דרוש מידע שלום, טיטול – על חוויית פרידה מטיטולים

[Ruti Kepler]

מה עם גמילה ממוצץ? יש מצב לאשכול? רותי קפלר@

אף אחד מהילדים שלי לא הסכים לקחת מוצץ.
הגישה שלהם היא "אם אני רגוע - לא צריך את הגומי הזה בפה. אם אני עצבני, לא יעזור הגומי בפה".

 

[יהודית ק]

טוב.. לפחות עם טיטול לא היו בעיות.

 

[Ruti Kepler]

אני בדרך לגמול את הבן הבכור שלי (כמעט בן 3) אשמח לשמוע טיפים בדחיפות איך עושים את זה
היה תקופה שהוא עשה בשירותים כמה פעמים אבל לא גמילה ממש
1. איך מורידים את הטיטול אחת ולתמיד?
כמו כן 2. האם זה מחייב אותי להיות כל הזמן בבית?
3. להוריד את הטיטול מיד גם בלילה?
אשמח לכל עצה וסיוע
תודה רבה

1. לאורך האשכול יש הרבה עצות ודעות, תקראי אותו ותוכלי להיעזר בעז"ה.
2. לא מחייב להשאר בבית. אולי רק ביומיים-שלושה הראשונים. אחר כך - יוצאים חופשי, עם ציוד מתאים.
3. תלוי אם מתאים לך ולילד... אצלנו מעדיפים לתת לו לילות רגועים בלי לחץ, ולכן משאירים טיטול. יש כאלו שיותר מתאים להן להוריד יום ולילה, לכבס כמה סטים של מצעים ולגמור עם הסיפור.

 

[Ruti Kepler]

טוב אז אני התייאשתי ...

בת שנתיים וארבע
אחרי חודשיים של גמילה , שכבר היה נראה לי שממש כמעט 99 אחוז הצלחה בשירותים בבית
חזרנו למעון , והילדה לא מסכימה בשום אופן להכנס לשם לשירותים . צרחות !

אחרי שבוע במעון עם טיטול, החלטתי אתמול להוריד את הטיטול במעון אולי יגרום לה ללכת לשירותים
אבל לא , בבוקר עושה על הריצפה , ואחרי השנ"צ עם הטיטול לא מוכנה להוריד את הטיטול

ואז גם בבית מרגישה שיש רגרסיה , ולא רוצה להוריד את הטיטול .

מה עושים?
להחזיר את הטיטול ? אחרי כל המאמץ ? ולחכות שהילדה תגיד שרוצה שירותים?? זה באמת יקרה???

להחזיר את הטיטול רק במעון , ובבית להוריד מיד?

אשמח לכל עיצה

אין לי עצות, רק עידוד...
והכיוון אמור להיות כמה שיותר כבוד לילדה. תחשבי עליה כעל בן אדם. לדבר איתה, לשמוע מה היא רוצה, מה נוח לה, מה מפחיד אותה. אולי שיקראו לך/לבעלך בכל פעם שתבואו למעון לעזור לה? אולי הבטחות למתנות יעזרו כאן (למרות שבשגרה, זה פחות מומלץ)? אולי היא רוצה להביא איתה דובי מהבית, או סיר מהבית, או משהו אחר?

 

[to]

מה עם הלילה? על זה כמעט לא מדובר כאן,

אני בדרך לגמול את הבן הבכור שלי (כמעט בן 3) אשמח לשמוע טיפים בדחיפות איך עושים את זה
היה תקופה שהוא עשה בשירותים כמה פעמים אבל לא גמילה ממש
איך מורידים את הטיטול אחת ולתמיד?
כמו כן האם זה מחייב אותי להיות כל הזמן בבית?
להוריד את הטיטול מיד גם בלילה?
אשמח לכל עצה וסיוע
תודה רבה

אני שמעתי מהרבה שבמידה והגמילה לא נעשית ביום ובלילה במקביל, הייבוש בלילה לאחר מכן יותר קשה.

 

[במבי.]

יש למשהי ברכה חמודה לגננת?
על הסיוע בנושא?
ב"ה אנחנו בסוף הדרך
עם המון התנדבות ועזרה מהגננת,

 

[הסטודיו שלי]

שלום רותי,
מאוד נהנתי מהפוסט!
תודה על המידע הבריא והברור!

אני במהלך חודש של 'פרידה מטיטול' לילדי הראשון בעז"ה.
הגענו למצב לא שפוי, הוא הולך אחורה... בגן בעיקר!
מה שברור לי שלא חנכנו אותו לקחת אחריות, וכאן נפלנו,
יש לך איך לעזור לי?
אשמח לכל מענה!

 

[sara gold]

יש למשהי ברכה חמודה לגננת?
על הסיוע בנושא?
ב"ה אנחנו בסוף הדרך
עם המון התנדבות ועזרה מהגננת,

אשמח מאוד אם יש לך משהו

 

[Ruti Kepler]

מה שברור לי שלא חנכנו אותו לקחת אחריות, וכאן נפלנו,

אני לגמרי לא פסיכולוגית
אבל הנה אמרת בעצמך במה העניין.
תחזירו את האחריות אליו, עד כמה שאפשר.

והמעבר לגן הוא באמת שלב קשה, לחלק מהילדים.
צריך לוודא שיש להם שם את כל התנאים שהם רגילים להם מהבית, וצוות שמוכן לעזור.

 

[בט]

אין לי עצות, רק עידוד...
והכיוון אמור להיות כמה שיותר כבוד לילדה. תחשבי עליה כעל בן אדם. לדבר איתה, לשמוע מה היא רוצה, מה נוח לה, מה מפחיד אותה. אולי שיקראו לך/לבעלך בכל פעם שתבואו למעון לעזור לה? אולי הבטחות למתנות יעזרו כאן (למרות שבשגרה, זה פחות מומלץ)? אולי היא רוצה להביא איתה דובי מהבית, או סיר מהבית, או משהו אחר?

עבר הרבה זמן כבר,
רק רוצה לעדכן שאולי יהיה לעזר למי שצריך

בסוף הבאנו מהבית את המקטין אסלה. (לא רציתי להביא סיר , כי בדיוק עברנו לשירותים גם בבית, והיה חשוב לי המעבר לשירותים)
ואחרי כמה ימים, לא מיד , בעידוד הסייעת החמודה
היא ב"ה גם במעון הולכת לשירותים .

כן קצת יותר מתאפקת במעון מאשר בבית, אבל בסדר ,

שימו לב שבמעון השירותים הוא באמת שונה ואצלנו לפחות אין מושב נעים ,
יש רק את החרס שממש לא נעים לשבת עליו.

אז באמת מקטין אסלה מוכר מהבית יכול לעזור.

בהצלחה לכולם!

 

[imagine]

אם עוד אקטואלי

יש למשהי ברכה חמודה לגננת?
על הסיוע בנושא?
ב"ה אנחנו בסוף הדרך
עם המון התנדבות ועזרה מהגננת,

וגם בשבילך

אשמח מאוד אם יש לך משהו

אולי "ברכת הגומל" על הנס?

משהו כמו:
נס שיש לנו גננת כמוך
בזכותה כבר אפשר לברך "הגומל"...
בנחישות, ברגישות, במסירות וברוך
ועל כל זאת פינו מלא שבח והלל!
כמה שננסה, לא נצליח לגמרי
את עוצמת תודתנו להביע, לכתוב
אך בורא העולם, עד ויודע הרי
והוא, מלוא חופניים, יגמלך רק טוב!!!
בהערכה עמוקה-
ההורים xxxx (שם משפחה)
וxxxx (שם הילדה) המתוקה

(עוד עולה בדעתי, שאפשר להביא את הברכה הזו,
בצירוף לאיזה נס קפה+כוס מאג לקפה או משהו בסגנון...)

בהצלחה!

 

[נ.ו.ה]

אשמח ליעוץ מהמומחיות כאן...
הבן שלי בן שנתיין וחצי נגמל(סליחה נפרד...) מטיטול,
מהנסיון הקודם שלי גמלתי יום ולילה יחד,
אבל אצלו זה לא כ"כ עובד...
במשך היום נגמל די טוב,
יש עוד פשלות אבל בגדר הנורמה...
אבל-
כבר קרוב לחודשים קם כל בוקר רטוב
אני בהתחלה התעקשתי ואמרתי בסוף זה יגיע...
אבל עכשיו אני כבר די מיואשת ...
אולי פשוט לשים לו טיטול וזהו...
אני יציין שאני מנסה לקחת אותו לשירותים באמצע הלילה
אבל הוא כ"כ מתעצבן שהערתי אותו ולא מסכים לעשות...
וכן אני יציין שהילד מעצמו מש לא רוצה שאשים לו טיטול...
ממש אשמח לעזרה!

 

[sara gold]

אם עוד אקטואלי

וגם בשבילך


אולי "ברכת הגומל" על הנס?

משהו כמו:
נס שיש לנו גננת כמוך
בזכותה כבר אפשר לברך "הגומל"...
בנחישות, ברגישות, במסירות וברוך
ועל כל זאת פינו מלא שבח והלל!
כמה שננסה, לא נצליח לגמרי
את עוצמת תודתנו להביע, לכתוב
אך בורא העולם, עד ויודע הרי
והוא, מלוא חופניים, יגמלך רק טוב!!!
בהערכה עמוקה-
ההורים xxxx (שם משפחה)
וxxxx (שם הילדה) המתוקה

(עוד עולה בדעתי, שאפשר להביא את הברכה הזו,
בצירוף לאיזה נס קפה+כוס מאג לקפה או משהו בסגנון...)

בהצלחה!

מהמם!
תודה לך

 

[imagine]

מהמם!
תודה לך

בכיף!
בדיוק קראתי את העמוד האחרון באשכול הזה
וראיתי את הבקשות לברכה מתאימה
ודגדג לי בקצות האצבעות, לשרבט כמה מילים על בסיס הרעיון הגולמי שהצעתי
וב"ה שזיכה אותי להצליח בכך בקלות ובזריזות.
שמחה שאהבת
וביותר - שמחה בשבילך שיש לך סיבה טובה לכתוב כזאת ברכה!!

 

[sara gold]

בכיף!
בדיוק קראתי את העמוד האחרון באשכול הזה
וראיתי את הבקשות לברכה מתאימה
ודגדג לי בקצות האצבעות, לשרבט כמה מילים על בסיס הרעיון הגולמי שהצעתי
וב"ה שזיכה אותי להצליח בכך בקלות ובזריזות.
שמחה שאהבת
וביותר - שמחה בשבילך שיש לך סיבה טובה לכתוב כזאת ברכה!!

הלוואי שכבר אוכל לכתוב את הברכה
אנחנו באמצע התהליך ובעקבות האשכול קיבלתי הרבה תובנות
ילד בן שלוש בלי טיטול כבר חמישה ימים
הגננת משתפת פעולה מצוין
אך הילד לא הולך לשרותים רק מפספס...
מחכה לרגע הזה שיציע מעצמו ללכת לשרותים
כרגע החלטתי לשחרר ולהיות הכי רגועה שאפשר וכמו שכתבו פה לתת לו את האחריות
מקווה ממש שאוכל כבר השבוע לשלוח לה את הברכה היפה
אני הולכת על חשיבה חיובית ורואה את עצמי כבר שולחת לך משהו לאחר שהילד גמול
בעז"ה

ואיך מישהי כתבה פה אני בטוחה שהרבה זה תפילות
תודה לכולן!

 

[imagine]

מקווה ממש שאוכל כבר השבוע לשלוח לה את הברכה היפה
אני הולכת על חשיבה חיובית ורואה את עצמי כבר שולחת לך משהו לאחר שהילד גמול
בעז"ה

וואי, סליחה אם מרוב שרציתי לשמוח איתך דרכתי לך בטעות על יבלת מציקה
חשבון פשוט אמר לי, שאם את מבקשת ברכה, סימן שאת כבר אוחזת שם...
יחד עם זאת, נהניתי לקרוא על החשיבה החיובית שלך!
ואם כך, אני מבינה, שהבקשה שלך לברכה מתאימה
באה לתת כוח ולתקף את הישועה הצפויה בקרוב.
אז הנה, יש לך ברכה מוכנה, את מוכנה כבר עם כלי לשפע, יש לנס על מה לחול אם ירצה ה' -
"הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב לַכֹּל, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הוּא הֵיטִיב הוּא מֵיטִיב הוּא יֵיטִיב לָנוּ, הוּא גְמָלָנוּ הוּא גוֹמְלֵנוּ הוּא יִגְמְלֵנוּ לָעַד"
את יכולה אפילו לכתוב אותה כבר על דף יפה, להוסיף עוד כמה תפילות חמות (ואני מצטרפת אליך גם בזאת: )
ובס"ד בקרוב תספרי לנו שהיא נשלחה ליעדה.
אמן!!!

 

[Sara10]

אשמח ליעוץ מהמומחיות כאן...
הבן שלי בן שנתיין וחצי נגמל(סליחה נפרד...) מטיטול,
מהנסיון הקודם שלי גמלתי יום ולילה יחד,
אבל אצלו זה לא כ"כ עובד...
במשך היום נגמל די טוב,
יש עוד פשלות אבל בגדר הנורמה...
אבל-
כבר קרוב לחודשים קם כל בוקר רטוב
אני בהתחלה התעקשתי ואמרתי בסוף זה יגיע...
אבל עכשיו אני כבר די מיואשת ...
אולי פשוט לשים לו טיטול וזהו...
אני יציין שאני מנסה לקחת אותו לשירותים באמצע הלילה
אבל הוא כ"כ מתעצבן שהערתי אותו ולא מסכים לעשות...
וכן אני יציין שהילד מעצמו מש לא רוצה שאשים לו טיטול...
ממש אשמח לעזרה!

אני במקרה בערך כזה
יום אחד הלכתי לחנות וקניתי כמה ממתקים מיוחדים, מאלה שילדים חולמים עליהם...
הילד ראה את זה בשקית ושאל 'למי זה?', אז אמרתי לו זה ממתק מיוחד לילד שקם יבש...
בלילה שמתי לו את זה ליד המיטה, והבהרתי, אם תקום יבש תקבל, אם לא לא, בלי לחץ, אבל מאוד ברור.
ו...זה עבד! כך כמה ימים, יום אחד הוא קם רטוב והוא באמת לא קיבל, בלי צעקות ובלי אנפופים, אבל לא קיבל.
בקיצור, אחרי כמה ימים נגמרו הפספוסים בלילות.

העיקרון הוא לתת לו את האחריות גם בלילה, לא לעצם הענין כדי שלא יהיה לחץ, אבל כן כדי לקבל את הממתק.

בהצלחה!

 

[feel-הרמוני]

אשמח מאוד לעזרת המומחים בעניין חרדת אסלה:
ילד בן שלוש וחצי, עם קושי בוויסות חושי, לפני כחצי שנה נגמל לחלוטין מהרטבה ביום ובלילה, אבל פוחד לשבת על השירותים (עם מקטין אסלה) או על הסיר ולעשות את הצרכים.
בגן מתאפק, ובבית עושה רק בלבנים, ורק כשהאמא נמצאת.
ההורים מנסים לשכנע ברוגע ובלי לחץ, וללא הצלחה.
נראה שהילד מתוסכל ועצבני מהנושא, אבל הפחד חזק ממנו.
מה אפשר לעשות? אשמח לעצה או להפניה למומחים.

 

[ש.א.ז.]

לתינוקות יש יכולת התאפקות ואיתות מגיל 0.

בהוראות של קופות חולים, למשל, כתוב ש'אין לילד שליטה פיזית על הסוגרים עד גיל שנתיים' - וזה פשוט לא נכון. מהיכרות אישית. כל ילד נולד עם היכולת הזו. אנחנו מכבים לו אותה, עם סדר היום המערבי שלנו, ועם הטיטולים שנוחים לנו. כל מה שצריך זה רק להפעיל אותה בחזרה.

עוד לא קראתי את כל האשכול, תודה, הוא מחכים מאוד (על אף שאני כרגע בגמילת התשיעית שלי.... - תמיד יש מה ללמוד עוד!)
לאחר אחת הלידות היתה איתי מישהי במחלקה שסיפרה שלבתה הקודמת כלל לא שמה טיטול מההתחלה - מהרגע שחזרה הביתה מבית החולים, היא סיפרה לי שיש שיטה כזו, שבתחילה משאירים את התינוק בלי טיטול או בגד ועוקבים לראות את התנועות והקולות שעושה כשצריך להתפנות, כשמזהים - לוקחים אותו לכיור והוא עושה שם, כך זה בימים הראשונים (נדמה לי שאמרה שלושה ארבעה ימים), היא אמרה שזה באמת מצריך מעקב צמוד בימים האלו, אבל בסופם העולל קולט שתנועות מסויימות קשורות בהתפנות, וקשורות גם בזה שלוקחים אותו למקום מסויים להתפנות בו, והוא מסוגל בהחלט להתאפק עד שיגיע לשם, הוא לומד גם "להודיע" על זה באמצעות בכי שההורים מזהים שסוג בכי זה קשור לכך.
היא אמרה שהילדה היתה ללא טיטול מההתחלה, אבל... וכאן הגיע האבל הגדול - כשהסתיימה לה חופשת הלידה, המטפלת לא הסכימה/הסכינה לרעיון, ואמרה שאינה מוכנה לכזה דבר, וכו'... ולא היתה לה ברירה והיא שמה לתינוקת טיטול ובזה הקיץ הקץ על הרעיון...
מה שרואים מכאן - שזה בהחלט אפשרי בכל גיל שלא יהיה "לגמול" (עד עכשיו נזהרתי לא לכתוב בלשון הזאת, אבל בכל זאת, קצת קשה להתבטא אחרת כשהלשון רגילה לומר כך). ומה שאני תמיד מרגישה - שכשאני בטוחה בעצמי, ואני "גומלת" את עצמי מהתלות בטיטול, ומחליטה בהחלטה חזקה ש'זהו! ועד כאן! ואין יותר טיטול!!!' רק אז אני מצליחה לגמול במהירות ובקלות, אם לא - הילד מרגיש זאת, והתהליך מתארך עד אין קץ!!!
בהצלחה!

 

[גלינג]

מה שרואים מכאן - שזה בהחלט אפשרי בכל גיל שלא יהיה "לגמול" (עד עכשיו נזהרתי לא לכתוב בלשון הזאת, אבל בכל זאת, קצת קשה להתבטא אחרת כשהלשון רגילה לומר כך).

זה שזה אפשרי לא הופך את זה לטוב יותר כלפי העולל..
יתכן והשחרור הזה (עם החיתול) נח גם לילד עצמו.

השיטה הזו שמישה אצל בעה"ח הביתיים.