קורונה ומה איתנו? הבריאות שלנו לא חשובה?

  • הוסף לסימניות
  • #21
מרגיש שהגישה היא שמי שרוצה יכול לעזוב את העבודה שלו.
עובדי ההוראה לעומת זאת זה תפקיד רוחני..
:)
רק שאם אנחנו נצא לשביתה לא יהיו הרבה שירצו להחליף אותנו!
אנחנו אוהבות את העבודה ומחוברות לילדים ובכל זמן אחר נותנות את הנשמה בלי להתלונן על השכר הנמוך...
אבל כשזה קשור לונשמרתם זה כבר קצת אחר בשבילנו
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
אולי כי לילדי החינוך מיוחד כל יום בלי מסגרת הוא נזק? אולי כי לילדי החינוך מיוחד כל יום בלי האיש צוות בגן לא משנה אם זה הגננת הסייעת או הקלינאית תקשורת זה עוד נזק? אולי כי איתם קשה מאוד להורים להתמודד בשונה מילדים אחרים? ויש עוד המון כאלו אולי אבל המסקנה היא אחת ילדי חיוך מיוחד בלי מסגרת זה גרוע. ולכן מעדיפים להחזיר עם הקצת סיכון קורונה מאשר לדפוק להם תחיים עוד יותר כי כבר חודשיים הוא בלי קלינאית תקשורת וחווה נסיגה דרסטית כנל לגבי עוד הרבה דברים שהמענה המקצועי להם ניתן בגן/בבית ספר...
לא כל מסגרות החנ"מ הם באמת חנ"מ.
יש הבדל בין ענק בין אוטיזם למשל, לילדים בגן שפה ברמה גבוהה
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
אז אני עובדת באוטיזם כבר 5 שנים באותו גן.
ויכולה קצת להבין את הקושי (לא אומרת שהרבה למרות שההכרות שלי קרובה)
אבל עדיין...
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
  • הוסף לסימניות
  • #25
היום עדכנו שהחנ"מ בבני ברק חוזר למתווה הקודם...
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
שכנראה מחר לא חוזרים לשגרה מלאה כמו שעדכנו בשבוע שעבר,
אלא ממשיכים כמו שהיה קודם - 3 ילדים בקבוצה, ויום לימודים קצר

אבל שום דבר לא סופי. יש דיונים גם ברגעים אלו
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
@אוקינוס יקרה..
בטח בתור עובדת בחנ"מ - מי כמוך יודעת שילדים כאלו (ומשפחתם) זקוקים הרבה יותר בדחיפות למסגרת מאשר ילדים רגילים.
לא נראה לי שאף אחד מזלזל בכן, העובדות ה'מיוחדות' והמקסימות בחינוך המיוחד...
אבל צריכים אתכן יותר מעובדות בחינוך רגיל - כמו כל המקצועות החיוניים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
@אוקינוס יקרה..
בטח בתור עובדת בחנ"מ - מי כמוך יודעת שילדים כאלו (ומשפחתם) זקוקים הרבה יותר בדחיפות למסגרת מאשר ילדים רגילים.
לא נראה לי שאף אחד מזלזל בכן, העובדות ה'מיוחדות' והמקסימות בחינוך המיוחד...
אבל צריכים אתכן יותר מעובדות בחינוך רגיל - כמו כל המקצועות החיוניים.
וכשהתוצאה תיהיה כמו בהר נוף או במודיען עילית שבית ספר שלם נכנס לבידוד בגלל מורה אחת מה יעשו אז?????
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

שלום וברכה לכולם.
אשמח בבקשה לעזרתכם.
ברוך השם אנחנו הגענו לשלב שצריכים להכניס את הבת הבכורה שלנו לסמינר.

אנחנו ממש בבלבול ולא ממש יודעים מה לעשות.
מצד אחד אנחנו מאוד מרגישים שהבת שלנו יכולה להכנס לסמינרים הטובים בירושלים .
(היא התקבלה לישן )
היא ילדה מצוינת בצד הלימודי .
התעודה שלה הכל טוב מאוד בכל המקצועות.
האנגלית שלה ברמה גבוה יחסית לחברות שלה בחשבון כנל ממש מצוינת ברוך השם בכל ההקבצות היא א ברוך השם באמת מצוינת .

כמובן שיראת שמים ודעת תורה אצלינו בבית זה הבסיס להכל .

אז איפה ההתלבטות
אנחנו ספרדים
אנחנו אנשים עובדים.
ובעלי עשה צבא בגיל 20.
עשה ועושה מילואים כלוחם
הוא מפקד על מחלקה אוהב את החיילים שלו והם אוהבים אותו
ואנחנו בכללי בתפיסה שלנו לא קיצונים בכל הקשור לגיוס למי שלא לומד וכו. כמובן שאין שאלה ודעת תורה ומה שרבותנו פוסקים אנחנו עושים ונעשה ללא שאלות גם אם אנחנו לא מבינים בראש שלנו את דעת התורה
אומנם בעלי קובע עיתים לתורה בצורה הכי חזקה וברורה
כל יום משעה 5 בבוקר עד 8 .
ובערב משעה 18 וחצי עד כמעט 23:30
בשכונה שלנו ובכלל שהוא בבית ובעבודה לבוש שחור לבן חרדי כובע בשבת וכו
הוא עצמאי עם תואר
כנל אני בעלת תואר.

ובשיחה עם הרשמת שם שהיא מכירה אותנו באמת כחברה שלנו ושל המשפחה היא אמרה משהו שלא חשבנו עליו.
בגדול המסר הוא אתם הורסים את החיים של הילדה אם תכניסו אותה לסמינר הישן או בכלל לסגנון הסמינרים האלו.
אם כל הכבוד לכם הילדה שלכם לא גדלה בבית חרדי אברכי קלסי . והדבר הזה יבלוט .
בנוסף יגיעו שמועות למנהלת ולתלמידות מה שיעלה את הבת שלי לכוונת של המנהלת וזה בכלל עוד לפני שהבת שלי בטעות תגיד איזה משהו שקיבלה מהבית אבל זה לא הסגנון של הסמינר.
מה שיגרום ללא ספק ליותר מידי חיכוך מול המוסד והדבר הזה יעשה נזק לבת שלי.

היא המליצה לי בחום לחפש מקום אחר שהוא טוב אבל שאנחנו לא נבלוט שם בדברים כאלה ויוכלו להכיל את הבת שלכם.

בהתחלה התנגדתי ממש כי בהרגשה אנחנו מרגישים הכי שייכים לסמינר הישן .

אבל אחרי שנרגענו וחשבנו לעומק אולי זה נכון ולא כדאי להכניס את הילדה הטובה והמקסימה הזו למקום שיש מצב שלא יקבלו אותה כשווה בין שווים ?
א. אשמח מאוד לעצה / תובנה של מי שיכול. או בכלל מי שמבין אותי מניסיון
ב. שמענו על סמינר " יסודות" אשמח לדעת האם יש כאן הורים לתלמידות שם ?
ג. גם סמינר בית שרה בשכונת רמות בירושלים..אם אני מבינה נכון הוא שיך לסניף או משהו כזה.

ממש ממש ממש חשוב לי הסביבה וסגנון הבנות שיהיו טובות ומבתים של חינוך חזק ותורני

תודה רבה
חברים, שלא כדרכי אני כותב כאן בפורום כי המועקה הזו לא נותנת לי מנוח.

אני צופה בתיעודים של אירועי הדריסה האחרונים, ומה שמפחיד אותי באמת זה לא רק המעשה עצמו – אלא המבט של הנהג. התחושה הזו שהוא פשוט נוסע קדימה, כאילו אין שם בני אדם. כאילו הציבור שעומד מולו הוא אוויר.

הבנתי שזו המציאות שלנו: אנחנו שקופים מול הפגוש.

זה מתחיל בתקשורת שמפהקת מול תיעודים מצמררים, ובמקום לזעזע את אמות הסיפים היא בוחרת במילים מכובסות כמו "חיכוך" או "תאונה". זה ממשיך בפרקליטות ובמשטרה שמתעקשות במין עקשנות אטומה לא לראות את מה שכל עין רואה – שזו דריסה מכוונת לכל דבר. הם מחפשים כל תירוץ מתחת לאדמה כדי לא להגדיר את זה כפשע שנאה או כניסיון רצח. וזה נגמר בזה שנהג מרשה לעצמו ללחוץ על הגז כי הוא יודע שדמו של חרדי הוא כנראה המצרך הזול ביותר בשוק. כשמישהו הוא שקוף בעיני המערכת, קל מאוד להפוך אותו למטרה על הכביש.

אני מסתכל על המראות האלו ומרגיש שמשהו בסיסי מאוד בביטחון הקיומי שלנו פשוט נסדק. איך אפשר להמשיך בשגרה כשמבינים שחיי אדם אצלנו הפכו לשאלה של נרטיב פוליטי???

האם גם אתם מרגישים את השקיפות הזו ששורפת בבטן? איך אתם מסוגלים להסתכל על המציאות הזו בלי להרגיש שהדם של כולנו אדום פחות?

תכל'ס, מה עושים?

האם יש דרך ריאלית לגרום למערכת להתעורר ולהתייחס לחיים שלנו ברצינות? ואולי הגיע הזמן שנבנה בעצמנו מנגנון פנימי שידע לשמור על הזכויות שלנו ולדאוג ששום אירוע כזה לא יעבור בשקט?

נ. ב. אני מבקש בכל לשון של בקשה – בואו נשמור על הדיון ענייני. ללא פוליטיקה ולא ויכוחים בין מחנות.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה