בקשה להתרחק ממטפלים/ות שמעודדות או לא מוחות על אי כיבוד וזלזול בהורים

  • הוסף לסימניות
  • #3
מצטרפת.
מטיפולים כואבים שהגיעו אלי.
שברו לא רק את ליבם של ההורים, גם את של הנערות ש'טופלו' בידיהם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
תפקיד מטפל מקצועי הוא וודאי לעזור למטופל להגיע לשלום פנימי עם הוריו,
אולם ישנם מקרים שהחוויה ככ קשה ויש תהליך עד המקום המפויס.
ישנה דוגמה של פסיכולוג ששאל את הרב זילברשטיין שליט'א אם מותר בתהליך הטיפולי להציג בפני המטופל בובה שתסמל את ההורה כביכול והמטופל ישפוך על הבובה את תסכוליו ואף יכה אותה (במקרים קשים, כמובן) ...

מסכימה בגדול עם ההודעה הפותחת ככל שמדובר באג'נדה טיפולית של המטפל
אולם בפורום נרחב יש לקחת בחשבון שיש גם מצבים אקוטיים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
תכינו עגבניות רקובות ... והרבה.... וגם ביצים חיות לא יזיקו (יש לנו מכונת כביסה חדשה ;) )

ואם ההורים אלימים? חולים נפשית? נמצאים על הרצף האוטיסטי? ממוטטים את בריאות הנפש של הילד? הורסים בשיטתיות שלום בית של זוג שיכול לחיות בנחת בית לתפארת??

שום דבר הוא לא אקוטי וכל אדם שפחות מכבד את הוריו זה יכול להיות המעשה הכי נכון וזה עשוי להיות המעשה הכי לא נכון ומי שקובע זה רק דעת תורה

לפתוח אשכול עם משפט אחד ללא פירוט נוסף זה בוודאי לא נכון, האמת גם לפרט לא יהיה נכון
אבל הורה שמתנהג באחת הצורות שפרטתי לעייל יכול לקבל הרבה מאד כח לרעה מאשכול כזה

עכשיו אפשר לזרוק.... את כל מה שהכנתם.... פתחתי מטרייה
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #8
חולים נפשית? נמצאים על הרצף האוטיסטי?

גם הורה חולה נפש וגם הורה אוטיסט זכאי לכבוד
ה' לא החריג הורים אלו ממצוות כיבוד הורים.
הטיפול אמור לסייע לבנם של אלו להתמודד עם הורות לא שלמה (למעשה אין איש בעולם, כמעט, שזכה לחוויית הורות שלמה, גם אם הוריו מושלמים), לא להתכחש להורה שה' יצר אותו עם יכולות מוגבלות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
תכינו עגבניות רקובות ... והרבה.... וגם ביצים חיות לא יזיקו (יש לנו מכונת כביסה חדשה ;) )

ואם ההורים אלימים? חולים נפשית? נמצאים על הרצף האוטיסטי? ממוטטים את בריאות הנפש של הילד? הורסים בשיטתיות שלום בית של זוג שיכול לחיות בנחת בית לתפארת??

שום דבר הוא לא אקוטי וכל אדם שמזלזל בהוריו זה יכול להיות המעשה הכי נכון וזה עשוי להיות המעשה הכי לא נכון ומי שקובע זה רק דעת תורה

לפתוח אשכול עם משפט אחד ללא פירוט נוסף זה בוודאי לא נכון, האמת גם לפרט לא יהיה נכון
אבל הורה שמתנהג באחת הצורות שפרטתי לעייל יכול לקבל הרבה מאד כח לרעה מאשכול כזה

עכשיו אפשר לזרוק.... את כל מה שהכנתם.... פתחתי מטרייה

מסכימה איתך ברעיון
אבל.
זלזול לדעתי הוא אף פעם לא במקום, השאלה, שוב מה נכלל תחת הגדרת זלזול?
אם כי, בדרך כלל חלק מתהליך של ניפרדות כולל בתוכו גם חלקים פחות נעימים של חוצפה, בעיטות בדרך.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #10
יש פעמים שלמען הבריאות הנפשית או הקשר הזוגי או כל סיבה שרק תהא יש צורך בריחוק או אפילו ניתוק מההורים,
אבל
לעולם אסור להסתמך על מטפל/ת פסיכולוג/ית או כל איש מקצוע אחר בהחלטה כזו, אלא להביא את חוות דעתם לפני פוסק שיפסוק האם המצב הנתון מתיר לעבור על הלכות כיבוד הורים.
שמעתי לאחרונה כמה מקרים קשים של מטפלים שהורו למטופלים לנתק קשר עם ההורים, והמטופלים צייתו להוראה בלי להסס ובלי לדעת שהם עוברים על לאו דאורייתא!!
כיבוד הורים זה לא איך אתם מרגישים כלפיהם ומה הם גורמים לכם להרגיש אלא ענין הלכתי נטו!
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
משומה יש לי תחושה די קשה שלא מדובר כאן על זריקת עגבניות וביצים על ההורים
יש הורים שאם מציבים להם גבול - זה אי כבוד וזילזול
יש גם הורים שאם יציעו את דעתם והילדון בן ה40 יחליט לנהוג אחרת - זה זילזול
איכשהו אני נוטה להאמין ששום מטפלת לא מעודדת "זילזול ואי כבוד" במובן שמתפרש לאנשים בריאים
אנשים בדוגמאות כמו שכתבתי אכן זכאים למלוא הכבוד בצורה שבה אנשים בריאים רואים את זה וקצת יותר
אבל כבוד חולני זה כבר סיפור אחר ולכן כתבתי ואמרתי: אם אין פירוט אשכול כזה יכול וד"ל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
מטפל מקצועי לא 'מורה למטופל' והוא, תלותי ו'מציית בלי לשאול'...
מטפל מקצועי בעיקר עוזר למטופל לערוך סדר פנימי בתחושות של עצמו, והמטופל יכול להגיע לתובנה שכרגע מתאים לו.... למשל להתרחק...המטפל יעזור לו להבין את מלוא ההשלכות (רווחים ומחירים) של הצעד, יצביע על חלופות שגם הם ייבחנו,
ומתוך שיקול דעת מעמיק תתקבל החלטה. (מניחה שמשפחות רבות יבחרו בשלב כזה לשאול דעת חכם אם יראו צורך).
לפעמים המטופל מגיע להחלטה שהמטפל לא מסכים איתה, אבל מטעמי אתיקה -איש לא ידע עכ כמובן.. כי המטפל האחראי יעדיף בד'כ לזרום עם ההחלטה המוצקה של המטןפל בכדי לבדוק בהמשך איך ניתן למזער נזקים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
תחום המטפלים והמטפלות, היועצים והיועצות - מלא במטפלים ומטפלות לא אחראיים בלשון המעטה.
והבעיה הגדולה שהם עוסקים בנפשות, ולעיתים גורמים לריסוק משפחות כפשוטו.
נוראי לחשוב שמישהי שעברה איזשהו קורס כבר מטפלת ויועצת וכו' וכו'.

כמובן כל זה מבלי להכליל את כל המטפלים/ות!
ובודאי שישנם מקרים בהם המטופל/ת צריכים להיפרד מבן הזוג, או להתרחק מההורים וד"ל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
ראשית, כשראיתי את האשכול עוד לפני
שהיו תגובות
שיערתי שזה סוג אשכול שיינעל
כי לכתוב כזה משפט
בלי לפרט, להבהיר למה הכוונה
קצת מרגיש לי הוצאת כעס על חוויה שהכותב חווה
אבל אין כאן בכלל מה לדון
כי הכותב -כתב משפט כ"כ קצר ומכליל
ולא מפרט על איזה סוג וכמה
וגם בזה -לא ברור מאיזה צד הוא כותב
האם הכוונה לילדים שבועטים בהורים בעידוד, ודגש על בעידוד מטפל
שזה האג'נדה שלו -
קבוע להתנקת מההורים.
או אולי הכותב התכוון לכך שפתאום הבת הנשואה עושה את רצון בעלה
במקום שמפריע לו,
ואולי התכוון שפתאום הילד לא מוכן שיפגעו בו
ורק למד מוגנות.... וד"ל...
ואולי מתכוון...
בקיצור, אני מרגישה שאשכול שנפתח במילים כאלו
כ"כ מתומצתות וקצת מרגישות לי
מלאות אמוציות וכאב
אין כ"כ מה לדון בפורום מפואר שכזה
כי לא יצא כאן כלום (לדעתי)
חוץ וויכוחים שיובילו לסגירת האשכול.
חושבת שטוב יעשה הכותב,
אם יברר את הבעיה שפגש
במקום הנכון והמתאים
ויבדוק אם יש אכן בעיה,
אולי יורו לו לפרסם את המטפלת הבעיתית
ואולי יורו לו ללכת לטיפול כדי לפתור לעצמו את הקושי הזה....
חושבת, שאין כאן המקום לפרט
כי באמת כל מקרה זה שונה לגמרי!!
ואם כבר כזו הזהרה, הייתי מוסיפה
לפותח האשכול שיכתוב גם -
זהירות ממטפלים שמעודדים זלזול במצוות
(קורה אצל מטפל לא מקצועי+חוסר יראת שמיים-זה השילוב...
או אצל מטפל מקצועי המטפל בכפיתיות עפ"י פסקי דין הלכתיים...
שנשמעים לאנשים מסוימים כחוסר יראת שמים..)
וכן על זו הדרך- יש הרבה נושאים להזהיר ממטפלים
קצת מרגיש לי כאן כאב וכעס עצומים
מהמשפטים הקצרים הנ"ל
שלענ"ד, כדאי לכותב לברר עם עצמו
או עם מטפל מוסמך וירא שמים
גילוי נאות: אני מטפלת במקצועי...
המון הצלחה
ובתפילה שד' יוביל אותי ואת כל אחד בדרך הטהורה בבריאות ושמחה
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
כותרת חד צדדית.
הורה עם הפרעת אישיות גבולית עלול להיות בגדר "מניחו והולך לו" ואין כאן מקום לפרט על מצבים ורקעים קשים שמביאים להנחיה שנראית כסתירה לכיבוד הורים.

תכל'ס, כשהכל בהכוונה של גדול בישראל, תלמיד חכם מוסמך- הכל נראה וגם נשמע אחרת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
גם הורה חולה נפש וגם הורה אוטיסט זכאי לכבוד
ה' לא החריג הורים אלו ממצוות כיבוד הורים.
הטיפול אמור לסייע לבנם של אלו להתמודד עם הורות לא שלמה (למעשה אין איש בעולם, כמעט, שזכה לחוויית הורות שלמה, גם אם הוריו מושלמים), לא להתכחש להורה שה' יצר אותו עם יכולות מוגבלות.
השאלה מה נכנס בכיבוד?????
כל גחמה והתפרצות של שליטה ודרישה למשל נכלל בכיבוד הורים?
אין מצוה כזו לשמוע בקול הורה
יש הגדרות ברורות מה זה כבוד ומה זה מורא ומומלץ לעיין בזה
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
משומה יש לי תחושה די קשה שלא מדובר כאן על זריקת עגבניות וביצים על ההורים
יש הורים שאם מציבים להם גבול - זה אי כבוד וזילזול
יש גם הורים שאם יציעו את דעתם והילדון בן ה40 יחליט לנהוג אחרת - זה זילזול
איכשהו אני נוטה להאמין ששום מטפלת לא מעודדת "זילזול ואי כבוד" במובן שמתפרש לאנשים בריאים
אנשים בדוגמאות כמו שכתבתי אכן זכאים למלוא הכבוד בצורה שבה אנשים בריאים רואים את זה וקצת יותר
אבל כבוד חולני זה כבר סיפור אחר ולכן כתבתי ואמרתי: אם אין פירוט אשכול כזה יכול וד"ל.
לצערינו כן יש שיטות שנוטות לתת מקום וכבוד לצורך האדם באשר הוא, כי כך הוא מרגיש שהוא רוצה אבל התורה מצווה אחרת לפעמים.
זה דקויות שצריכות בירור ודיוק
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
אני פתחתי את האשכול כי ראיתי/שמעתי כל מיני מקרים מזעזעים של הצקות להורים וכד'
ואפילו שמעתי שהלכו לשאול רב ולא ספרו לו את הכול וכך קיבלו פסק (לאחר שסוף סוף הרב שמע את הצד השני הוא מאוד כעס על צורת ההתנהלות...)

במקרה זה המטפלת בהתחלה לא הסכימה לשמוע את הנפגעים - ואח"כ נסתה לגרום למטופלים ובני זוגם להפסיק אך המשיכה למרות שלא הקשיבו לה כי נראה שרצת כסף!!!

וגם הפוגעים ניסו לאסוף עוד אחים ואחיות ובני זוגם לתהליך - עד שהם התפכחו ועזבו את הפוגעים

לא נראה שהפוגעים כ"כ מרוצים ממה שהתפתח - הם גם רצו לשלוט על המשפחה - כך נראה....
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
לא נראה לי בריא לילד שהוא ירגיש שההורים שלו נוראיים - כי הרי הם חלק מהזהות שלו

יש קבוצה של מטפלות חרדיות שגרמו לנושא זה לעלות למשל בעיתון קטיפה

וחוץ מזה - מצוות כיבוד הורים היא לא קלה ושמעתי פעם מרבנית בהנחיית הורים שלא חייבים לאהוב את ההורים אך חייבים לכבדם!!!

שנים טיפול פסיכולוגי היה נחשב "טרף" בגלל שיש שם דברים שהם בהחלט נגד התורה - ואינני מקנאה במטפל שעבד ח"ו בטיפול כזה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

אשמח לחוות דעתכם, אני לא הכותבת!

פרק א


איילת הכירה כל סלע וכל חורבה באתר החפירות שבו שהתה שעות רבות, כחלק בלתי נפרד מלימודיה האקדמיים. גילוי תרבות יהודית עתיקה מצא משכן רגשי עמוק בנפשה, עד כי ידעה לאתר בעיניים עצומות היכן מקומה של כל אבן. היא מעולם לא התחרטה על המקצוע שבחרה. היסטוריה ותולדות עם ישראל שאבו אותה כליל ונתנו לה תעצומות נפש להתחבר אל עמה, אל היהדות. בשיחותיה הרבות עם חברותיה לספסל הלימודים הייתה שואלת בתום לב: אנו יהודים כבר אלפי שנים ולא מעניין אתכן מה השורש, מאיפה צמחתן? אבל אז הייתה נתקלת במשיכת כתף ובחוסר עניין. מה זה קשור אלינו? ומה יצא לי מהיהדות או מההיסטוריה?

מה מאוד הופתעה לגלות שמכל חברי הקבוצה במגמה שהתמחתה בה, לא הרבה התרגשו כמוה. כל ממצא שהתגלה בחפירות התקבל בשריקת התפעלות ממנה ומהפרופסור. מלבדם נכחו עוד שני סטודנטים שוחרי היסטוריה שהתמגנטו לכל בליל השברים והמטבעות העתיקים שפרצו מרגבי האדמה. לימודיה האקדמיים לא הלחיצו אותה בכלל אלא היו ריפוי בעיסוק בשבילה. ימי החופשה, הניתנים לסטודנטים לנקות ראש ולעסוק בתחביבים נוספים, לא הוציאו ממנה אנחת רווחה. נפשה הוליכה אותה אל ההיסטוריה הנלמדת כתחביב מהנה.

בשיעורי תאוריה בלעה בצמא כל מילה שיצאה מפיו של המרצה דיקמן. הוא העניק לכל צבא מאזיניו שיעור מרתק על ימי עם ישראל לפני הספירה. איילת אהבה במיוחד את הסבריו המרתקים לכל מה שנגלה עד כה באתר החפירות. היא אהבה את אדמת הקודש שטומנת בחובה כל כך הרבה גילויים שמגרים את המחשבה ומקשרים את ליבה ללבבות הקדומים.

כמו תמיד אהבה להעלות את הנושאים האחרונים שנלמדו, להקשות וליישב בינה לבין עצמה מה היה ואיך נראו מלחמות היהודים בזמן בית שני, ומדוע כך היה אמור להתרחש. חברותיה לספסל גיחכו על שהעלתה סברות והקשתה על דברי המרצה. היא לא הרפתה עד אשר התיישבו התשובות במוחה.

"הורדוס הגיע למלכות בדרך תככים. הוא נקרא מלך יהודי אך לא היה מזרע ישראל. בניו היו יהודים כי נולדו ממרים היהודייה, שהייתה מזרע החשמונאים". כך הפליג דיקמן בתיאוריו, והניח על השולחן את מבנה הזכוכית שבו שברי חרסים ומטבעות. תפקיד הסטודנטים היה לשחזר ולפענח את המוצגים והאותיות.

דיקמן, שהרצה כבר כמעט שעתיים, חש בעיניהם המעורפלות של חניכיו והבין שהחומר עמוס וכבד, ואולי ארוך מדי לפעם אחת. הוא הביט בחטף בשעונו והתנצל שנסחף לתוך ההפסקה. הסטודנטים שפיהקו בשעמום ניעורו לפתע ובלעו ברצון את דקות החסד לריענון.

רק זוג עיניים אחד הביע אכזבה.

דיקמן הכיר היטב את קהל מאזיניו וידע אל נכון מי מחובר לחומר מנשמתו ומי כפוהו הוריו. מי יישאר ומי ינשור וימצא את מקומו לבסוף בהוראה או במנהל עסקים. הוא חייך בהחזירו את ניירותיו לתיקו, כשראה מזווית עינו את איילת ניגשת וכבר עומדת מולו, וידע ששוב תלבן איתו את החלקים שלא התיישבו במוחה. איזו ילדה תמימה. גם פרופסורים לא יודעים הכול. מדוע רק היא לא מקבלת הכול כמו שהוא?

"סליחה, רציתי לשאול אם אוכל לקחת את המטבע הזה ולהחזירו מחר. פשוט תכננתי היום לבקר באתר החפירות ואולי אמצא את חצי העיגול השני. אוכל לפענח מה כתוב".

"מצטער. אני לא רשאי לעשות זאת. את יודעת שממצא שנמצא שייך למערכת המחקר. מקומו במעבדה".

"אבל זה לצורך לימוד?"

"אני יודע שאת תלמידה מצטיינת, ואת היחידה שאוכל לסמוך שתעשה במטבע שימוש שלשמו הוא קיים".

לפתע נמלך בדעתו והושיט לה את מבוקשה. "במחשבה שנייה, אולי דווקא את עוד תעלי את רמת הפקולטה. קחי אותו איתך".

בדרך חזור הייתה שבעת רצון. הוא סומך עליה. היא לא תאכזב אותו.

>>>>

הרכב החדש מדגם יונדאי שקנה לה אביה החליק בקלות על הכביש. רק כעת חשה ברעב המכרסם במעיה. מדוע לא קנתה משהו בקפטריה כמו כולם? היא שוכחת מצרכיה הגופניים. מדוע היא כל כך משונה שלא מוצאת עניין בשיחות ההבל? מדוע רק אותה לא מעניין איזה מופע עלה לאחרונה? אולי היא צריכה לעגל פינות ולהיות כמו כולם? היא עוד תברר זאת.

רק כעת שמה ליבה למכשיר הנייד שהיה שעות רבות במצב רטט. מסתבר שמעיין חיפשה אותה וחייגה מספר פעמים. היא כבר מכירה אותה ויודעת בדיוק מה יש לה לספר, דווקא לכן לא מיהרה לחזור אליה. אוף, שתרד ממני כבר. היא לא מבינה שאני אחרת ולא מוכנה להתבשל בדרך שבחרה. נכון שהיינו חברות שנים רבות ביסודי ובתיכון וידענו הכול זו על זו, אבל ברגע שנשטף מוחה של מעיין וחזרה בתשובה, היא הפכה לבן אדם אחר, ממש לא מוכר. היא מנסה בכל דרך למצוא פרצה ולהעביר לי את האור. די כבר, מעיין, אם נפלת ברשת החרדית, תיהני. אני מסתדרת עם היהדות שלי נפלא. היה לנו נהדר ביחד. שוב ושוב הרהרה בכל השיחות שניהלה עם חברתה אך נוכחה שאין תקווה להבנה. נשארה רק גחלת הקשר הנפשי הנטועה עמוק מדי בלב.

*******

כמה ימים לאחר מכן.

"אתמול מנהל המדרשייה הציע לי שידוך", פלטה מעיין ולא ידעה שהטילה פצצה נוספת על זו שהנחיתה בידיעה שחזרה בתשובה.

"באמת?" קראה איילת והביטה אל חברתה היושבת לצידה בקדמת הרכב. מעיין לא סיימה להפתיע אותה.

"הוא נראה די מתאים. גם לו יש רקע כשלי. חוזר בתשובה ושואף לרוחניות".

"את רוצה להגיד לי שנראה אותך בעוד חמש שנים נשרכת עם עדה של ילדים, מחתלת, רודפת, מבשלת ורצה אחר זאטוטים קטנים, ואחרי הכול משרתת את בעלך שלא עושה דבר מלבד לימוד תורה???"

"הלוואי ואזכה לכך. ואם היית זוכה לאור האמונה, היית אומרת את אותן מילים רק בפנים מאירות ולא במנגינה לועגת ונדכאת".

איילת הביטה על צדודית חברתה היושבת לצידה, ולא עיכלה מה ששמעה. איזו שטיפת מוח. האם זו מעיין הריאלית, המפוכחת והנאורה שנאומיה חוצבי הלהבות היו תמיד נגד כל מה שמסמל דת וחרדים? מישהו פה משוגע, ואולי זו היא עצמה. זו הפעם המי יודע כמה שהיא מתחרטת על קלות דעתה להצטרף לשבת רווקות. מדוע היא לא יכולה להגיד לא? אם מדובר במעיין, העניינים מסתבכים. היא תמיד יודעת לפרוט על מיתר חבוי ונסתר, משכנעת בדרך חכמה. די, צריך לפרום את החוטים האחרונים של החברות הזו. היא עלולה להחזיר אותי בתשובה. האם זו אני שנוסעת במכוניתי לבני ברק עם מעיין כדי לטעום את טעם גן העדן שמעיין רוצה להטעימני?

"איילת, זה לא מה שאת חושבת. באות לשם בנות כמוך. בסך הכול תכירי מקרוב את המקום שממנו את רוצה להתרחק. זה רק עד מוצאי שבת".

הן הגיעו לכתובת האכסניה מוקדם מהרגיל אך כבר בשעות הקרובות המתח ירד. הגיעו בנות מתחזקות וחילוניות. איילת הביטה ונרגעה. היא כבר תמצא פה מישהי כלבבה כדי לבנות חומת מגן ולבצר אותה מפני רוחות פנטיות.

***********

איילת הרגישה עצמה טיפשה למדי. חבל שלא עשתה שיעורי בית. היא בהחלט חשה לחוצה אל הקיר. זו הייתה ההרגשה לאחר הרצאה מרתקת במחשבת ישראל מפי הרב רוט בשבת אחר הצהריים, בעודן נתונות תחת הרושם של שביתה מלאה מכל חולין שהוא, לאחר שכל זוג בנות התארח לסעודה אצל משפחות מארחות. רובן ככולן סיפרו בעיניים בורקות שהרושם היה אדיר ולמה, למען השם, דבר כה נהדר נמנע מהן. למישהו במערכת שבה הם גדלו הייתה מגמה להסתיר את האמת. למה?

איילת חשה שמשהו חזק ממנה חרש סדקים בחומת ההגנה שבנתה. התאוריה הברורה לה מימי ילדותה להיות יהודי חופשי בארצנו ללא כבלי הדת, זקוקה בדחיפות לביצורים איתנים מהראשונים. היא לא תיכנע במהרה. היא מבינה בשטיפת מוח. היא מבינה בהיסטוריה ואפילו התווכחה עם הרב שניסה להסביר שבכל הדורות יהודים היו שומרי תורה ומצוות, ורק ב־200 השנים האחרונות הומצא היהודי החדש, יהודי של חולין. ההיסטוריה הוכיחה שאולי קם עם חדש, אבל יהודי הוא כבר לא, מלבד שרידי מסורת שעוד קושרים אותו בחוט דקיק לשמו היהודי, אבל גם הנותר ייטמע בין העמים ויתנתק בעוד דור. חוק טבע הוא שליבת היהדות, שהיא חיי תורה ואמונה, היא היחידה שהוכיחה את קיום שרשרת הדורות לאלפי שנים.

הדברים הקפיצו אותה עד כי לא נתנה לו לסיים משפט ונכנסה לתוך דבריו. "אבל עובדה שלפני אלפיים שנה היו דתיים וחילונים, שאז נקראו פרושים וצדוקים, ואפילו מגזר של יהודי ביניים. איך זה מתיישב עם הדברים שהשמעת? במקרה אני עוסקת בארכאולוגיה ואני רואה במו עיניי ממצאים המאשרים את דבריי".

"הוא שאמרתי. כל אלה שהיו יהודים שלמים אבל אט אט זלזלו בחובתם לשמור תורה ומצוות, בסוף התהליך נהיו חילונים ודור אחד אחריהם כבר נטמעו באומות. כך יצא ממילא שתוך זמן קצר כבר לא ניכר שהם היו אי פעם יהודים".

"איך אתה יכול לבטל אותם? הם היו אחוז גבוה".

"משך אלפי שנה היו יחידים ולפעמים קבוצות שחיפשו דרך חדשה בגלל אינטרסים צרים ואנוכיים, אך בוודאי לא מתוך אידאולוגיה. כל רפורמה חדשה ביהדות קמה מתוך רצון לברוח ממנה. מבחן התוצאה הוא דור ההמשך, שבעט בשקר והרחיק לכת להמרת דת או לחלופין לדרך המסורה מדור לדור, למי שחיפש את האמת".

בשלב זה לא היו לה תשובות, אבל ברור שיש. אולי היא לא יודעת אותן, אבל איך הוא מסביר את המדינה המתקדמת ביותר במזרח התיכון שקמה בזכות היהודים החילוניים? האם היהודים החרדים בנו או התנגדו לציונות? היא חייבת תשובות קודם כול לעצמה כדי ללכת בראש מורם.

במוצאי שבת, עת נפרדה מחברתה מעיין, נשאלה על ידה: "את כועסת ששכנעתי אותך לבוא?"

"את לא תרצי לשמוע את האמת".

"אני יודעת שאת בטוחה שעשו לי שטיפת מוח, אבל לי היה חשוב שלפחות כעת את יודעת שיהדות היא משהו עמוק ורחב יותר. הרבה יותר מלזרוק אבנים בשבת ולצאת להפגנות בעד סגירת כבישים".

"קשה לי לסתור את דברייך, אבל את יודעת שאני לא נשארת חייבת. בתקופה הקרובה אמצא תשובה ברורה ליהדות החילונית, ואז אפרוס אותה לפני הרב רוט. אני חושבת שזה מחדל של היהדות החילונית שלא השכילה לחבר משהו מסודר, כמו משנה סדורה של היהדות המתקדמת".

"אין חיה כזאת".

"אני לא יהודייה בעינייך? הורי והורייך, הסבים והסבתות? אני קשורה לאדמה הזו יותר ממך. את הולכת לגדל ילדים. איזה דבר יהודי יש בזה? אני חוקרת את היהדות. אני לא חושבת שהידיים שמדפדפות דפי גמרא יהודיות יותר מידיים שמקלפות את ההיסטוריה וחול גולש מבין אצבעותיהן".

"בואי נעצור כאן. אני אוהבת אותך ולא רוצה לגלוש למריבות. נישאר חברות. אני לא רוצה לקחת לך את זכות הבחירה".

היא תקעה את מפתחות הרכב. לפתע נשר על רצפת הרכב חצי מטבע שהאיר באור מוזר.

"מה זה?"

"שום דבר", ענתה איילת. "חלק ממה שטמון באדמה. הוא שייך לתקופת הורדוס. אני לומדת על התקופה".

מעיין מיששה את חצי המטבע הקדום והתאמצה להבין את הכתב המקוטע. "מעניין, הוא נראה כמו שמות קודש או משהו בקבלה".

"אני אמורה לצאת לשטח ולמצוא את החצי השני".

"שמת לב שיש לו אור מוזר? אולי אם תשלימי אותו הוא יהיה שלם. אולי צירופי המילים אולי זה... לא יודעת... מי יודע איזה כוח יש לו".

"אל תיסחפי. יאללה, ביי, להתראות".

"איילת, תשמרי על עצמך". את המשפט הזה איילת כבר לא שמעה. היא טסה במכוניתה. מעיין מצמצה בעיניה בגלל ההדף שנפלט. היא לא ידעה להסביר אבל תחושת בטן חזקה שידרה לה: איילת בסכנה, התפללי עליה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה