בזכות הקורונה קיבלנו קצת הגיון - חתונות נורמאליות, עדותו של בעל גמ"ח

אתם יודעים שעניים לא יעשו חתונה עלובה שאיננה נהוגה ומקובלת.
נו באמת.
בסוף מה שקורה שבעלי היכולת עושים מה שבא להם (חתונות יפות וקטנות)
והעניים מתעקשים להעלות מופעים כי אחרת בושות איומות ונוראות.

הגיע הזמן להפסיק למדוד יכולות.
 
זה השלכת האחריות.
אתם יודעים שעניים לא יעשו חתונה עלובה שאיננה נהוגה ומקובלת.
להתעלם מזה ולהגיד אתה יכול לעשות משהו שונה - זה חוסר אחריות משוועת.
לא קשור לרמה הכלכלית של האדם.
יש לי גיסה שבאה ממשפחה שיושבת טוב...
כל הדודים שלה עושים חתונות פאר
גם להם יש כסף, אבל הם לא רצו חתונת כזאת כי הם חושבים שזה סתם מיותר ועשו חתונה פשוטה
הם יכלו לעשות חשבון לדודים שלהם ולהשקיע כסף בחתונה, יש להם אמצעים לזה, אבל הם עשו מה שהם חשבו שנכון לעשות.
כשכל אדם יעשו מה שהוא חושב ולא מה שאחרים חושבים, כולם יצאו מרוצים.
 
הקורונה הוכיחה שאפשר להתכנס פנימה ולחיות באופן מותאם אישי.
היא עצרה את העדריות בכח הניתוק.
חולק על כך. הציבור ברובו מתעניין מה כולם עושים ועל בסיס זה הוא פועל. חלקו בלי הפעלת מחשבה רציונאלית.
כל הקהילה מתפללים כאן - גם אני. כל השכנים מתפללים למטה - גם אני. כולם בבית - גם אני. וכו' וכו'.
(ואל תכריחו את כולם להתיישר אתכם או ליישר אחרים בכח. הם רוצים לסבול - שיסבלו)
אף אחד לא מכריח. מדובר בשינוי נורמה מרצון.
בחסידויות שבין כה יש תקנות - יכניסו את זה לתקנות, בתקווה ששישים אחוז מהחסידות יצטרפו למיזם,
ואז אנו מקבלים כמה אלפי חתונות בשנה הראשונה, סכום שמסוגל לשנות נורמה.
מי שלא רוצה, בין מתוך החסידויות, ובהמשך - מתוך כלל הציבור, שיעשה כפי שהוא חושב לנכון. רק שהנורמה תהיה שונה.
וכפי שהוא כעת אומר לעניים - תעשו בשונה מהנורמה, נאמר לו אז - תעשה בשונה מהנורמה.
 
לא קשור לרמה הכלכלית של האדם.
יש לי גיסה שבאה ממשפחה שיושבת טוב...
כל הדודים שלה עושים חתונות פאר
גם להם יש כסף, אבל הם לא רצו חתונת כזאת כי הם חושבים שזה סתם מיותר ועשו חתונה פשוטה
הם יכלו לעשות חשבון לדודים שלהם ולהשקיע כסף בחתונה, יש להם אמצעים לזה, אבל הם עשו מה שהם חשבו שנכון לעשות.
כשכל אדם יעשו מה שהוא חושב ולא מה שאחרים חושבים, כולם יצאו מרוצים.
חתונה פשוטה הכוונה לחתונה בנורמה?
אם כן זה רק מחזק את דבריי. המיינסטרים לא אוהב לסטות מהנורמה. הנורמה כיום היא משוגעת, חייבים להחזיר אותה לשפיות.
 
הקורונה הוכיחה שאפשר להתכנס פנימה ולחיות באופן מותאם אישי.
היא עצרה את העדריות בכח הניתוק.

באופן אישי בשמחות שלנו כבר עד היום נהגנו בצורה אישית...
אני רואה בה קריאה אישית לכל אחד.
צמצמו שמחות. עשו מה שטוב לכם. ואל תחכו לתקנות.
(ואל תכריחו את כולם להתיישר אתכם או ליישר אחרים בכח. הם רוצים לסבול - שיסבלו)
מסכימה איתך ממש.
כל קריאה לתקנות גורמת לי לחוש שהציבור החרדי הוא עדר טיפש שימשיך לרוץ בעינים עורות אלא אם כן יגידו לו מה לעשות.
הגיע הזמן להכיר בכך שהציבור (לפחות אמור להיות) בוגר, מודע לכסף שיש לו או אין לו, ועורך שיקולים הגיוניים.
די להתיחס לכל החרדים ולכל קהילה כאל מקשה אחת שרק מחכה שעסקנים יגידו לה מה לעשות.
 
חתונה פשוטה הכוונה לחתונה בנורמה?
אם כן זה רק מחזק את דבריי. המיינסטרים לא אוהב לסטות מהנורמה. הנורמה כיום היא משוגעת, חייבים להחזיר אותה לשפיות.
דיברתי על חתונה פחות מהנורמה שלנו והרבה הרבה פחות מהנורמה שלהם..
 
"סומך" על משרדי הפרסום והיח"ץ של האולמות שיחזירו את המצב לקדמותו
לא רק הם יחושו מאויימים, הרבה ספקי שירות ירגישו כך. ואז מה? נלך כעוורים אחריהם.
תסמוך על העסקונה שעוסקת בעניין שיש להם יכולת להתמודד עם לחצים כאלו.
כל קריאה לתקנות גורמת לי לחוש שהציבור החרדי הוא עדר טיפש שימשיך לרוץ בעינים עורות אלא אם כן יגידו לו מה לעשות.
הגיע הזמן להכיר בכך שהציבור (לפחות אמור להיות) בוגר, מודע לכסף שיש לו או אין לו, ועורך שיקולים הגיוניים.
די להתיחס לכל החרדים ולכל קהילה כאל מקשה אחת שרק מחכה שעסקנים יגידו לה מה לעשות.
בלי סוגריים. מודגש. אם הציבור היה בוגר ומודע וכו' לא היינו צריכים לדבר על כך.
הבעיה שהציבור ברובו מתנהג כעדר. בכל התחומים.
במקום לחנך אותו להפסיק להתנהג ככה, נטפל בבעיות נקודתיות שהעדריות מעוררת.
 
בסוף מה שקורה שבעלי היכולת עושים מה שבא להם (חתונות יפות וקטנות)
והעניים מתעקשים להעלות מופעים כי אחרת בושות איומות ונוראות.
הכל תלוי במעמד הביניים. הוא זה שמייצר נורמות. העניים נוהגים כפי מעמד הביניים - כי אם לא זה בושות.
המעמד הגבוה בין כה עושה מה שבא לו בדרך כלל, ומשקיע הון רב בחתונה.
 
טענת בעלי יכולת המבקשים
לפרנס שרשרת חברי הקהילה

ישנם הטוענים שההוצאות אכן יוצאות מכיסם של המחותנים, אך הם רוצים לפרנס
את בעלי המקצוע. יצאנו לבדוק לאן ילך הכסף של בעל היכולת: נתחיל עם חתונה
בגוטניק.
כ 30,000 ש''ח לאולם וקייטרינג, משרד הבריאות, ארנונה מנופחת, כ 25 חילונים
וערבים ממלצרים, מנקים, מבשלים, ועוד. רק חסיד 1 - משגיח כשרות מועסק בכל
העסק הזה. באולמות אחרים מועסקים חסידים בודדים.
עיצובים ופרחים: ברוב האולמות יש מעצב/ת קבוע/ה. דתי או חילוני, ולא חסידי.
הפרחים והעיצובים מיובאים ומשולמים להולנד ועוד.
הצלם, המסריט ועוזריהם - כולם לא חרדים, למעט בודדים יוצאי דופן.
הייתי כותב שזה שטויות
אבל זה לא מנומס, אז אכתוב שזה ממש לא נכון
יש שרשרת ענפה של אנשים בתעשיית האירועים שתיפגע מהמהלך באופן ודאי
גם מהמגזר החילוני (שזה מוצדק כמובן לפגוע בפרנסה שלהם, למה לא?)
אבל בעיקר מהמגזר החרדי - וניכר מתוך הדברים שלך שאין לך מושג מה קורה בתחום.
לכן הייתי חייב למחות על העניין הזה שלצערי נכתב מבורות מוחלטת.
אני לא אגזים אם אני אומר שיש מאות בתי אב במגזר החרדי שמתפרנסים רק מתחום החתונות.
מעצבים חסידיים לכסאות כלה אני מכיר כמה
מעצבות חרדיות לכסאות כלה יש עשרות שאני מכיר אישית. (כולל המעצבת של גוטניק בעצמה לשעבר)
וכל אחד ואחת כזה מעסיקים כמה עובדים חרדים.

דעתי אגב היא שזה לא לגמרי רלוונטי, והשיקול הזה לא אמור להיכנס לגמרי למכלול השיקולים של כל אחד ואחד, והשוק יכול להתאים את עצמו בהתאם.
 
נערך לאחרונה ב:
חבל שזה המצב בגוטניק.
באולמות שאני מכיר כל אנשי הצוות הם אנשים חרדים (למעט המנקים של האולם).
כולל טבחים, שוטפי כלים, מלצרים, מלצריות, צלמים, אנשי הגברה, ומעצבי שולחנות.
זה לא המצב, זה פשוט לא קשור למציאות.
בגוטניק לבד אני מכיר אישית כמה אנשי צוות חרדים למהדרין שעובדים יום יום בגוטניק, והמלצרים שם לא ערבים בכלל.
למעט עובדי הניקיון, שהם ערבים.
 
טענה המצוטטת מפי כלכלנים:
הכלכלה החופשית תיהרס
יש לשים את הדעת לטענה שכאשר כל אדם מוציא סכום גדול מכיסו בעת נישואים,
מתפרנסים רבים אחרים האחים האחיות שלנו, וכך מתרבה ההון בקהילה. ושינוי המצב
עלול להחליש מאוד את הכלכלה הקהילתית.
טענה מופרכת מעיקרו. נניח שלאחר ניתוח הנתונים אכן תהיה זו המסקנה. הרי לא
ניתן להתווכח שלרוב מוחלט של הציבור אין יכולת לעמוד בנטל רכישת קורת גג לבנם.
הלוואי 50,000 ש''ח לילד. אבל על חתונה יש לו 120,000 לחיזוק הכלכלה? הכלכלה
של מי? איפה המכולכלים שמכניסים את בנם לדירות? איפה אלה שעבורם צריך את
מערכת הבזבוז במקום דירות לילדינו?
אכן הטענה נכונה מאוד לגבי הגבלת מחירי רכישת מוצר, שירות וערכיהם הנלווים. אך
לא לגבי החובה לרכוש מוצר מיותר. אם כל מי שרוכש 'מקרן' בשווי 3,000 ש"ח ידרוש
הנחת 20% כחבר קהילה, אכן הכלכלה תינזק. מכיוון שהמוכר ושרשרת הספקים
זקוקים ל 10-15% רווח, עבורם הם כאן. כמו"כ תשלום ל 400 מנות - במחיר של 300
מנות, זה ישבור את הספק עצמו בכל סטייה כלכלית קלה.
אבל מי שאינו זקוק למקרן - לא נציע לו לקנותו בטענת הכלכלה החופשית. או 200
מנות מיותרות לעידוד שוק המזון. ובוודאי שלא בדיוק בזמן שהוא תחת לחץ ונטל
הוצאות הכרחיות לחתונה ולדיור ילדיו, שכל אלה לא נכנסות לתקציבו המוגבל.
על כן לא ראוי להילחם על מחירים נמוכים מידי ולשבור את שרשרת הספקים. אלא
להפסיק מיידית את רכישת כל מה שמיותר, ולעצור את המפולת הכלכלית ונעצור את
מצוקת שעות השמחה.

אני לא כלכלנית, ולא מבינה בזה מבחינה מקצועית, אבל בהגיון שלי הטענה פה לא נכונה.
נכון שאם ילחמו על מחיר נמוך יותר זה ישבור, אבל גם אם יקנו פחות זה ישבור, לא באותה מהירות כמו הורדת מחירים, אבל מספיק מהר כדי שירגישו בכיס.
'אבל מי שאינו זקוק למקרן - לא נציע לו לקנותו בטענת הכלכלה החופשית. או 200
מנות מיותרות לעידוד שוק המזון. ובוודאי שלא בדיוק בזמן שהוא תחת לחץ ונטל
הוצאות הכרחיות לחתונה ולדיור ילדיו, שכל אלה לא נכנסות לתקציבו המוגבל.'

אבל אם יאסרו על אלה שרוצים או צריכים, או אפילו רק יעשו את זה לא בנורמה, ברמה שכל אלה שממש חשוב להם לעשות כמו הציבור, לא יקנו או יזמינו אפילו שהם יכולים או צריכים, אז ישבר השוק. כי כבר לא יהיה איזון בין אלה שכן קונים לבין אלה שלא קונים.
(לא מצליחה להסביר מספיק ברור את כוונתי, מניחה שיהיו פה כאלה שיותר מבינים ויודעים גם להסביר.)
ואחרי מהלך כזה, לדעתי יהיה אחד מהשתיים, או שהכלכלה תרד ואז כולם יפסידו, או שהכסף הזה יצא במקום אחר ואז יצאו בהתנגדות לתופעה אחרת....

טענת בעלי יכולת המבקשים
לפרנס שרשרת חברי הקהילה

ישנם הטוענים שההוצאות אכן יוצאות מכיסם של המחותנים, אך הם רוצים לפרנס
את בעלי המקצוע. יצאנו לבדוק לאן ילך הכסף של בעל היכולת: נתחיל עם חתונה
בגוטניק.
כ 30,000 ש''ח לאולם וקייטרינג, משרד הבריאות, ארנונה מנופחת, כ 25 חילונים
וערבים ממלצרים, מנקים, מבשלים, ועוד. רק חסיד 1 - משגיח כשרות מועסק בכל
העסק הזה. באולמות אחרים מועסקים חסידים בודדים.
עיצובים ופרחים: ברוב האולמות יש מעצב/ת קבוע/ה. דתי או חילוני, ולא חסידי.
הפרחים והעיצובים מיובאים ומשולמים להולנד ועוד.
הצלם, המסריט ועוזריהם - כולם לא חרדים, למעט בודדים יוצאי דופן.

אני בכלל לא מסכימה עם הטענה, כי גם אם יעשו כל מיני תקנות וכו', עדיין אפשר להשתמש בשרותי חברי הקהילה...
וראוי לעודד את זה יותר ויותר, מאמינה שיש דרכים יותר קלות לעודד את זה מאשר כל מיני תקנות אחרות ושינוי בסגנון החתונה.
ובקשר לאולם- גם ארנונה בסופו של דבר חוזרת אלינו, (אותו דבר גם עם חילונים)
עיצובים ופרחים, בדקל, נאות ירושלים, ובית ישראל, המעצבות הן חרדיות, ומניחה שעוד כמה מקומות זה חרדיות...
הצלם והמסריט ועוזריהם, בגלל שלא לקחנו אף פעם מסריט אני לא יודעת לומר עליו, אבל הצלמים שאני יודעת שעשו אצלינו וא
 
זה לא המצב, זה פשוט לא קשור למציאות.
בגוטניק לבד אני מכיר אישית כמה אנשי צוות חרדים למהדרין שעובדים יום יום בגוטניק, והמלצרים שם לא ערבים בכלל.
למעט עובדי הניקיון, שהם ערבים.
אני שמח לשמוע.
באופן אישי שנים כבר לא ביקרתי בגוטניק,
ואני מתגעגע לאולם הזה.
 
הייתי כותב שזה שטויות
אבל זה לא מנומס, אז אכתוב שזה ממש לא נכון
יש שרשרת ענפה של אנשים בתעשיית האירועים שתיפגע מהמהלך באופן ודאי
גם מהמגזר החילוני (שזה מוצדק כמובן לפגוע בפרנסה שלהם, למה לא?)
אבל בעיקר מהמגזר החרדי - וניכר מתוך הדברים שלך שאין לך מושג מה קורה בתחום.
לכן הייתי חייב למחות על העניין הזה שלצערי נכתב מבורות מוחלטת.
ייתכן ששטויות. כתבתי מראש שמדובר בהדלפה.
ציטטתי מבריף שנכתב לחסידות מסויימת כחומר למחשבה, לא יודע אם כבר פורסם.
חשוב להבין כי גם חתונה עם מס' מנות מצומצם - מצריך כל נותני השירותים. רק השאלה מי הם.
הכוונה בקטע היא להראות כמה 'משלנו' (אנ"ש) מפרנסים בחתונה, וכמה אפשר לפרנס בחתונה מאורגנת ע"י אנ"ש.
כמובן שבהמון אולמות, וגם בגוטניק, יש גם אנ"ש המתפרנסים.
 
אני לא כלכלנית, ולא מבינה בזה מבחינה מקצועית, אבל בהגיון שלי הטענה פה לא נכונה.
נכון שאם ילחמו על מחיר נמוך יותר זה ישבור, אבל גם אם יקנו פחות זה ישבור, לא באותה מהירות כמו הורדת מחירים, אבל מספיק מהר כדי שירגישו בכיס.
'אבל מי שאינו זקוק למקרן - לא נציע לו לקנותו בטענת הכלכלה החופשית. או 200
מנות מיותרות לעידוד שוק המזון. ובוודאי שלא בדיוק בזמן שהוא תחת לחץ ונטל
הוצאות הכרחיות לחתונה ולדיור ילדיו, שכל אלה לא נכנסות לתקציבו המוגבל.'

אבל אם יאסרו על אלה שרוצים או צריכים, או אפילו רק יעשו את זה לא בנורמה, ברמה שכל אלה שממש חשוב להם לעשות כמו הציבור, לא יקנו או יזמינו אפילו שהם יכולים או צריכים, אז ישבר השוק. כי כבר לא יהיה איזון בין אלה שכן קונים לבין אלה שלא קונים.
(לא מצליחה להסביר מספיק ברור את כוונתי, מניחה שיהיו פה כאלה שיותר מבינים ויודעים גם להסביר.)
ואחרי מהלך כזה, לדעתי יהיה אחד מהשתיים, או שהכלכלה תרד ואז כולם יפסידו, או שהכסף הזה יצא במקום אחר ואז יצאו בהתנגדות לתופעה אחרת....
שוב, לא הולכים להכריח אף אחד. מי שרוצה מוצר מסויים יקנה ומי שלא לא.
מדברים רק על יצירת נורמה חדשה. כל אחד יכול לשנות מהנורמה כרצונו.

את לא באמת מציעה אולי להעלות את מס' המנות ל-500 כדי להצמיח את הכלכלה, נכון? ;)
 
אז למה שהראשונים שמתחתנים אחרי התקנות לא ישנו כרצונם?
אם כל אחד יכול לעשות כרצונו אז לא בדיוק יהיה שינוי, לא?
הראשונים מדובר על חסידויות עם תקנות. תקנות שנשמרות.
הם ייצרו את הנורמה. אחריהם כל אחד מהציבור הרחב יכול לעלות ברמה אך זה כבר לא יהיה בנורמה.
 
שוב, לא הולכים להכריח אף אחד. מי שרוצה מוצר מסויים יקנה ומי שלא לא.
מדברים רק על יצירת נורמה חדשה. כל אחד יכול לשנות מהנורמה כרצונו.

את לא באמת מציעה אולי להעלות את מס' המנות ל-500 כדי להצמיח את הכלכלה, נכון? ;)

מה שהבנתי זה שתקנות זה מחייב, לא?
ואם כל אחד יכול לשנות מהנורמה כרצונו, למה שהנורמה לא תהיה שכל אחד עושה מה שמתאים לו? ;):p (להבנתי זה אותו דבר במילים אחרות...)
וגם מטבע האדם הוא והוא והוא ועוד כמה 'הוא' ירצו לעשות כמו אלה שיש להם יכולת ויחסכו או לא יודעת מה ויעשו חתונה כזו, ואז כמה 'הוא' אחרים ירצו להיות כמו ה'הוא' הקודמים, והופה, הנורמה קופצת שוב. (טוב, לא במהירות הזו, אבל יחסית מהר)
ואיך שאני מבינה מהאשכול הזה, שכשהחסידים ינהגו לפי הנורמות של הליטאים זה כבר יהיה בסדר :)

ובקשר לכמות המוזמנים, כבר כתבתי שכל אחד יזמין באמת רק את מי שהוא ישמח לראות בחתונה, ואני הייתי ב2 חתונות קטנות אבל נצרך לפתוח עוד אולמות יפים וקטנים כדי שיהיה מבחר וזמינות.
 
מה שהבנתי זה שתקנות זה מחייב, לא?
ואם כל אחד יכול לשנות מהנורמה כרצונו, למה שהנורמה לא תהיה שכל אחד עושה מה שמתאים לו? ;):p (להבנתי זה אותו דבר במילים אחרות...)
ואיך שאני מבינה מהאשכול הזה, שכשהחסידים ינהגו לפי הנורמות של הליטאים זה כבר יהיה בסדר :)
היכן שתקנות מחייבות - זה באמת מחייב. אם כי גם היכן שיש תקנות - רק 70-80% פועלים לפיהן.
במקרה דנן: מספיק ש-60% מחסידי גור, ויזניץ', צאנז, באיאן וסלונים מאמצים את התקנות - בכדי לשנות נורמה בציבור החסידי.
ואחרי חריש עמוק (בלי תקנות, עם הטבות) - גם בציבורים אחרים.

ובפעם המי יודע כמה אכתוב - הציבור שלנו לא עושה איך שבא לו, הציבור נוהג כמו כולם!
נכון, לא נוח שזה ככה. מציאות.
 
אני כן כותבת שטויות והבלים!
היחידים שינזקו זה כמה בעלי אולמות בודדים! שכל הכסף מתנקז אליהם. אין לנו ענין לרחם עליהם.
אני חוזרת שוב: ארוע באולם של בר מצווה 150-200 במקום 300-350 יוריד את העלות לרבע ורק בעלי אולמות יחידיים יפסידו מזה כי הם היחידים שמקבלים את הפער במחיר.
לצלם לא משנה איזה אולם
וכן לתזמורת
הקייטרינג מקבל אותו דבר למנה
וכן המלצרים וכו
משגיח (כ30 ש"ח לארוע!)
כסא כלה וכל השאר אותו דבר
האולם עצמו כ1000 ש"ח במקום 18000! אולם הגפן בביתר
כל הבעיה היא שברגע שצריך 350 מנות זה דורש אולם גדול שכאלו יש רק בודדים עם מערך לכזה כמות ולכן הם מנצלים את הענין ולוקחים כפול 4!!! (אם היה לי אולם כזה גם הייתי לוקחת כמותם)
אבל שוב
הציבור שלנו בנוי ככה שהוא לא עושה שינוי מלמטה רק ע"י הוראה מגבוה!
הבנות הצדיקות שלנו היו מוותרות בשמחה על כל ה200 מנות לאורחים אם תיהיה הוראה מגבוה.
גם ההורים היו מיד מצייתים
ולמה באמת אין כזו הוראה? לא הטפה שכולם מנידים לה ראש.
הוראה שיהודי (חסידי ליטאי מרוקאי תוניסאי ) שמרויח פחות מ1500 ש" לנפש או שחי מתרומות אסור לו לעשות חתונה ל350 איש.
ואם אין כזו הוראה אז אולי כך צריך להיות ???
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

סיפורו המדהים של הרב משה חיים גרינוולד מניו יורק



אבי מורי הרה"ג ר' אברהם צבי גרינוולד זצ"ל נולד בלודז' אשר בפולין ובגיל שמונה התייתם מאביו. אמו שנשארה מטופלת בשבעה יתומים קטנים ודאגה מאד לחינוכו של בנה הבכור, שלחה אותו לבן דודה, הלוא הוא הגאון המפורסם רבי מנחם זמבה הי"ד, אשר גידל את אבי במסירות רבה וכמובן דאג ללימודו ואף היה לומד עמו בעצמו.

אבי היה כמעט בגיל שבע עשרה, כאשר התקיימה בוורשה החתונה הגדולה חתונת בתו של כ"ק הריי"ץ מליובאוויטש זצוק"ל עם כ"ק הרבי מליובאוויטש ותמיד היה אבי מורי זצ"ל מספר בתור חוויה רוחנית גדולה על החתונה ההיא, הן על עצם החתונה שבה השתתפו כל שמנה וסלתה של גדולי יהדות פולניה החסידית, והן על שאז זכה לראשונה להיות פנים אל פנים עם החתן הצעיר הלוא הוא הרבי, ולפגישה הזאת, כך הסתבר לו מאוחר יותר, היתה משמעות גדולה בעתיד.

כיצד זכה אבי להיפגש עם החתן – הרבי – פנים אל פנים?

ובכן, כאמור, הוא היה בחור צעיר אז, כמעט בן שבע עשרה, והוא הגיע לחתונה יחד עם קרובו ומחנכו הגאון ר' מנחם זמבה הי"ד. למחרת החתונה אמר לו ר' מנחם זמבה שהוא הולך לבקר את החתן במלון שבו הוא מתאכסן, ואם הוא רוצה הוא יכול להתלוות אליו, כמובן שאבי הסכים וכך הלך לפגישה של ר' מנחם זמבה עם החתן.

אבי לא יכל לזכור ולחזור על מה דיברו השניים אבל הוא זכר היטב כי בסוף השיחה, לפני שנפרדו שני האישים, פנה אליו החתן – הרבי – ואמר לו "הרי עוד כמה ימים חנוכה – האם ידוע לך למה בנר חמישי של חנוכה עושים יומא דפגרא בכל ה'שטיבלאך'?"

אבי לא ידע מה לענות, והוא זכר שגם ר' מנחם הי"ד לא ענה ורק הסתכל בחתן כממתין לתשובה, ואז החתן – הרבי – פנה לאבי ואמר לו: "נר חמישי דחנוכה מסמל את החושך הכי גדול, כי היום הזה לא יכול אף פעם לחול בשבת קודש, ועל ידי נר חנוכה מאירים גם את החושך הכי גדול בעולם, ומשום כך החידוש והכח של חנוכה בא לידי ביטוי דווקא בנר החמישי שהוא הסמל של החושך וזו התפקיד של כל יהודי, בכל מקום שבו הוא נמצא, בוורשא או בלונדון, להאיר גם את המקום החשוך ביותר".

כאמור, אבי לא זכר את מה ששוחחו ביניהם שעה ארוכה החתן ור' מנחם הי"ד, אבל הוא אמר שלעולם לא שכח את העובדה ש"כל מסכתות הש"ס עפו שם בחדר", כשיצאו מהמלון – כך סיפר אבי – היה הגאון ר' מנחם זמבה בהתפעלות כה עצומה מהחתן של הרבי מליובאוויטש ובמשך ימים רבים לא הפסיק לדבר על כך גם בבית וגם עם כל מי ששוחח באותם ימים.



*



מאז עברו קרוב לעשרים שנה. אבי עבר את כל מוראות השואה, בתחילה בגטו ואח"כ במחנות ההשמדה. אשתו הראשונה וחמשת ילדיו הקטנים נטבחו מול עיניו, וכשנסתיימה המלחמה ובחסדי השי"ת נשאר בחיים, אוד מוצל מאש, היה שבור ורצוץ בגופו ובנפשו.

במשך שנתיים ימים התגלגל במחנות ההצלה ממחנה לשני, הוא ניסה ונדד בהרבה מקומות לברר אם יש ניצולים ממשפחתו הקרובה והרחוקה, ולדאבון הלב התחוור לו כי כל אחיו ואחיותיו עד אחד ניספו על ידי הצורר ימ"ש.

בשנת תש"ח נסע לארה"ב, לפילדלפיה, שם חי אחי אביו, ר' משה חיים גרינוולד, מחסידי אמשינוב אותו הוא לא הכיר פנים אל פנים כי הדוד נסע לאמריקה עוד בטרם נולד – אבל הוא ארגן את נסיעתו וקיבלו באהבה רבה כאשר הוא עושה הכל כדי להקל עליו ולנסות לשקם אותו לאחר מנת הייסורים הנוראה שעברה על אבי זצ"ל באירופה הדוויה.

בלחץ הדוד ובהתערבות האדמו"ר מאמשינוב זצ"ל החליט אבי לשקם את חייו שנהרסו כליל ונשא לאשה בזיווג שני את אמי ע"ה, אף היא ניצולת שואה. אמי ע"ה ילידת קרקוב בתו של הר"ר זושא סינקביץ הי"ד, מחשובי חסידי אלכסנדר, ניצלה יחד עם אחותה והצליחו להינצל מיד בתחילת המלחמה כשהוברחו ממדינה עד שהפליגו לקנדה, שם גדלה בבית דוד אמם, הנגיד החסיד ר' קאפל שוורץ מחשובי יהודי טורונטו.



*​



לפני הנישואין של אבי עם אמי לקח ר' קאפל שוורץ את אבי לניו יורק ליחידות לכ"ק הריי"ץ מליובאוויוטש זצוק"ל כדי שיברכו. אבי מורי זצ"ל סיפר לי שממש נחרד ונדהם לראות את השינוי והזקנה הגדולה שקפצה על הרבי הריי"ץ מאז שראהו בחתונה בוורשא והיה קשה מאד להבין את דיבורו של הריי"ץ, ואחד מזקני החסידים שהיה בחדר הסביר ומסר את דברי הרבי.

ר' קאפל אמר לריי"ץ זיע"א שאבי הוא "אוד מוצל" שאיבד בשואה את משפחתו, ואז מעיניו הק' של הריי"ץ החלו לזלוג נהר של דמעות טהורות. הריי"ץ בירך את אבי לבנין עדי עד ואיחל לו אריכות ימים ושנים טובות. לפני שיצא אמר אבי לריי"ץ כי הוא זכה להיות בחתונה הגדולה בוורשא ואז – סיפר אבי – אורו עיניו של כ"ק הריי"ץ זיע"א והוא אמר לו כי כיוון שחתנו נמצא כאן עכשיו, וכיוון שאבי היה בחתונה – על כן כדאי שיכנס אליו לומר לו שלום.

ר' קאפל ואבי ירדו למטה ואחר שהראו להם איפה נמצא חדרו של ה'רמ"ש' כפי שנקרא אז – דפקו ונכנסו ואמרו שבאו על פי הוראת הרבי...

אבי היה בהתפעלות עצומה מכך שהרמ"ש הכירו מיד והשאלה הראשונה שלו היתה שיתאר לו את ימיו האחרונים של ר' מנחם זמבה הי"ד כי שמע שנהרג בגטו ורשה אך לא ידע את הפרטים. לאחר שאבי סיפר לו מה שידע אמר הרמ"ש לאבי "כיון שהרבי אמר לכם להכנס אלי – אם כן אני מחויב לומר לכם דבר תורה וכיון שאנו בחודש כסלו בסמיכות לחנוכה, הרי ידוע המנהג אצל רוב החסידים ממשיכי דרך הבעש"ט הק' לעשות "יומא דפגרא" בנר החמישי. ומהי הסיבה? מכיון שנר החמישי אף פעם לא יכול לחול בשבת אם כן זה ענין של חושך הכי חזק, וזה הכח והחידוש של נר חנוכה להאיר גם את החושך הכי חזק וגם התפקיד של יהודי בכל מקום בו הוא נמצא, בניו יורק או בלונדון, עליו להאיר גם את המקום החשוך ביותר".

אין צורך לומר שאבי היה נדהם ונרעש, כאשר הוא עצמו הספיק כמעט לשכוח במהלך השנים את אותה אימרה בדיוק שה"רמ"ש" אמר לו כעשרים שנה קודם לכן, והנה עכשיו, פרץ הזכרון בבת אחת, וממש חזר כמעט מלה במלה על מה שאמר לו אז במלון, בוורשא, לפני עשרים שנה והלוא דבר הוא.



*

לאחר חתונתו שימש אבי מורי זצ"ל כרב ומלמד בקהילת "עדת ישראל" ב"וושינגטון הייטס", שם נולדנו גם אני ואחותי, אבי התגורר שם כחמש שנים ואח"כ בהשתדלות ר' קאפל שוורץ עבר להתגורר לידו בטורונטו ושימש גם שם כרב ומלמד בקהילת החרדים שם.

במשך השנים, בטורונטו, התקרב אבי מאד לחסידות סאטמאר שהיו בעיר, כיון שעבודתו ברבנות ובהוראה היתה אצל חסידי סאטמר, אף שלא שלח אותנו להתחנך בסאטמר, שלח אותנו למוסדות הקרובים לרוחה, אותי ואת אחי שלח לישיבת "נייטרא" המפורסמת.

למרות שבהשקפותיו היה אבי קרוב לשיטת סאטמר מעולם לא דיבר חלילה נגד הרבי מליובאוויטש, ואדרבה, תמיד היה מדבר עליו בהערצה וחרדת כבוד מיוחדת וזה החדיר גם בנו, הבנים והבנות.

בחורף של שנת תשכ"ט התחתנתי אני, אבי אמר לי כי למרות שאיננו חסיד ליובאוויטש – הרי מכיון שלפני החתונה שלו זכה לקבל את ברכתו של הרבי, על כן ליבו אומר לו והוא מרגיש צורך ורצון להכנס עמי לרבי מליובאוויטש לקבל ברכתו לפני החתונה, למרות שמאז, למעלה מעשרים שנה, לא התראה עמו.

אני הסכמתי בלב שלם אבל אז התברר שזה לא כ"כ פשוט להיכנס לרבי, רק לאחר דו"ד עם המזכיר של הרבי – וכך לאחר שאבי הסביר לו שלא יכול לחכות כמה חדשים להזמין תור ל"יחידות" כי ברצונו לקבל ברכה לפני החתונה – הסכימו לתת לנו תור להכנס ובלבד שנבטיח שזה יהיה "רק לבקש ברכה" ולא נעכב את הרבי, אבי הבטיח ונסענו במיוחד מטורונטו ביום שנקבע לנו.



*



אינני זוכר את השעה המדוייקת שנכנסנו לרבי, אבל זה היה קרוב לבוקר מאשר ללילה, אי שם באשמורת הבוקר, אני ראיתי פעם ראשונה פנים אל פנים את פניו של הרבי, ובפרט עיניו הק' עשו עלי רושם גדול, אבי נתן לרבי את ה"פתקה" כנהוג ושם השמות שלי ושל הכלה שלי ובקשת הברכה של אבי שנזכה לבנין עדי עד וכו'.

כשלקח הרבי הפיתקה מיד אבי, עוד בטרם פתח אותה, הביט באבי בחיוך רחב ואמר לו: "נאך העכער צוואנציק יאר שוין טאקע געקומען די צייט, בפרט אז דער שווער האט דאך אייך געשיקט צו מיר" [-אחרי יותר מעשרים שנה באמת הגיע כבר הזמן, בפרט שחותני הרי שלח אתכם אלי...].

אבי נותר על עומדו נדהם ונפחד ונרעש ולא מצא כח לפתוח את פיו, בינתיים הגבאי הדופק בחוזק בדלת אך הרבי עשה תנועת ביטול בידו כמי שאומר אל תשימו לב, תוך כדי כך הרבי פתח את הפתקא הביט בה כהרף עין ותיכף התחיל לתת לנו את ברכותיו הקדושות שיהיה בנין עדי עד וכו' וגם בירך את אבי באריכות ימים ושנים טובות וכו' ואמר לו בערך בזה הלשון: אזוי ווי איר האט משמח גיווען ביי מיר אויף דער חתונה, וועט אייך דער אייבערשטער געבן כוחות און נחת משמח זיין אויכעט ביי דער חתונה פין אייער אייניקל " (כמו ששמחת בחתונה שלי ה' יתברך יתן לך נחת וכח לשמוח בחתונת הנכד שלכם).

מעיניו של אבי זלגו דמעות של התרגשות וגם אני מאד התרגשתי, ביודעי עד כמה אבי שבור ורצוץ בגופו מכל מה שעבר עליו במחנות וכו' ועד כמה יקרה לו ברכה כזו של הרבי.

לפני שיצאנו הרהיב אבי עוז ושאל את הרבי: היות והבטיח למזכיר שאנחנו נכנסים רק לבקש ברכה, בכל זאת כיון שיש שאלה שמאז מציקה לו האם הרבי מרשה לו לשאול.

הרבי חייך מאד ואמר לו (בערך(: "אזוי ווי דער רבי דער שווער האט אייך גישיקט צו מיר – מוז איך אייך ענטפערן אלע קשיות". (כיון שכבוד קדושת מו"ח אדמו"ר שלח אתכם אלי – אני מוכרח לענות לכם על כל הקושיות). וכששוב נשמעו דפיקות חזקות בדלת שוב עשה הרבי בידו סימן שלא נשים לב.

אבי פנה אל הרבי ואמר: מסיבות שונות יצא לי במשך כל השנים להיות בקרב חסידי סאטמר והחוגים שלהם ושם אני שומע כל הזמן טענות ומענות על שיטת ליובאוויטש, ואף שחלילה איני מקבל כל הלשון הרע שאני שומע וכו' אבל בכל זאת הצליחו גם אצלי לעורר קושיה גדולה על השיטה של ליובאוויטש בכל הקשור להתחברות לרשעים וכו', והרי ידועים הפסוקים כמו "משנאיך ה' אשנא" וכו' ואיך זה שליובאוויטש מתחברת במאור פנים עם רשעים הלוחמים נגד השי"ת ותורתו וכו'.

אבי אמר לרבי שהוא מבקש סליחה על עצם השאלה ולא התכוון חלילה לקנטר אלא אדרבה רוצה להבין שיטתו של הרבי כדי שיוכל לענות גם לעצמו וגם לאחרים וכו'.

הרבי פנה אל אבי בשאלה: מה היה עושה אותו קנאי מהשכנים שלך, אם חלילה הבת שלו היתה יוצאת לתרבות רעה? האם היה מנסה להחזירה לדרך התורה והמצוות או שהיה אומר "משנאיך ה' אשנא" ו"אסור להתחבר לרשעים" ולכן יתרחק ממנה ולא ירצה לקרב אותה?

הרבי לא המתין לתשובה, ומיד המשיך: אותו קנאי, היה עונה בודאי שכשמדובר בבת שלו זה שונה, כי על זה נאמר: "ומבשרך אל תתעלם" וכאן הרצינו פניו הק' של הרבי והוא עצם את עיניו הק', דפק על השולחן ואמר "ביי דער אויבערשטן איז יעדער איד טייער ווי א בן יחיד ביי דעם רבי'ן דער שווער איז יעדער איד ומבשרך אל תתעלם!" [ - אצל הקב"ה כל יהודי יקר כמו בן יחיד אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר כל יהודי הוא 'מבשרך אל תתעלם'].

לאחר מכן הביט הרבי בי ובאבי במבט חודר ואמר: "ומסיימין בברכה כידוע נהגו אצל כל החסידים לחגוג את נר חמישי דחנוכה מה הטעם? כיון שנר חמישי של חנוכה לעולם לא יכול לחול בשבת ולכן זה מסמל את שיא החושך ובכח של נר חנוכה אפשר להאיר גם את העניין הכי חשוך, זה תפקידו של כל יהודי להאיר גם את המקומות הכי חשוכים, ולא משנה אם הוא נמצא בטורונטו או בלונדון, כל יהודי הוא חלק אלוקה ממעל ממש, בנו יחידו של הקב"ה וכשמדליקים את הנשמה שלו בנר של קדושה – מתעורר גם היהודי הרחוק ביותר במקום החשוך ביותר".

אבי שהיה נדהם ונרעש באופן הכי מבהיל, לא שמע גם את מלות הברכה האחרונות של הרבי והוא אפילו לא זכר איך הוצאתי אותו מהחדר של הרבי.

כל הדרך חזרה לטורונטו הוא לחש רק שתי מלים, פלאי פלאים, פלאי פלאים.



*



מאז עברו בערך כעשר שנים. בשנת תשל"ט התחתן אחי הצעיר בעיר לונדון, וכל המשפחה, אבי ואמי, אחותי וגיסי ואני נסענו לחתונה. במטוס בדרך ללונדון ראיתי שאבי מוטרד ומשהו מעיק לו, שאלתי במה הענין, ובתחילה לא רצה לספר, רק אחרי כמה פעמים ששאלתי סיפר לי:

כמה דקות לפני שעזב את הבית בטורונטו, נכנס אליו השכן, מהמכובדים ביותר בקהילה, ובכה לפניו בדמעות שליש, ואמר לו שמה שהוא מספר לו עתה זה סוד כמוס ושלא יספר לאיש רק בלית ברירה הוא מספר לו אולי יוכל לעזור.

ובכן מסתבר שהבת של אותו שכן הידרדרה מאד ביהדותה, בתחילה ההורים לא כל כך ידעו מכך כי הסתירה לגמרי מפניהם, אבל לפני שבועיים התברר להם למרבה האסון והבושה שהיא ברחה עם איזה גוי ללונדון ומאז אצלם בבית בכי ומספד ותשעה באב כל הנסיונות שלו על ידי קרוב משפחה בלונדון לאתר אותה עלו בתוהו ולכן הוא מבקש מאבי, בהיות שהוא נוסע ללונדון, שיראה לטכס עצה ולהתעניין אולי יחוס אולי ירחם ה', אולי יוכל לעזור למצוא את הבת ולמנוע ממנה מרדת שחת.

אבי שהיה בידידות קרובה מאד עם השכן, היה נרעש מהסיפור, וגם אני מאד לקחתי ללבי וחשבתי איך ומה נוכל לעשות בענין זה בלונדון.

החתונה היתה בשעטומ"צ, ובלילה הראשון של השבע ברכות פנה אבי למחותן, סיפר לו את המעשה עם בת השכן, ושאל אותו אולי יכול לייעץ לו איך ואיפה – אם בכלל שייך – להתעניין ולעשות משהו בנידון.

המחותן מיד כששמע הסיפור, אמר לאבי מורי שאם כי הוא אין לו שום מושג בזה, הרי יש לו ידיד חסיד חב"ד, שהרבי מליובאוויטש מטיל עליו תמיד כל מיני שליחויות ושמו הוא הר"ר אברהם יצחק גליק, ואם יש מישהו שיוכל לעזור בזה הרי הוא האיש, כי כבר איתמחי גברא להציל ברחבי אירופה הרבה נשמות יהודיות מהתבוללות.

עוד באותו לילה צלצל המחותן לרב גליק, סיפר לו את כל סיפור המעשה ועד כמה הענין דחוף, והרב גליק ביקש הטלפון של הורי הנערה מטורונטו אולי יודעים אי אלו פרטים וכתובות שיתנו לו קצה חוט איפה להתחיל בחיפושים. הרב גליק בצידו הבטיח לעשות את כל המאמצים וההשתדלות.



*



אינני יודע איפה חיפש הרב גליק, לאן הלך, אצל מי בירר, אבל באחת הלילות כעבור כעשרה ימים – אבי ואמי נשארו בלונדון עד אחרי חנוכה – צלצל הרב גליק למחותן ואמר שיבוא אליו בדחיפות "יש לי הפתעה מאד טובה".

המחותן ואבי מיהרו לבית הרב גליק, כשנכנסו לביתו ראו בסלון ביתו יושבת בחורה וממררת בבכי. בפתח הסלון דלקה החנוכיה.

לפתע, תוך כדי שאבי מסתכל על החנוכיה ורואה את חמשת הנרות הדולקים – אבי כמעט נפל מתעלף ארצה. הוא נזכר במשפט המוזר שהרבי הקדוש אמר לו לפני חמישים שנה, לפני שלושים שנה, ולפני עשר שנים.

"נר חמישי של חנוכה מסמל את הכח של החנוכיה והתפקיד של יהודי להאיר גם את המקום החשוך ביותר, בוורשא או בלונדון, בניו יורק או בלונדון, בטורונטו או בלונדון"...

"מה יעשה אותו קנאי", אם הבת שלו תדרדר... אצל הקב"ה כל יהודי הוא בן יחיד... אצל כ"ק מו"ר אדמו"ר כל יהודי הוא "מבשרך אל תתעלם"...

אין צורך לומר שהבחורה חזרה בתשובה שלמה, ואין גם צורך לומר שמאותו יום לא פתח יותר אותו "קנאי" את פיו נגד ליובאוויטש...



*

כשחזר אבי לקנדה עשה כל המאמצים להיכנס לרבי מליובאוויטש, הוא הרגיש צורך וחובה נפשית לאחר מה שקרה להיכנס לקודש פנימה אבל באותן שנים כבר היה קשה מאד להיכנס לרבי ל"יחידות".

רק בתשרי הבא, שנת תש"מ, לאחר מאמצים מרובים הצליח אבי להיכנס ל"יחידות" באותו לילה שנכנסו קבוצת האורחים שהגיעו לרבי לחגים.

אבי סיפר לי שמרוב התרגשות לא יכל להוציא הגה מהפה, וכשהתחיל לדבר ולספר את הסיפור פרץ בבכי. הרבי שמע ממנו רק כמה משפטים, ואז פנה לאבי ואמר לו: "דער שווער האט דאך געהאט א ווייטן קוק"... [לחותני הרי היה מבט רחוק]...

וכל פעם שסיפר אבי מורי זצ"ל את הסיפור היה אומר שהרבה יותר מהמופת הפלאי של הרבי מליובאוויטש, שכבר לפני חמישים שנה בהיותו חתן, ראה כל כך למרחוק... הרבה יותר מהמופת הזה הוא התפעל בכל ליבו על גודל הענווה השמיימית של הרבי שאמר לו בפשטות הכי גדולה וברצינות הכי גדולה "דער שווער האט דאך געאט א וויטען קוק"...

ושרשרת המופתים הפלאיים לא פסקה: בי"ד כסלו תשמ"ט, בדיוק שנגמר השבע ברכות מחתונת בתי הבכורה (כפי שהרבי בירך אותו שישמח בחתונה של הנכד) ובדיוק ביום שבו מלאו ששים שנה מהחתונה הגדולה בוורשא של הרבי – באותו ערב שבק חיים לכל חי והשיב נשמתו למרומים.



זכותו תגן עלינו

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה