איך מזהים טמפו BPM של שיר?

  • הוסף לסימניות
  • #3
חייב עזרה דחוף..
יש דרך לזהות טמפו מדוייק של שיר? גם כשהוא משתנה תוך כדי?
תוכנה או משהו כזה?
בתוכנה כמו קיובייס הוא כותב 130 וכדומה על שירים שהם בכלל על טמפו של 70 ..
יש לי את התוכנה הזאת. לפי זה אני מחשבת כמות אפקטים ריוורב או דיליי
 

קבצים מצורפים

  • bpmanalyzer.zip
    KB 637.2 · צפיות: 206
  • הוסף לסימניות
  • #4
בתוכנה כמו קיובייס הוא כותב 130 וכדומה על שירים שהם בכלל על טמפו של 70
דרך ה- beat calculator?
אני בודקת שם ידני ב tap tempo וזה תמיד מדוייק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
  • הוסף לסימניות
  • #8
תודה
הורדתי אותה כבר וזה מראה טמפו של 130על שיר שהוא בכלל 70
תודה!
היא מדוייקת?
(למה ש @netanel10 ביקש זה לא יעזור כי הוא רצה לדעת גם כשזה משתנה באמצע שיר)

היא מדוייקת בערך אבל ברוב השירים מדוייקת
יש לי עוד תוכנה שזה גם זיהוי אקורדים של הגיטרה אפשר גם לראות dpm אני שלח את זה תיכף
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #9
  • הוסף לסימניות
  • #16
Daddy come home של ישיבה בויס
כמו שתיארתי לעצמי, הקצב כפול.
תנסה להפעיל מטרונום של 130 ביחד עם השיר ותראה שזה הטמפו
אפשר כל שתי פעמות להחשיב אותן כפעמה אחת, ואז הקצב נשמע איטי יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
כמו שתיארתי לעצמי, הקצב כפול.
תנסה להפעיל מטרונום של 130 ביחד עם השיר ותראה שזה הטמפו
אפשר כל שתי פעמות להחשיב אותן כפעמה אחת, ואז הקצב נשמע איטי יותר.
מה זאת אומרת קצב כפול?
אבל הבעיה כשאני רוצה לנגן את זה באורגן כמו שצריך אי אפשר לנגן על מהירות של 130
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
מה זאת אומרת קצב כפול?
הנגינה בשתי השורות היא אותה נגינה ובאותה מהירות
אבל אפשר לכתוב את זה בשתי צורות.
1591191133266.png


אבל הבעיה כשאני רוצה לנגן את זה באורגן כמו שצריך אי אפשר לנגן על מהירות של 130
למה לא?
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

חייו של איוון האיכר נעים סביב שדה הקישואים הגדול שמאחורי הבית שלו.

כל יום, מייד כשזורחת השמש, איוון הולך לשדה שלו, חורש וזורע, משקה ומדשן, מגדל את הקישואים שלב אחרי שלב עד שמגיע זמן הקטיף.

כשמגיע הקטיף, איוון קוטף את כל היבול שגידל, ונוסע אל היריד כדי למכור את הקישואים לסוחרים.

כך נעים לו חייו של איוון - גידול קישואים, קטיף, ומכירה ביריד.

שנה אחת, בדרך אל היריד הצטרף אל איוון זקן הכפר. הוא הקשיב לכל סיפוריו המתרברבים של איוון, איך גם השנה הוא בהבנתו ובניסיונו גידל את הקישואים מהרגע שהם היו זרעים קטנים באדמה ועד שהם גדלו דיים והוא קטף אותם.

אמר לו הזקן: "אל לך איוון לזקוף את הצלחת הקישואים למעשה ידיך בלבד, שכן אילולי השמש הזורחת על השדה, החום והכוח שהיא נותנת בקישואים, הם לא היו מצליחים לגדול כלל וכלל."

איוון לא היה מרוצה מדברי הזקן. כוחו ועמלו בלבד הם אלו שמגדלים את הקישואים. אלו דברי שטות דיבר הזקן, הלא זה ממש ברור שהשמש הרחוקה אינה יכולה להשפיע על הקישואים שבגינה, וברור שגם בלעדיה הקישואים היו גדלים לתפארת הודות להשקעתו.

אך את דברי הזקן איוון לא הצליח לשכוח. ומכיוון שהזקן החכם חשב שהשמש היא זו שנותנת לקישואים את הכוח לגדול, איוון החל לשנוא את השמש.

סטפן, שכנו של איוון, היה גנב. הוא לא ראה בכך פחיתות כבוד. כל אחד מהאנשים בוחר את המקצוע המתאים לו. זה היה המקצוע שלו.

כמובן הוא היה עובד רק בלילות. למעשים שכאלו אין מקום כשהשמש מאירה, ומכיוון שסטפן רצה לגנוב שעות נוספות, והשמש היא זו שמנעה ממנו את זה, סטפן שנא את השמש.

גרגורי היה צעיר קל דעת. הוא לא היה צריך סיבה כדי לשנוא משהו. גם הוא שנא את השמש.
~ ~ ~

כשמישהו תלה מודעה על "אסיפת חירום בנוגע להשפעת השמש על החיים בכפר", הם הגיעו כולם.
מכיוון שכבר מהמודעה היה אפשר להבין להיכן נושבת הרוח, הם הגיעו מוכנים לאסיפה.
איוון הביא איתו את המספריים הגדולים איתם הוא קוטף את הקישואים, סטפן הביא איתו את הגרזן שהוא קנה בעיר, זה שאף דלת לא נשארה נעולה כשהיא פגשה אותו. גם גרגורי הגיע. הוא, בשונה מאיוון וסטפן לא הביא איתו נשק. מעולם לא נזקק לו, הוא משתמש בידיים.

אפילו הפריץ הגיע, כשהוא חמוש ברובה הצייד שלו.

וכך עמדו להם בכיכר העיירה איוון וסטפן, גרגורי והפריץ, כשכולם מסכימים שאי אפשר להשאיר את המצב כמו שהוא. הפתרון היחיד הוא לאחד כוחות, ויחדיו לכבות את השמש.

כתום כל הדיבורים, הגיע שלב המעשים. הפריץ כיוון את הרובה אל השמיים, דרך אותו, וירה.

הם הכריזו מלחמה.

מלחמה נגד השמש.​



סיכום IA:
קטעי הטקסט מתארים סיפור אלגורי על איכר, גנב, צעיר חסר דעת, ופריץ, שכולם שונאים את השמש מסיבות שונות ומחליטים לכרות ברית כדי "לכבות" אותה. לאחר מכן, המקור מסביר שסיפור זה משמש כמשל שבו השמש מייצגת את התורה הקדושה. הדמויות השונות בסיפור מייצגות טיפוסים של אנשים שמתנגדים לתורה: אלה שחושבים שהצלחתם באה רק ממעשיהם, אלה שהתורה מפריעה למעשיהם הלא-מוסריים, אלה ששונאים ללא סיבה, ואלה שמצטרפים ללא אינטרס ברור. המקור מדגיש את הנלעגות והחוסר היכולת של המאבק בתורה, ומשווה אותו לניסיון לכבות את השמש, תוך מתן מסר של חוסר פחד מפני אלה המנסים לפגוע בה.
תודה ל @צביה ר. על התמונה ועל ליטוש התוכן.
שיתוף - לביקורת משפט של עוול
ב"ה

בהיעדרה: החל "שימוע" להדחת היועצת המשפטית לממשלה.
השר שיקלי מציג בדיון מסמך בן 84 סעיפים, המסכם מאות עמודי טענות שהכין השר לוין.
אך בתוך ההר הזה של טיעונים, מעל לכול עולה שאלה עקרונית אחת:
האם מערכת בלתי נבחרת יכולה להכתיב מדיניות, ולחסום באופן עקבי ממשלה נבחרת, ועדיין להיקרא "שומרת הדמוקרטיה"?

גם אם אינכם מתמטיקאים, גם אם תורת המשפטים רחוקה מכם, ואפילו אם מעולם לא נחשפתם לעקרונות של מדע המערכות, במבט קצר, תוכלו לזהות את האבסורד.
הוא איננו נסתר, ואיננו מורכב להבנה. הוא פשוט, כמו נוסחה שדורשת תיקון.

לא מדובר כאן בשיקולים פוליטיים זרים, לא בהטיה מפלגתית, ולא בשחיתות סמויה,
אלא בכשל מובנה, מדויק, צפוי מראש, ממש כפי שחוק פיזיקלי חוזר על עצמו במעבדה.
מערכת דמוקרטית שנראית פתוחה אך חסומה מבפנים,
ממשלה שנבחרת, אך אינה מסוגלת לשלוט,
ורשות בלתי נבחרת, שקובעת את חוקי המשחק מבלי להיות נתונה לו.

זה לא טיעון פוליטי.
זה מודל. זה מבנה. זו נוסחה.
וזה, מה שצריך לתקן.

טיעון מתמטי־רעיוני:

תהי M ממשלה נבחרת על־ידי הציבור.
תהי J מערכת משפטית בעלת סמכויות עצמאיות.
נניח ש־M מעוניינת ליישם מדיניות כלשהי P, אך נחסמת על־ידי J עקב שיקולים אידיאולוגיים עקביים.
אם מתקיים:


אם מתקיים:

  J(P) = Rejected     לכל P ∈ Agenda of M

ובו בזמן:

  J ∉ Elected Bodies

אזי מתקיים:

  ∃ פוליטיזציה דו־צדדית ∧ כשל ריבוני דמוקרטי

ומה שהיה להוכיח:

❝ כאשר הגוף הבלתי נבחר מונע באופן עקבי את מימוש מדיניות הגוף הנבחר, תוך שימוש בשיקולים אידיאולוגיים, נוצר מצב של פוליטיזציה משני הצדדים, אך רק צד אחד כבול. ❞

ניסוח מילולי של הטיעון:

נניח שיש ממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי על־ידי הציבור, והיא מבקשת לקדם מדיניות מסוימת, כלכלה, ביטחון, חברה, דת או משפט.

אבל שוב ושוב, כל מה שהיא מנסה לקדם נחסם על־ידי מערכת משפטית עצמאית, שמחזיקה באידיאולוגיה שונה ושפועלת באופן עקבי לסכל את תוכניות הממשלה.

באותו הזמן, אותה מערכת משפטית לא נבחרה על־ידי הציבור, אין לה אחריות דמוקרטית, אבל יש לה כוח מעשי לקבוע מה יתבצע ומה לא.

במצב כזה, יש:
  • פוליטיזציה גם בצד המשפטי (ולא רק בצד הממשלתי),
  • ובעיקר, כשל דמוקרטי עמוק:
    כי יש שלטון, אבל אין אפשרות אמיתית להחליף את הכיוון האידיאולוגי שלו דרך בחירות.
ומה שהיה להוכיח:

❝ כאשר רק צד אחד מחויב לתוצאות הבחירות, והצד השני שומר על שליטה מעשית מבלי להיבחר – זו לא רק פוליטיזציה, זו פגיעה ממשית בריבונות העם. ❞

ניסוח על פי תורת המשחקים

הגדרות:

  • G: Governmentהממשלה שנבחרה בבחירות דמוקרטיות
  • J: Judiciary מערכת משפטית עצמאית (יועמ"שית, בג"ץ, פרקליטות)
  • מטרת G: לקדם מדיניות ציבורית על־פי המנדט שקיבלה
  • מטרת J: לשמר את מסגרת שלטון החוק לפי פרשנותה, תוך שמירה על סטטוס־קוו מוסדי ואידיאולוגי
מהלך המשחק:
  • G מגישה יוזמה ממשלתית P
  • J מעריכה את P דרך פריזמה משפטית־ערכית
אם מתקיים:

 J(P) = Blocked     לכל P ∈ Agenda of G

ובמקביל:

 J ∉ Elected

אז:
  • G אינו מצליח לבצע את יעדיו
  • J משמר שליטה מעשית
  • נוצר שיווי משקל אסימטרי שבו צד אחד מחויב לרצון הציבור, והאחר פועל באופן עצמאי
מבנה אסטרטגי:

זהו משחק אסטרטגי עם:
  • שליטה פרוצדורלית ל־J (כוח משפטי לקבוע מה מותר)
  • אחריות פוליטית בלעדית ל־G (ביקורת ציבורית על ביצוע)
תוצאת המשחק:
  • הממשלה מוחלשת למרות שנבחרה
  • הרשות השופטת שומרת על יציבות מוסדית גם כשהיא פוסלת את רצון הבוחר
  • המשחק אינו מאפשר החלפת אידיאולוגיה שלטונית דרך בחירות

ומה שהיה להוכיח:

❝ כאשר השחקן הלא נבחר קובע את גבולות הפעולה של השחקן הנבחר באופן עקבי, נוצר משחק שבו לא ניתן להחליף את הכיוון האידיאולוגי לא דרך תמריצים, לא דרך בחירות, ולא דרך כלים דמוקרטיים. ❞


📘 תאוריה מערכתית קצרה:

"כשל הריבונות במערכת סגורה"

הגדרה:


מערכת שלטונית דמוקרטית שבה קיימת רשות נבחרת (הממשלה) ורשות בלתי נבחרת (מערכת משפטית), מתפקדת כ־מערכת מרובת־מרכיבים עם פיקוח הדדי. אולם כאשר אחת מהן פועלת כמרכיב סגור, מתהווה כשל מערכתי.

עקרונות התאוריה:

1. מערכת שלטונית היא מערכת פתוחה.

היא מקבלת קלט מהציבור (בחירות), וממירה אותו לפלט של מדיניות.

2. כאשר מרכיב מסוים במערכת (למשל, מערכת משפטית) פועל כמרכיב סגור כלומר,
  • אינו משתנה בהתאם לקלט,
  • אינו ניתן להחלפה,
  • מפרש בעצמו את כללי פעולתו,
    הוא שובר את עקרון ההיזון החוזר (Feedback) שהוא תנאי לקיומה של מערכת פתוחה בריאה.
3. אם הקלט (רצון הציבור) נשאר קבוע, אבל הפלט (מדיניות) נשלט על־ידי גוף שלא משתנה,
נוצרת הפרדה בין שליטה לאחריות,
הגוף השולט (המערכת המשפטית) אינו נושא באחריות ציבורית,
והגוף האחראי (הממשלה) אינו שולט.

4. מצב זה יוצר תוצאה מערכתית קבועה (Output lock):
המערכת חוזרת תמיד לאותו מצב אידיאולוגי,
בלי קשר לתוצאה הפוליטית.
זהו סימן למערכת תקועה, או בלשון מדעית:

מערכת סגורה עם לולאת בקרה עצמית שאינה מגיבה לשינויים חיצוניים.

5. מערכת כזו נראית דמוקרטית כלפי חוץ, אך אינה פועלת דמוקרטית מבפנים.

זהו מה שמכונה במדעי המערכות:

"False Open System" מערכת שנראית פתוחה אך שומרת על יציבות פנימית נוקשה.

מסקנה (מה שהיה להוכיח):

❝ במצב שבו מרכיב אחד במערכת הדמוקרטית מתפקד כמערכת סגורה שאינה כפופה להיזון חוזר מהציבור, נשללת למעשה יכולת השינוי, גם אם המבנה הפורמלי נותר דמוקרטי. ❞

זהו כשל מערכתי, לא פולמוס פוליטי.

לסיכום:

הטיעון לפוליטיזציה הפך לנשק קבוע,
הוא מונף בכל פעם שמועלה ניסיון לתקן, גם כשהתיקון דמוקרטי לגמרי, גם כשהוא מתבקש.
אבל האבסורד הגדול הוא שהאשמה עצמה,
אמורה להיות מופנית דווקא כלפי המאשימים.

כי מי שחוסם כל שינוי בשם טוהר מקצועי,
מי שמפחד מכל נגיעה במבנה כאילו זו חבלה,
הוא עצמו משתמש במה שהוא פוגע, כדי להמשיך לפגוע.

וכך, בשם המאבק בפוליטיזציה,
מתבצעת פוליטיזציה עמוקה, קבועה, בלתי ניתנת להחלפה.

השימוע שנערך בהיעדרה של שומרת הסף לא הותיר סימן שאלה, אלא סימן קריאה.
כי כשאין אפילו נכונות לשמוע,
ברור שאין עם מי לדבר.

וזה, בסופו של דבר,
מה שהיה צריך לומר.

* זוהי הייתה תרומתי הצנועה למשפט צדק.
שלום לכולם חברים,

אתמול קרה לי משהו שאני פשוט חייב לשתף פה בפורום עם כל מי שנושם עימוד וטיפוגרפיה. יצא לי להתפלל במרחב מוגן בבית של השכן שלי מעמד ותיק מאוד איש מקצוע שעובד כבר 30 שנה במערכת של 'יתד נאמן' (ועוד כמה הוצאות לאור גדולות). גם בתור אחד הכתבים וגם בתור מעמד שמלמד עימוד בתוכנה 3B2 דיברנו קצת על עבודה, על אינדיזיין, על תג, ואז הוא התחיל לדבר איתי על תוכנת 3B2 .

תשמעו, הייתי בשוק. תמיד שמעתי את השם הזה נזרק באוויר פה ושם בהקשר של עיתונים ישנים, אבל לא הבנתי איזו מפלצת של תוכנה זאת, ולמה עד היום המקצוענים הכבדים באמת לא מוכנים להישתחרר ממנה.

הוא הראה לי קצת איך הדברים עובדים מאחורי הקלעים, וזה גרם לי להבין כמה אנחנו לפעמים מוגבלים בתוכנות שאנחנו עובדים איתן היום.

אז מה זה בעצם 3B2 (ולמה זה כל כך שונה)?

למי שלא מכיר, 3B2 (שהיום שייכת ל-PTC ונקראת Arbortext APP) היא פחות תוכנת עימוד ויזואלית ויותר מנוע עוצמתי שמבוסס על קוד ולוגיקה.פעם, בימים שהמחשבים היו איטיים, היא הייתה התוכנה היחידה שיכלה לקחת עיתון יומי שלם, עם כמויות פסיכיות של טקסט, ולעמד אותו במהירות שיא. אבל מה שמדהים זה היום. היום היא פשוט סוס עבודה של אוטומציה. הוא הראה לי איך הוא שואב קובץ XML עצום והתוכנה מסדרת אותו לפי חוקיות ברמת המילימטר – כמעט בלי מגע יד אדם.

למה הוא טוען שהיא לוקחת את 'תג' בהליכה? כמובן ששאלתי אותו על תג, הרי תג היא המלכה של ספרי הקודש. הוא חייך והסביר לי את ההבדל: תג היא תוכנה גאונית אבל ספציפית. היא בנויה לפתור בעיות נקודתיות של טקסט עוטף ורב-טקסט.
3B2, לעומת זאת, היא כמו שפת תכנות לעימוד.

  • האוטומציה: ב-3B2 אתה יכול להגדיר חוקיות מטורפת (למשל: "אם הטקסט הזה ארוך מ-X, תכווץ את הרווחים בפסקה הקודמת ב-2%, תשנה פונט ותעביר עמוד"). בתג דברים כאלה דורשים התערבות ידנית או סקריפטים חיצוניים מורכבים.
  • מהירות ויציבות: איפה שתג (ואפילו אינדיזיין) מתחילות לקרטע ולגמגם עם קבצים עמוסים ומאות עמודים של טקסט מורכב – 3B2 אוכלת את זה בלי מלח, בגלל שהיא לא מבזבזת משאבים על ממשק גרפי כבד.
  • שליטה טיפוגרפית: רמת הדיוק והשליטה על כל אות, רווח ומיקום בעמוד היא אבסולוטית. זה מבוסס קוד, אז אין דבר כזה "באג תצוגה", מה שאתה כותב זה מה שיוצא בפיקסל.
מה יש בה שאין באחרות?
מעבר לאוטומציה הקיצונית, התוכנה יודעת לייצר אינדקסים ותוכן עניינים תוך כדי תנועה, לעשות חישובים מתמטיים על מיקומי טקסט (ממש פונקציות בתוך העימוד), והיא בנויה לעבוד עם בסיסי נתונים. בעיתון יומי שיש בו מבזקים, מודעות שמשתנות ברגע האחרון וכתבות שמתארכות – המערכת יודעת להתאים את עצמה דינמית.

החיסרון היחיד שלה? עקומת למידה. זה לא לפתוח ולגרור תיבת טקסט. צריך ממש ללמוד לקודד את העימוד.

מי בכלל משתמש בזה היום בעולם (ולמה שלא יעברו לאינדיזיין)?

שאלתי אותו בדיוק את זה: "אם זה כזה מסובך, מי בכלל קונה את זה היום?". התשובה שלו הפילה אותי.מתברר שהלקוחות הכבדים של התוכנה היום הם לא רק עיתונים ענקיים (שבנו סביבה מערכות אוטומטיות שלמות), אלא תאגידי ענק בינלאומיים:

  • תעשיות התעופה והביטחון (כמו בואינג ואיירבוס): תחשבו על ספר הוראות יצרן של מטוס. מדובר בעשרות אלפי עמודים שמתעדכנים כל הזמן וצריכים לצאת ב-20 שפות. אינדיזיין תקרוס מזה. ב-3B2, מהנדס של בואינג מעדכן שורת מידע במסד הנתונים, והתוכנה פולטת אוטומטית PDF מעומד מחדש של כל הספר תוך דקות.
  • הוצאות לאור אקדמיות ומדעיות (STM): ז'ורנלים מורכבים של רפואה ומדע עם נוסחאות קשות, גרפים וטבלאות שמוזנים ישירות ממאגרי נתונים.
  • גופים ממשלתיים ופיננסיים: מקומות שחייבים להפיק דוחות ענק באפס זמן ובלי אף טעות אנוש במיקומי הטקסט.
הסיבה שממשיכים לקנות אותה היא שבחברות כאלה, זמן ודיוק שווים מיליונים. ברגע שהקמת את ה"תבנית" (הטמפלט) וכתבת את הקוד, המערכת עובדת על אוטומט וחוסכת סוללה של עשרות ביצועיסטים שהיו צריכים לעמד ידנית.

אז כמה התענוג הזה עולה?

פה מגיעה שורת המחיר שמסבירה למה זה לא נמצא על המחשב של כל פרילנסר מתחיל.3B2 היא לא תוכנה של "20 דולר לחודש ענן" כמו אדובי. זו תוכנת אנטרפרייז (Enterprise) לחברות. רישיון בסיסי למחשב אחד יכול להתחיל באזור ה-4,000 דולר(!), ורוב החברות הגדולות בכלל קונות את גרסאות השרת שרצות ברקע, ומשלמות על הטמעה ופיתוח סכומים שמגיעים לעשרות אלפי דולרים. כשזה מחליף מחלקת עימוד שלמה, זה פשוט משתלם להם.
זה מה שג'מני כתב לי:

הערכת עלויות (בדיולר אמריקאי):​

  • רישיון בסיסי (Desktop): המחיר לגרסת שולחן עבודה בודדת (Node-locked) מתחיל לרוב באזור ה-$4,000 - $5,000 כרכישה ראשונית.
  • מודל מנוי (Subscription): ארגונים רבים עוברים למודל שנתי שנע סביב $2,000 - $3,000 למשתמש בשנה, הכולל תמיכה ועדכונים.
  • גרסאות שרת (Server/Publishing Engine): עבור מערכות אוטומטיות לחלוטין שמייצרות אלפי דפים ללא מגע יד אדם, המחירים מטפסים משמעותית ויכולים להגיע לעשרות אלפי דולרים ($20,000 ומעלה), תלוי בהיקף השימוש.

גורמים המשפיעים על המחיר:​

  1. סוג הרישיון: האם מדובר ברישיון קבוע למחשב ספציפי או רישיון "צף" (Floating) שניתן לשתף בין משתמשים (יקר יותר בכ-20%-30%).
  2. תוספים (Add-ons): כלים לטיפול בטבלאות מורכבות, שפות מסוימות או אינטגרציה עם מסדי נתונים עשויים לעלות תשלום נוסף.
  3. תחזוקה (Maintenance): בדרך כלל ישנה עלות שנתית של כ-15%-20% ממחיר הרישיון עבור תמיכה טכנית ועדכוני גרסה.

החיסרון היחיד שלה עבורנו? עקומת למידה. זה לא לפתוח ולגרור תיבת טקסט. צריך ממש ללמוד לקודד את העימוד.

יצאתי מהפגישה הזאת בתחושה שעולם העימוד הוא הרבה יותר רחב, טכנולוגי ומרתק ממה שאנחנו רגילים לחשוב עליו ביום-יום בין אינדיזיין לתג.

מעניין אותי, יש כאן בפורום חבר'ה שעדיין עובדים עליה או שמכירים את המערכת הזאת מבפנים? אשמח לשמוע.


1773225701528.png


1773221334956.png
כשהקיץ מטפטף ממך בגלים, רק התקווה שעוד יבואו ימים ותימחה זיעה מעל כל פנים - מעניקה כוחות לשרוד את ימות החמה הבאים.
אבל לסבול מתופעות הלוואי של הקיץ, כשבעוד כמה ימים יתחילו לומר "משיב הרוח" ולהפשיר את בגדי החורף שהיו בהקפאה עמוקה - זו כבר משוואה לא הוגנת בעליל.

כשאלחנן פתח בתמימותו את המקפיא, לא שיער שמטח צהוב קפוא ינחת עליו ויקבור אותו תחתיו. לא היו לו תכניות למות, בדיוק כשהגיע הסתיו הגואל.
הוא התרומם באנחה, והחל להשיב למקפיא את המקלות הצהובים שחבטו בו ללא רחם. הם התנגדו בעוז, נמלטים החוצה ומתגלגלים לכל פינה. הוא דחס אותם בכל סנטימטר פנוי וטרק בזעם את דלת המקפיא.

על השיש התקלקלו לאיטם מגשי בשר, נתחי סלמון, וקופסת גלידה חלבית. פליטים אומללים כתוצאה מצפיפות אוכלוסין חמורה במקפיא.

הגיע הזמן שהציבור יתאגד ויגיש עתירה לבג"ץ. מוכרחים להוציא את האיגלו הצהוב מחוץ לחוק!
מי המציא אותו בכלל?! מי דאג להבטיח את מקומו בכל חבילה?!
כנראה אותו סדיסט בעל לב קרח שקבע שיהיה מקל רק בצדו האחד של השלוק, או אותו אדם קר וחסר הבנה בנפש הילד, שהמציא את הקובייה הגדולה בשוקולד.

בינתיים, אלחנן החל בתהליך שיווק מתוחכם, פוסע בזהירות על קרח דק.
"זה בטעם בננה!" ניסה לשכנע בקול שהשתדל להישמע אמין, "איגלואים ושלוקים צהובים - הם הכי טעימים בעולם!"
הילדים הביטו בו ברחמים, "בננה?? זה לימון!" אילפו אותו בינה.
"זה בטעם סבון כלים", המשיכו להסביר לאביהם קשה ההבנה.
"והמרקם עושה צמרמורות בשיניים!" העוו את פניהם בגועל.
"אז טוב שלפחות אתה אוהב את הצהובים", צהלו, "כך לא יהיה 'בל תשחית'!"

מאז, במשך כל הקיץ נאלץ אלחנן לחרוק שיניים ולנגוס שלוקים צהובים בפנים קפואות. ויגידו מנחי ההורים מה שיגידו, הדוגמה האישית שנתן - הייתה חסרת תועלת. שווה כמו לרשום על הקרח.
מדי פעם הצליח לדחוף איגלו צהוב לידיו של ילד תמים מדי, וזרח מאושר. אבל ילדים מהזן הזה היו נדירים, וככל שחלף הזמן, בכל קניה שבועית, רק נוסף עוד ועוד חומר צהוב למקפיא המתפקע.

"מה שיוצא - אני מרוצה!" ניגן אלחנן בקול מתוק והחל לחלק איגלואים בעצימת עיניים. באורח פלא, רק הצהובים יצאו, אבל לילדיו היו עיני נץ. "אבא, אתה מציץ!"
הדם קפא בעורקיו, והוא השיב את האיגלואים לבסיסם בחרפה. המבצע נכשל.

אלחנן לא אמר נואש. למחרת, יזם הפסקת חשמל מתמשכת.
כדי להפשיר את האווירה ולשבור את הקרח, החליט לחלק לכולם ממתק בחושך. אבל כנראה לא לחינם הטעם השנוא הוא בצבע צהוב זורח, הסדיסטים חשבו על הכל. עוד תכנית התנפצה לרסיסים, כמו קוביית קרח שהוטחה בחוזקה ארצה.

"זה צבע לא צנוע. לא ראוי שבת ישראל תאכל שלוק צהוב, בולט וזרחני!" הסבירה יום אחד בתו בצדקנות, ורצה החוצה בחיוך זורח, כשבידה שלוק אדום.

המצב הפך לבלתי נסבל. הוא היה חייב למצוא דרך להתפטר מהסחורה המעיקה, באופן דחוף, בלי לעבור על 'בל תשחית'. אבל כשפנה לעמותה לחלוקת מזון ובקש לתרום את השלל, הם הביטו בו כאילו הציע לתרום קליפות לימונים מלאות כנימות.

בצעד נואש, תלה אלחנן מודעה על עץ עתיק בקצה השכונה. "למסירה בחינם - טון איגלו צהוב". כשהטלפון התכנס בשתיקה צוננת ואלחנן יצא לבדוק את שלום המודעה - גילה שאפילו אחד מהמספרים בתחתית המודעה לא נתלש. את המודעה שלצדה, שעליה נכתב: "למסירה חולדה מפוטמת" - מרטו מכל הכיוונים.

קל יותר למכור קרח לאסקימוסים.

כשייאוש קר איים להכניע את אלחנן, עלה במוחו רעיון כביר. הוא כיסה את השכונה במודעות ענק, והבשורה התגלגלה ככדור שלג: ביום ראשון יתאספו כל ילדי השכונה לאמירת תהילים משותפת. בסיומה, יחולק ממתק מיוחד.

מאות ילדים נרגשים התאספו ביום המיועד, וקראו בגרון ניחר פרקי תהילים. כשסיימו ותלו בו עיניים מצפות, שלף אלחנן בחיוך גדול אשפתון ענק, והחל לחלק איגלו צהוב לכל אחד.

מהר מאוד החיוך קפא על שפתיו. הילדים נעצו בו עיניים מקפיאות דם.
"מה? אתה רציני?? זה הממתק המיוחד???"
אלחנן הצטמרר מול עיני קרח שנעצו בו. הוא ניסה להתעשת, לטשטש את הרושם של ההונאה ולשמור על קור רוח. באקט של הישרדות, שלח את ילדיו לקנות ממתק נוסף, לפיצוי. הזמן כמו קפא עד שהם חזרו כשבידיהם ארגזי ארטיקים צבעוניים, מנחת פיוס.

אז נכון שיחסיו עם השכנים התקררו ואף אחד כבר לא מדבר אתו, אבל העיקר שהוא הצליח סוף סוף לפנות מהמקפיא שלו את המטען הצהוב, ועכשיו יהיה לו מקום להניח את עשרות הארטיקים הלבנים שנותרו ללא דורש.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה