התייעצות ילד דחוי - מחפשת רעיונות לשינוי המצב

  • הוסף לסימניות
  • #1
הבן שלי לומד בכיתה ג'. ב''ה יש לו שני חברים, איתם הוא משתדל באופנים שונים לחזק את הקשר. עם זאת, הוא סובל מזלזול והצקות מצד כמה מילדי הכיתה. דבר זה מייסר אותו מאד וטורד את שלוותו.
ראוי לציין, שב''ה, לדברי הרבנים המלמדים אותו, הבן הוא תלמיד צייתן ובעל מידות טובות, רק שהוא קצת שקט וחסר-ביטחון.
האם יש רעיון למישהו לפעולות שבכוחן לשנות את הילדים ה'אויבים' ל'אוהבים'?
אשמח לקבל רעיונות, גם אם ביצועם ידרוש השקעה ומאמץ רבים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אכן נושא כאוב ורגיש, מזכיר לי ממש את הילדות האישית. אשמח לעקוב אחר הנושא גם כן. וחזקו ואמצו על הגילוי בעוד מועד, כשאפשר עוד לתקן. ללא ספק הדברים האלה אמורים להיות בראש מעינינו ולדעתי אין שום דבר יותר חשוב מזה.
הלוואי שהיה לי עצות, אבל אאחל שהכל יסתדר על הצד היותר טוב ובמהירות המירבית
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
מאמין שתיכף יצוצו כל הרעיונות של - שיחלק להם ממתקים... וכדו'
אולי יש בעצות האלו על שלל גוניהן יכולת להועיל
אבל לדעתי הנושא הזה הוא רחב מידי בשביל פורום כזה...

בעיקר העניין הוא -
להבין מה סגנון הת"ת בו הוא לומד
מי המלמד שלו
ועל איזה נושא מציקים לו וכמה מילדי הכיתה מציקים
לפעמים כשיש 2-3 ילדים ושאר הכיתה מחרישה זה יכול להראות כאילו כולם נגדו
בו בזמן שזה פשוט לא כך אלא ייתכן ושאר הכיתה מפחדים גם הם...

כמו"כ, ישנם מצבים בו הילד הנפגע "מושך אש" לכיוונו גם בלא משים וללא כוונה.

לכן בתור התחלה, הצעתי היא
לשמוע מה המלמד שלו אומר
האם יש משהו בהתנהגות שלו שגורמת לדחייתו?
מה הוא עושה בשביל זה?
כמובן שזה לא יהיה בהתקפה אלא כ"התייעצות"..

כמובן וחשוב מאד - בשלב הראשון - לא לומר לילד שהוא אשם או שייתכן ובהתנהגותו הוא גורם לכך. אלא רק לגבות אותו ולהכיל אותו ולומר לו שמטפלים בעניין
אפשר גם לומר שילדים שמציקים לאחרים זה מראה שלהם בעצמם יש קשיים
והדרך שהם מוצאים להתמודד איתם זה ע"י הצקה למישהו אחר וכך הם מרגישים גיבורים וגדולים
ושיידע שהוא שווה הרבה יותר מהם וכו'...

מה שבטוח, שאסור להזניח את זה!!! או להאשים את הילד במצב
אין לכם מושג מה זה עושה לנפש של הילד - שנים הלאה!!!!
כמובן שאם מתברר שיש לילד חלק בזה אז צריך להסביר לו ולעזור לו בהתנהלות נכונה...

וגם, לצערי, לקחת בחשבון שלפעמים אין הרבה מה לעשות....
ובכל מקרה מה שהכי עוזר זה תפילה מכל הלב של ההורים ובפרט של האמא
שימצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם וכו'....

ואסיים במשפט של דודי שיחי' חיים ולדר
תדאגו שלא יפגעו בילדים שלכם
ועוד יותר תדאגו שהילד שלכם לא יהיה זה שפוגע!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
הבן שלי לומד בכיתה ג'. ב''ה יש לו שני חברים, איתם הוא משתדל באופנים שונים לחזק את הקשר. עם זאת, הוא סובל מזלזול והצקות מצד כמה מילדי הכיתה. דבר זה מייסר אותו מאד וטורד את שלוותו.
ראוי לציין, שב''ה, לדברי הרבנים המלמדים אותו, הבן הוא תלמיד צייתן ובעל מידות טובות, רק שהוא קצת שקט וחסר-ביטחון.
האם יש רעיון למישהו לפעולות שבכוחן לשנות את הילדים ה'אויבים' ל'אוהבים'?
אשמח לקבל רעיונות, גם אם ביצועם ידרוש השקעה ומאמץ רבים.

קודם כל, כל הכבוד על הערנות.
במקום תקין- זלזול והצקות לא יכולים להיות!!!
שווה להתיעץ על כך עם חיים ולדר, הוא מאד נחוש בענין.
שוב, תלוי מה רמת ההצקות- אבל אסור שילד יסבול יומיום.
א. האם המחנכים שלו אוהבים אותו?
כמורה, אני יכולה לאמר שכשיש בת דחויה חברתית ואני מחמיאה לה- על דברים אמיתיים ומעריכה אותה- תוך זמן קצר נוצר שינוי משמעותי,
ילדים בגיל הזה- התדמית של המורה על הילד- היא הקובעת.
ב.גילוי נאות- לקחתי את זה מהספר "כל כך קשה להתידד איתך" של ריצ' לאבוי- ממליצה מאד לקרוא אותו- יש בו המון טיפים חשובים- שצריך ללמד אותם.
יש ילדי שצריכים הסברה על חיי חברה- איך וכמה.
זה ספר ארוך וחשוב מאד, אבל:
ג. תיצרו "פגישות משחק"- כך הוא מכנה הבאת חבר הביתה- והדרך לעשות את זה חכם.
ד.חשוב לבדוק מי הפוגעים וליצור קשר עם ההורים, שום הורה נורמלי לא ירצה שהילד שלו יפגע בילד אחר- זה מביא כ"כ הרבה צרות.
ה.תפתחו לו תחביב שיתן לו תחושת ערך עצמי.
ו. אני בטוחה שאתם עושים את זה , אבל מזכירה: להתפלל על הקושי הזה ספציפית ולפרט.
ז. לכוון ב"יברכך" בויחונך- יתן לך חן.
ח.לאמר 7 פעמים "ונח מצא חן"...
ט.לבדוק האם הילד נקי ומסודר,לבוש יפה וברמה התואמת את שאר ילדי הכיתה, הרבה פעמים מראה חיצוני עלול לגרום לכך...
לשלוח חב' טישו ומגבונים- יש ילדים שאחרי שהם אוכלים סנדויץ' ...
י.לשלוח ממתקים עם הילד- גם בשביל החברים,כמובן לא לאמר לו ששולחים ממתקים למטרה זו- אבל ליצור מציאות שיהיה נעים בסביבתו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
י.לשלוח ממתקים עם הילד- גם בשביל החברים.
עד המשפט הזה הכל נכון. המשפט הזה צפציפי או שאסור בתלמודי תורה, או שיכול לגרום לניצול יתר, שיתרגלו שהוא חייב להם ורק כך אפשר להתנהל מולו ועד מהרה הוא יהפוך למחלבת ממתקים, וכשאין לו מאיפה להביא הוא עומד בפרשת דרכים ומלסטם את הבריות. או שזה יגרום קנאה מכתות אחרות וכדו'. ובקיצור לא חסר בעיות. שאר העצות פשוט מדהימות!
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
עד המשפט הזה הכל נכון. המשפט הזה צפציפי או שאסור בתלמודי תורה, או שיכול לגרום לניצול יתר, שיתרגלו שהוא חייב להם ורק כך אפשר להתנהל מולו ועד מהרה הוא יהפוך למחלבת ממתקים, וכשאין לו מאיפה להביא הוא עומד בפרשת דרכים ומלסטם את הבריות. או שזה יגרום קנאה מכתות אחרות וכדו'. ובקיצור לא חסר בעיות. שאר העצות פשוט מדהימות!
ערכתי:
.לשלוח ממתקים עם הילד- גם בשביל החברים,כמובן לא לאמר לו ששולחים ממתקים למטרה זו- אבל ליצור מציאות שיהיה נעים בסביבתו.

ואפשר להוסיף, לשלוח משחק מענין, ספר יפה וכד'.
ליצור סביבו ענין.
אבל אם הבעיה היא חוסר תקשורת- זה באמת לא יעבוד וצריך לטפל בבעיה מהשורש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אפשר להוסיף, לשלוח משחק מענין, ספר יפה וכד'.
בתור ילד כזה, אוכל לומר שהוא מעצמו לא יגש לעולם לשונאים שלו. הוא מפחד מהתוצאות הנוראות. ולכן אם לא יאמרו לו בפירוש שהממתק הזה אמור להגיע לילדים האלו, אז הוא לא יגיע ליעד! כך שזה פחות אפקטיבי. מה שכן שמעתי בעבר שכדאי לרתום את הילדים האלו לרעיון או פרוייקט, כמו לעשות בכיתה איזה גמ"ח או איזה ארגון קטנטן כביכול, והילדים האלה יהיו השותפים שלו. ובכך לתקן בעקיפין את המעוות
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
ומן הצד.
אני חושבת שכל הורה אמור להסביר לילדים שלו על בין אדם לחברו.
וכן, גם להפחיד, ד' ישמור מה קרה לאנשים שגרמו כאב לזולת.
זה נושא שצריך לטפטף כל הזמן, כי זו התמודדות אמיתית.
במיוחד לילדים שנולדו עם לשון חדה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
רעיון קטן בשביל לתת לילד הרגשה טובה
לעשות מבצע שכל יום שהוא חוזר מהחיידר הוא צריך להגיד 2 דברים טובים שהיו בחיידר ואז הוא מקבל מדבקה או לא משנה מה.
זה מאד משפר את ההרגשה של הילד. מנסיון!
וכמובן לעשות ימי משחק עם חברים להזמין חבר פעם בשבוע ולעשות איתם דברים נחמדים יצירות מהכל בשקל וכו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
עונה קצת מתוך נסיוני במקצועות החינוך ומתוך תכנים (מדהימים) שאני לומדת בדיוק עכשיו, קורס ספציפי שמדבר רק על הנושא הזה של דחיה חברתית.

ענו פה הרבה מאד דברים טובים, יפים ונכונים בנוגע לילד.
אני רוצה להוסיף עוד נקודה אחת ודי חשובה.

צריך לקחת בחשבון שבמרבית המקרים דחיה חברתית לא תסתיים רק במקרה והילד יערוך שינוי (הן חיצוני והן בהתנהגות שלו). הילד יכול לעשות מצידו הכל והדחיה תשאר היות ובשביל לפתור בעיה חברתית יש צורך לעבוד ב-3 מישורים:
1. הילד הדחוי
2. הילדים הדוחים (תלוי מקרה ומקרה, אבל לרוב נתחיל או מהילדים הדוחים אקטיבית או מהילדים הצופים כשבליבם יש התנגדות למעשה. שאר הילדים - יהיו בשלבים הבאים)
הרבה מאד פעמים נגלה שהילד הדוחה (אקטיבי) הוא ילד שמחפש כח כי יש מקור אחר שלוקח לו את הכח. יתכן והוא מאויים ע"י גורם אחר מילדי הכיתה. בקיצור - לבדוק בעדינות מולם מה עמדתם. חשוב לעשות את זה בהתחלה באופן פרטני ודיסקרטי כדי שהילד ירגיש מספיק פתוח לשתף.
עוד משהו, מומלץ לעשות זאת ע"י מחנך הכיתה (ולא ההורים), במידה והוא יודע לנהל שיחות שכאלו. אם הוא לא הדמות המתאימה, אולי יועץ של המוסד או מורה אחר שמרגיש מספיק קרוב ומתאים לשיתוף.
3. לטפל במישור של המורה. לעיתים קרובות, הילד הדחוי חווה גם דחיה (סמויה כמובן) מהמורה. יתכן שהגורמים לדחיה הם אותם גורמים שהחברה מתבססת עליהם ויתכן שהדחיה הכיתתית היא כתוצאה מהדחיה של המורה, גם כשהוא לא שם לב שהוא משדר זאת לשאר הילדים.
צריך לבדוק בעדינות מהי עמדתו של המורה מול הילד ואם יש צורך לשנות וכיצד.
ובמקרי קיצון, כשהמורה לא משתף פעולה בטיפול יתכן ויהיה מומלץ להעביר כיתה / מוסד לימודים, כי כל זמן שהמורה לא יהיה במגמת שינוי הכיתה לעולם לא תחולל את השינוי בעצמה.

הרבה כח והרבה נחת!
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
. לטפל במישור של המורה. לעיתים קרובות, הילד הדחוי חווה גם דחיה (סמויה כמובן) מהמורה. יתכן שהגורמים לדחיה הם אותם גורמים שהחברה מתבססת עליהם ויתכן שהדחיה הכיתתית היא כתוצאה מהדחיה של המורה, גם כשהוא לא שם לב שהוא משדר זאת לשאר הילדים.
צריך לבדוק בעדינות מהי עמדתו של המורה מול הילד ואם יש צורך לשנות וכיצד.
ובמקרי קיצון, כשהמורה לא משתף פעולה בטיפול יתכן ויהיה מומלץ להעביר כיתה / מוסד לימודים, כי כל זמן שהמורה לא יהיה במגמת שינוי הכיתה לעולם לא תחולל את השינוי בעצמה.
1000 ליקים!
תודה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
עונה קצת מתוך נסיוני במקצועות החינוך ומתוך תכנים (מדהימים) שאני לומדת בדיוק עכשיו, קורס ספציפי שמדבר רק על הנושא הזה של דחיה חברתית.

ענו פה הרבה מאד דברים טובים, יפים ונכונים בנוגע לילד.
אני רוצה להוסיף עוד נקודה אחת ודי חשובה.

צריך לקחת בחשבון שבמרבית המקרים דחיה חברתית לא תסתיים רק במקרה והילד יערוך שינוי (הן חיצוני והן בהתנהגות שלו). הילד יכול לעשות מצידו הכל והדחיה תשאר היות ובשביל לפתור בעיה חברתית יש צורך לעבוד ב-3 מישורים:
1. הילד הדחוי
2. הילדים הדוחים (תלוי מקרה ומקרה, אבל לרוב נתחיל או מהילדים הדוחים אקטיבית או מהילדים הצופים כשבליבם יש התנגדות למעשה. שאר הילדים - יהיו בשלבים הבאים)
הרבה מאד פעמים נגלה שהילד הדוחה (אקטיבי) הוא ילד שמחפש כח כי יש מקור אחר שלוקח לו את הכח. יתכן והוא מאויים ע"י גורם אחר מילדי הכיתה. בקיצור - לבדוק בעדינות מולם מה עמדתם. חשוב לעשות את זה בהתחלה באופן פרטני ודיסקרטי כדי שהילד ירגיש מספיק פתוח לשתף.
עוד משהו, מומלץ לעשות זאת ע"י מחנך הכיתה (ולא ההורים), במידה והוא יודע לנהל שיחות שכאלו. אם הוא לא הדמות המתאימה, אולי יועץ של המוסד או מורה אחר שמרגיש מספיק קרוב ומתאים לשיתוף.
3. לטפל במישור של המורה. לעיתים קרובות, הילד הדחוי חווה גם דחיה (סמויה כמובן) מהמורה. יתכן שהגורמים לדחיה הם אותם גורמים שהחברה מתבססת עליהם ויתכן שהדחיה הכיתתית היא כתוצאה מהדחיה של המורה, גם כשהוא לא שם לב שהוא משדר זאת לשאר הילדים.
צריך לבדוק בעדינות מהי עמדתו של המורה מול הילד ואם יש צורך לשנות וכיצד.
ובמקרי קיצון, כשהמורה לא משתף פעולה בטיפול יתכן ויהיה מומלץ להעביר כיתה / מוסד לימודים, כי כל זמן שהמורה לא יהיה במגמת שינוי הכיתה לעולם לא תחולל את השינוי בעצמה.

הרבה כח והרבה נחת!
בדיוק אתמול שמעתי בחבורת תרייג ילדים שמתייעצים עם חיים ולדר על חבר שדחוי,והוא יעץ להם, היות והם חבורה,להתחיל להוביל שינוי,
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #16
בדיוק אתמול שמעתי בחבורת תרייג ילדים שמתייעצים עם חיים ולדר על חסר שדחוי,והוא יעץ להם היות והם חבורה,להתחיל להוביל שינוי,
זה מצב מדהים אם זה מגיע מצד ילדים בכיתה
והם יכולים לחולל את השינוי בצורה הכי טובה שיש. הבעיה היא שלא בכל כיתה יש ילדים שחושבים על כך, וגם אם חושבים - שיש להם את האומץ להוביל מהלך
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
נכתב ע"י post: 7229847:
ולדר אומר על הענין שאם זה מגיע להצקות בידיים,
צריך לפנות למחנך ,לשוחח עם ההורים של אותו ילד שמציק אסור בשום אופן לשתוק !
לא כ"כ בטוח שזה מה שהוא אומר

לדעתי ההיפך
אם זה רק בידיים - עוד אפשר ללמד את הילד להחזיר...
אבל אם זה מילולי, בהצקות ובדחייה חברתית - צריך להפוך את העולם שזה לא יקרה
החל במלמד וכלה בהורי הילד הפוגע
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
כיון שבדיבור זה לא הולך להגמר ...חוסר יחס זה יפסיק
אתה מדבר כמו אדם בוגר! אבל אל תשכח שבנדון מדובר על ילד שהוא "תת מודע מהלך" אין אצלו חשיבה עתידית ולהסיק מסקנות, הוא יודע ורואה את מה שיש פה. עכשיו. ברגע זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
גם לי יש ילד שהתמודד עם בעיה כזו. טיפוס מושך אש, שהבריונים הכיתתיים מאתרים ברגע.
היה לו קושי ביצירת קשרים עם בני גילו, ותחזוק שלהם. הוא העדיף לקרוא ספרים, מה שהרחיב את האינטילגנציה שלו מעבר לנורמה, והרחיק אותו יותר מחברים.
הפתרון אצלנו היה לשלוח אותו לקבוצת תקשורת - אלו קבוצות קטנות של ילדים שמתמקדות בעבודה על הכישורים החברתיים. כאלו יש ברוב הערים החרדיות.
ראינו שיפור עצום. הוא לא הפך לדומיננטי מאד בכיתה, וגם אף פעם לא יהיה, ככל הנראה. הוא כן למד להתחבר עם ילדים שמתאימים לו, לטפח את הקשר. הוא שמח יותר, מסוגל לשתף את העולם הפנימי שלו עם סביבתו.
הוא למד לבנות ביטחון עצמי מספק, וההצקות השונות התמעטו דרסטית.
מומלץ בחום.
עריכה:
כעת נזכרתי שניסינו לנקוט בצעדים נוספים:
עירוב ההנהלה - לא הועיל, לצערי.
שיחה עם הורי המציקים - הועיל חלקית.
היות וראינו שיפור, לא נקטנו בצעד הבא, אך שקלנו אותו ברצינות: קורס אומנות לחימה.
רלוונטי כשמדובר בהצקות פיזיות.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #20
התקשיתי לקרוא את כל האשכול, מתנצלת.

יכולה כן להוסיף מניסיון נקודות:

1.@אהרון ש. ציין שלפעמים הילד מושך אש.
תבדקי מול המלמד איך הוא רואה את התמונה.
האם הוא חלק מהגורם להצקות.
האם ילד אחר מנגח אותו כי נוח לו להתיק את הדחפים שלו על מישהו חלש וחסר ביטחון וכו'.

אם הוא גם מבין הגורמים, קחי אותו לטיפול רגשי/ או כל טיפול אחר
שילמד אותו איך להגיב להצקה כך שהתוקף לא ימצא בו עוד פרטנר לה.

זה יכול להיות חיזוק ביטחון עצמי, אסרטיביות או לחילופין אסטרטגיות איך לא להיגרר לעימותים
או 'להתחיל מריבה'.

לנו תרפיה באומנות בשילוב משחקי קופסא בקליניקה [שח מט ועוד] עשו פלאים + חיזוק מהבית - איך לנהוג ומה להגיד כשההצקה בשטח.
לפעמים זה רק לומר לעצמו.
לחזק את עצמו
לפעמים זה לומר לחבר המציק או למלמד.

2. אם מדובר בילד שקט/מופנם או חסר ביטחון כמו טרף קל

הייתי מערבת את המלמד /הנהלה

מעוררת את תשומת ליבו לעניין.
מבקשת שיאדיר את הילד בתפקידים.

ישבח אותו על יד הילדים.

וישוחח עם הילדים על חומרת הפגיעה בחבר.

לא עוזר?

דורשת מההנהלה לקרוא לסדר לילדים המציקים ואם יש צורך לערב הורים.

ילד שמציק -נמצא במצוקה אישית גדולה.

אף אחד לא צריך להיות קורבן למצוקותיו.

וואו, איזו מגילת איכה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה