בקשה ניחום אבלים בדרך הנכונה

[A F]

לא מצאתי את הקשר לדברי.

סליחה אולי לא הבנתי נכון ליל מנוחה,

 

[גלגל הצבעים]

על כן יש המבדילים בנוסח הניחום לעדות אשכנז
"ולא תוסיפו לדאבה עוד" אומרים רק למי שאין לו הורים

ולא תוסיפו לדאבה עוד, זה על פי הפסוק 'ולא יוסיפו לדאבה עוד' שנאמר בירמיהו על ימות המשיח, וזה בעצם המשך לבתוך שאר אבלי ציון וירושלים. ואז באמת לא ימותו

 

[חני ליבוביץ]

לצערי אני בעלת ניסיון
וישבתי שבעה טראגית מאד, גם לפי קריטריונים חיצוניים
לא מתחברת למצוד הזה למציאת אנשים ואמירות לא טאקטיות
מאד הערכנו אנשים שהגיעו
היו שם אמירות, משפטים וסיפורים שהולכים איתנו גם הרבה אחרי סיום השבעה
נכון, היו גם אמירות מביכות ואם אמפה אז גם שלוש או ארבעה פוגעניות ממש
אבל פוגעניות היו שלוש או ארבע ליד מאות אנשים טובים שבאו וישבו
חלקם דמעו איתנו
חלקם אמרו מילים שהשתמע מהן כמה הם מבינים את השבר שלנו
חלקם סיפר בשבח הנפטר
האם נכון בשל מספר כל כך מועט של אמירות שליליות לגרום לאנשים שטורחים לבוא לנחם לחושה מאיימת ורעה?
לדעתי לא ולא
רובנו אנשים טובים הרוצים לעשות טוב וזה ניכר בהחלט גם בבית האבל
ואם מישהו אמר מילה שיתכן והיה מיותרת- לא קרה אסון
בואו לנחם מתוך אהבה והשתתפות, אם יהיה נראה לכם מתאים- תגידו משהו, אם הנפטר היה יקר לליבכם- תגידו
ובעיקר- אל תפחדו
אנשים טובים לרוב עושים טוב

 

[חנון]

לצערי אני בעלת ניסיון
וישבתי שבעה טראגית מאד, גם לפי קריטריונים חיצוניים
לא מתחברת למצוד הזה למציאת אנשים ואמירות לא טאקטיות
מאד הערכנו אנשים שהגיעו
היו שם אמירות, משפטים וסיפורים שהולכים איתנו גם הרבה אחרי סיום השבעה
נכון, היו גם אמירות מביכות ואם אמפה אז גם שלוש או ארבעה פוגעניות ממש
אבל פוגעניות היו שלוש או ארבע ליד מאות אנשים טובים שבאו וישבו
חלקם דמעו איתנו
חלקם אמרו מילים שהשתמע מהן כמה הם מבינים את השבר שלנו
חלקם סיפר בשבח הנפטר
האם נכון בשל מספר כל כך מועט של אמירות שליליות לגרום לאנשים שטורחים לבוא לנחם לחושה מאיימת ורעה?
לדעתי לא ולא
רובנו אנשים טובים הרוצים לעשות טוב וזה ניכר בהחלט גם בבית האבל
ואם מישהו אמר מילה שיתכן והיה מיותרת- לא קרה אסון
בואו לנחם מתוך אהבה והשתתפות, אם יהיה נראה לכם מתאים- תגידו משהו, אם הנפטר היה יקר לליבכם- תגידו
ובעיקר- אל תפחדו
אנשים טובים לרוב עושים טוב

שהמקום ימלא את חסרונך אכי"ר
כל מילה!
אדם קרוב לעצמו
קרה לי ששמעתי אמירות חסרות טאקט דווקא מזו שהתלוננה שלאנשים אין טאקט...

 

[גלבוע]

לצערי אני בעלת ניסיון
וישבתי שבעה טראגית מאד, גם לפי קריטריונים חיצוניים
לא מתחברת למצוד הזה למציאת אנשים ואמירות לא טאקטיות
מאד הערכנו אנשים שהגיעו
היו שם אמירות, משפטים וסיפורים שהולכים איתנו גם הרבה אחרי סיום השבעה
נכון, היו גם אמירות מביכות ואם אמפה אז גם שלוש או ארבעה פוגעניות ממש
אבל פוגעניות היו שלוש או ארבע ליד מאות אנשים טובים שבאו וישבו
חלקם דמעו איתנו
חלקם אמרו מילים שהשתמע מהן כמה הם מבינים את השבר שלנו
חלקם סיפר בשבח הנפטר
האם נכון בשל מספר כל כך מועט של אמירות שליליות לגרום לאנשים שטורחים לבוא לנחם לחושה מאיימת ורעה?
לדעתי לא ולא
רובנו אנשים טובים הרוצים לעשות טוב וזה ניכר בהחלט גם בבית האבל
ואם מישהו אמר מילה שיתכן והיה מיותרת- לא קרה אסון
בואו לנחם מתוך אהבה והשתתפות, אם יהיה נראה לכם מתאים- תגידו משהו, אם הנפטר היה יקר לליבכם- תגידו
ובעיקר- אל תפחדו
אנשים טובים לרוב עושים טוב

המקום ינחם אתכם בתור שאר אבלי ציון וירושלים (אף פעם לא מאוחר להתנחם).
לא סתם אומרים שמידותיו של אדם ניכרות בשעת כאב... יישר כוח על המילים הטובות, ועל ראיית העולם החיובית.
יש ממה ללמוד. שנזכה ליישם בטובות.

 

[שוקו חם]

לצערי אני בעלת ניסיון
וישבתי שבעה טראגית מאד, גם לפי קריטריונים חיצוניים
לא מתחברת למצוד הזה למציאת אנשים ואמירות לא טאקטיות
מאד הערכנו אנשים שהגיעו
היו שם אמירות, משפטים וסיפורים שהולכים איתנו גם הרבה אחרי סיום השבעה
נכון, היו גם אמירות מביכות ואם אמפה אז גם שלוש או ארבעה פוגעניות ממש
אבל פוגעניות היו שלוש או ארבע ליד מאות אנשים טובים שבאו וישבו
חלקם דמעו איתנו
חלקם אמרו מילים שהשתמע מהן כמה הם מבינים את השבר שלנו
חלקם סיפר בשבח הנפטר
האם נכון בשל מספר כל כך מועט של אמירות שליליות לגרום לאנשים שטורחים לבוא לנחם לחושה מאיימת ורעה?
לדעתי לא ולא
רובנו אנשים טובים הרוצים לעשות טוב וזה ניכר בהחלט גם בבית האבל
ואם מישהו אמר מילה שיתכן והיה מיותרת- לא קרה אסון
בואו לנחם מתוך אהבה והשתתפות, אם יהיה נראה לכם מתאים- תגידו משהו, אם הנפטר היה יקר לליבכם- תגידו
ובעיקר- אל תפחדו
אנשים טובים לרוב עושים טוב

גם אני כבעלת נסיון מאד מתחברת לדברים.
מאד חשוב לבוא לנחם, ואין דומה מקרה למקרה (לא סתם כתוב שטוב לבוא לבית האבל מלבית המשתה, לא זוכרת את הציטוט במדויק)
גם ממש לא מבייש לאמר "המקום ינחם..." האבל מחכה לזה. (הוא שומע את זה כ"כ הרבה פעמים ביום, וממש לא זוכר איך אמרתם את זה).

 

[אפכא מסתברא]

שתי הערות לגבי תגובות, שמצאתי לא מעט טועים בהן (לכן לא כתבתי בפרטי אלא כאן, לטובת כלל הציבור):
1. "אמר רבי מאיר: המוצא את חברו אָבֵל לאחר שנים עשר חודש ומדבר עימו תנחומין, למה הוא דומה? לאדם שנשברה רגלו וחיתה. מצאו רופא ואמר לו: כלך אצלי - שאני שוברה וארפאנה, כדי שתדע שסממנין שלי יפין'' (מועד קטן, כא: )
2. ''כשם שאומרים לו לאדם על שורו ועל חמורו שמתו המקום ימלא לך חסרונך כך אומרים לו על עבדו ועל שפחתו המקום ימלא לך חסרונך'' וכמובן לא על בני משפחתו...(ברכות טז: )

 

[חכמיהרזים]

צריך לחזור ולומר חד משמעי
ניחום אבלים אינו להטיף ולמסור שיחות מוסר לא ארוכות ולא קצרות ואפי' לא ברמז
מי שלא מבין את זה לבד הוא בבעיה
ניחום אבלים הוא הוא ההזדהות וההבנה וההכלה של האבלים
בדרך כלל ועפ"י רוב ע"י האזנה ושתיקה והבעת השתתפות בעיקר בשפת הגוף
חז"ל אומרים שאין להתחיל לדבר בבית האבל אלא כשהאבל פותח בדברים
הטעם: מטרת הניחום הוא שהאבל יפרוק את מה שיש לו על הלב
לפעמים הוא רוצה לשתוק לפעמים לדבר על משהו מסויים לפעמים על משהו אחר
לכן אם הוא לא גילה דעתו על מה לדבר יש לשתוק
לפעמים אפילו נח לו לדבר על מזג האויר או על אני לא יודע מה
זו הבחירה שלו
כל השאר אינו קשור לניחום אבלים

פסיכולוג טוב הוא זה שנותן למטופל לדבר ולפרוק, לסדר לעצמו את הקושי וההתמודדות
הוא מכוין אותו בצורה מקצועית
פחות או יותר זה ניחום אבלים

 

[אמא ועוד..]

בסופו של דבר היבלת כואבת, מאיפה שלא יגעו בה...
האבל נמצא בזמן מאד רגיש וע'כ כל מילה יכולה להכאיב. כי כואב. לא תמיד יש אשמים...
אותו משפט יכול להישמע ברגע אחד חוסר טקט נוראי וברגע אחר -להתישב על הלב.. אולי תלוי באומר, אולי בקרבה, ואולי בשומע ובמצבו הנוכחי.
ואני בטוחה שלכל אדם טקטי יש רגעים חסרי טקט. קורה, מביך, ולפעמים מעורר מצפון.
כולנו בני אדם.

 

[גלבוע]

1. "אמר רבי מאיר: המוצא את חברו אָבֵל לאחר שנים עשר חודש ומדבר עימו תנחומין, למה הוא דומה? לאדם שנשברה רגלו וחיתה. מצאו רופא ואמר לו: כלך אצלי - שאני שוברה וארפאנה, כדי שתדע שסממנין שלי יפין'' (מועד קטן, כא: )

ואם האדם הזה פותח ומזכיר את אבלותו, מה אז הדין?

 

[אפכא מסתברא]

ואם האדם הזה פותח ומזכיר את אבלותו, מה אז הדין?

עוד לא קיבלתי היתר הוראה...