מגיבה !!!
אשמח לחוות דעת מקצועית ואם יש ל טיפים בענין...
פטרוזליה יקרה!!
בשמחה אנסה לענות מה שאפשר בפורום הזה...
אז ככה, דיברת על ילדים שבאים אלייך בלילה עם פחדים ומבקשים את עזרתך...
אכן, ילדים שמתמודדים עם חרדות מפנים את המצוקה שלהם, איך לא? לאמא כמובן [וגם לאבא...]
ואז אמא מרגישה דחף חזק לעשות הכל כדי להפחית את המצוקה שלהם.
הורים לילדים עם חרדות מוצאים את עצמם עושים כל מיני פעולות, ויוצאים מגדרם, ונוקטים בצעדים שלא היו בוחרים בהם במצב רגיל, וכל זאת כדי להקל על ילדיהם.
קוראים למצב "אקומודציה"-התאמה
כל הפעולות שהורים עושים כדי להרגיע ולהפחית את המצוקה של הילד החרד.
דוגמאות: לתת לילד לישון במיטה שלי, להתקשר במקומו לחבר לשאול מה היה שיעורי בית, לשטוף שוב ושוב את הפירות[כפייתיות], לתת הסברים בלתי נגמרים כדי להרגיע דאגות אינסופיות וכו'...
הענין הוא שאקומודציה תורמת להנצחת החרדה!!!
וכאן צריך לעצור רגע, ולשאול את עצמי
האם אני רוצה הורדת חום?
או שאני רוצה ריפוי?
הפחתה רגעית של החרדה כמוה כהורדת חום.
פעולות האקומודציה נעשות לרוב מתוך חוסר אונים ורצון טבעי הורי לשכך את כאבי הילד.
המטרה היא להתמקד "בריפוי"
מה הכוונה?
שהצעדים שאני יעשה המטרה שלהם תהיה לכוון את הילד לקראת התמודדות עצמאית!!!! עם החרדה.
לקחת בחשבון שהתנאי ההכרחי לשחרור מהחרדה הוא חשיפה.
וכאן מתחיל התרגול.
לדוגמא, עם ילד שיש לו פחדים בלילה, אפשר להשתתף ברגשותיו ולומר לו כך:
"יוסי, אני רואה שאתה ממש פוחד לישון לבד בחושך, אבל זה דבר שחייבים ללמוד אותו, כדי להצליח לישון כמו שצריך.
ולכן מהיום אנחנו נתחיל לתרגל בהדרגה. היום אני אצא מהחדר למשך כעשר דקות ובהן אתה תנסה להתרגל לחושך, ולהתמודד בכוחות עצמך, בעוד עשר דקות אני אכנס לשמוע איך ניצחת את הפחד"
ואז להיכנס, ושוב לצאת הפעם לרבע שעה...
הבנת את הכיוון...
לא רוצה להאריך מידי, שאלי בלי להסס, בטוחה שזה פוגש כאן עוד הרבה אימהות...
הנושאים החמים
