שיר הַאִם אֶלְמַד

[@Simcha]

הַאִם לְפַרְגֵן אֶלְמַד
לוֹמַר מִלָּה טוֹבָה
סְתָם לִהְיוֹת נֶחְמָד
לְפַזֵּר טוֹב וְאָהֲבָה

הַאִם אֶלְמַד לְוַתֵּר
לֹא לְהָגִיב אַחֲרוֹן
לִשְׁתֹּק גַּם לַמְּקַטֵּר
לֹא לְהִסָּחֵף בַּמִּדְרוֹן

הַאִם אֶלְמַד לְהִכָּנַע
דֵּעָה וּבִקֹּרֶת לְקַבֵּל
לֹא לְהַתְקִיף כְּמִגְנָנָה
מֻתָּר לִטְעוֹת וּלְהִתְבַּלְבֵּל​

 

[דיונון]

קליל ופשוט! (מחמאה!)

הערה קטנה,
כשאני קורא את השיר ברצף - המילים קצת נתקעות, כאילו היו אמורות להיגמר מילה קודם.
לדוגמה בבית הראשון -

הַאִם לְפַרְגֵן אֶלְמַד
לוֹמַר מִלָּה טוֹבָה
סְתָם לִהְיוֹת נֶחְמָד
לְפַזֵּר טוֹב וְאָהֲבָה

'לפזר טוב ואהבה' מסתבך בפה.
אם היו פחות הברות בשורה הזו, זה היה רץ.
למשל - 'איש של אהבה'. יושב בול!
הלאה:

הַאִם אֶלְמַד לְוַתֵּר
לֹא לְהָגִיב אַחֲרוֹן
לִשְׁתֹּק גַּם לַמְּקַטֵּר
לֹא לְהִסָּחֵף בַּמִּדְרוֹן

'לשתוק גם למקטר', שוב תחושה של מקל בגלגלים.
המילה 'גם' בחוץ - ואתה שועט.
ולסיום:

הַאִם אֶלְמַד לְהִכָּנַע
דֵּעָה וּבִקֹּרֶת לְקַבֵּל
לֹא לְהַתְקִיף כְּמִגְנָנָה
מֻתָּר לִטְעוֹת וּלְהִתְבַּלְבֵּל​

פה זה רוחבי... להוציא מילה מכל שורה:
האלמד להיכנע
בקורת לקבל
לא לתקוף כמגננה
לטעות ולהתבלבל / שמותר להתבלבל