חישוב נפח GB בזיכרון בפועל.

  • הוסף לסימניות
  • #1
ב"ה

אשמח לדעת כמה זה בפועל 500 GB של דיסק קשיח?
והאם יש בכלל דרך לחשב את זה כל פעם?
לדוגמא אונקי של 16 GB זה בפועל בערך 14.5 GB כי חלק הולך על המערכת עצמה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
כי חלק הולך על המערכת עצמה.
אין דבר כזה

החישוב הוא מאד פשוט
כל היצרניות של המדיות השונות מחשבות KB ל 1,000 B
כל 1,000 KB הוא 1 MB
וכן הלאה
הסדר הוא כך
B
KB
MB
GB
וכן הלאה

בחישוב של המחשב החישוב נעשה ב1024 דהיינו כל 1024B שוה 1 KB או ליתר דיוק 1 KiB
הסדר הוא כך
B
KiB
MiB
GiB
וכן הלאה

אז לעצם השאלה
500GB הוא בדיוק 500GB
אא"כ אתה רוצה לדעת כמה GiB הוא
אז אתה פשוט יכול לחשב לבד

לחילופין תשאל את ר' גוגל כדלהלן
convert 500GB to GiB
ותקבל את התוצאה


KB VS KiB.png
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #4
עכשיו ראיתי שיש לזה חישוב פשוט:
מספר הGB כפול 0.93.=GiB .
לדוגמא: באונקי של 16GB המחשב יציג את זה כ 14.88
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

שלום לכולם,

לפני שאגש לשאלה ולהתלבטות שלי, אפתח בשיתוף קצר וגילוי נאות.

בתקופה האחרונה פיתחתי
מערכת לניהול תקציב דרך האינטרנט, מערכת שמטרתה לעשות סדר בכל התחום של ניהול פיננסי ותקציב משפחתי. ברוך השם המערכת באוויר ומשתפרת כל הזמן, ויש לה כבר מעל 1000 משתמשים.

מתוך הודעות שקיבלתי ממשתמשים בפרטי, זיהיתי אתגר משמעותי שחוזר על עצמו. לפני שאני נכנס לפיתוח ארוך ומורכב, חשוב לי מאוד לשמוע את דעתכם הכנה ולקבל ביקורת אמיתית כדי לדעת אם הכיוון בכלל רלוונטי.

האתגר שעלה וחזר - יש המון הוצאות והכנסות במזומן / לגמ״חים או למקומות שלא באשראי ולכן מאוד קשה לעקוב אחריהם ולזכור הכל. קניות במזומן, הלוואות מחברים, החזרים לגמ"חים, הקפות במכולת ועוד. רובנו לא תמיד זוכרים להקליד את הנתונים האלו בלילה מול המחשב, והם פשוט הולכים לאיבוד ומשבשים את הרישום של התקציב.

הרעיון לפתרון שאני שוקל לפתח - הפעלה של המערכת דרך קו טלפון (מותאם לחלוטין למכשירים כשרים). במקום לחכות לערב ולהקליד במרוכז באתר, פשוט מתקשרים לקו המערכת בסוף הקנייה או ההעברה, ואומרים משפט פשוט בשפה טבעית. לדוגמה:
  • "החזרתי 500 ש"ח לחבר מהלוואה שלקחתי ממנו"
  • "קניתי במזומן אוכל בסופר ב-120 שקלים"
המערכת תדע להבין את המשפט, לזהות את הסכום ואת הקטגוריה, לעדכן אוטומטית את יתרת התקציב שלכם באתר שבניתי ולהקטין את יתרת החוב לגמ"ח הספציפי.

ההתלבטות שלי (וכאן אשמח ממש לכנות שלכם):
  1. האם זה פותר לכם כאב אמיתי? האם חוסר השליטה בזמן אמת על הקפות, מזומן וגמ"חים הוא משהו שבאמת מקשה עליכם כיום בניהול התקציב?
  2. מבחן השימוש בשטח: האם בפועל הייתם מתקשרים לקו כזה פעמיים שלוש בשבוע כדי לעדכן הוצאה או החזר, או שהייתם מעדיפים לחכות ולהקליד במרוכז באתר פעם בחודש/שבוע?
  3. שאלת התמחור: מכיוון שהפעלת קו חכם כזה עם זיהוי קול מחייבת אותנו בעלויות שרתים ותקשורת גבוהות, האם זה פיצ'ר שהייתם מוכנים לשלם עליו סכום חודשי סמלי (כמנוי פרימיום), או שזה נחמד - אבל לא שווה לכם תשלום נוסף?
אשמח לכל הארה, ביקורת בונה (גם קשוחה תתקבל בברכה!) או תובנה מניסיון החיים שלכם.

תודה רבה מראש לכל המגיבים!

נ.ב - הפרסום של המערכת בפורום מאושרת עם המנהלים. צילום מסך 2026-02-18 ב-12.28.51.png
כולנו חונכנו והוחכמנו שההשקעה הנכונה היא השקעה פאסיבית, לטווח ארוך, במדד מפוזר כמה שיותר, ותשואת העבר שלו מרשימה.
כמובן שהדברים האלו נכונים ולא ניתנים לפקפוק, והדיונים וההשוואות שבעיקר תופסים הם מסביב למדד הs&p 500 , או המדד העולמי, או שילוב מסוים של הנאסד"ק וכדו'.
והסיבות העיקריות ידועות, שלא שייך לתזמן את השוק, וסוחר אקטיבי במניות חשוף מאוד להפסיד מירידות, וכמו שאפשר הרוויח אפשר גם ליפול בדיוק במניות שיצללו למטה, וכן השקעה במניות ולא במדדים לוקח הרבה יותר זמן עד שמתקנים ירידות וכו' וכו'.
מה שרציתי לדון זה שאין לשכוח שגם במדדים הנ"ל הם גם מדדים מסוכנים שחווים גם שנים של ירידות ושל מיתון, וכמו"כ הפיזור הרחב כמה שזה נותן הגנה מנפילה של חברות מסוימות, לעומת זאת זה גם מכריח להיות חשוף גם למניות ל חברות שפחות מרוויחות ומרסנות את הרווחים, והאחוז הממוצע שמקובל לחשב זה כ10% בשנה כשההשקעה היא לטווח ארוך (כמובן שזה נהדר).
השאלה היא האם אפשר למצוא מדדים שמרוויחים הרבה יותר אחוזים בממוצע, ואולי גם חווים פחות ירידות, ואם אפשר לעשות רשימה של כמות מדדים כאלו אפשר ליצור תרכובת למדדים שמנצחים את השוק (דוגמאות להלן), וכך יצא שלכאו' אין יותר סיכון במהלך כזה (חוץ מכך שנגיע בין 80 100 חברות ולא ל500, ועדיין לא נראה לי סיכון כ"כ גבוה שייפלו הרבה חברות ובכל מקרה כמו בכל מדד כשחברה יוצאת היא מתקנת את עצמה מהחברות האחרות שמרוויחות מכך שזה הרי הנקודה של מדד, לדוגמא אם יש בנק שפושט רגל, כשאתה במדד הבנקים הבנקים האחרים הם המרוויחות מכך, וכן יכנס בנק אחר במקומה).
כמובן שאין הכוונה במדד שבדיוק בשנה זו עשה 100% אלא בבדיקה של תשואות העבר כמה שיותר שנים שאפשר.
לדוגמא: אם ניקח את מדד חברות הביטוח חוץ מכך שב12 חודשים האחרונים היא עשתה 208%, ב5 שנים האחרונות היא עשתה 491% ומתוך החמש שנים שנה אחת היא היתה בירידה של 16% שזה בערך 60 - 70 אחוז בממוצע.
מדד הבנקים של ה5 הגדולות חוץ ממה שעשתה ב12 חודשים האחרונות, 86% בחמש שנים האחרונות היא עשתה 307% ורק בשנה אחת היא היתה בירידה של 4%.
מדד ה7 המופלאות עשתה ב9 שנים האחרונות ממוצע של 70% - 80%, ורק בשנה אחת היתה בירידה של 45% (אמנם כאן הירידה יותר חדה אבל הרווחים יותר גדולים עכ"פ אפשר מדדים כאלו לא לצרף).
וכך אם יהיה לנו רשימה של 10 - 15 מדדים מנצחים מכמה סקטורים הסיכון כאן הוא לכאורה פחות ממדדים המקובלים והרווחים כאן הם הרבה יותר.
ואם נדבר למעשה יש מדדים שיש קרנות סל שעוקבות אחריהם, ויש מדדים שנצטרך להרכיב אותם לבד ע"י קניית המניות בנפרד (למשל במשקל שווה), וכמובן יש את שאלת הכשרות שכך אם חבר האחת או שתים אינם מאושרות ע"י מערכת הכשרות נאלץ להוציאם מהרשימה.
אשמח לשמוע את דעת חכמי הפורום, ואם יש חכמים שבענין לבנות רשימה של מדדים כאלו.
הגלגול שמשאיר את מור מאחור במרוץ הישראלי לביטקוין

המוסדיים הישראליים השיקו השנה קרנות מחקות על המטבע הדיגיטלי הלוהט. חמש משש הקרנות נוקטות אסטרטגיה דומה — השקעה בקרנות סל אמריקאיות שעוקבות ישירות אחר מחיר הביטקוין. מנגד, הקרן של מור מתחקה אחרי מדד שעוקב אחרי חוזים עתידיים על הביטקוין, שאותם יש לקנות מחדש בכל חודש. אלא שהחוזים האלו מתייקרים מדי חודש, וכך הקרן של מור הציגה תשואת חסר של 3% מתחילת השנה בהשוואה לממוצע של הקרנות הישראליות האחרות

כלכליסט

מאז ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב בסוף 2024,
הביטקוין שוב לוהט והפך לאחד מאפיקי ההשקעה המסוקסים והפופולריים בעולם. מתחילת השנה הנוכחית גם הציבור הרחב בישראל יכול להיחשף בקלות לביטקוין, בלי ארנק דיגיטלי והצפנות מורכבות, דרך שש קרנות מחקות שהנפיקו מוסדיים ישראליים שעוקבות אחר שער הביטקוין. אלא שאחת הקרנות, זו של בית ההשקעות מור, מפגרת אחרי כל היתר, ובצורה משמעותית. למה? בגלל השיטה שבה היא בחרה לפעול, שצפויה להותיר אותה מאחור גם בעתיד, מה שיעלה למשקיעים בה הרבה כסף.

כאמור, בתחילת השנה החלו להיסחר באחוזת בית שש קרנות שעוקבות אחר שער הביטקוין. הקרנות האלו מנהלות כ־160 מיליון שקל של הציבור. לכל הקרנות האלו יש מכנה משותף אחד: אף אחת מהן לא מחזיקה בביטקוין באופן ישיר. חמש מתוכן מנוהלות באמצעות השקעה בקרנות סל אמריקאיות על הביטקוין, ולכן הן סופגות את דמי הניהול של אותן קרנות, בנוסף לדמי הניהול שהן עצמן גובות. הקרן השישית, זו של מור (מור מחקה S&P Bitcoin), נוקטת גישה שונה. היא משקיעה בעיקר בחוזים עתידיים על הביטקוין, שנסחרים בבורסת CME, בורסת המסחר באופציות של שיקגו, שהיא הגדולה מסוגה בעולם. הבחירה הזו הובילה לכך שמתחילת השנה התשואה של הקרן של מור פיגרה ב־3% בהשוואה לממוצע התשואה של חמש הקרנות האחרות. להערכתנו, הפער הזה צפוי להישמר גם בעתיד.

משקיעים רבים בוחרים בהשקעה בקרן מחקה מתוך רצון ליהנות מתשואה הדומה למדד הייחוס, אך מתעלמים מפרטים חשובים דוגמת אופן ההשקעה של הקרן, העלויות הנלוות ודמי הניהול בפועל. כל אלו עלולים להשפיע מהותית על התשואה שהמשקיע מקבל בסופו של דבר. ובמקרה של הקרנות הישראליות שעוקבות אחר הביטקוין, האותיות הקטנות עושות את כל ההבדל.

שיטות שונות, תוצאות שונות

שש הקרנות המחקות הישראליות מבוססות על ארבעה מדדי ייחוס שונים. שלושה מהמדדים עוקבים אחרי מחיר הביטקוין, וההבדל ביניהם נובע מזהות הגוף שעורך את המדד (CME, S&P ו־Index), ממקורות הנתונים שמשמשים לחישוב המדד ומהמאפיינים הטכניים שלו. אולם בפועל, ההבדלים בין המדדים אינם מהותיים. הקרן של מור חריגה גם בהיבט הזה. היא עוקבת אחר מדד בשם S&P Bitcoin Futures Daily Roll. המדד הזה אינו עוקב אחרי מחיר הביטקוין עצמו, אלא אחר תשואת ההשקעה בחוזים העתידיים על הביטקוין. כתוצאה מכך, התשואה שלו שונה באופן מהותי משל המדדים שמבוססים על מחיר הביטקוין באופן ישיר, וזאת בעיקר בשל עלויות הגלגול הכרוכות בניהול פוזיציה באמצעות חוזים עתידיים.

כאמור, עיקר ההשקעה של הקרן המחקה של מור על הביטקוין מתבצעת באמצעות רכישת חוזים עתידיים על הביטקוין בבורסת CME. חוזה עתידי הוא הסכם פיננסי שבו שני הצדדים מתחייבים להעברת תשלומים לפי השינוי במחירו של נכס בסיס כזה או אחר, ובמקרה הזה ביטקוין, במועד עתידי קבוע. ההשקעה בחוזים עתידיים אינה דורשת כסף, למעט העמדת ביטחונות, ולכן מרבית כספי המשקיעים בקרן מושקעים בפיקדון נושא ריבית. מכיוון שחוזי הביטקוין בבורסת CME פוקעים מדי חודש, הקרן של מור נדרשת לגלגל את הפוזיציות שלה באופן שוטף. כלומר, למכור חוזים שפוקעים החודש ולרכוש חוזים לחודש הבא. ההליך הזה נעשה בדרך כלל באופן מדורג על פני החודש, על ידי רכישת חוזים חדשים ומכירת חוזים קיימים מדי יום מסחר. הבעיה המרכזית של הקרן נעוצה בכך שהחוזים העתידיים על הביטקוין לחודש הבא נסחרים, בממוצע, במחיר גבוה בכ־0.7%—0.8% מהחוזים לחודש הנוכחי. כלומר, בכל חודש הקרן מוכרת חוזים זולים וקונה חוזים יקרים יותר, מה שמייצר הפסד עקבי של כ־9%—10%. הריבית על הכספים בפיקדון מקזזת חלק מההפסד. מכיוון שהריבית עומדת על כ־4.5% בשנה, עלות הניהול בפועל של הקרן מסתכמת ב־4.5%—5.5% בשנה, ומובילה לשחיקת התשואה של המשקיעים. נתון זה עולה בקנה אחד עם תשואת החסר בפועל של הקרן של מור בהשוואה לממוצע של הקרנות האחרות, 3% בתוך שבעה חודשים בלבד. מכיוון שהפער בין החוזים נותר יציב יחסית, סביר להניח שתשואת החסר של הקרן של מור תימשך גם בעתיד.



חשוב לציין כי הבעיה אינה ייחודית למור או לקרנות ישראליות. כך, קרן הסל האמריקאית BITO של חברת ProShares, שמנהלת כ־2.7 מיליארד דולר, פועלת באותה שיטה, וגם היא הניבה תשואת חסר של 3% לעומת קרנות אמריקאיות שמשקיעות ישירות בביטקוין. כמו כן, ראוי לציין כי הבעיה המדוברת אינה קיימת ביחס לקרנות שעוקבות אחר רוב מדדי המניות. זאת משום שבמקרים האלו תמחור החוזים העתידיים בין מועדי הפקיעה השונים משקף לרוב את שיעור הריבית במשק, כך שאין פער מהותי בין עלות הגלגול של החוזה לריבית על הפיקדון. לכן ניהול קרנות סל על מדדים כמו S&P 500 באמצעות חוזים עתידיים צפוי להניב תשואה דומה לזו של קרן המחזיקה ישירות במניות המרכיבות את המדד.

מנגד, הפער בין מחירי החוזים העתידיים לחודש הבא לבין אלו של החודש הנוכחי משפיע באופן מהותי גם על התשואה של קרנות סל שעוקבות אחר סחורות כמו נפט, גז ותבואות, וכן אחר מדדים תנודתיים דוגמת מדד הפחד (Vix). בשל כך, התשואה של קרנות אלו עשויה להיות שונה באופן משמעותי מהשינוי במחיר נכס הבסיס שעליו הן מבוססות. כך, משקיע שרוכש קרן סל על הנפט לא יכול לצפות בהכרח לתשואה שתשקף את השינוי במחיר הנפט בפועל. עם זאת, יש לבצע הבחנה חשובה – בעוד קרן סל על חוזים עתידיים על הביטקוין תניב כמעט בוודאות תשואת חסר בהשוואה לקרן שמשקיעה ישירות במטבע הדיגיטלי, הרי שבמרבית קרנות הסל המבוססות על חוזים עתידיים על סחורות, לא ניתן לדעת מראש אם תשואת הקרן תהיה גבוהה או נמוכה מהשינוי במחיר הסחורה. התוצאה תלויה במבנה עקום החוזים ובשינויים בשוק לאורך זמן.

איילון בית השקעות גובה את דמי הניהול הגבוהים ביותר

חמש הקרנות המחקות הנוספות של המוסדיים הישראליים מחזיקות בעיקר בעשר קרנות סל שמשקיעות ישירות בביטקוין. למעשה, כל חמש הקרנות מחזיקות באותן עשר קרנות סל, כאשר ההחזקה בכל אחת מהן מוגבלת לעד 10%, בהתאם להגבלות רגולציה ולמדיניות הפיזור. למרות הדמיון הרב באופן הניהול, קיימים פערים של כמעט 1% בתשואות מתחילת השנה בין הקרן המובילה לקרן בעלת התשואה הנמוכה ביותר (להוציא את מור). לשוני הזה יש כמה הסברים, כשהבולט והפשוט ביותר הוא גובה דמי הניהול. כך, הקרן של איילון בית השקעות גובה דמי ניהול של 0.65% בתוספת דמי נאמנות של 0.03%, בעוד יתר הקרנות גובות דמי ניהול של 0.2% ודמי נאמנות של 0.02%—0.03%. כלומר, המשקיע בקרן של איילון בית השקעות משלם 0.45% יותר בשנה עבור ניהול דומה עד זהה לשל הקרנות האחרות.

הסיבה השנייה היא השימוש של חלק מהקרנות הישראליות בקרן סל אמריקאית נוספת לצורך ניהול הפוזיציה - קרן הסל BITO, שפועלת במתכונת דומה לשל מור ומתבססת על חוזים עתידיים ולא על החזקה ישירה, ושלכן גם היא הציגה תשואת חסר בהשוואה למתחרות השנה. נכון לסוף אפריל, 8.76% מנכסי הקרן של איילון בית השקעות – שהציגה את התשואה הנמוכה ביותר מבין הקרנות הישראליות בנטרול הקרן של מור – מושקעים בקרן BITO, וכך גם 4.99% מנכסי הקרן של IBI ו־2.3% מנכסי הקרן של מגדל שוקי הון. במאי איילון בית השקעות סגרה את הפוזיציה בקרן הזו, ואילו הקרן של קסם פתחה פוזיציה בשיעור של 3.87% מנכסי הקרן. ההחזקה בקרן הזו פוגעת בתשואת הקרנות הישראליות.

בנוסף, חלק מקרנות הסל הזרות שבהן משקיעות קרנות הביטקוין הישראליות מאופיינות בנזילות נמוכה יחסית. כתוצאה מכך, יצירת פוזיציה משמעותית באותן קרנות עלולה להיות יקרה, הן מבחינת עלויות המסחר והן מבחינת השפעה על מחיר השוק.

תופעה ללא רציונל כלכלי

תופעת הביטקוין מהווה את אחת החידות הכלכליות הגדולות של העידן המודרני. מרבית השימוש במטבע נעשית מתוך תקווה לעליית ערך – כלומר, כהשקעה ספקולטיבית – בעוד השימוש בו כאמצעי תשלום נותר מוגבל. חרף זאת, כשהמחיר של הביטקוין הגיע ל־120 אלף דולר החודש, שווי השוק הכולל של הביטקוין הגיע ל־2.4 טריליון דולר. זה סכום שקשה להסביר אותו במונחים כלכליים רגילים של תועלת, שימוש או ערך פונדמנטלי שנובע מהמטבע עצמו.

לגורמים רבים יש אינטרס לשמור על ערך המטבע הדיגיטלי גבוה. טראמפ, למשל, שצבר הון אישי עצום באמצעות הנפקת מטבע דיגיטלי על שמו ועל שם אשתו מלניה, תומך במטבע. ענקית ההשקעות בלאקרוק, מנהלת הנכסים הגדולה בעולם, גוזרת קופון עצום מניהול קרן הסל הגדולה בתחום – IBIT, שמנהלת כ־87 מיליארד דולר וגובה דמי ניהול של 0.25%, מה שמייצר לבלאקרוק זרם הכנסות של מעל 200 מיליון דולר בשנה. מדובר על עמלה גבוהה משמעותית משל שלוש קרנות הסל הגדולות בעולם שעוקבת אחר S&P 500. לשם המחשה, קרן SPDR, שמנהלת כ־651 מיליארד דולר, גובה דמי ניהול של 0.09%; קרן VOO, שמנוהלת על ידי ואנגרד ומנהלת נכסים ב־683 מיליארד דולר, גובה עמלה של 0.03%; וקרן IVV, ששייכת לבלאקרוק עצמה ומנהלת 642 מיליארד דולר, גובה עמלה של 0.03% גם כן.

אז, כאמור, גורמים רבים שמחזיקים בביטקוין ושומרים על מחירו גבוה הם גורמים חזקים מאוד, והמחיר שלו תלוי בראש ובראשונה באמונה שהמחיר ימשיך לעלות. את האמונה הזו אי אפשר להצדיק דרך תיאוריה כלכלית קלאסית, שבוחנת ערך מול תועלת ושימוש. לכן, בעימות בין התיאוריה הכלכלית לאמונה בביטקוין, האמונה מנצחת לפי שעה. ואין לדעת מתי האמונה הזו תתערער.
  • תודה
Reactions: השקעות R הון1 //
15 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה