קורונה למה לחזור ללימודים איטנסיבים אם הילדים הרבה יותר רגועים נפשית בבית?

  • הוסף לסימניות
  • #21
לא מצטרפת להודעות הפסטורליות שלכן
אמנם, הבת הקטנה שלי חוגגת, מתפתחת מדהים, השפה שלה השתדרגה בצורה לא נורמאלית
אבל הבנים הגדולים- כמה שהם מסתגלים, קשה להם!
הם צריכים מרחבים, אופניים, חברים בני גילם, לרוץ ולהוציא מרץ... קשה להם בבית!!!
הם סופרים את הימים עד שיוכלו לחזור לחיידר בחזרה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
לא מצטרפת להודעות הפסטורליות שלכן
אמנם, הבת הקטנה שלי חוגגת, מתפתחת מדהים, השפה שלה השתדרגה בצורה לא נורמאלית
אבל הבנים הגדולים- כמה שהם מסתגלים, קשה להם!
הם צריכים מרחבים, אופניים, חברים בני גילם, לרוץ ולהוציא מרץ... קשה להם בבית!!!
הם סופרים את הימים עד שיוכלו לחזור לחיידר בחזרה.
גם אצלי הם מחכים...
ביום שישי ארגנו את הילקוטים בכזו חדווה ודבקות כאילו מחר מתחילים...
אבל ת'כלס, לא חושבת שהיו שמחים לחזור לקום ב 6:30 ולשבת אחה"צ להכין ש"ב. (מישו זוכר את המילה הזאת?? :confused: )
בכל מקרה...אני כן נהנית מהחופש. (אמא אגואיסטית :rolleyes:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
מענין גם אצלי הקטנה יצאה הכי מרווחת בת שנתיים וחצי פתאום עשתה מזה קפיצה שפתית
מדברת הרבה יותר מבינה ונהיתה אחת מהחברה ...מה שלא יעשה חצי שנה בגן עם למידה דפי משימה ומשחקים דדקטים עושה משפחה בהרכב מלא עם למידה בחום חוויה אהבה ומשפחתיות הלמידה הסביבתית עולה על הכל...
מסקנה אין כמו הבית
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
לא מצטרפת להודעות הפסטורליות שלכן
אמנם, הבת הקטנה שלי חוגגת, מתפתחת מדהים, השפה שלה השתדרגה בצורה לא נורמאלית
אבל הבנים הגדולים- כמה שהם מסתגלים, קשה להם!
הם צריכים מרחבים, אופניים, חברים בני גילם, לרוץ ולהוציא מרץ... קשה להם בבית!!!
הם סופרים את הימים עד שיוכלו לחזור לחיידר בחזרה.
מצטרפת.
אצלי הפסטורליות שאתן מציגות פה והקידום של כל אחד מהילדים לא מתקרב לפתח דלתי.
חבורה של ילדים שמה שהם אוהבים וצריכים זה לדהור על אופניים ולטפס ולהוצעא את כל האנרגיות שכלואות בהם, וכעת אני מתחננת שישבו ויעשו קצת דפי עבודה אבל כל האנרגיות כלואות בתוכם והם לא מסוגלים לשבת רק בודקים על איזה קיר הם עוד לא טיפבו.
מעבר לזאת יש לי ילד שמטופל בריפוי בעיסוק ואני רואה איך הוא מתדרדר לי מול העיניים בגלל שהטיפולים הופסקו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
מזדהה עם כל הנ"ל ,
אז במקום שנחשוש מהבאות ,
בואו ננצל כל יום עם המתוקים שלנו ,
ומהחופש הקסום!!!!!
שתמיד יהיה לנו כיף לחשוב על החופש קורונה..
ותודו שלא חשבנו בהתחלה להתבטא כך!!!!!!!:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
זה נשמע ממש פסטורלי, כנראה כולכם בבית יחד עם הילדים משחקים שח מט.
אולי אם הייתם צריכים גם לעבוד וגם להיות עם הילדים זה היה מרגיש אחרת.
מסכימה שלוש מאות אחוזים- שלעבוד משר מלאה זה לא נורמלי, אבל גם לפני הקורונה לא חשבנו שזה נורמלי, פשוט אילוצי החיים.
קשים מזונותיו של אדם...
לא בחרנו בזה. בשביל להביא אוכל הביתה צריך לעבוד, ואם אלו הכללים אין לנו מה לעשות אלא להכניע ראש אליהם.
ומאחר וכשתסתיים התקופה הזאת כולכם תצטרכו לחזור לעבודה כדי לפרנס את המשפחות שלכם- איך בדיוק אתם מצפים להשאיר את הילדים בבית?
השינוי צריך להיות מערכתי, לא משו שמישו יכול לקבוע לעצמו, אם למשל היו מורידים את היקף המשרה מלאה ומעלים את שכר המינימום, מוסיפים ימי חופשה וכן הלאה- אז היה שינוי.
כל עוד לא ישתנה משו בחוק- לא נוכל לשנות אנחנו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
ברור שיש ילדים שחייבים ללכת לחיידר, אבל בא נוריד להם שעות, הם הרבה יותר רגועים אפי' שמשעמם להם בבית, ומדי שעה לשמוע איזה שיעור של הרבה, אבל לא ללימודים רצופים של המון שעות מחוץ לבית, לא נראה לכם הכי אידיאלי לימודים בפלאפון או אפילו להגיע אבל לפחות שעות ולהיות יותר בבית, תראו כמה קשר נוצר בינכם לילדים בתקופה הזו, לא חבל על כ"ז??
לא בדיוק
א. אין לי דקות ללא הגבלה ובסוף אצטרך לשלם הרבה על לימודי טלפון
ב. היינו בתקופה עמוסה וזה ממש לא פונקציה
נראה אתכם מדברים אחרי חודש של שגרה משעממת
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
השינוי צריך להיות מערכתי, לא משו שמישו יכול לקבוע לעצמו, אם למשל היו מורידים את היקף המשרה מלאה ומעלים את שכר המינימום, מוסיפים ימי חופשה וכן הלאה- אז היה שינוי.
כל עוד לא ישתנה משו בחוק- לא נוכל לשנות אנחנו.
אני לא מסכימה עם זה.
הילדים הם שלנו והם לא של המערכת. ואם אנחנו מזהים משהו שעושה להם/ לנו יותר טוב מאד כדאי לעשות חשיבה מחודשת ולראות איך ואם כדאי לבצע שינוי שייטיב עבורם.
מה גם שחלק מאתנו עובדות משרה מלאה בעבור אידיאל של בעל בן תורה ולא ברור לי אם ומי צריך לשלם על האידיאלים האלה.
אני לא חושבת שמחר בבקר כולנו מתפטרות. לא יודעת אפילו אם מקטינים משרה. אבל אולי הענין של לעבוד מהבית יתאפשר עכשיו יותר בקלות אצל חלק מהמעסיקים ואז אפשר לעבוד במשמרת מפוצלת של בקר וערב. לי עכשיו מתברר שזה מאד נח.
מצד שני עכשיו אנחנו נמצאים זוג הורים בבית וזה משתנה לגמרי כשהאב יצא לשלושה סדרים ושלוש תפילות.

לשקול מחדש את מערכת הערכים שלנו זה תמיד דבר חיובי ואם נגיע למסקנה שצורת החיים הקודמת משלבת הכי טוב את מה שאנחנו שואפים אליה אדרבא. אבל לא מוכנה לחיות בתחושה שאנחנו חיים בצורה הזו רק כי המערכת מאלצת אותנו.
לפי מה שידוע לי קללת בזעת אפיך לא הפילה עלינו מדינת ישראל, וחינוך הילדים ופרנסתם היא אחריות אישית שלנו ולא של אף גורם אחר. וגם הבחירה בחיי תורה היא בחירה אישית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
גם אצלי לקטן ממש נחמד ורגוע בבית והגדולים כבר מיצו את העניין ומשתוקקים לחזור לבית הספר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
@nori
(מתייגת כי יש לי תקלה בציטוט)
כל מה שכתבת חשוב ונכון, אולם תרשי לחלוק על החלק הזה:
מה גם שחלק מאתנו עובדות משרה מלאה בעבור אידיאל של בעל בן תורה ולא ברור לי אם ומי צריך לשלם על האידיאלים האלה.
שוב, אנחנו לא חיים לעצמינו, בעל בן תורה זה לא משו שאת קבעת ולא משו שאני.
כמובן זה נתון לבחירה ושיקול דעת אישי של כל משפחה בפני עצמה, תוך יעוץ פרטני עם רב.
אבל ודאי שלא אנחנו הקטנים נחליט על שינוי קולקטיבי.
מי אמר שבעולם הלא נורמלי שבו אנחנו חיים יותר חשוב לגדל בכיף את הילדים מאשר שהבעל ישב ללמוד?
אישית אני עובדת בחברה חרדית למהדרין, ועדיין ברור לי שלא הייתי רוצה שבעלי ישב במקומי.
הבן שלי יגדל לתפארה גם אם הוא יראה אותי פחות, תלוי כמה אשקיע בזה.
אבל ממש לא ברור לי מה יצא ממנו אם הבסיס והיתד של הבית יצא לעבוד, ומי הבטיח לי ולו מה ישאר לנו מהבית שאנחנו עמלים לבנות?
שוב, אני מדגישה-
כל אחד עושה את הישוקלים שלו
אבל לבוא ולהצהיר שחייבים שינוי גם בנושא בית של תורה, בלי להזכיר פה רבנים נראלי לא נכון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
מה גם שחלק מאתנו עובדות משרה מלאה בעבור אידיאל של בעל בן תורה ולא ברור לי אם ומי צריך לשלם על האידיאלים האלה.
שוב, אנחנו לא חיים לעצמינו, בעל בן תורה זה לא משו שאת קבעת ולא משו שאני.
כמובן זה נתון לבחירה ושיקול דעת אישי של כל משפחה בפני עצמה, תוך יעוץ פרטני עם רב.
אבל ודאי שלא אנחנו הקטנים נחליט על שינוי קולקטיבי.
מי אמר שבעולם הלא נורמלי שבו אנחנו חיים יותר חשוב לגדל בכיף את הילדים מאשר שהבעל ישב ללמוד?
אישית אני עובדת בחברה חרדית למהדרין, ועדיין ברור לי שלא הייתי רוצה שבעלי ישב במקומי.
הבן שלי יגדל לתפארה גם אם הוא יראה אותי פחות, תלוי כמה אשקיע בזה.
אבל ממש לא ברור לי מה יצא ממנו אם הבסיס והיתד של הבית יצא לעבוד, ומי הבטיח לי ולו מה ישאר לנו מהבית שאנחנו עמלים לבנות?
זה בדיוק אבל בדיוק מה שהיא אמרה. היא לא דברה על שינוי או חשיבה מחודשת.
אלא על כך שעלינו להפנים שהמחירים והשיקולים הם שלנו כי אנחנו בחרנו את אורח החיים הזה.
אנחנו גאים בכך שבחרנו אותו אבל לא נוכל לדרוש מאחרים לממן אותו (וגם כך עלות המעביד בארץ היא מהגבוהות בעולם).
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
שוב, אנחנו לא חיים לעצמינו, בעל בן תורה זה לא משו שאת קבעת ולא משו שאני
זה בהחלט משהו שאת אמורה לקבוע.
על פי התורה הבעל צריך לפרנס את משפחתו.
מי שרוצה לחיות אחרת על פי אידאלים גדולים זה אמור לבוא מבחירתו.

נכון שזה לא בהכרח המצב אבל כך בעיקרון היה אמור להיות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
את שואלת על ה"חידרים"?
אנחנו שולחים את הילדים שלנו ללמוד תורה גם אם הם הרבה יותר רגועים נפשית בבית.
ככה כי זו מצווה.
גם האינטנסיביות היא לא סתם.
מי שזה ייפול עליו בגיל 13 ויצטרך בבת אחת לעבור מרגיעה נפשית ללימודי תורה שעות - לא יעמוד בזה. לא נפשית ולא טכנית.
זו הדרך בה למדו אבותינו - בוקר וצהריים כבר בגיל חיידר - זו הדרך בה אנחנו ממשיכים.
התורה היא תורת חיים וזו דרך הלימוד שלה - יומם ולילה.

בנוגע ללימוד בבית - אב שמסוגל ללמד את כל X בניו כל אחד ברמתו הוא במשך יומם וליל ושכל אחד יקבל את כל הידיעות וילמד מספיק שעות - כך שיוכל לגדול הגרי"ג או הגר"י אדלשטיין (שלמדו אצל אבא בבית..) אשריו ואשרי חלקו.
רוב ההורים מאז ומעולם לא יכלו לבצע את המשימה הזו הן כי ילדיהם לא היו קרובי גיל או כי לא היו בעלי הכישורים המתאימים ללמד - ושלחו את ילדיהם למלמד...
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
זה בהחלט משהו שאת אמורה לקבוע.
על פי התורה הבעל צריך לפרנס את משפחתו.
מי שרוצה לחיות אחרת על פי אידאלים גדולים זה אמור לבוא מבחירתו.

נכון שזה לא בהכרח המצב אבל כך בעיקרון היה אמור להיות.

החזון איש קבע בשבילה שהאידיאל הגדול הזה הוא דרך ברירת המחדל המומלצת לדורינו.
טוב שיש לנו גדולים מאיתנו להישען עליהם.
ואנחנו בוחרים לא את האידיאלים אלא רק את הרב שיורה לנו דרך חיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
תודה @קצרה כל מילה.
לאחרונה ההשקפה הנושבת באתר ממש מקרטעת
קצת יותר מידי דיבורים עם רוח ואוירה של חרדקיות ורחוביות
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
החזון איש קבע בשבילה שהאידיאל הגדול הזה הוא דרך ברירת המחדל המומלצת לדורינו.
טוב שיש לנו גדולים מאיתנו להישען עליהם.
ואנחנו בוחרים לא את האידיאלים אלא רק את הרב שיורה לנו דרך חיים.
נו וכשאנחנו בוחרים להישמע לרב ופוסק אנחנו מכפיפים את דעותינו לדרך החיים שהוא קבע.
איך זה סותר?
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
אולי הענין של לעבוד מהבית יתאפשר עכשיו יותר בקלות אצל חלק מהמעסיקים ואז אפשר לעבוד במשמרת מפוצלת של בקר וערב. לי עכשיו מתברר שזה מאד נח.

לך זה מאד נוח.
אצלי זה "הרג" את הבית בשנה שבה זה נוסה.
איכשהו השעות גלשו (אוהבת את העבודה שלי ברוך השם. באמצע בדיוק לכתוב איזה קוד . וכבר גומרת... ועוד תיקון באג.. ועוד שניה.. וקצת עיצוב....). הילדים כבר הסתובבו סביב אמא עובדת שלא זזה מהמחשב..
הכביסה התעכבה עוד קצת....
והשעות הנוספות חגגו .
והפסקתי את זה. עדיף אמא שחוזרת ב-4 מאמא שסובבת כל היום סביב העבודה ובית לא מתפקד.
אני צריכה שעת סיום מעון שתעשה לי סטופ ותחייב אותי לצאת מהעבודה השניה.

אז כנראה שכל אחד ומה שמתאים לו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
נו וכשאנחנו בוחרים להישמע לרב ופוסק אנחנו מכפיפים את דעותינו לדרך החיים שהוא קבע.
איך זה סותר?

הציעו פה לעשות "חשיבה מחודשת" על האידיאלים.
כתבתי שעל האידיאלים הרב שלנו מחליט ולא אנחנו.

את מציעה לנו אם כן לעשות בעצם "חשיבה מחודשת" על הרב שלנו?? :eek:
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
החזון איש קבע בשבילה שהאידיאל הגדול הזה הוא דרך ברירת המחדל המומלצת לדורינו.
אפשר מקור לקביעת החזון איש שדרך ברירת המחדל המומלצת לדורינו היא שהאישה צריכה לפרנס את משפחתה על מנת שהבעל יוכל לשבת ללמוד?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה