הנושאים החמים
Natan Galant
כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
- הוסף לסימניות
- #1
חיימקה, אהובי. יקירי. נוקיה סי שתיים שלי.
רכשתי אותך לפני כה הרבה שנים.
היית חבר נפלא, זמין, פעיל.
היום אתה כבר זקן, תשוש כוח, לא שומע טוב, לא קולט הרבה ממה שמדברים אליך.
היום אתה כבר שבר כלי, עייף ושבע תלאות. המסך שלך, חיימקה, יקר שלי, כבר שרוט.
החלפתי לך לא מזמן פאנל, קניתי לך אצל דוד עַלִי, חשבתי שזה יעשה לך טוב.
ובהתחלה, חיימקה, הפאנל באמת עורר בך משהו מחיימקה של פעם.
פתאום היית אטרקטיבי, רענן. עם מקשים יפים, מסך נאה, בעל מראה אצילי ונערי.
פתאום, חיימקה, נזכרתי כמה אהבתי אותך פעם. פעם. בשנים הראשונות שלנו יחד. כמה היית מבוקש. כמה שעות העברנו בכיף ביחד. כמה שיחות נפש עשינו, אני ואתה, חיימקה.
חיימקה.
אבל גיל הוא גיל הוא גיל, חיימקה. וכנראה שהנשמה שלך התעייפה מלשרת אותי, מלהקשיב לי, מלהיות שותף לתלאותיי. גם דוד עלי, מסתבר, לא הצליח להציל אותך. הפאנל החדש נשרט במהירות, המסך נשחק, ושוב שבת להיות חיימקה שאבד עליו הכלח.
כי בינינו, מה הטעם במראה הנוצץ שהיה לך לאחרונה, אם הקליטה שלך פסקה מלהיות טובה, וקולך כמעט לא נשמע?
אחחח, אחחח.
כואב לי, חיימקה.
כואב.
ככה לנטוש אותך, להניח אותך על המדף העליון, בין הטטריס והווקמן הישנים. שוכב בשקט בין הדיסקמן השקט, מביט לנצח על הדיסק קשיח של עשרה גי'גה שאבד לו מזמן מקור כוחו.
חיימקה.
כמה עברנו ביחד. אלו ימים היו אז.
כמה הרפתקאות חווינו. אני ואתה. כמעט עשור אנחנו ביחד, ותמיד שירתת אותי בנאמנות.
היית נמצא תמיד לצידי, בכיסי, נוכחותך מחממת את ליבי.
בזכותך, חיימק'ה, חברי הנאצל, יכולתי תמיד להיעזר בחברים, בידידים, לשמוע לקול אנשים חכמים, להשמיע עצות טובות, להיות נוכח בחייהם של היקרים לי.
היית השליח, המקשר, המתווך, הבחור שתמיד מוכן.
ואף פעם, אף פעם, לא עצבנת. לא צערת אותי. לא הכאבת לי. לא עשית אקטע צורעס. לא התחכמת. לא גמגמת. תמיד היית כה נהדר.
צלול.
ישיר.
פועל.
נמצא.
עובד.
זמין.
תקין.
ישר ונקי כפיים.
חיימק'ה.
אל נא יפול לבבך בקרבך.
השנים היפות שהעברנו יחד - לא הלכו לטמיון.
לא אשכח לך את חסדיך, את שירותיך האמיץ למעני. בבוא היום אספר לנכדיי איך הצלחת להתחבר לאנטנה סלולרית ביער ביתר, או אז כששקעה עלינו השמש וברחה לנו ההסעה. איך לכל חבריי לא היה מנוס ומפלט, ורק לי היה אותך, חיימקה. הסלולרי האמין והטוב מכולם. שקולט ועובד גם במקומות קשים.
חיימקה.
חיימק'ה.
בלב כבד, בדמע, בצער, בלב שותת - אנו נפרדים פה.
אתה הולך כעת למדף, ללא תקווה. שם תאסף אל אבותיך, ויארחו לך לחברה מכשירי המוטרולה K1 והסמסונג C3003.
וכן, לא אכחיש. בדיוק כמוהם, זצ"ל, כך גם עתה.
החיים ממשיכים בלעדיך, יקירי. אוי, אוי. אל תבכה. חיימקה. לא רק לך, גם לי קשה. קשתה עליי פרידתך. עזיבתך.
אתגעגע.
אני מספר לך כחבר, בבושת פנים, את העדכון: קודם הכנסתי לכיסי, כן כן, אותו כיס בו תמיד שכנת - את הסלולרי החדש. הוא לא דומה לך, הוא לא יצא מאותה המשפחה שלך, והמותג נוקיה לא רשום עליו.
כעת יש לי סלולרי חזק ויעיל, נמרץ ובעל כוח. חמוש באלפיים מיליאמפר ובקליטה דור שבע. לוח שנה עברי ורינגטונים חסידיים חדשים של שנת תשפ"ב.
ועם זאת, חיימק'ה.
בלב שלי תמיד תשאר לך פינה חמה.
לעולם לא אשכח את חסדיך.
את מאור פניך.
את תומתך.
את סוללתך החזקה, את שעונך המעורר הוותיק שזיכה אותי בכל כך הרבה תפילות נץ.
חיימק'ה,
פה אנו נפרדים.
יהיה זכרך ברוך,
תהא נשמתך צרורה בצרור המכשירים שאבד עליהם הכלח.
שלום, חבר.
רכשתי אותך לפני כה הרבה שנים.
היית חבר נפלא, זמין, פעיל.
היום אתה כבר זקן, תשוש כוח, לא שומע טוב, לא קולט הרבה ממה שמדברים אליך.
היום אתה כבר שבר כלי, עייף ושבע תלאות. המסך שלך, חיימקה, יקר שלי, כבר שרוט.
החלפתי לך לא מזמן פאנל, קניתי לך אצל דוד עַלִי, חשבתי שזה יעשה לך טוב.
ובהתחלה, חיימקה, הפאנל באמת עורר בך משהו מחיימקה של פעם.
פתאום היית אטרקטיבי, רענן. עם מקשים יפים, מסך נאה, בעל מראה אצילי ונערי.
פתאום, חיימקה, נזכרתי כמה אהבתי אותך פעם. פעם. בשנים הראשונות שלנו יחד. כמה היית מבוקש. כמה שעות העברנו בכיף ביחד. כמה שיחות נפש עשינו, אני ואתה, חיימקה.
חיימקה.
אבל גיל הוא גיל הוא גיל, חיימקה. וכנראה שהנשמה שלך התעייפה מלשרת אותי, מלהקשיב לי, מלהיות שותף לתלאותיי. גם דוד עלי, מסתבר, לא הצליח להציל אותך. הפאנל החדש נשרט במהירות, המסך נשחק, ושוב שבת להיות חיימקה שאבד עליו הכלח.
כי בינינו, מה הטעם במראה הנוצץ שהיה לך לאחרונה, אם הקליטה שלך פסקה מלהיות טובה, וקולך כמעט לא נשמע?
אחחח, אחחח.
כואב לי, חיימקה.
כואב.
ככה לנטוש אותך, להניח אותך על המדף העליון, בין הטטריס והווקמן הישנים. שוכב בשקט בין הדיסקמן השקט, מביט לנצח על הדיסק קשיח של עשרה גי'גה שאבד לו מזמן מקור כוחו.
חיימקה.
כמה עברנו ביחד. אלו ימים היו אז.
כמה הרפתקאות חווינו. אני ואתה. כמעט עשור אנחנו ביחד, ותמיד שירתת אותי בנאמנות.
היית נמצא תמיד לצידי, בכיסי, נוכחותך מחממת את ליבי.
בזכותך, חיימק'ה, חברי הנאצל, יכולתי תמיד להיעזר בחברים, בידידים, לשמוע לקול אנשים חכמים, להשמיע עצות טובות, להיות נוכח בחייהם של היקרים לי.
היית השליח, המקשר, המתווך, הבחור שתמיד מוכן.
ואף פעם, אף פעם, לא עצבנת. לא צערת אותי. לא הכאבת לי. לא עשית אקטע צורעס. לא התחכמת. לא גמגמת. תמיד היית כה נהדר.
צלול.
ישיר.
פועל.
נמצא.
עובד.
זמין.
תקין.
ישר ונקי כפיים.
חיימק'ה.
אל נא יפול לבבך בקרבך.
השנים היפות שהעברנו יחד - לא הלכו לטמיון.
לא אשכח לך את חסדיך, את שירותיך האמיץ למעני. בבוא היום אספר לנכדיי איך הצלחת להתחבר לאנטנה סלולרית ביער ביתר, או אז כששקעה עלינו השמש וברחה לנו ההסעה. איך לכל חבריי לא היה מנוס ומפלט, ורק לי היה אותך, חיימקה. הסלולרי האמין והטוב מכולם. שקולט ועובד גם במקומות קשים.
חיימקה.
חיימק'ה.
בלב כבד, בדמע, בצער, בלב שותת - אנו נפרדים פה.
אתה הולך כעת למדף, ללא תקווה. שם תאסף אל אבותיך, ויארחו לך לחברה מכשירי המוטרולה K1 והסמסונג C3003.
וכן, לא אכחיש. בדיוק כמוהם, זצ"ל, כך גם עתה.
החיים ממשיכים בלעדיך, יקירי. אוי, אוי. אל תבכה. חיימקה. לא רק לך, גם לי קשה. קשתה עליי פרידתך. עזיבתך.
אתגעגע.
אני מספר לך כחבר, בבושת פנים, את העדכון: קודם הכנסתי לכיסי, כן כן, אותו כיס בו תמיד שכנת - את הסלולרי החדש. הוא לא דומה לך, הוא לא יצא מאותה המשפחה שלך, והמותג נוקיה לא רשום עליו.
כעת יש לי סלולרי חזק ויעיל, נמרץ ובעל כוח. חמוש באלפיים מיליאמפר ובקליטה דור שבע. לוח שנה עברי ורינגטונים חסידיים חדשים של שנת תשפ"ב.
ועם זאת, חיימק'ה.
בלב שלי תמיד תשאר לך פינה חמה.
לעולם לא אשכח את חסדיך.
את מאור פניך.
את תומתך.
את סוללתך החזקה, את שעונך המעורר הוותיק שזיכה אותי בכל כך הרבה תפילות נץ.
חיימק'ה,
פה אנו נפרדים.
יהיה זכרך ברוך,
תהא נשמתך צרורה בצרור המכשירים שאבד עליהם הכלח.
שלום, חבר.
