פא"י מחפש אופה :)

[חוי ג]

ישר שראיתי את האשכול שלחתי לינק ל @לנדא האלופה.
ברשימת הדרישות זה נראה שתארת אותה במדויק...

 

[פרפר סגול]

@רותי12
זה נשמע בול עליך!

 

[dvory]

יקרות,
תודה ענקית.
על הפרגון ההדדי (איזה מרגש לראות אמניות ממליצות בחום ובכנות על אמניות אחרות. קיים רק בפורום הזה!)
על העצב שהפגנתן (סופרות הן עם מוזר. הן שמחות כשמתעצבים בגלל הדמויות שלהן ).
על המיילים ששלחתן. על דוגמאות וקישורים לתיקיות עבודה יפהפיות.
עדיין לא הספקתי להגיע לכל מייל, אבל מסקנת הביניים שלי היא: יש נשים מוכשרות בעם ישראל. ובגללן כמעט התפטרתי .
הן עשו לי חשק עז לזרוק את המקלדת לפח, לשלוף מהבוידם את צבעי השמן הזנוחים שלי...
ברגע האחרון התעשתי. הבנתי שעדיף לתת לכן ליצור .
ושוב תודה לכל מי ששלחה טעימות מרוחה היוצרת. כל יצירה שימחה את עיניי והרחיבה את לבבי.
לצערי, נאלצת לדחות חלק מהפניות. שונאת לעשות את זה. אין לי ברירה
כמו שכתבתי, אני מחפשת רק מעצבת שמכירה היטב את הגיבורה הראשית. זה תנאי ספציפי ל'פחות או יותר'. הוצאתי ספרים בעבר, ולא התעקשתי על התנאי הזה קודם. הפעם הוא כן קריטי לי. מרגישה ש... שצריך להבין אותה לפני שתופרים לה שמלה.
סליחה ומחילה מכל מי שאני אומרת לה לא.
ערב שבת מבורך מאד לכולנו.

 

[רחל איצקוביץ]

אני לא מאמינה שהסיפור לקראת הסוף!!!לא מוכנה להפרד ממנוחי כול כך מהר ועוד כשהיא כך באמצע הדרך .והשבוע היתה מסכנה כול כך מיואשת ועצובה והכול בגלל נורהתעשי לה סוף מעודד .ובעצם בבקשה תשאירי אותה עוד קצת איתנו..

 

[dvory]

אני לא מאמינה שהסיפור לקראת הסוף!!!לא מוכנה להפרד ממנוחי כול כך מהר ועוד כשהיא כך באמצע הדרך .והשבוע היתה מסכנה כול כך מיואשת ועצובה והכול בגלל נורהתעשי לה סוף מעודד .ובעצם בבקשה תשאירי אותה עוד קצת איתנו..

אני אומנם מחפשת מעצבת עכשיו, אבל לסיפור יש עוד עשרה פרקים לפחות. בחודשיים וחצי אישה יכולה לקבל את הסוף הטוב שלה .
לוקח זמן להפוך סיפור לספר. ויש לי חלום להוציא ספר נוסף מיד אחרי פא"י. לכן אני בהולה.
אבל את מקבלת את המשאלה שלך . מנוחי נשארת עוד קצת .
ותודה. זה כל כך מרגש ומשמח שאתן אוהבות אותה. לא מתחילה אפילו לנאום למה, כי זה יהיה נאום ארוך. אבל בשם כל המנוחיות האמתיות אני מודה לכן.

 

[סביונית]

@dvory , מכל הדמויות בספרים שלך , מנוחי הכי נוגעת.
זה הדבר הראשון שאני קוראת ב"בתוך" , מיד אחרי הדלקת נרות.
והתחושות מהפרק מלוות אותי במשך זמן אח"כ...
בטוחה שזה שינה להרבה את היחס והמבט על כל מיני "מנוחיות" מסביב ,
אז- תודה!

 

[פרפר סגול]

האמת,,
שזה הטור הראשון שאני קוראת כל שבוע,
אני חושבת שמנוחי הזאת ראויה להערצה, , לא פחות.
היום, היא מצליחה להרים את הראש מעל המים, ומעבר לכך!
הדרך הכי פשוטה היא להתרסק וגמרנו,
האומץ שלה, האהבה שלה, וגם היכולת להעזר -היא מדהימה.
והשויגער שלה לשעבר,
ובכן- רצוי שלא תתקרב לכאן

 

[ללי.ללי]

האמת,,
שזה הטור הראשון שאני קוראת כל שבוע,
אני חושבת שמנוחי הזאת ראויה להערצה, , לא פחות.
היום, היא מצליחה להרים את הראש מעל המים, ומעבר לכך!
הדרך הכי פשוטה היא להתרסק וגמרנו,
האומץ שלה, האהבה שלה, וגם היכולת להעזר -היא מדהימה.
והשויגער שלה לשעבר,
ובכן- רצוי לא תתקרב לכאן

למה ,? לא היית רוצה לשמוע/להבין את הצד שלה?
אולי תשמעי משהו חדש/נוסף?

 

[פרפר סגול]

למה ,? לא היית רוצה לשמוע/להבין את הצד שלה?
אולי תשמעי משהו חדש/נוסף?

נכון, מנוחי לא תפקדה טכנית הכי פרפקט.
האם זו בעיה שלא ניתנת לפתרון?
הגט והחתונה החוזרת יעלו להם יותר מלממן שעות עוזרת שבועיות.
ולנתק ילדים מאמא שלהם?
צר לי , אבל התשובה שלי היא לא.

 

[רותי12]

למה ,? לא היית רוצה לשמוע/להבין את הצד שלה?
אולי תשמעי משהו חדש/נוסף?

אולי את השוויגר.?????????????????..
בשום פנים לא יכולה לדון את השוויגר לכף זכות
וכמה שאני באופיי שיא המסודרת ומאורגנת
אבל לעולם לעולם לא לגרש זוג בגלל כאלו דברים טכניים
העיקר הלב והנשמה שהיא נותנת לילדים
ושוב אני אומרת את זה בתור אחת מסודרת ומאורגנת סופר (אה ובעלי ההפך))))))))))))))))))))))))

 

[רותי12]

@רותי12
זה נשמע בול עליך!

תודה על הפרגון

 

[לנדא]

למה ,? לא היית רוצה לשמוע/להבין את הצד שלה?
אולי תשמעי משהו חדש/נוסף?

נכון, מנוחי לא תפקדה טכנית הכי פרפקט.
האם זו בעיה שלא ניתנת לפתרון?
הגט והחתונה החוזרת יעלו להם יותר מלממן שעות עוזרת שבועיות.
ולנתק ילדים מאמא שלהם?
צר לי , אבל התשובה שלי היא לא.

הבעיה שלנו. של כולנו גם שלי, היא שיפוטיות יתר.
אנחנו מסתכלים על העולם מנקודת מבטנו החד צדדית ומחלקים.
מנוחי. המדהימה בעלת הנפש הרחבה- אין.
השויגער הקשוחה והנוראית- אאוט.
פרידה השובבה המקסימה והאימהית - אין.
מיכל המושלמת מידי והמאימת על מעמדה של מנוחי (או אפרת? אוף איך ברח לי השם של הכלה החדשה שלו?) - אאוט.
למה??? כי זה מה שדבורי רנד סיפרה לנו,
ואנחנו כולנו- גם אני. מאמינות לה בעניין עצומות.
ולמה שלא נאמין? נאמין כי זו האמת.
אבל נניח שדבורי היתה בוחרת לספר לנו סיפור אחר, אמת אחרת.
בואי ונדמיין שדבורי לא היתה מציירת את מנוחי כבעלת נפש רחבה אלא כאמא לא אכפתית לילדיה שלא עושה כלום לפתור את בעיות ההתנהלות שלה בחיים וגורמת להם ללכת לישון רעבים כי היא שכחה שהגיעה זמן ארוחת ערב.
נדמיין גם שהיא היתה מציירת את השויגער הזאת כסבתא אוהבת בעלת לב חם ורחב,, שכואבת ומתיסרת לראות את נכדיה מוזנחים ואין לאל ידה לעזור. נניח יותר מזה. נניח שהסיפור היה מספר את סיפורה של השויגער כאחת שחוותה ילדות נוראה ואיומה של הזנחה והתעללות כל כך נוראה שגם בבגרותה היא פועלת מתוך מצוקה נפשית כשכאבי הילדות צפים בה לנוכח נכדיה וכלתה, ונניח שדבורי היתה מתארת תאורים נוטפי דם ודמע עד שכולנו היינו מתמוגגות עם השויגער בדמעותיה וליבנו היה מתפקע מצערה וסבלה.
אלף אפשרויות אחרות היו יכולות לצייר לנו את השויגער הזו באור חומל ורך ואת מנוחי באור קשה.
לא, אני לא מצדיקה את השויגער היא עשתה טעות חמורה.
אני חושבת שישנם התנהגויות שקשה למצא להן הצדקה כי כבני אדם בוגרים ניתנה לנו מתנת הבחירה לפעול מתוך שיקול דעת ובגרות.ולא מתוך דחפים רגשיים.
אבל אני גם חושבת שאנחנו כבני אדם צריכים לסגל לעצמינו מבט יותר חומל.
להבין, גם אם לא להסכים.
לא! לא להסכים עם הדרך, להזדעדע מהתוצאה,
אבל להבין שגם מאחורי ההתנהגות המזעזעת הזו עומדת אישה שיש לה מחשבות ורגשות כאבים ומצוקות.
והיא טועה, כן, טועה מאד. אבל מאוחרי הכל היא בנאדם שמנסה ורוצה לעשות את המיטב.


אני חושבת שהסיפור של מנוחי לא בא רק להאיר לנו את חייה של אם משוללת אימהות.
אני חושבת שדבורי ניסתה ללמד אותנו משהו עמוק יותר: להיות פחות שיפוטיים,
לקחה דבורי את מנוחי האהובה שאם לא היינו קוראים את סיפורה היינו עלולים לטעות ולחשוב שהיא אם מזניחה וחדלת אישים והראתה לנו את הצד האמיתי שלה שכולו לב רוך וחום ואהבה שופעת.
ואם ניקח את המסר הזה ונפנים, נבין שהרבה פעמים אנחנו טועים, אנחנו לא רואים שבכל יהודי באשר הוא יש גם צד פנימי, אמיתי של לב ורוך ואהבה שופעת. כן גם בשויגער האיומה. גם בה.
לפעמים צריך להתאמץ לקלף את סערות החיים, לפעמים צריך לנבור כדי למצא אותו, אך בכולם הוא קיים - נפש אלוק.
זה לא הופך את השויגער לצודקת. זה לא הופך את מעשיה לראויים ונכונים, אבל זה כן הופך אותה לראויה לחמלה.
לאחת שמותר לנו להסכים לשמוע גם את סיפורה,
וסליחה מנוחי אם הכאבתי לך,
כי זו את שלימדת אותי לראות בכל אדם -ראוי לאהבה.


וסליחה גם @dvory אם גזלתי ממך את השרביט והעברתי למנוחי.
הייתי חייבת. בשבילה, בשביל מה שהרגשתי שהיא רוצה לומר.

 

[פרפר סגול]

ראויה לחמלה.

@לנדא יקרה, בגדול אני מסכימה איתך.
אבל, גם אם היא ראויה לחמלה, אני לא מסוגלת לחמול עליה.
ממש לא.

 

[שרינה]

יואו איזה תענוג הולכת לחוות מי שתעבוד עם דבורי,מובטחת לה חוויה מרתקת ובלתי נשכחת!!
הנאה צרופה בכל התקדמות ,ותחושה כאילו את ממש הופכת להיות הדמות שבסיפור
איחולי הצלחה!!!

 

[אמא ועוד..]

לנדא היקרה,
מסכימה לחלוטין עם הזווית הנוספת שאת מציעה,
ועדיין חושבת שגם אם היינו קוראים את הסיפור מהזווית של השוויגער, עם כל החמלה, יש הרבה ביקורת.
לא רק על הצעד החותך והקורע. נניח שמזוית ראיה מסוימת אפשר היה להבין,
יותר בגלל ההתנהלות הדורסנית שאחרי, שבראש ובראשונה פוגעת בנשמותיהן הרכות של הילדים.
לערער באזניהם את דמות אימם יולדתם?
ואפילו לייחס להם תכונות שליליות שירשו מהדפוקה הזו?????
בלתי נסלח, בעיני..

 

[לנדא]

לנדא היקרה,
מסכימה לחלוטין עם הזווית הנוספת שאת מציעה,
ועדיין חושבת שגם אם היינו קוראים את הסיפור מהזווית של השוויגער, עם כל החמלה, יש הרבה ביקורת.
לא רק על הצעד החותך והקורע. נניח שמזוית ראיה מסוימת אפשר היה להבין,
יותר בגלל ההתנהלות הדורסנית שאחרי, שבראש ובראשונה פוגעת בנשמותיהן הרכות של הילדים.
לערער באזניהם את דמות אימם יולדתם?
ואפילו לייחס להם תכונות שליליות שירשו מהדפוקה הזו?????
בלתי נסלח, בעיני..

גם אני כתבתי שלא נסלח, גם אני כתבתי שיש הרבה ביקורת,
כמו שכתבת: "עם כל החמלה" הצעתי נוסחה שלא שוללת את הביקורת,
להבין אך לא להסכים.

בכוונה לא נכנסתי לפרטים ולדוגמאות
זו רק היתה הצעה לקחת את המסר של מנוחי צעד אחד יותר עמוק.
נסו אותה, תגלו איך היא מאירה את העולם באור רך וטוב יותר עבור כולנו.

 

[לנדא]

ואם מדובר, חלילה, בדמות אהובה עלי? מה אז?
האם אהיה מוכנה לחשוב עליה רע באותה מידה?
ומה בנוגע לחסרונות שלי? האם אהיה מוכנה לשפוט את מידותי הפחות טובות?

ושוב, אם מדובר חלילה בהתנהלות לא טובה הבאה מהצד שלי? האם אז אוכל לשנוא? לאהוב?

לכן כשאנו נתקלים בעוולה אין צורך לשנוא את האדם, מספיק להתנגד למעשה הלא טוב,
ולהבין שיש בו טעות ושכל אחד והטעות שלו...

סתם משפטים ששוים ציטוט

 

[שרינה]

הבעיה שלנו. של כולנו גם שלי, היא שיפוטיות יתר.
אנחנו מסתכלים על העולם מנקודת מבטנו החד צדדית ומחלקים.
מנוחי. המדהימה בעלת הנפש הרחבה- אין.
השויגער הקשוחה והנוראית- אאוט.
פרידה השובבה המקסימה והאימהית - אין.
מיכל המושלמת מידי והמאימת על מעמדה של מנוחי (או אפרת? אוף איך ברח לי השם של הכלה החדשה שלו?) - אאוט.
למה??? כי זה מה שדבורי רנד סיפרה לנו,
ואנחנו כולנו- גם אני. מאמינות לה בעניין עצומות.
ולמה שלא נאמין? נאמין כי זו האמת.
אבל נניח שדבורי היתה בוחרת לספר לנו סיפור אחר, אמת אחרת.
בואי ונדמיין שדבורי לא היתה מציירת את מנוחי כבעלת נפש רחבה אלא כאמא לא אכפתית לילדיה שלא עושה כלום לפתור את בעיות ההתנהלות שלה בחיים וגורמת להם ללכת לישון רעבים כי היא שכחה שהגיעה זמן ארוחת ערב.
נדמיין גם שהיא היתה מציירת את השויגער הזאת כסבתא אוהבת בעלת לב חם ורחב,, שכואבת ומתיסרת לראות את נכדיה מוזנחים ואין לאל ידה לעזור. נניח יותר מזה. נניח שהסיפור היה מספר את סיפורה של השויגער כאחת שחוותה ילדות נוראה ואיומה של הזנחה והתעללות כל כך נוראה שגם בבגרותה היא פועלת מתוך מצוקה נפשית כשכאבי הילדות צפים בה לנוכח נכדיה וכלתה, ונניח שדבורי היתה מתארת תאורים נוטפי דם ודמע עד שכולנו היינו מתמוגגות עם השויגער בדמעותיה וליבנו היה מתפקע מצערה וסבלה.
אלף אפשרויות אחרות היו יכולות לצייר לנו את השויגער הזו באור חומל ורך ואת מנוחי באור קשה.
לא, אני לא מצדיקה את השויגער היא עשתה טעות חמורה.
אני חושבת שישנם התנהגויות שקשה למצא להן הצדקה כי כבני אדם בוגרים ניתנה לנו מתנת הבחירה לפעול מתוך שיקול דעת ובגרות.ולא מתוך דחפים רגשיים.
אבל אני גם חושבת שאנחנו כבני אדם צריכים לסגל לעצמינו מבט יותר חומל.
להבין, גם אם לא להסכים.
לא! לא להסכים עם הדרך, להזדעדע מהתוצאה,
אבל להבין שגם מאחורי ההתנהגות המזעזעת הזו עומדת אישה שיש לה מחשבות ורגשות כאבים ומצוקות.
והיא טועה, כן, טועה מאד. אבל מאוחרי הכל היא בנאדם שמנסה ורוצה לעשות את המיטב.


אני חושבת שהסיפור של מנוחי לא בא רק להאיר לנו את חייה של אם משוללת אימהות.
אני חושבת שדבורי ניסתה ללמד אותנו משהו עמוק יותר: להיות פחות שיפוטיים,
לקחה דבורי את מנוחי האהובה שאם לא היינו קוראים את סיפורה היינו עלולים לטעות ולחשוב שהיא אם מזניחה וחדלת אישים והראתה לנו את הצד האמיתי שלה שכולו לב רוך וחום ואהבה שופעת.
ואם ניקח את המסר הזה ונפנים, נבין שהרבה פעמים אנחנו טועים, אנחנו לא רואים שבכל יהודי באשר הוא יש גם צד פנימי, אמיתי של לב ורוך ואהבה שופעת. כן גם בשויגער האיומה. גם בה.
לפעמים צריך להתאמץ לקלף את סערות החיים, לפעמים צריך לנבור כדי למצא אותו, אך בכולם הוא קיים - נפש אלוק.
זה לא הופך את השויגער לצודקת. זה לא הופך את מעשיה לראויים ונכונים, אבל זה כן הופך אותה לראויה לחמלה.
לאחת שמותר לנו להסכים לשמוע גם את סיפורה,
וסליחה מנוחי אם הכאבתי לך,
כי זו את שלימדת אותי לראות בכל אדם -ראוי לאהבה.


וסליחה גם @dvory אם גזלתי ממך את השרביט והעברתי למנוחי.
הייתי חייבת. בשבילה, בשביל מה שהרגשתי שהיא רוצה לומר.

כתבת נוגע ללב
אני ממש ממש מסכימה איתך
בכל אמא יש לב ענק ואוהב,רק לפעמים החוויות ילדות שלה בתוספת קשיים ארגוניים כמו מנוחי ובתוספת שוויגער שסוחבת איתה גם כן משקעים ,התוצאה היא טראגת..
ואם ננסה להרחיב מעט
בעצם כל אדם ראוי לחמלה?גם אם הוא חס וחלילה חס ושלום פגע ביקרים לו?על ידי אלימות מכל סוג?
כאן בעצם בסיפור של מנוחי ,יש לנו אפשרות לדון עד היכן אנחנו צריכים לחמול ולהכיל?עד כדי להבין אישה שבגלל שהיא עברה לדוג ילדות קשה היא תגרום לפירוק בית?הכל כדי לחמול?
הרי כמעט כל אלה שפוגעים מקבלים פרופיל של בעיות נפשיות פתאום...אז מה ,אז הם לא פוגעים פתאום בגלל שהם חולי נפש?
מקווה ששאלתי במקום
ודבורי סליחה על הסטייה אני על הדרך מקפיצה לך את האשכול...

 

[דיצה]

נראלי זה יהיה קיטשי אם גמני אמליץ על @לנדא , אז אני לא אומרת מילה...

 

[ריש בית]

@לנדא ברור.
וחוץ מאומנית גרפיקאית, בעלת הבנה רגשית גבוהה ולהכיר את מנוחי
אז היא בדיוק זו שיוצרת סליימ ומגלגלת קריפונים 3 שעות עם הילדים