זה נכון? לא מגיעים דמי מחלת ילד לאמא שבעלה אברך?

אשרייך, אז אצלי למשל זכור לי שאצל כל אחד מהם , שלושה ב"ה, בחורף הראשון היו חולים המוןןן, והיו גם וירוסים ארוכים. ולא היתה ברירה, פשוט לא.
אז ברור שכשאת עם ילד אחד את יכולה להשאיר עם הבעל ב 1 בצהריים לשעתיים ולחזור כדי להראות נכונות וכו', אבך אין לא תמיד זה אפשרי. תחשבי על נשים שגרות בירושים ועובודת בת"א, יש המון כאלו, כל הפתרונות הללו הם לא מעשיים בשבילן.
שלא תביני, הילדים שלי היו חולים המון, כל אחד מהם.
אבל קרה לי למשל שהגעתי עם תינוק חולה לעבודה לכמה שעות. כשתזמנתי את שעות השינה שלו (בעגלה) כך שאוכל לעבוד שעתיים שלוש וזה הציל את המצב.(ואל תתחילו להסביר לי שלא תמיד זה אפשרי, ברור שלא תמיד זה אפשרי, גם באותו ילד זה פעם אפשרי ופעם לא ובאותה עבודה פעם אפשרי ופעם לא. מה שאפשרי זה לנסות להתאמץ)
או כמו שאת אומרת ללכת בצהריים.
או בשישי
או לעבוד מהבית בערב.
או להעזר בבייביסיטר וללכת אחה"צ.
או להיות בבית עם הילד החולה, ברור שגם זה קרה לי המון...
הכל לפי המצב של הילד וגם של העבודה.... אין טעם להכנס עכשיו לוכוח על כל פתרון שאציע. ברור שהם לא מושלמים וברור שהם לא מתאימים לכל אחת. הרעיון הוא לחפש פתרונות ואם אין? מרימים ידיים לשמים ואומרים אני את שלי עשיתי מכאן אין לי שליטה על הדברים.

אגב, זה עוד נושא נפיץ. אבל אם אנחנו רוצות שויון זכויות בלקבל אז גם בלתת. וכן, חלקתי לפעמים את ימי המחלה ביני לבין בעלי האברך. כמו כל העובדות אצלינו שחולקות עם בני זוגן.
אני תמיד מעדיפה להשאר, אבל אם קורה משהו דחוף בעבודה, או אם המחלה מתמשכת בעיני זה הגון. (וכן, אני מקבלת ימי מחלה מהיום הראשון)
אגב, בעלי הולך כמה פעמים כל חורף ללמוד אצל החברותא בביתו כי הוא נשאר עם ילד חולה (להפך זה לא עובד בגלל שאנחנו גרים רחוק מהכולל) אשתו מורה והיא לא יכולה להשאר כלל והסידור הזה מועדף על בעלי מאשר ללמוד לבד (סתם עוד דוג' לסידור אפשרי)

ועוד משו אחד, אחר, - במקום עבודתי הקודם שלמו ימי מחלה מהיום הראשון ולא לפי החוק שזה רק מהיום השלישי וכו' , וריאתי והרגשתי שזה הרבה הרבה יותר לטובת המעסיק.
כי המחלות הקצרות נשארת יום אחד , קבלת עליו תגמול וזהו, ולא היו את המחשבות והרצונות "למשוך " את המחלה ע"מ להרוויח את הימים שכן מגיעים לך..
מסכימה איתך לגמרי, מנסיון אישי גם כששלמו לי לפי חק וגם כשלא בסוף נוצלו אותו מס' ימים פחות או יותר.
רק במקרה שהמעסיק משלם מהיום הראשון הם יותר מפוזרים, אחרי יום-יומיים אתה מרגיש זיפט ומוצא סידור וחוזר לעבודה.
בעוד שאצל מעסיק שמשלם לפי חק אתה מרגיש קצת פראיר לחזור, ואם אין ממש לחץ מרגישים לגמרי בנח עם חופשת מחלה ארוכה.
 
מסכימה עם כל מילה שלך.
ברור שעובד עם מוסר עבודה גבובה ימצא פתרונות(חוצ מהמצבים שזה לא אפשרי)
גם אני ובעלי (האברך, ב"ה) עושים רוטציה בשמירה על ילדים חולים, ברור מה השאלה בכלל, אני גם חושבת שטובת ילד חולה זה להישאר עם אבא בבית ולא עם בייביסיטר ..
וכן, גם לגבי המעסיקם מסכימה עם כל מילה , מרגישה מאוד את ההבדל בין תשלום בימי מחלה ביום הראשון לבין תשלום לפי חוק.

:Dעכשיו הכל טוב
 
@nori בעקרון מסכימה עם כל מילה שלך
אבל קחי בחשבון שזה גם הדדי,
מקום שנותן לך תחושה שאת חשובה לו,
שמשלמים לך בכיף, שמצ'פר וכו'
את תמיד תנסי לבוא לקראתו מעבר למה שאת חייבת
מקום שנותן רק רק רק מה שחייבים, סופרים את האגורות וכו'
הכל כמובן לפי חוק בדיוק,
אל תצפי שהעובדת תתאמץ מעבר לחוק
לכן אי אפשר להקיש מאחת לשניה
 
@nori בעקרון מסכימה עם כל מילה שלך
אבל קחי בחשבון שזה גם הדדי,
מקום שנותן לך תחושה שאת חשובה לו,
שמשלמים לך בכיף, שמצ'פר וכו'
את תמיד תנסי לבוא לקראתו מעבר למה שאת חייבת
מקום שנותן רק רק רק מה שחייבים, סופרים את האגורות וכו'
הכל כמובן לפי חוק בדיוק,
אל תצפי שהעובדת תתאמץ מעבר לחוק
לכן אי אפשר להקיש מאחת לשניה
האמת שהייתי שמחה להסכים איתך, ובבסיס כך אני חושבת.
אבל בדוג' שנתנה חגית הצטייר אחרת.... אז או שזה מצב חרום ואיזשהו שרשרת ארועים חסרת שליטה. או שלא כולם חושבים כמוני וכמוך (חגית ציינה שהיא מצ'פרת את העובדות שלה)
 
אני כמעט לא מחסירה בגלל מחלת ילד...
מנסה כל אופציה לפני שאני בוחרת באפשרות הזו.
אבל נראה לי- לפי מה שאני רואה במקום עבודתי - שאלה שמחסירות מעט הם כאלו שדוגלות בשיטת--- נורופן ולמעון...
אם זה צודק וזה פייר-- כלפי המטפלות והילדים האחרים- לי אל נראה.
 
אני מעסיקה וקוראת את הדיונים והתבטאויות שלכם כלפי המעיסיקים
אני רוצה לציין כמה דברים שאתם לא מודעים אליהם
גם בעלי אברך כולל וזה שאני מחזיקה עובדים לא אומר שאני מרוויחה הרבה יותר מהם ,למרות שמותר לי להרוויח יותר אחרי ההשקעה הכספית וההשקעה הטכנית, למרות חודשי החגים שאני 'מרוויחה' מינוסXXX כי אני משלמת חופשות וחגים וכו...
העלויות מגיעות ל-40% (משהיא שכתבה 22% לא חישבנה כמה דברים
הפרשות לפנסיה ופיצויים כבר עומד על 16 % תוסיפו רק 10 ימי חופש בשנה +חגים -בערך 8-9 ימים
ז"א יום וחצי לכל חודש
הבראה , נסיעות ימי ומחלה שתמיד משתמשים בהם גם אם לא בכולם
ומעל כולם- ההתנהגות הכי שוות נפש- הוצאת פיצויים לאחר חופשת לידה- ניצול החוק!!!!
למה על זה אתם לא אומרים 'גועל נפש' ועוד ציטוטים דומים
הרי רוב אלה שמוציאות פיצויים הם לא באמת עזבו כי הם רוצות לטפל בילד
הם מנצלות את החוק כדי לקבל את הכסף ואח"כ דמי אבטלה ולנסות להחליף עבודה, אם לא היו מקבלים פיצויים לא כ"כ מהר היו עוזבים עבודה
אני מאד גמישה עם העובדות שלי בכל תחום אבל בענין של הכספים -ההרגשה היא שהבוסים כל הזמן מנסים לא לשלם, בזמן שהעובדים מנסים להוציא כספים שלא שלהם
אני כותבת לכם כאחת עצמאית ומעסיקה שבעבר הייתי שכירה.
וגם בצד שבעלי הוא ראש כולל שלצערו התורם דורש נוכחות, שמירת סדרים ומבחנים
אני כמעסיקה נוצר מצב ששלמתי לעובדת חודש!! כולל פנסיה כולל הכול ולא קבלתי ממנה אפילו שעת עבודה אחת (חופשת מחלה ילד,היא בעצמה ועוד פעם ילד) ז"א שהעובדת קבלה 3000 ש"ח בלי להגיע יום אחד לעבודה. תוסיפו את הפנסיה וגמל יצא לי לשם על עובדת שלא הגיע 4500 ש"ח שמבחנתי זה חור ע-נ-ק בתקציב. (ואני לא מקבלת על כך אחזר מביטוח לאומי)
וכמובן הייתי צריכה לשלם לעובדת אחרת כמחליפה-שתפוקת עבודתה הוא הרבה פחות כי היא חדשה ולקח לה זמן ללמוד את העבודה.

אני לא באה חלילה להתלונן או להתבכיין, רציתי רק שתבינו מנקודת מבט של מעסיקה....

ועכשיו לבעלי
בעבר הכולל שלו היה ללא שמירת סדרים ופשוט היה קייטנה... כל אחד הגיע מתי שרצה ויצא מתי שרצה ותחשבו לבד....
לאחר שהנהלת הכולל (לא!! בעלי) התערבה ודורשת נוכחות מסודרת ניתן דרך הטלפון או ציפ או בכתב לבעלי, המצב יותר התנרמל והשוק נעלם.
אבל גם אצלו כמובן שיש התחשבות (חשוב מאד שהאברך צריך לגשת לראש כולל לספר לו את המצב כי אחרת הראש כולל הוא לא נביא שיודע מה סיבת העדרות או מה המצב המשפחתי )
ואם יש סיבה אז הוא לא מוריד במלגה, וכמובן הוא מוכן אם יש ילד שלא מרגיש טוב אז שילמדו בבית עם החברותה...
 
אני כמעסיקה נוצר מצב ששלמתי לעובדת חודש!! כולל פנסיה כולל הכול ולא קבלתי ממנה אפילו שעת עבודה אחת (חופשת מחלה ילד,היא בעצמה ועוד פעם ילד) ז"א שהעובדת קבלה 3000 ש"ח בלי להגיע יום אחד לעבודה. תוסיפו את הפנסיה וגמל יצא לי לשם על עובדת שלא הגיע 4500 ש"ח שמבחנתי זה חור ע-נ-ק בתקציב. (ואני לא מקבלת על כך אחזר מביטוח לאומי)
רק לתשומת לב - לפי מה שאת מתארת לכאורה זו עובדת שכמעט לא לקחה ימי מחלה חוץ מהסיפור הזה. לוקח יותר משנה לצבור מספר ימי מחלה שמגיעים לחודש.
 
אני מעסיקה שלא עומדת על צבירות...
לעובדת הזאת היה בסה"כ 5 ימי מחלה...
אבל בהתחשבות שהבעל אברך ואני מ-א-ד לארג'ית נתתי לה.

עכשיו אני חושבת במחשבה שניה שאם לא הייתי נותנת לה כזה משכורת פעם הבא היא תחשוב פעמיים לפני שהיא תיקח חופשת מחלה
 
אני מעסיקה שלא עומדת על צבירות...
לעובדת הזאת היה בסה"כ 5 ימי מחלה...
אבל בהתחשבות שהבעל אברך ואני מ-א-ד לארג'ית נתתי לה.

עכשיו אני חושבת במחשבה שניה שאם לא הייתי נותנת לה כזה משכורת פעם הבא היא תחשוב פעמיים לפני שהיא תיקח חופשת מחלה
כל הכבוד, זו באמת לארג'יות נדירה. אף פעם לא שמעתי על כזה דבר.
מעניין - היא ידעה שתשלמי לה על כל הימים או שלקחה חופשת מחלה ואת החלטת לשלם לה?
בכל מקרה על מה את באה אליה בטענות? על כך שאת נהגת איתה לפנים משורת הדין?

את משלמת לה ימי מחלה מהיום הראשון? (סתם לאינטלגנציה)
 
ראשית אמרתי לה כך "תקחי כמה חופש שאת צריכה ואל תדאגי למשכורת"
שאמרתי לה את זה לא חשבתי שזה יהיה חודש שלם
(אני משלמת מהיום הראשון)

שנית אני לא באתי אליה בטענות אלא רציתי שתדעו שיש גם צד שני למטבע ולראות את הנזקים שיש למעסיקים
 
ראשית אמרתי לה כך "תקחי כמה חופש שאת צריכה ואל תדאגי למשכורת"
שאמרתי לה את זה לא חשבתי שזה יהיה חודש שלם
(אני משלמת מהיום הראשון)

שנית אני לא באתי אליה בטענות אלא רציתי שתדעו שיש גם צד שני למטבע ולראות את הנזקים שיש למעסיקים
באמת כל הכבוד לך. זה לא מובן מאליו.
 
כל הכבוד על ההתחשבות.

אין שום בעיה להוריד ימי מחלה על החשבון העתידי, כך שיתרת ימי המחלה של העובד יהיו 15- וכדו'.
 
כל הכבוד על ההתחשבות.

אין שום בעיה להוריד ימי מחלה על החשבון העתידי, כך שיתרת ימי המחלה של העובד יהיו 15- וכדו'.
תודה על המידע
לא ידעתי שהוא קיים

אבל כמו שאני מכירה את עצמי אני לא יוריד לה מהחשבון
 
ראשית אמרתי לה כך "תקחי כמה חופש שאת צריכה ואל תדאגי למשכורת"
שאמרתי לה את זה לא חשבתי שזה יהיה חודש שלם
(אני משלמת מהיום הראשון)
סליחה שאני אומרת,
אבל אמירה כזו מזמינה את ההמשך- ניצול לא פרופורציונלי של ימי מחלה.
אולי לא אצל כל עובדת ולא בכל סיטואציה, אבל אם אמרת לה בפירוש שתיקח בלי לדאוג למשכורת, נתת למעשה חופש פעולה מוחלט. זה לארג'י ונדיב מאד מצידך, אבל לא חושבת שמי שאשם במצב שנוצר זו העובדת. היא פשוט שמעה מבין המילים- 'תעשי מה שבא לך', והיה לה כנראה נחמד להישאר בבית ולקבל משכורת...
זו זכותך (ואולי אפילו חובתך) להגביל את מספר ימי המחלה לכמות שנצברה כבר, אא"כ נוצר מצב שמחייב לקיחת ימי מחלה נוספים. אבל חודש זה מוגזם לכל הדעות...
 
אני לא באה חלילה להתלונן או להתבכיין, רציתי רק שתבינו מנקודת מבט של מעסיקה....

תודה על המידע
לא ידעתי שהוא קיים

אבל כמו שאני מכירה את עצמי אני לא יוריד לה מהחשבון
יפה מאוד, את נשמעת מעסיקה אנושית.
אבל מהמקרה הזה אי אפשר לקחת דוגמא להפסדים שנגרמים למעסיקים.
זאת אומרת: ברור שמעסיקים לפעמים מפסידים מהחוק של ימי מחלה.
מנגד - לפעמים עובדים מפסידים משכורת מהחוק הזה.
החוק משתדל לאזן כמה שניתן בין ההפסד של העובד להפסד של המעסיק.
המקרה הזה לא מייצג כי מדובר בבוסית נדירה ובמקרה נדיר של ניצול מספר גדול של ימי מחלה רצופים.
 
אני מעסיקה מאד טובה, זה נכון.
אבל אני גם דורשת..
כאשר עובד רואה שהמעסיק שלו מעריך את עבודתו ומתחשב אז הוא גם מחזיר לו ועובד יותר ולא מרגיש שנצלים אותו.

בעבר הייתי מנהלת של לידר שאחת הסניפים.
והמנהל שאל אותי "איך יכו להיות שרק אצלך בסניף יש אוירה טובה, ואין החלפת עובדות כמו גרביים, ותפוקה מאד יפה לאומת כח הקניה שיש"
עניתי לו זה מה שקורה כשמעריכים את העובדים,כשמתחשבים בהם, מבינים אותם ומזדהים איתם...
כשהייתי עושה סידור עבודה דבר ראשון הייתי שואלת את כל העובדות מה העדיפות שלהן ורק אח"כ הייתי משבצת את עצמי.
וכך יצא לי שעבדתי בליל בדיקת חמץ, יום שריפת חמץ וכד'
אבל כאשר אני הייתי צריכה משהו או משמרת מסויימת או מילוי מקום במקום משהי אחרת וכד' העובדות התחשבו עם כל הלב (למרות שהייתי יכולה לדרוש את זה מתוקף תפקידי).
ככה זה, זה חוזר אליך- כמים פנים לפנים
 
אני מעסיקה מאד טובה, זה נכון.
אבל אני גם דורשת..
כאשר עובד רואה שהמעסיק שלו מעריך את עבודתו ומתחשב אז הוא גם מחזיר לו ועובד יותר ולא מרגיש שנצלים אותו.

בעבר הייתי מנהלת של לידר שאחת הסניפים.
והמנהל שאל אותי "איך יכו להיות שרק אצלך בסניף יש אוירה טובה, ואין החלפת עובדות כמו גרביים, ותפוקה מאד יפה לאומת כח הקניה שיש"
עניתי לו זה מה שקורה כשמעריכים את העובדים,כשמתחשבים בהם, מבינים אותם ומזדהים איתם...
כשהייתי עושה סידור עבודה דבר ראשון הייתי שואלת את כל העובדות מה העדיפות שלהן ורק אח"כ הייתי משבצת את עצמי.
וכך יצא לי שעבדתי בליל בדיקת חמץ, יום שריפת חמץ וכד'
אבל כאשר אני הייתי צריכה משהו או משמרת מסויימת או מילוי מקום במקום משהי אחרת וכד' העובדות התחשבו עם כל הלב (למרות שהייתי יכולה לדרוש את זה מתוקף תפקידי).
ככה זה, זה חוזר אליך- כמים פנים לפנים
זה איזון מאד עדין, בין לבוא לקראת לבין לתת לעובדים 'לחגוג' על חשבונך.
כמו שכתבת, את זאת שעבדת תמיד את כל המשמרות הלא נוחות. את חושבת שככה זה צריך להיות?
 
@הכי הכי טוב
אני כתבתי את ה-22%.
22% זה המינימלי (עובד יומי, חופשת מחלה כחוק, עבודה ראשונה=ב''ל נמוך יותר, הפרשה לפיצויים 6%, כולל 4% חופש).
ולגבי משיכת פיצויים אחרי לידה - ממליצה לך להפריש 8.33% ולהחיל את סעיף 14, אם את מעסיקה נשים בגיל המתאים.
יחסוך לך כסף וגם כאבי ראש.

@הכי הכי
זה אובר לארג'יות שיבוא על חשבונך.
נכון שאת דורשת ומנגד נותנת - אבל גם את הלארג'יות הזו תתחמי מראש.
אחרת נקודת העצירה תהיה לא נעימה ומלווה בכפיות טובה מהעובדת.

אני עובדת במשרה ניהולית, במקום שנותן ימי מחלה מהיום הראשון ולא מתקטנן על חצאי ימים. וזה לגמרי לטובת המעסיק, כמו שכתבו כאן, במקום לנצל כמה שיותר ימי מחלה מחלימים יום, יומיים, וגומרים סיפור.
וכשיש מחלת ילד אני מתחלקת עם בעלי (ב''ה נמצא בכולל שמאפשר) בבחינת 'ביטולה הוא קיומה'.
 
אני דוגלת בשיטה של לתת ולתת ולתת ואוטומטי אצל הב"א השני נוצר סוג של מצב של לא נעים ואז הוא מחזיר לך כיחסי גומלין פי כמה וכמה

אם משהיא נתקלה בכזאת בוסית שתספר איך היא מרגישה כלפיה
 
אני דוגלת בשיטה של לתת ולתת ולתת ואוטומטי אצל הב"א השני נוצר סוג של מצב של לא נעים ואז הוא מחזיר לך כיחסי גומלין פי כמה וכמה
המציאות מוכיחה שכאשר נותנים ימי מחלה באופן מופרז ייתכן ניצול לרעה.
וכבר ראינו שישנם מגזרי עובדים מסוימים שמקבלים מספר ימי מחלה גדול מאד והחל מהיום הראשון והם שיאני ההיעדרות במשק (לפי נתוני הלמ"ס).
לא כי הם צריכים אלא כי הם יכולים.
בלי סתירה לנ"ל המצב במגזר הפרטי כיום שמחלה משולמת באופן מלא רק מהיום השלישי מאד לא הוגן כלפי עובדים. צריכים לחשוב על פורמט אחר.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה