קורונה בא לי להמשיך לחיות בעיר הזאת :(

[קצרה]

וכמובן, הייתי הולכת ברגל הולך לחזור, לא לוקחת מונית לקנייה בשום אופן.

לא יודעת מה קורה מחוץ לבני ברק..
בבני ברק מונית לוקחת רק נוסע בעל סיבה משכנעת - פינוי לבית חולים למשל..

 

[גלבוע]

לא רוצה להתווכח..
אבל הנימה הזו גוזמאית לחלוטין.

בהחלט יש לחשוב על אחרי פסח! ולהצטייד בדברים שעלולים להיות פחות זמינים,
אבל למלא מאגרים ומחסנים- ממש לא הכיוון.

ב"ה הרבה מאלו שלא נערכו לפני פורים, לא חסרים היום כלום (טוב, נתעלם מביצים)..
ונמצאים בדיוק באותו מצב כמו שלך. רק את הלחצת את עצמך קודם לכן,
ואולי גם מסתבכת עם הלחם במקפיא הנקי(אלא א"כ יש לך מקפיא נפרד).
עם אותן יציאות שאת מקדישה אותן כעת לאחרי פסח (אלא אכ תגידי שנערכת לפני פורים גם עד שבועות).

אני לא חושבת שנכון להפחיד אנשים.

נכון, בכל מקרה יקח לעולם זמן להתפקסס על עצמו,
אבל אוכל בסיס במצב הזה בע"ה יהיה.
במיוחד שאת בטח יכולה לומר יותר ממני כמה המדינה יכולה להיות מאורגנת למזון פנימי ללא צורך ביבוא.
ז נניח יהיה חסר מוצר בסיס כמו ביצים למשל, אבל אוכל בסיסי תמיד יהיה לפי הקו ההגיוני.
(כמובן שהכל משמים וגם יכול לבוא ארבה ולחסל יבול חלילה. אבל אני מתכוונת לפי המצב הנראה לעין).

את כל הזמן חוזרת ואומרת שהלחצתי את עצמי
זה ממש ממש לא נכון
התארגנתי בחשבון וכתבתי רשימות כמו שאני אוהבת ואת שונאת
וממש לא בלחץ.
את אומרת שאוכל בסיס צמיד יהיה, אחרים פה אומרים אחרת. מספרים שאין ונגמר והבית ריק מכל.

אז לי נמאס להתווכח.
שאלו אותי אם יש טיפים, והבטיחו לי ששואלים ברצינות ולא בשביל לזלזל שוב, עניתי.
זה הטיפ שלי.
רוצה, קחי,
לא רוצה, לא צריך.

 

[קצרה]

לא בא לי להתערב פה
אבל האשכול נראה לי מוקצן לשני הכיוונים.
אני בירושלים
יש לי ליד הבית 4 מכולות
באף אחת מהן אין תורות מחוץ למכולת.
בכל פעם שהייתי צריכה מזון
היציאה ארכה פחות מעשר דקות
בלי תורות
ובלי בלגן.
מלבד ביצים ומחסור במוצרים ספציפיים שיש במה להחליף אותם, (רוצה דווקא מעדן ורוד) אני לא מרגישה חסר בכלום!
אני היחידה שמרגישה כך?

אז בבני ברק יש תורים מעצבנים מחוץ לכל מכולת.
אולי בגלל שאין לנו 4 מכולות ליד כל בית.

 

[גלבוע]

לא יודעת מה קורה מחוץ לבני ברק..
בבני ברק מונית לוקחת רק נוסע בעל סיבה משכנעת - פינוי לבית חולים למשל..

גם אני לא יודעת מה קורה מחוץ לבני ברק....
כבר די הרבה זמן לא יוצאת מהבית לשומקום.

 

[yudit10]

אז בבני ברק יש תורים מעצבנים מחוץ לכל מכולת.
אולי בגלל שאין לנו 4 מכולות ליד כל בית.

לא יודעת איפה את גרה
אבל מהיכרותי את בני ברק יש לפחות 2 מכולות במרחק 5 דקות הליכה מכל בית.

 

[גלבוע]

כל השאלה היא מאיפה לשלם על המלאי הזה

נכון.
זו אכן שאלה קשה.
ולכל אחד נתונים אחרים.

 

[ללי.ללי]

לא בא לי להתערב פה
אבל האשכול נראה לי מוקצן לשני הכיוונים.
אני בירושלים
יש לי ליד הבית 4 מכולות
באף אחת מהן אין תורות מחוץ למכולת.
בכל פעם שהייתי צריכה מזון
היציאה ארכה פחות מעשר דקות
בלי תורות
ובלי בלגן.
מלבד ביצים ומחסור במוצרים ספציפיים שיש במה להחליף אותם, (רוצה דווקא מעדן ורוד) אני לא מרגישה חסר בכלום!
אני היחידה שמרגישה כך?

זה בדיוק ההבדל בבני ברק
אין 4 מכולות
כל מכולת היא בגודל של "קרוב" ל2 מטר על 2 מטר כך שבכל מקרה את בתוך ה2- מטר של הקונה השני והתורות מחוץ לסופר...
וכמות האנשים שגרים בכמות קילומטרים הוא המון אנשים על שטח קטן
ומכאן רוב תוצאות ההשפעה בבני ברק

לא יודעת איפה את גרה
אבל מהיכרותי את בני ברק יש לפחות 2 מכולות במרחק 5 דקות הליכה מכל בית.

וגם אם יש 2 בקרבת מקום. הם קטנות פיציות ובכל אחד מהם תור ארוך...

 

[מיכל ב']

לא מבינה איך אנשים יראי שמים עדיין מרשים לעצמם לזלזל בענייני פיקוח נפש.

בואי קחי צד שני.
אישה אלמנה מבוגרת שנמצאת לבד בבית.
הבן שלה אמור היה להגיע, והוא מסופק.
עכשיו תארי לך אותה בודדה יושבת בסדר לבד, מקדשת לעצמה, אוכלת את המצב עם המרור,
כשדמעות נושרות על לחיה.
מי אמר לך שהלב שלה יעמוד בזה?
ואז במוצש היא לא עונה לטלפון.
והילדים ממהרים לבוא בכל זאת כדי לגלות--
שהלוואי שדברים היו כאלו פשוטים.

ארוצים לקחת קשישים מעל גיל 80 ולנתק אותן מהבית.
את יודעת מה זה אומר בשבילם???
אולי זה יהרוג אותם במקום להגן עליהם?

לפעמים מסתכלים על צד אחד מצומצם, בלי לקחת את ההשלכות הרחבות של הנושא.

וכמו שכבר נאמר: שלא יגידו: טוב מותי מחיי.
לעשות לבד סעודת חג, לא בטוח יאריך את חייהם, וגם לא לנתק אותם מהבתים.
אז םשוט חבל על הטרחה מראש.
כי כאן זה ספק שידבקו בקורונה, וכאן זה כמעט ודאי שמבוגר עלול להתמוטט עם בעיות הבריאות שיש לו,
כשמנתקים אותו מביתו.

 

[מקומית]

לא האמנתי שזה קיים, עד שלצערי שמעתי על משפחות כאלה (לא אחת ולא שתיים).
ניסיתי לדון לכף זכות, כי באמת יכולות להיות כל כך הרבה סיבות למה קשה ומורכב לעשות ליל הסדר/ פסח בבית.
ואני כל כך מנסה להיות לא שיפוטית.
אבל, במחשבה שנייה הבנתי, שכל הסיבות והתירוצים (או רובם המוחלט כמעט לגמרי)
פשוט לא רלוונטיים בימים אלה.
הכל נובע מהסיבה הפשוטה שאנשים *מסרבים להפנים את חומרת המצב*.
קשה לי להבין אנשים שאומרים- אני לא מחובר לתקשורת ולא יודע כמוך את כל ההנחיות;
אם הייתה מלחמה, גם היית אומר שלא ידעת שאמורים ליפול כאן טילים?
למה את צריך לשמוע הנחיה לא להסתובב ברחובות? אתה לא מבין לבד שזה מסוכן?
וגם היום שמעתי עדיין את הטיעון "זה פוגע רק במבוגרים ובקבוצות סיכון".
מתסכל ממש.

לא מבינה איך אנשים יראי שמים עדיין מרשים לעצמם לזלזל בענייני פיקוח נפש.
לא משנה מה קורה אצל אחרים, אצל אנשים שומרי תורה ומצוות מצופה לראות את הזהירות הגדולה ביותר.
זה חשוב לא פחות מללכת למכור חמץ אצל הרב או להתפלל במניינים בחדרי מדרגות.

כנ"ל גם אני לא האמנתי עד שלא שמעתי בעצמי
אבל אני לא מרשה לעצמי לשפוט כי אני לא יודעת אם הייתי מסוגלת לעשות ליל הסדר ראשון שבוע וחצי אחרי ליה שניה ביחידת דיור כאשר אני לא הין אלו שקנו וחזו מראש אם יש לך פתרון בשביל חברתי אשמח כרע המצב הוא שהיא בבית עם תינוק בן כמה ימים וילדה נימרצת בת 1.5 בית לא נקי ללא מוצרים כלל לפסח משפחת גרה מחוץ לעיר...

 

[nori]

אחרי שאנחנו מבינים שאנחנו במצב חרום של מגיפה.
כל אחד יבחר את הטקטיקה שלו להתמודדות.
גלבוע בחרה להתארגן מראש.
אני בחרתי להסתדר עם מה שיש. אן לי אף ביצה ואני חיה עם זה בשלום. (ובציפיה ותקוה שיפלו עלי מהשמים..)
לא התאים לי בפורים להתארגן, אז גונו באוכל ואלתרנו ארוחות.
ברור שיש הערכות מראש ומחשבה קדימה. אבל היא לא טוטאלית ואנחנו לגמרי חיים בשלום עם חסרים במצרכי מזון.. או עם העדר מיחם לפסח או עם כריות צבעוניות להסב עליהם בחג (מקוה שאמא שלי לא קוראת כאן )
בקיצור כל אחד איך שמתאים לו. העיקר להבין את המצב. לא לצפות לשמר שגרה מתקופות אחרות. ולעשות מה שאפשר. ואם יש אילוצים וצריך לצאת אז למינימום האפשרי, עם הכי הרבה תכנון (לא ליפול לאמירות כמו, אין ברירה אז אני יוצאת לקניות כי ראש העיר אשם והממשלה דפקה אותנו בגללם אני פה בצפיפות האיומה הזו ובגלל המחדל שלהם אני מתחככת בנשים בתור לביצים)

 

[מקומית]

מוצרי תעסוקה לילדים זה לא חינוי?
יש לכם מושג איפה יש להשיג?

 

[Reizy Esh]

כנ"ל גם אני לא האמנתי עד שלא שמעתי בעצמי
אבל אני לא מרשה לעצמי לשפוט כי אני לא יודעת אם הייתי מסוגלת לעשות ליל הסדר ראשון שבוע וחצי אחרי ליה שניה ביחידת דיור כאשר אני לא הין אלו שקנו וחזו מראש אם יש לך פתרון בשביל חברתי אשמח כרע המצב הוא שהיא בבית עם תינוק בן כמה ימים וילדה נימרצת בת 1.5 בית לא נקי ללא מוצרים כלל לפסח משפחת גרה מחוץ לעיר...

כתבתי שאני מאד מאד מנסה לדון לכף זכות
והסיטואציה שאת מתארת נשמעת לגמרי לגמרי לא פשוטה
ליבי עליהם, באמת. לא קל בכלל.
ואחרי כל ההכלה, מבינים שזאת הסיטואציה, וכל המצב שנוצר כאן הוא לא נורמלי ולא הגיוני,
ולכן כל ההתנהלות שלנו תהיה לא נורמלית.
הבעל ינקה את הבית במינימום שבמינימום האפשרי
הכשרת מטבח ברמה הכי בסיסית
ותפריט הכי מצומצם.
לשנה אחת שוכחים מכל מה שמכירים.
בטוחה גם שיש שכנות או קהילה שיכולים קצת לתמוך ולעזור.

וסליחה על הקלישאתיות, אבל חייבת להוסיף: ברוך ה' שהקושי הוא מנסיבות טובות.
מכירה מקרוב לצערי כל כך הרבה שהקושי אצלם מתעצם עכשיו מאד על רקע קשיים אחרים מצערים.

 

[Sara led]

אני בחרתי להסתדר עם מה שיש. אן לי אף ביצה ואני חיה עם זה בשלום.

יש באבו גוש ביצים. 30 ש"ח לתבנית.

(ובתוך טלזסטון יש משפחה שמוכרת ביצים לא חתומות מלול מבוקר, אם את בעניין להסתכן...)

[נכתב על סמך זה שזכור לי שאיפושהו ציינת שאת מטלזסטון]

 

[nori]

כנ"ל גם אני לא האמנתי עד שלא שמעתי בעצמי
אבל אני לא מרשה לעצמי לשפוט כי אני לא יודעת אם הייתי מסוגלת לעשות ליל הסדר ראשון שבוע וחצי אחרי ליה שניה ביחידת דיור כאשר אני לא הין אלו שקנו וחזו מראש אם יש לך פתרון בשביל חברתי אשמח כרע המצב הוא שהיא בבית עם תינוק בן כמה ימים וילדה נימרצת בת 1.5 בית לא נקי ללא מוצרים כלל לפסח משפחת גרה מחוץ לעיר...

שתשאל את עצמה. אם יקרה משהו לאחד ההורים שלי. אני אסלח לעצמי?
אם התשובה היא כן, אז היא בהחלט במצב של אין ברירה.
אם התשובה היא לא. אז שתעשה לעצמה טובה ותשאר בבית. תארת את כל הקושי. אבל מה שהיא צריכה להאיר לעצמה זה את נקודות האור.
יש לה בית. יש לה ילדים. הם כולם בריאים. היא לא בודדה. הם ברוך ה' ברגעי שמחה. אפשר להזמין הרבה דברים בטלפון, אפשר לחגוג גם את ליל הסדר לא כמו שרגילים ובע"ה בשנה הבאה להשלים עם המשפחה המורחבת.
את יכולה לעזור לה דרך הטלפון, לארגן לה מה צריך לעשות ועל מה אפשר לוותר. לבנות לה תפריט מינימלי וחגיגי. דברים שקשה לה לחשוב עליהם אבל אם זה יאורגן לרשימת משימות זה הופך את זה למעשי.
זה לא נשמע כמו תאור שמצדיק סיכון חיים.
גם לזאת למעלה שרשמה על האלמנה. מה האלמנות הפכה אותה לחסרת בינה? כשהמטרה ברורה והצורך מובן ומופנם חצי מהקושי יורד. ועם היתר מתמודדים. הרבה אנשים מתמודדים עם דברים קשים בימים אלו.
אבל הרבה יותר אנשים יתמודדו עם הרבה יותר קשים בעוד זמן קצר. אם לא נבין שהקושי של היום הוא סוכריה לעומת מה שאנחנו עלולים לחוות תוך זמן קצר אם לא נשכיל לחיות עם הקושי.

 

[cyp]

טוב, במצב של עכשיו אני מניחה שגם הטפשים יכולים לומר את זה..

במצב שלפני פורים רק החכמים יכלו לנבא.

סליחה שאני מתערבת.. אני לא גרה בבני ברק והמצב שם הרבה יותר קשה ובלתי נסבל לעומת אצלנו בביתר...
אבל כן לפני פורים בהחלט היה אפשר להבין מה עומד לקרות ובהחלט היו דיבורים על להצטייד... אני בהחלט מבינה את אלו שלא הצטיידו זה דורש לוגיסטיקה לא פשוטה והתארגנות רצינית וגם משאבים אבל למרות זאת זה היה הדיבור.. עכשיו זה לא רלוונטי כי יש גם גבול כמה אפשר להצטייד ולמרות שהצטיידנו מראש עדיין פעם בשבוע נצרכנו לצאת לקניות מוצרי חלב וירקות.. וגם אנחנו עוד לפני קניית ירקות לפסח.. אבל מה שאפשר כן התארגנו מראש..
ויאמר לזכות בעלי שהיה לחוץ על העניין וניקה ארון כתר שלם לאחסון מוצרי הפסח..
גם לאחרי פסח ניתן להתארגן חלקית... אנחנו אף פעם לא מוכרים קמח אבל השנה הרב התיר עקב המצב ובעלי קנה קרטון קמח מנופה וחבילת שמרים יבשים על כל צרה שלא תבוא.. וגם לנו אין איפה לאחסן אז מאלתרים מעל ארונות וכו...
ותצטיידו עכשיו בקניות לפסח גם במוצרי בסיס לאחרי פסח כמו שימורים, קמח סוכר, שמן וקטניות.. מה יקרה אם מקסימום לא יהיה מחסור ותחסכו לקנות ומי שיש לו מחסן יכול לאחסן גם שם..
בואו תראו מה קורה כאן... 100 חבילות מגבונים!!! (זה הולך אצלנו בסטוקים) 10 שמן קנולה, 6 אורז, 12 חבילות טיטולים, מלא קטניות ושימורים וטונה...

 

[Reizy Esh]

בואי קחי צד שני.
אישה אלמנה מבוגרת שנמצאת לבד בבית.
הבן שלה אמור היה להגיע, והוא מסופק.
עכשיו תארי לך אותה בודדה יושבת בסדר לבד, מקדשת לעצמה, אוכלת את המצב עם המרור,
כשדמעות נושרות על לחיה.
מי אמר לך שהלב שלה יעמוד בזה?
ואז במוצש היא לא עונה לטלפון.
והילדים ממהרים לבוא בכל זאת כדי לגלות--
שהלוואי שדברים היו כאלו פשוטים.

ארוצים לקחת קשישים מעל גיל 80 ולנתק אותן מהבית.
את יודעת מה זה אומר בשבילם???
אולי זה יהרוג אותם במקום להגן עליהם?

לפעמים מסתכלים על צד אחד מצומצם, בלי לקחת את ההשלכות הרחבות של הנושא.

וכמו שכבר נאמר: שלא יגידו: טוב מותי מחיי.
לעשות לבד סעודת חג, לא בטוח יאריך את חייהם, וגם לא לנתק אותם מהבתים.
אז םשוט חבל על הטרחה מראש.
כי כאן זה ספק שידבקו בקורונה, וכאן זה כמעט ודאי שמבוגר עלול להתמוטט עם בעיות הבריאות שיש לו,
כשמנתקים אותו מביתו.

מסכימה איתך ברמה העקרונית
המקרים שאני דיברתי אמנם עליהם לא כאלה,
אבל חושבת שציינתי בהודעה שלי שאני מנסה, לפחות, להסתכל על המכלול.

אין לי את הכתפיים או את הרצון או היכולת או לא משנה מה לפסוק הלכה מה עדיף על מה, בשביל זה יש לנו דעת תורה.
אבל קודם כל צריכים להבין שמדובר בשאלה של *פיקוח נפש*. זו צריכה להיות נקודת המוצא.
לצערי הרב מכירה מקרוב מקרים מאד מצערים,
לא מעוניינת לכתוב כאן-
אבל אנשים שעושים השנה ליל הסדר לבד וליבי יוצא אליהם.
אני בוכה מהמחשבה על כך. ומבינה שיש לנו תורת חיים שמצווה אותנו שהחיים הם מעל הכל.

 

[Aארי]

אני בירושלים

כל מילה מיותרת...

 

[מיכל ב']

ה לא נשמע כמו תאור שמצדיק סיכון חיים.
גם לזאת למעלה שרשמה על האלמנה. מה האלמנות הפכה אותה לחסרת בינה?

מבינה שמי שלא נפגש בסיטואציה מקרוב, מתקשה להבין אותה.
גם אם האלמנה מבינה את העניין, עדין סיכוי גדול שמסוכן לה להיות לבד.
יש הבנה בשכל ויש רגש שמשפיע על הבריאות.

משפחה שמתקשרת במוצאי החג לדרוש בשלום האמא, ומבינה שההלויה אמורה להיות בערב..
תסלח לעצמה?

יש להפעיל שיקול דעת.
גפ נתניהו לא מכריז על סגר מלא כי יש סיבות נוספות שעלולות להכריע.
כמו מצב כלכלי שעלול להמית אנשים לא פחות.

ואגב, גם עליה בלתי מבוקרת במפלס החרדה- עלול ליצור נזקים.
אבל כל אחד מתמודד איך שנח לו.
(יש כאלו שהחרדה עושה להם טוב והם מלחיצים את עצמם בכוונה תחילה, בלי להיות מודעים אפילו).

ואני לא כותבת בעד לחגוג עם ההורים. גם ר' גרשון אמר אחרת ומי אני..
אני רק מסבירה כמה לא קל להכריע בעניין, ואי אפשר לקבוע באבחת מקלדת.

 

[גלבוע]

מוצרי תעסוקה לילדים זה לא חינוי?
יש לכם מושג איפה יש להשיג?

עניין של הגדרה.
ושל מצב בבית.
לא דומה הסיטואציה של ילדה בת שנה וחצי ביחידת דיור עם אמא אחרי לידה ובלי תעסוקה,
לבית 'ותיק' שכבר מכיל אי אלו משחקים, ספרים ואולי גם צבעים שבורים למיניהם

 

[cyp]

את כל הזמן חוזרת ואומרת שהלחצתי את עצמי
זה ממש ממש לא נכון
התארגנתי בחשבון וכתבתי רשימות כמו שאני אוהבת ואת שונאת
וממש לא בלחץ.
את אומרת שאוכל בסיס צמיד יהיה, אחרים פה אומרים אחרת. מספרים שאין ונגמר והבית ריק מכל.

אז לי נמאס להתווכח.
שאלו אותי אם יש טיפים, והבטיחו לי ששואלים ברצינות ולא בשביל לזלזל שוב, עניתי.
זה הטיפ שלי.
רוצה, קחי,
לא רוצה, לא צריך.

אני מסכימה איתך אבל עדיין חושבת שיש מקום להבין צדדים אחרים.. יש כאלו שיש להם קושי בהתארגנות או טיפוסים יותר רגועים ויסתדרו כבר ואיך אמרה לי גיסתי בפורים... אם לא יהיה אוכל בחנויות בטוח שיהיו כבר עסקנים שידאגו לחלוקה.. כן כי היא טיפוס שאין לה בעייה להביא לילדים לאכול מה שיש וגם מה שאין ואנחנו לא.. המחסור בביצים גרם לנו לתפוס את הרכב ולצאת לאיתור ביצים ברחבי הארץ ועל הדרך זכינו לחזות קצת בנופים החסרים.... מצאנו בסוף ברוך השם..
אבל כן לי קשה לחשוב שאצטרך לוותר על ביצים בפסח.. יש כאלו שיותר זורמים ומאלתרים מתכונים ונהנים מהמאגר.. לי זה קשה ולא רוצה להעמיס עוד על הקושי הרגשי של התקופה..