התייעצות פדל של אורגן

  • הוסף לסימניות
  • #1
הפדל של האורגן עושה לי פתאום בעיות זאת אומרת לא עובד לא משנה אם אני לוחץ עליו או לא מה שמוזר שלפעמים אני מכניס את הפדל הוא עובד בין אם לוחצים עליו ובין אם לא ולפעמים שאני מכניס אותו הוא לא עובד בין אם אני לוחץ ובין אם לא. מקוה שהובנתי תודה
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
לא יודע, אבל הגיוני שזה קשור למגעים, הרבה פעמים הכבל טיפה נחתך באיזור החיבורים - בין הכבל לחיבור שלו לאורגן ובין הכבל לחיבור שלו לפדל
אפשר להסתכל טוב ןלנסות לסדר, או לנסות למצוא זווית שבה זה כן עובד ולקבע עם סלוטייפ..
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
לא יודע, אבל הגיוני שזה קשור למגעים, הרבה פעמים הכבל טיפה נחתך באיזור החיבורים - בין הכבל לחיבור שלו לאורגן ובין הכבל לחיבור שלו לפדל
אפשר להסתכל טוב ןלנסות לסדר, או לנסות למצוא זווית שבה זה כן עובד ולקבע עם סלוטייפ..
קודם כל תודה עזרתה לי מאד הענין תוקן מה שעשיתי זה לפתוח את הפדל במקום שלוחצים אם הרגל יש שם שתי ברזלים שאמורים להיות מחוברים וכשלוחצים הם מתנתקים אצלי זה היה רופף כנראה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

לאחרונה נתקלתי במדרש במסכת שבת על תלמיד חכם, שעל בגדו נמצא כתם שומן קטן - “רבב”.
חז”ל מלמדים אותנו עד כמה חמור הדבר, עד כדי שחייב מיתה (!!!).
לא מפני שהכתם עצמו פוגע ביופי הבגד, אלא משום שתלמיד חכם הוא נציג התורה, וכל פגם חיצוני קטן עלול לגרום לאנשים לזלזל בתורה כולה. אבל מה כבר עשה? רק כתם קטן…
אבל זהו בדיוק המסר: גם פגם זעיר עלול לפגוע באמון ובכבוד שראוי לו.
(אני לא אומרת שזה כפשוטו זה רק מקישה לזה לעניין אחר. קריטי: )

ואני מרגישה שקיבלתי הבנה חשובה כשאני מקבילה את זה לעולם הטיפול. וזה מבהיל.
גם מטפלות רגשיות, הן “נציגות”. נציגות של ריפוי, תקווה, אתיקה, הכלה ואמון.
ומה קורה כשנדבק למטפלת איזשהו “רבב”? איזו שמועה, סיפור או שם רע?
אם מדובר בפגיעה ממשית, חוסר מקצועיות או פגיעה באמון, ברור שמדובר בכתם חמור, לא “רבב”. - אלא שבר של ממש.
אבל גם כאשר מדובר לכאורה “רק בשמועות” או “לחישות מאחורי הגב” “הוצאת שם רע” - יש כאן בעיה עמוקה.
בטיפול, האתיקה והמקצועיות הן הקרקע שעליה נבנה כל תהליך הריפוי.
מטופל מגיע במצב פגיע ושברירי, ומוסר את כל עולמו הפנימי בידי המטפלת.
אם יש ערעור בדברים אלה, אפילו שמץ של ספק, – הבסיס כולו רועד.

חשוב לזכור: שמועה אינה נוצרת בחלל ריק. וראוי להחמיר בזה פי כמה וכמה בנוגע לנפש שלנו.
אם מטופל יוצא בתחושה קשה, גם אם הוא במצב נפשי מורכב וגם אם הטיפול התנהל לשיטת המטפלת “כראוי”, עלינו לשאול: “האם נבחנה התאמת המטופל ליכולותיה?” “האם נשמרה המקצועיות בכל שלב?” אם התוצאה היא פגיעה, בין אם בכוונה ובין אם מתוך חוסר התאמה, הרי שנגרם נזק על ידה, וה”רבב” הוא עדות לכך.
כפי שתלמיד חכם עם כתם על בגדו עלול להשניא את התורה וחייב מיתה, כך מטפלת ששמה הטוב נפגם אפילו במעט - מאבדת את היכולת להיות כלי של ריפוי. היא עלולה להפוך בלי משים, למי שמסכנת נפשות במקום להצילן.

לכן, השם הטוב בעולם הטיפול אינו מותרות, ואינו בונוס או קישוט.
הוא הכלי המרכזי והחיוני ביותר שבידי המטפלת. שמירה עליו - בכל מצב, בכל מילה ובכל מעשה -היא חובה.
קראתי בשקיקה עשרות אשכולות (חלקם ממומנים) שמנסים למצוא פתרון ומזור לבעיית מעוכבי השידוך
הרבה מאוד אנשים דנים ומתווכחים באיך לפתור את הבעיה הזאת.

היו שהציעו לעלות שכר השדכנים
והיו שביקשו דווקא להוריד את שכרם.
היו שכתבו לפתוח את העיניים ולהציע לבני דודים
והיו שאמרו להפגיש את ראשי הישיבות עם מנהלות הסמינרים.
היו שדחפו לגעור בהורים שיפסיקו כבר להוריד
והיו כעסו על המתבגרים שיש להם דרישות.
היו...
והיו...
אלו ואלו דברי אלוקים חיים.

לא מתווכחת עם האמור למעלה, רק רוצה להציע כיוון חשיבה חדש!

הסיבה לכמות המטורפת של מעוכבי השידוך, היא בגלל שכיום אין במערכת החינוכית שלנו הסבר אמיתי ומשכנע לשאלת ה - למה להתחתן?
זאת אומרת לפני ששואלים למה הם לא מתחתנים, צריך לשאול למה הם כן צריכים להתחתן.

ואני אסביר:
אם תפגשי בחורה רנדומלית ברחוב (החרדי כמובן) ותשאלי אותה למה את רוצה להתחתן? התשובה תהיה ארוכה שבלונית ועם המון קלישאות
כנ"ל אם נשאל בחורי ישיבה קלאסי, למה אתה רוצה להתחתן, הוא יגיד לנו דרשה שלמה על "מצא אישה מצא טוב" ועוד כל מיני רעיונות תורניים למיניהם, בתוך תוכו הוא יודע שהסיבה להתחתן היא כי כל החברים שלו מהוועד כבר מאורסים...

ואז כשהשידוכים לא הולכים חלק, ופתאום הדרישות מתחילות לטפס, הפגישות והשידוכים המבוטלים מגבירים את שברון הלב, מתחיל לצוץ השאלה האנושית הבסיסית ביותר, למה בכלל להיכנס לנישואין, למה להתחייב על מסגרת כל כך חונקת, למה לגזור על עצמינו מחויבויות ענקיות.

ובעיניי זוהי נקודת השבר, כי כשאין מוטיבציה אין רצון, וכשאין מנוע אמיתי שדוחף את הבחור או את הבחורה אז למה שינסו לסגור שידוך?
הרצון הטוב של ההורים, או הלחץ החברתי הכללי הוא לא מספיק בשביל לסגור, וזאת התוצאה העגומה.


ברור לי שקצת הקצנתי
ברור לי שזאת לא סיבה מסכמת
ברור לי שיש כאלו שלא חושבים ככה

אבל אם נצליח להשקיע בחינוך פנימי אמיתי, להסביר למה מתחתנים, איך זה עובד, מה תפקידו של אחד מבני הזוג, למה חשוב לבנות בית נאמן בישראל, מה זה נותן לנפש, מה זה נותן לגוף, מה זה עושה לנשמה. הכל ייראה אחרת, פתאום נראה שהדרישות מתגמדות, פתאום נראה גמישות מחשבתית, הכל ייראה נקי יותר, החיבור לתהליך של השידוך יהיה מעניין ומהנה, ככה יבנו הרבה יותר בתים להשם ולתורתו.

נ.ב.
לצערי מכירה זוגות שגם אחרי חמש או עשר שנות נישואין לא ממש הבינו למה הם עושים את זה, לכן זאת סתם המלצה לכו תלמדו את הנושא לעומק ותנסו להתחבר מחדש, תמיד תגלו דברים חדשים.



אם יש למישהו רעיון פרקטי איך מיישמים את זה בשטח תבוא עליו הברכה!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה