אם 'כוח הרצון' היה השיטה הנכונה - לא היו שמנים בעולם.
שמנים לא רוצים להיות שמנים. הם רוצים להיות רזים.
אנשים עם משקל עודף הם לא אנשים חלשי אופי, זה עוול לומר ככה.
הם רוצים להיות קלילים, חטובים, בריאים, מה זה רוצים - מתעלפים מרוב רצון!
משלמים הון תועפות כל תקופת מה לכל דיאטה חדשה שצצה!
זה לא כוח רצון זה?
אבל זה לא עובד! זה לא עובד כבר שנים.
הגישה שהתחילה להתפתח ממש בעשור האחרון,
היא זוחלת לאט.. אבל היא תשתלט בסוף, כי היא התשובה היחידה ההגיונית והנכונה -
היא ההבנה שבשביל לייצר אורח חיים בריא קבוע ויציב לאורך זמן ושנים,
חייב לבוא שינוי התנהגותי עמוק ויסודי,
והשינוי לא יבוא בדמות תפריט מוגבל-קלוריות כזה או אחר.

תחשבי על כל הדברים שאת עושה היום כהרגל.
הרגלים... האם הם לוקחים לך כוח? אנרגיה?
את זקוקה עבורם ל'כוח רצון'? לתדלוק?
ממש לא, הם אוטומט.
השאיפה צריכה להיות לסלול אורח חיים שאינו דורש מאבק ומלחמה קבועה,
אלא משריש הרגלים שנכנסים לאוטומט ולפשטות בלי צורך במחשבה והתגברות כל פעם מחדש.
(אם רוצים עוד נאומים על איך נוצרים הרגלים במוח, איך מייצרים הרגל חדש, ועד כמה המוח משוגע על הרגלים, אפשר לומר.. לא רוצה להגזים באורך )

שמעתי דימוי שאהבתי - אם תלכי לשדה קוצים,
ויש שם שביל סלול, דרוך, מעוך, כבר כל הקוצים שם רמוסים וקל ללכת.
את 'תחשבי' האם ללכת בשביל או שמא להכנס דוך לתוך הקוצים הגבוהים העומדים מימין ומשמאל?
לא
את תלכי ברור בשביל הסלול.
זה ההרגל.
בשביל ליצור הרגל חדש, צריך לרמוס קוצים באפיק אחר,
לסלול שם שביל,
וזה דבר ש:
אורך זמן
דורש הבנה של התהליך
מכיל, סבלן וסלחן לחזרות הטבעיות לשביל הישן מדי פעם,
מתוך הבנה שזה חלק מתהליך של סלילת מסלול חדש
ובעיקר עובד על הכנת השביל החדש בשיתוף מלא ונכון של השכל
ושל הרגש
(אם למשל בשכל את חושבת שאת אוכלת מעט, ורעבה, כי ככה זה - את שמנה,
ואת חייבת כוח רצון, ואין ברירה, זה שיתוף, אבל לא נכון של השכל. זה תסכול-על-חלל.)
וכשמפתחים כלים שכליים ורגשיים למעבר בין השבילים,
זה משהו שהולך ומתחזק ומתפתח, מתעבה, ועם הזמן הופך להרגל.

 

[bracha]

מי שחושב שבשביל לרזות צריך 'כוח רצון',
או ששמנים הם אנשים ש'לא רוצים מספיק'
פשוט לא יודע על מה הוא מדבר.
כוח הרצון הוא כוח מתכלה.
זה כוח שטוב ויעיל בשביל התנעה,
לא בשביל ניהול שגרה וחיים נורמליים ורגילים.
כוח רצון יכול להחזיק אותך לתקופה,
אבל מעבר לזה הוא פשוט נגמר - כי זה הטבע שלו.

לכן, @bracha -
כשאת משתמשת באנשים ש'יכולים לספר כמה דיאטות הם עשו בחיים,
ולמשך תקופה היו רזים' - בתור דוגמה כדי להסביר ש'הנה הם יכולים',
'כי הם רצו',
והם פשוט 'הפסיקו לרצות' -
זו הטעות הנפוצה ביותר שגרמה לשנים על שנים של דיאטות,
שלא הובילו לשום מקום מלבד למקום אחד שהוא זמני וחולף.

זה לא אומר שהשמנים הם הבעיה,
זה אומר שהשיטה היא הבעיה...

מאד מכעיס אותי שאנשים לוקחים משפט שלי מתוך לפחות חמישים. מפרשים אותו כאוות נפשם ואחר כך עוד באים בטענות.

כל הדברים שאמרת בשמי אמנם נאמרו אבל בהקשר אחר לגמרי.
אני יסביר את זה פעם אחרונה בשביל כל אלו שקראו מה שהם רוצים והבינו מה שרוצים להבין.

אני דיברתי על ההשוואה בין שמן לנכה.
נכה = ב"א שיש לו בעיה מסוימת ואין לו איך לשנות אותה.
שמן = ב"א שיש לו בעיה מסוימת והוא כן יכול לשנות אותה. ובשביל זה השתמשתי בראיה שרוב השמנים מצליחים לרדת לפחות פעם אחת בחיים שלהם, שזה אומר, ששומן זה דבר שהוא בר שינוי. להבדיל מנכה שאין לו איך לשנות את העיוורון / חרשות וכד'. (יש פתרונות טכנולוגיים מקסימים כמו שתל וכד', אבל זה עוקף את הבעיה, לא מרפא אותה).

באה @כנפיים ואומרת שאפשר לשנות רק ע"י עזרה של רופאים ומומחים מבחוץ. סבבה, אני לא סותרת את זה. זה עדין לא אומר ששמן לא יכול לטפל בבעיה שלו ולשנות אותה. זה עדין תלוי בו, ורק בו. אם הוא רוצה את השינוי הזה, או לא.

 

[בעצם...]

1. נסי לכוון כל יום ב3 תפילות, מכח ההרגל, תספרי לי איך היה.
2. נסי לא להתעצבן (אני לא מדבר על המעשים בפועל, לא לצרוח עליהם, וכדו' אלא לא להיות עצבנית) על הילדים שלך כל יום מכח ההרגל.
3. דמייני לעצמך שתי עובדות שהולכות לעבודה כל יום, האחת מכח ההרגל, והאחת, עם רצון בוער, להחזיק בית של תורה, לקנות בגדים בפוקס, (לא נכנס לנושא ההשקפתי, רק מתכוון שהיא 'מודלקת')
אין צורך להאריך על ההבדלים בין שניהם, במצב רוח, בתפוקת העבודה, וכו' וכו'.

ההסבר הוא, שדברייך אינם סותרים את דברי וכן להיפך, דברייך מתייחסים לפעולות החיצוניות, בחלק הזה של ללכת לתפילה, לאכול בריא, וכדו', אכן צריך להצמד להרגלים, שיהפכו לטבע שני.

יחד עם זאת, כדי לא להפוך לרובוטים, חייבים לתדלק את הרצון, כדי שיהיה טעם בתפילה, צריך לתדלק את הרצון, כדי לא להיות 'מצוברח' מהתפריט, צריך לתדלק את הרצון.

 

[שירי כהן]

מאד מכעיס אותי שאנשים לוקחים משפט שלי מתוך לפחות חמישים. מפרשים אותו כאוות נפשם ואחר כך עוד באים בטענות.

כל הדברים שאמרת בשמי אמנם נאמרו אבל בהקשר אחר לגמרי.
אני יסביר את זה פעם אחרונה בשביל כל אלו שקראו מה שהם רוצים והבינו מה שרוצים להבין.

אני דיברתי על ההשוואה בין שמן לנכה.
נכה = ב"א שיש לו בעיה מסוימת ואין לו איך לשנות אותה.
שמן = ב"א שיש לו בעיה מסוימת והוא כן יכול לשנות אותה. ובשביל זה השתמשתי בראיה שרוב השמנים מצליחים לרדת לפחות פעם אחת בחיים שלהם, שזה אומר, ששומן זה דבר שהוא בר שינוי. להבדיל מנכה שאין לו איך לשנות את העיוורון / חרשות וכד'. (יש פתרונות טכנולוגיים מקסימים כמו שתל וכד', אבל זה עוקף את הבעיה, לא מרפא אותה).

באה @כנפיים ואומרת שאפשר לשנות רק ע"י עזרה של רופאים ומומחים מבחוץ. סבבה, אני לא סותרת את זה. זה עדין לא אומר ששמן לא יכול לטפל בבעיה שלו ולשנות אותה. זה עדין תלוי בו, ורק בו. אם הוא רוצה את השינוי הזה, או לא.

קראתי דווקא בעיון מה שכתבת,
ואני מבינה שמה שהכי מפריע לך זה ההקבלה בין שומן לנכות.
בסדר, נסכים על הנקודה הזו.
על כל השאר - לא.
זה לא משפט אחד מתוך חמישים..
את עדיין אומרת את רוח הדברים הזו - זה תלוי ברצון שלו,
אם הוא רוצה הוא יצליח.
והשיטות השונות, הדיאטות (שבעיניך נחשבות להצלחה, בעיני דיאטה ש'הצליחה' למשך תקופת זמן ואז 'נשברה', היא לא הצלחה) - הן סוג 'פתרונות' עוקפי בעיה, ולא פותרי בעיה.
דא עקא שבניגוד לפתרונות הטכנולוגיים המקסימים כמו שכתבת,
פה מדובר על מהלך מכשיל, שגורם נזק גופני, רגשי ונפשי לאורך שנים,
וגם להשמנה חוזרת ואף מוגברת.
אני מדברת על רוב הדיאטות המקובלות כמובן, אם לא הובנתי.
ואלו עובדות מחקריות סטטיסטיות.

 

[כנפיים]

באה @כנפיים ואומרת שאפשר לשנות רק ע"י עזרה של רופאים ומומחים מבחוץ.

איפה אמרתי דבר כזה או דומה לו????
מעולם לא.
לעולם לא.
המלצתי על ספר שכתבה אשה, שהיא אמנם תזונאית, ומרפאה טבעית, אבל את המחקר עשתה במשך שנות ההתמודדות שלה עם בעיית משקל.
ההיפך הוא הנכון. הספר ממליץ בדיוק איך לבנות בעצמך ולעצמך תפריט מעולה, מתאים ורגוע, שמאפשר איזון.

 

[שירי כהן]

1. נסי לכוון כל יום ב3 תפילות, מכח ההרגל, תספרי לי איך היה.
2. נסי לא להתעצבן (אני לא מדבר על המעשים בפועל, לא לצרוח עליהם, וכדו' אלא לא להיות עצבנית) על הילדים שלך כל יום מכח ההרגל.
3. דמייני לעצמך שתי עובדות שהולכות לעבודה כל יום, האחת מכח ההרגל, והאחת, עם רצון בוער, להחזיק בית של תורה, לקנות בגדים בפוקס, (לא נכנס לנושא ההשקפתי, רק מתכוון שהיא 'מודלקת')
אין צורך להאריך על ההבדלים בין שניהם, במצב רוח, בתפוקת העבודה, וכו' וכו'.

ההסבר הוא, שדברייך אינם סותרים את דברי וכן להיפך, דברייך מתייחסים לפעולות החיצוניות, בחלק הזה של ללכת לתפילה, לאכול בריא, וכדו', אכן צריך להצמד להרגלים, שיהפכו לטבע שני.

יחד עם זאת, כדי לא להפוך לרובוטים, חייבים לתדלק את הרצון, כדי שיהיה טעם בתפילה, צריך לתדלק את הרצון, כדי לא להיות 'מצוברח' מהתפריט, צריך לתדלק את הרצון.

1. בתחילה עניתי לך שכוונה בתפילה זה משהו אחר לגמרי. מקווה שאנחנו מסכימות על זה...
אבל אז פרוג נפל
והיה לי עוד קצת זמן לחשוב.
וחשבתי על זה שגם כאן, יכולה להיות את גישה ה'דיאטה'
גישה שבה את מחליטה מהיום למחר ש-זהו!!!
ממחר שלוש תפילות ביום בכוונה מלאה!
סביר להניח שזה ייפול, ושתהיה 'שבירה' אכזבה ותסכול תוך זמן קצר.
גם כאן יש את אותם כלים שפועלים לשינוי התנהגות,
שיכולים לעזור ולקדם לאט ובטוח למטרה.
ולהתפלל בפועל - כן, זה הרגל טוב. לאנשים שמתחילים להתפלל באמצע החיים,
עצם העצירה לתפילה קשה מאד, כי אין את ההרגל.

2. אם את מתעצבנת ומתפרקת על הילדים,
והגישה שלך היא - כוח רצון! תסתמי את הפה! תתאפקי!
זה לא יעזור לך, אחותי. זה יתסכל כל פעם מחדש,
וזה באמת מזכיר האחד את השני.
גם פה יעזור לברר את שורש ההתנהגות, לנסות להבין מאיפה היא באה,
לאן רוצים ללכת, איך עושים את זה לאט לאט, ולשנות את התגובה האוטומטית.
זה לוקח זמן, זה דורש אימון, אבל המטרה היא ליצור תגובה אוטומטית חדשה
גם אם לא מושלמת

3. פה את מדברת לא על כוח רצון, אלא על מטרה, ייעוד, שמחה,
ואכן על זה כתבתי - שהתהליך חייב לבוא בשיתוף הרגש והשכל,
כי אם את עושה את זה בכפייה מבואסת
אני שמנה, אני לא שווה כלום, אני באסה של אשה
ומזה את פועלת -
כמו שכתבת בדיוק, אין צורך להאריך מה ההבדל בין זה לבין אשה שעושה שינוי ממקום של ערך עצמי, הבנה, שמחה, עין טובה וכו'.

ואם הבנת שדברי מתייחסים לפעולות החיצוניות בלי היבט פנימי,
לא קראת מה כתבתי
כתבתי בדיוק ההפך.
מתוך הבנה עמוקה ופנימית, ההתנהגות תהפוך בהדרגה ובתהליך לפשוטה וטבעית.
בשינוי שאינו רובוטי כלל, ההפך לגמרי ההפך ההפך ההפך
אבל כוח הרצון נדרש רק להתנעת השינוי
לסמוך עליו בהמשך - זה ממש בזבוז אנרגיה ומתכון לאכזבות.

 

[פרפר סגול]

או במילים אחרות.
מלחמה לא מתמשכת לאורך שנים.
יום אחד מישהו יפול שדוד.
אז,
עדיף הרבה יותר ללכת שלובי זרוע.
לדוג':
מותר לי לאהוב אוכל טעים ואני אוכל אוכל טעים ומשביע, ולא, אני לא מחרימה את ה(מלאו את החסר).
אני נותנת לעצמי איכות חיים.
למכורי מתוק:
1. מגנזיום ציטארט
2. @סימפטי ממליץ על כרום.
זה עוזר לירידה במשקל.
אם אני מבינה נכון היעיל ביותר הוא כרום פיקלונאיט.

 

[כנפיים]

חייב לבוא שינוי התנהגותי עמוק ויסודי,
והשינוי לא יבוא בדמות תפריט מוגבל-קלוריות כזה או אחר.

כתבת יפה מאד ותודה רבה!
בכל אופן, חשוב לי להדגיש שוב ולהוסיף.
תפריט שלא משאיר את המזונות האלרגנים מחוץ לתחום, לא יאפשר שינוי התנהגותי.
הגוף ידרוש את שלו בכל מחיר.
קשה מאד להסביר נושא רחב כמו אלרגיות למזון בפלטפורמה כזו, אבל בגדול, השיבושים במנגנונים, ובמשק הסוכר, גורמים במצבים מסויימים לגוף לעבור למצב חירום, שלא יאפשרו שינוי התנהגותי בלי מאמץ עליון.

 

[שירי כהן]

כתבת יפה מאד ותודה רבה!
בכל אופן, חשוב לי להדגיש שוב ולהוסיף.
תפריט שלא משאיר את המזונות האלרגנים מחוץ לתחום, לא יאפשר שינוי התנהגותי.
הגוף ידרוש את שלו בכל מחיר.
קשה מאד להסביר נושא רחב כמו אלרגיות למזון בפלטפורמה כזו, אבל בגדול, השיבושים במנגנונים, ובמשק הסוכר, גורמים במצבים מסויימים לגוף לעבור למצב חירום, שלא יאפשרו שינוי התנהגותי בלי מאמץ עליון.

מסכימה לחלוטין, חייב לבוא יד ביד.
הדיאטות לכלל הציבור נראות לי די מופרכות גם בגלל הצד הזה.