התייעצות כיצד להתייחס | ילדה בת 6 שמתכחשת ומחביאה

  • הוסף לסימניות
  • #41
התכוונתי ברצינות גמורה, ותודה על המענה.
אשמח לדוגמאות מעשיות איך עושים את זה.
איך נותנים לילד להחשף לחוסר שלמות ומראים לו שלא נחרב העולם
ועוד יותר מסובך בשבילי לביצוע - איך בודקים מה מפריע לילד בחוסר המושלמות?
נתחיל מנושא אחר ונחזור לפרפקציוניזם.
אדם שמפחד ממעליות, איך עוזרים לו להתמודד עם הפחד? העיקרון הוא חשיפה, להיחשף לפחד ולראות שהכל בסדר וכך הפחד נעלם. המנגנון עובד כך: ברגע שאדם לא מתמודד עם הפחד, ברגע הבריחה הפחד יורד אבל במפגש הבא עם הסיטואציה הפחד רק יתגבר, כי הרי הוא מפחד מהדבר הזה והוא בורח ממנו. אז מי שמפחד ממעליות, תלוי ברמת הלחץ, יש כאלו שכ"כ מפחדים ואפילו לא ילחצו על הכפתור של הזמנת המעלית (לצורך הדוגמא...), אז צריך לתת לו ללחוץ על המעלית. כמובן הכל מתוך הבנה והכלה של הפחד שלו. מה קורה ברגע שהוא מעיז ללחוץ לבד על הכפתור? הוא מפחד, הדופק מתגבר, אבל הכי חשוב זה שהוא מתמודד עם הקושי. ברגע שהוא מתמודד עם הקושי הוא רואה שהוא מסוגל להתמודד איתו, ברגע שזה קורה האדם מקבל ביטחון ותחושת מסוגלות של התמודדות עם מצבי לחץ. אפשר גם לתת לו רק להיכנס למעלית (בלי לרדת!!!) וכך הוא נחשף לפחד ומתמודד איתו.
בפרפקציוניזם יש מרכיב נוסף שהוא צורך נפשי, לא רק פחד ממשהו אלא צורך מסויים שמתמלא ע"י המושלמות. אז כמו בעיקרון של המעלית, גם כאן, מי שחולה נקיון, צריך לתת לו להכניס ידיים לבוץ ולהישאר כך כמה זמן מעבר לסיבולת שלו כלפי הלכלוך (שוב, לשם הדוגמא), ברגעים האלו הוא ייגעל וירגיש שהוא לא מסוגל, אבל לאחר מכן הוא ירגיש שהעולם לא התהפך והכל טוב.
מה שחשוב זה להתמיד עם החשיפה לקושי וכך למתן את הקושי לאט לאט עד שכבר יהיה אומץ להתמודד עם העניין בצורה ישירה ולהרגיש בעל יכולת התמודדות עם המצב.
בקשר של לדעת ממה זה נובע, את הכי מכירה את הילדים שלך, וצריך לחשוב האם הם מרגישים שתובעים מהם יותר מדאי בלימודים האם יש מהם ציפיות גבוהות מעבר ליכולות שלהם ואז אם הם לא מצליחים הם מרגישים לא טוב עם עצמם והרי הם רוצים לרצות את רף הדרישה ואז הם מפתחים דפוס התנהגות של "להשיג ולעשות את הכי טוב", כי הרי במצב כזה בטוח שהם יענו על כל ציפייה שתהיה. (לא אישי כלפי ילדייך אלא אני מדבר באופן כללי)
זה המבט שלי על העניין.
בהצלחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
ילד בן 6 מסתיר אם הוא צריך להסתיר.
גם ילדתי בת ה4 מדי פעם מתגנבת למקפיא אחרי שהזהרתי אותה שאסור ואני לא מרשה שוקולד.
(ולפעמים אני בוחרת להעלים עין, ולפעמים לא).
זו התנהגות מאד מתבקשת.
ואם ילד לא עושה אותה, הוא חנון:)

(נכון שאנחנו ההורים צריכים ללמד שאסור לקחת בלי רשות וכו.
אבל אני רואה בכך משהו מאד בריא ויפה שילד מגייס יצירתיות כדי למצוץ מוצץ שההורים מסרבים להרשות לו).
לא כתבתי שילד בין 6 אינו מסתיר
כתבתי שהוא מסתיר אם הוא רואה צורך
הגיל שבו ההסתרה היא הצורך מגיע בשלב מאוחר יותר
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
אוקי...
אבל מה יהיה אם זה יהיה דבר יותר עקרוני?

ממש לא מפריע לנו המוצץ. מפריעה לנו ההסתרה.
הלו...מדובר בילדה בת 6...
תראו לה שאין עניין להסתיר,אבא ואמא מבינים ומרשים,תסכמו איתה שרק כדי להירדם קצת,
ואז היא לא תצטרך להסתיר כלום גם בדברים אחרים..
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
הלו...מדובר בילדה בת 6...
בת שש בכורה :)
הורים לילדים בכורים תמיד מרגישים שהגדול שלהם כבר ענק.
זה תסמונת בכורים מוכרת....
היום אני מסתכלת על הסרטות של הבת שלי מהגיל הזה ואומרת לעצמי 'רבונו של עולם, מה ציפית ממנה? היא היתה פיצית!'
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
מתוקה הילדה שלך,
האמת -
אני לא רואה בהתנהגות הזו משהו בעייתי. זו התנהלות של ילדה קטנה, זה לא נובע מבגרות של בחורה שמסתירה סודות אפלים מההורים.
מזכירה לי מאוד את התנהגות בת הכמעט 3 שלי.
(גונבת לעצמה חטיף ביום שישי - ממה שמיועד לשבת. מסתירה מאחורי הגב - נשענת על זה - ואומרת "אמא לכי, לכי".)
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
בת שש בכורה :)
הורים לילדים בכורים תמיד מרגישים שהגדול שלהם כבר ענק.
זה תסמונת בכורים מוכרת....
היום אני מסתכלת על הסרטות של הבת שלי מהגיל הזה ואומרת לעצמי 'רבונו של עולם, מה ציפית ממנה? היא היתה פיצית!'
נכון...
רק אם היא מתייעצת פה ,מן הסתם היא רוצה לשמוע מהמנוסות...
אם היא מחביאה את המוצץ ,משהו כאן התפספס בתהליך הגמילה ולכן כדאי מהר מאד להרפות ולשחרר ולאפשר
אני תמיד מדמיינת במקום הילד את עצמי שהיו אומרים לי להיגמל מהכוס קפה בבוקר...
אומנם 6 היא כבר גדולה,אז באמת כדאי להזכיר לה שוב ושוב שהיא גדולה וענקית ולהעצים אותה בתור בכורה,אבל מצד שני אסור לשכוח שהיא עדיין קטנה
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
  • הוסף לסימניות
  • #51
שמעתי משהו חמוד ממורה:
ילד שלא מעתיק במבחן כשהוא נתקע, הוא ילד ישר.
ילד שנתקע ועוזר לעצמו- יסתדר בחיים.
לא מדובר על התנהגות קבועה אלא מוצא במקרה חריג.
תשאלו את עצמכם אם זה המצב, שבנושא הספציפי הזה הילדה כנראה עוד לא נגמלה ולכן מוצאת דרך לעזור לעצמה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
  • הוסף לסימניות
  • #53
אפשרות נוספת: ילד שמסתיר מההורים-מאוד מאוד חשוב לו לרצות אותם, הוא מאוד מעריך את דעתם ולא מוכן לאבד את אהדתם.
השאלה היא האם ילד צריך להרגיש שהוא צריך לרצות את ההורים או שזה צריך להגיע ממקום של כיבוד אמיתי של דעתם ורצונם. ילד צריך להרגיש אהוב, זה נכון, אבל אם הוא מסובב את ההורים אז אני לא יודע אם זה מגיע ממקום של כיבוד או שהוא מסדר אותם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
  • הוסף לסימניות
  • #58
אני לא אשת חינוך,
ואולי לכן לא ראיתי בעניין שום סוגיה חינוכית:
ילדה קטנה שבא לה מוצץ,
וזה לא כל כך מסתדר עם המבוגרים שסביבה,
אז היא מסדרת את זה.

להקיש מזה על אתגרים חינוכיים שיגיעו בעתיד,
למצוא בזה טריגר התנהגותי של הסתרה,
ללמוד מזה על ההורות שלכם,
בהתנגשות לתכונות האופי שלה
נשמע לי מוגזם.

אם יש דברים שחוזרים על עצמם גם במקרים אחרים והזדמנויות נוספות, אפשר לנתח לחקור ולהעמיק.

במקרה הספציפי הזה פשוט להקליל את העניין ולעשות אותו חוקי.

איך אמרה לי פעם מורה בבית ספר
שנמאסו עליה הבקשות של הבנות לשתות, הגערות על שתיה בשיעור בלי רשות?
אם לא עושים עניין מ-עניין, אז אין עניין.
אז היא פשוט מרשה לשתות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
@ואהבת ללשונך
אם תרשו לי, אציע משהו אחר לחלוטין
שקיבלתי מבעלת מקצוע, ולי אישית עזר מאד ב-2 מקרים לפחות שלא כיוונתי אליהם.
זה עוזר, בעז"ה בוודאות, אבל!!! רק אם מתאים לכם התנאים מתחילה עד הסוף:)
לא קשה, אבל דורש זמן אמהות אמיתי.
סכמי עם הילדה על פעם בשבוע, חצי שעה קבועה!!! נניח כל יום ראשון בין 4.30 ל-5 שבה אמא רק איתה.
תשבו בחדר סגור לחלוטין. כלומר בלי הפרעה של טלפון, תינוק וגם אבא. רק אמא וילדה.
תתארגני עם דפים לבנים, כמה סוגי צבעים, עפרון, מחק וכו' ותציעי לילדה לצייר מה שבא לה. מה? מה שהיא רוצה.
שבי לידה. תהיי איתה. רק תצפי בנחת. תסתכלי בלי להחמיא ובלי להעיר.
ואם היא תשאל שאלות כמו: מה לצייר עכשיו? באיזה צבע? תחזירי: מה את אומרת? אחרי כ-20-25 דקות. בקשי ממנה לספר לך מה היא ציירה או סיפור על מה שהיא ציירה. תרשמי, בלי להפריע לה (אפילו שלא מתאים לקצב הדיבור שלה)
ו-זהו. שמרי עם הילדה את כל הציורים בקלסר מיוחד. תראי לה איפה הוא מונח ואף אחד, מלבד הילדה ואת לא יודעים היכן הקלסר.
חשוב! לא לדלג על שום שבוע. ואם את יודעת שלא התאפשר בשבועיים הקרובים, תתחילי אחרי. אם השעה מתאחרת או משתנה היום חד פעמי ממש: תתאמי עם הילדה את השינוי!
לא להתערב בציור. חופשי לחלוטין. ושמור במקום אישי לשתיכן.
בעז"ה יתברך, תוך חודשיים שלושה עקביים יהיה שיפור משמעותי (מפחדת לומר שתזרוק את המוצץ בעצמה, אבל ייתכן מאד...)
והכי גרוע - גם אם לא: לא תפסידי כלום. הילדה ואת תרוויחו חצי שעת איכות
שווה ומומלץ לכל ילד, בלי שום בעיה!!!
בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
@ואהבת ללשונך
אם תרשו לי, אציע משהו אחר לחלוטין
שקיבלתי מבעלת מקצוע, ולי אישית עזר מאד ב-2 מקרים לפחות שלא כיוונתי אליהם.
זה עוזר, בעז"ה בוודאות, אבל!!! רק אם מתאים לכם התנאים מתחילה עד הסוף:)
לא קשה, אבל דורש זמן אמהות אמיתי.
סכמי עם הילדה על פעם בשבוע, חצי שעה קבועה!!! נניח כל יום ראשון בין 4.30 ל-5 שבה אמא רק איתה.
תשבו בחדר סגור לחלוטין. כלומר בלי הפרעה של טלפון, תינוק וגם אבא. רק אמא וילדה.
תתארגני עם דפים לבנים, כמה סוגי צבעים, עפרון, מחק וכו' ותציעי לילדה לצייר מה שבא לה. מה? מה שהיא רוצה.
שבי לידה. תהיי איתה. רק תצפי בנחת. תסתכלי בלי להחמיא ובלי להעיר.
ואם היא תשאל שאלות כמו: מה לצייר עכשיו? באיזה צבע? תחזירי: מה את אומרת? אחרי כ-20-25 דקות. בקשי ממנה לספר לך מה היא ציירה או סיפור על מה שהיא ציירה. תרשמי, בלי להפריע לה (אפילו שלא מתאים לקצב הדיבור שלה)
ו-זהו. שמרי עם הילדה את כל הציורים בקלסר מיוחד. תראי לה איפה הוא מונח ואף אחד, מלבד הילדה ואת לא יודעים היכן הקלסר.
חשוב! לא לדלג על שום שבוע. ואם את יודעת שלא התאפשר בשבועיים הקרובים, תתחילי אחרי. אם השעה מתאחרת או משתנה היום חד פעמי ממש: תתאמי עם הילדה את השינוי!
לא להתערב בציור. חופשי לחלוטין. ושמור במקום אישי לשתיכן.
בעז"ה יתברך, תוך חודשיים שלושה עקביים יהיה שיפור משמעותי (מפחדת לומר שתזרוק את המוצץ בעצמה, אבל ייתכן מאד...)
והכי גרוע - גם אם לא: לא תפסידי כלום. הילדה ואת תרוויחו חצי שעת איכות
שווה ומומלץ לכל ילד, בלי שום בעיה!!!
בהצלחה!

כדאי לנתח לעומק את הטיפ הזה!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה