הגרף החשוב מכל: תחזית התמותה מקורונה צנחה מעשרות אלפים לפחות מ-1,000
לפי הערכת מצב של המטה לביטחון לאומי, צעדי הבידוד המשמעותיים שננקטו בישראל סייעו להאטת קצב הגידול במספר החולים ■ המומחים מתנגדים בתוקף לכל הקלה בהסגר בשלב זה ■ "שימור המדיניות הנוכחית בשבועות הקרובים יאפשר את הכלת התפשטות המגפה"
פורסם ב-19:46
"יש האטה בקצב הגידול של מגפת הקורונה בישראל" — זאת המסקנה שאליה הגיע צוות המומחים שמינתה המטה לביטחון לאומי (המל"ל) להתמודדות עם מגפת הקורונה.
נראה כי הצוות החליט לשנות את צורת ההסתכלות על הנתונים — ולעקומת מספר הנדבקים בנגיף, התלויה במספר הבדיקות הנערכות, הוא הוסיף את הגידול במספר הנתונים הוודאיים: מספר החולים במצב קשה ומספר המתים.
עברו לתצוגת גלריה
במסמך הערכת מצב של המל"ל, המתפרסם לראשונה, הובהר כי קצב הגידול היומי של מספר הנדבקים ירד באופן משמעותי, מ–1.25 נדבקים מכל חולה (הכפלת מספר החולים מדי שלושה ימים) ל–1.15 נדבקים מכל חולה (הכפלת מספר החולים מדי חמישה ימים). המומחים מדגישים כי "המשך הקצב של 1.25 היה מגדיל את מספר החולים במצב קשה והמתים ל-270 ביום. עתה מספר החולים קשה והמתים הוא 100 ביום".
על פי המסמך, קיימת האטה במספר המצטבר והיומי של החולים המאומתים החדשים בישראל. לפי התחזית המקורית שעליה התבססו צעדי החירום שנקטה הממשלה, לרבות הסגר כמעט מלא, מספר זה אמור היה להיות יותר מ-1,100 חולים חדשים ביום. כיום, מספר החולים החדשים היומי הוא 600-500. בצוות מסבירים כי "ההאטה עלולה להיות מושפעת מגורמים אחרים", אך טוענים כי ההאטה המובהקת ביותר הושגה 10–12 ימים לאחר ההנחיה לנקיטת
צעדי בידוד חברתי משמעותיים. לפי הצוות, "התנהגות זו תואמת לנצפה במדינות ובמחוזות אחרים בעולם".
באשר לתרחישי היציאה מההסגר, כותבים המומחים כי "צריך לקבוע יעד של הורדת קצב החולים החדשים ביום לרמה שתאפשר תחילת מימוש צעדים להחזרה הדרגתית של המשק לתפקוד, ולשמור מצב זה לאורך זמן, עד לפיתוח חיסון".
עברו לתצוגת גלריה
"אין מספר גדול של נשאים בלתי מזוהים"
לפי ההערכה המחמירה במסמך, פיתוח החיסון לקורונה יימשך כשנתיים וקצב התווספות החולים החדשים בישראל יהיה 100 איש ביום. לפי תרחיש זה, "סך הנדבקים יהיה קטן בהשוואה לגודל האוכלוסייה — פחות מ-100 אלף נדבקים ופחות מ-1,000 מתים בסוף התקופה".
זאת, בניגוד לתרחיש האימים המתמטי — שדחף את ישראל לצעדים חסרי תקדים — שלפיו, במקרה של מקדם הדבקה נמוך (1.2 נדבקים מכל חולה) יהיו בישראל 22 אלף חולי קורונה במצב קריטי ו–8,600 מתים עד תום התקופה; ובמקרה של מקדם הדבקה גבוה (2 נדבקים מכל חולה) מספר החולים הקריטיים יזנק ל-54 אלף ומספר מקרי המוות ל-21,600.
על רקע זה, בשבוע האחרון מתגברים הקולות שקוראים לממשלה לשחרר מעט את ההסגר, להחזיר את הכלכלה לתפקוד חלקי של 50%-40% ולאפשר לאוכלוסייה לפתח "חיסון עדר". ואולם צוות המומחים מתנגד לשחרור ההסגר, תוך שהוא מזהיר כי "הצעה למדיניות של 'חיסון עדר' דורשת הדבקה של רוב האוכלוסייה, שמשמעותה עשרות אלפי מתים ומאות אלפי חולים במצב קשה, גם תחת ההנחה הלא־סבירה שניתן לבודד את האוכלוסייה המבוגרת מהצעירה. מערכת הבריאות לא תוכל להתמודד עם אירוע מסוג זה".
עברו לתצוגת גלריה
מתחם בדיקות קורונה ברהטצילום: אליהו הרשקוביץ
הצוות מסביר במסמך כי "ההאטה שנצפתה, ובפרט במספר החולים קשה בתוספת מספר המתים, מתאימה לתחזיות קודמות של צוות המומחים. עובדה זו מוכיחה כי אין מספר גדול של נשאים בלתי מזוהים באוכלוסייה. לכן ניתן לקבוע ברמת ביטחון גבוהה כי שימור המדיניות הנוכחית של בידוד חברתי בשבועות הקרובים יאפשר הכלת ההתפשטות, כלומר ירידה משמעותית בקצב הנדבקים עם מספר עשרות מתים ומאות חולים קשה".
המסמך חוזר ומדגיש כי "נקיטת מדיניות חיסון עדר על כל הווריאציות שלה, תוריד לטמיון את ההישג של הכלת המגפה ותמיט אסון על החברה הישראלית".
"התפנית — בזכות הפעולות הדרסטיות"
במצגת של המל"ל, שהוצגה ב–31 במארס בשעה 19:00, ניתן לראות כי מספר הנדבקים בישראל — 364 בני אדם ביום, ירד ב-33% מהשיא שנרשם ב-26 במארס — 548 מקרים ביום. מספר הבדיקות לקורונה הגבוה ביותר בישראל היה ב-30 במארס — 6,632 בדיקות. מתוך מספר זה קיבלו 466 איש, 7% מהנבדקים, תוצאה חיובית שמשמעותה כי נדבקו בנגיף. זו ירידה לעומת 26 במארס, שבו נערכו 5,765 בדיקות ו-9.5% מהנבדקים, 548 איש, קיבלו תשובה שחלו בקורונה.
עברו לתצוגת גלריה
המומחים בצוות של המל"ל טוענים כי לתפנית החיובית הזאת הובילו הפעולות הדרסטיות שכפו משרד הבריאות וראש הממשלה על המשק כשבועיים לפני כן, החל ב–16 במארס — בין היתר איסור התקהלות של יותר מעשרה איש; סגירת בתי ספר וגנים; איסור על מפגשים במקומות ציבוריים; והכרזת ראש הממשלה על מתכונת חירום במגזר הציבורי; מתכונת עבודה מצומצמת במגזר הפרטי ומתכונת מלאה למתן שירותים חיוניים. המתנגדים לפרשנות זו טוענים שבמדינות כמו יפן, דרום קוריאה, גרמניה והולנד לא ננקטו צעדים כה דרסטיים כמו בישראל, וגם שם באותה עת חלה ירידה בתפוצת המחלה. ההסבר לכך, לדבריהם, הוא שהמחלה מתפשטת והאוכלוסייה מפתחת אליה חיסון טבעי.
המצגת מצביעה על כך שב-16 במארס נערכו 1,329 בדיקות לזיהוי קורונה ביום, שבהן נמצאו 103 חולים — 4.9% מסך הנבדקים. בעת כתיבת המצגת, ב-30 במארס, היקף הבדיקות הכולל בישראל הסתכם ב–65,346. ב-31 במארס היו בישראל 95 נדבקים במצב בינוני, ו–83 חולים במצב קשה מהם 69 מונשמים.
עברו לתצוגת גלריה
עוצר חלקי 2020 ירושליםצילום: אוהד צויגנברג
מחר יגיש הצוות לראש הממשלה, בנימין נתניהו, את המלצותיו לאסטרטגיית היציאה מהמשבר. בשלב זה, המלצתו היא כי "יש לשמור על מדיניות הבידוד הקיימת, לפחות עד לירידה מובהקת במספר החולים החדשים".
חברי הצוות הם פרופ' אלי וקסמן, פרופ' ישראל בר יוסף, ירום אריאב, ד"ר אורי נצר, תא"ל יורם חמו, פרופ' יוסי ניר, ד"ר בעז כץ, ד"ר דורון קושניר, ד"ר ברוך עיטם, ד"ר משה שוקר, פרופ' שי אבידן, פרופ' אמיר גלוברזון, פרופ' אודי ניסן, פרופ' ערן סגל, ד"ר יונתן אלבז, יואב זקס, רפי מירון, סא"ל דיאל סבאג, יונתן אילן, עידו וקסמן, שירן בראלי, עיטם בנגר, אייל רונן, אור לנדסברג, מרדכי גורי, דן דביר, ינאי יידוב, עמיעד ספקטור, סיגל פלד לויתן ומנחם שיינבך.