סיפור הרצף שנקטע - - -

הירשם עכשיו!

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

    • שאלה
    6
    • prog
    בטחוני פיקוד העורף: צפי לשיגורים למרכז והדרום
  • prog //
    • דובר צהל מזהיר הערב יש צפי לשיגורים לעבר מרכז ודרום הארץ
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש להשמע להנחיות פיקוד העורף
    • שאלה
    27
    • prog
    בטחוני אירוע בטחוני בבני ברק
  • prog //
    • נפל טיל ברחוב אביי ורבא. יש הרס רב
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש נפילות נוספות גם בפתח תקווה

    אשכולות דומים

  • 129
    • ה
    סיפור בהמשכים נושמים אבק רווחה
  • הטעם המושלם //
    • סיפור בהמשכים. מבוסס על סיפור אמיתי, אבל נראה איך זה יתפתח עם הזמן.
    פרק 1

    "מה ברא ה' ביום הראשון?"
    הגננת חנה שרה במרץ. כל הילדות אחריה.
    אני גם שרה במלוא הפה הקטן שלי. אני מאוד אוהבת לשיר. ואפילו אני מכירה את השיר הזה בכלל מגן נחמה.
    "את האור ואת החושך"
    כולן מתופפות בתוף מרים שהגננת חילקה.
    אני לא. התוף שלי ביד.
    אבל היד השניה בראש. מגרדת.

    היה לי פעם קוקו יפה. קוקו רכבת אפילו.
    אבא עשה לי בבוקר קוקו רכבת כי התלבשתי יפה לבד.
    עכשיו הקוקו כבר לא יפה. אני יודעת. הוא מבולגן ממש.
    אבל מגרד לי!
    מגרד לי מאוד! ואני מגרדת ומגרדת.
    בסוף התפילה אני מפסיקה לגרד. נגמר לי הכוח ביד.

    "בת- שבע מותק" הגננת חנה קוראת לי בסוף היום.
    "את יכולה להביא את זה לאמא?"
    "זה" זה פתק.
    פתק לבן וגדול.
    אני עוד לא יודעת לקרוא. אני רק בגן חובה. אבל אני כבר יודעת מה כתוב שם.
    אני אביא את הפתק לאמא.
    לא רק אני. גם שרה'לה. גם לה הגננת חנה הביאה פתק.
    אבל את שרה'לה אמא שלה תסרק בלילה. היא גם תביא לה אולי ממתק אם היא תתנהג יפה.
    לי לא.
    אותי אמא לא תסרק בלילה אחרי המקלחת.
    לי אמא לא תביא ממתק אם התנהגתי יפה.
    היא רק תתקשר לדודה ברכה.
    דודה ברכה תעשה לי מקלחת.
    היא גם תסרק אותי.
    אבל היא לא תתן לי ממתק. אין לה ממתקים בכלל.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: זהבי ש., ספרות בנשמה, חיה1111 ועוד 23 משתמשים26 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    Ruth 7884
    נקודת מבט מקורית. ממש יפה. מעניין לאן זה יתפתח...
  • 114
    • R
    שיתוף - לביקורת היינו כחולמים (סיקוול ל"משפחות החטופים הנשכחות")
  • rrrrrrrrrrrrrr //
    • השיתוף הקודם: משפחות החטופים הנשכחות.

    נסעתי לירושלים, לכותל.
    לפני גשר המיתרים הרמתי מבט לחלון.
    אמא שאלה, נרגשת: "לפתוח?"
    המתינה להנהון.
    חלון כהה ירד, נבלע בדלת.
    רוח של תשרי הניעה את שערותי,
    תספורת שבחרתי אני.

    אבא הסב את תשומת ליבי
    למסכי הענק שבחזית המגדלים.
    התמונה שלנו הופיעה שם,
    מחובקים, דומעים באושר.
    "יש תקווה לאחריתך.... ושבו בנים"
    נמתחו המילים על הלוחות לצד הכביש.

    הלב שלי רעד מעוצמת הרגשות.
    חירות פעמה בו, החייתה אותי.
    פתחתי רדיו.
    ככה, בפשטות.
    הושטתי יד, סובבתי כפתור.
    נשאתי מבט לאמא, מילים אין בו.
    היא מבינה... ?!
    לחיצת יד עדינה נתנה בי את התחושה שכן.

    האזנתי לשדרן, קול מימים אחרים.
    הוא דיווח, נרגש, ששלומי טוב.
    ציטט במדויק מילים שחלקתי עם אחי.
    הבטיח להמשיך ולעדכן בקורותי.

    ימים של בדידות איומה צפים בי,
    לילות של יאוש, ואמרו שבגידה,
    והבנה שמלטפת פצעים פעורים:
    לא הייתי שם לבד.
    • וואו!
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: שין אלף, AVITALLL, ניק 144977 ועוד 17 משתמשים20 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    rrrrrrrrrrrrrr
    מישהו? "שיתוף - לביקורת"....
  • 336
    • ש
    סיפור בהמשכים אפי(לפסיה)-אנד
  • שירה שבלב //
    • ספור בהמשכים שמבוסס על הכרות קרובה מאד של ההתמודדות אותה חווה גיבורת הסיפור.
    אשמח לכל תגובה\ הערה\ הארה\ ביקורת וכו'...
    קריאה מהנה!

    ***

    אני לא רגילה.

    פעם חשבתי שכן.

    העולם היה יפה, צבוע בצבעי פסטל רכים ובהירים. הייתי רחלי, ילדת גן. אחת מתוך כולן.

    נכון שאותו עולם היה מנוקד באדום עז ומהבהב ומדי פעם קראו לי "רחל" בפנים חמורות סבר, הקריאו דיאגנוזה.

    אבל לא הרגשתי שונה.

    ***
    בגן חובה הרגשתי לראשונה אחרת.
    יצאנו לחצר, הגננת שושי ישבה בכיסא האדום והשגיחה עלינו בעיניה תוך כדי שיחת טלפון נסערת.
    שיחקנו תופסת.
    נתפסתי, הייתי לנציב. עמדתי דום, ידיי פרושות לשני צידי גופי, מנסות להגיע כמה שיותר רחוק לתפוס את החברות שרצות סביבי במרץ.
    ככה אמא מצאה אותי.
    "רחלוש" היא קראה, דגדגה אותי קלות "מה נשמע?"
    לא ידעתי איך להגיב, לא הבנתי מה אמא עושה בגן, תהיתי מאיפה היא צצה לי פתאום מאחורי הגב.
    אחרי שתיקת תדהמה ממושכת השבתי לה באותה המטבע "אמוש, מה נשמע?"
    היא צחקה, נברה בתיק שלה ושלפה ממנו קופסה קטנה, מוכרת.
    קופסת התרופות שלי.
    "שכחנו היום מקפי ולוקי" אמא הניפה את הקופסה התכולה אל על.
    קפי ולוקי היו בעצם קפרה ולוקוסומיד, צמד חמד של תרופות שניסו לחולל פלאים בגוף שלי ולא ממש הצליחו, אבל בלעדיהן היה יכול להיות גרוע יותר. הרבה יותר.
    "אמא, איך שכחנו!?" שריר רטט בלחיה של אמא לשמע שאלתי.
    "קורה" היא בקושי הצליחה להוציא את המילה הבודדת מהפה.
    בשתיקה היא הושיטה לי את בקבוק המים שלה. בשתיקה בלעתי את קפי ולוקי. בשתיקה היא נופפה לי לשלום.
    כשהיא יצאה מהשער ופסעה בשביל שמעתי את הטלפון שלה מצלצל. ראיתי אותה עונה. היא אמרה: "איך יכולתי לשכוח?". הרגשתי שהי עצובה.
    שהיא נעלמה בעיקול והפניתי את ראשי מהשער גיליתי מעגל של חברות עומד סביבי.
    "מה היא הביאה לך?"
    "למה היא באה?"
    "אמא שלך הלכה?"
    בליל השאלות סחרר אותי.
    "היא הביאה לי את הכדורים שלי. התרופות." עניתי להם בקול חלוש.
    "למה את צריכה תרופות, יש לך חום?"
    "את יודעת לבלוע כדורים???"
    "למה?"
    המטח שהומטר עלי גרם לי להבין בפעם הראשונה אני אחרת.
    אמא עצובה בגללי.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: אהרן 1, מנדי זר, עוד ישמע ועוד 32 משתמשים35 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שירה שבלב
    התשובה היא בריחה מהמציאות... מלבד העובדה שאמא שלה מגנה עליה מאד. כמו שכתבתי בתחילה אני מכירה את...
  • 258
    • ש
    שיתוף - לביקורת הסבתא הטובה שאף פעם לא היתה לי
  • שקופה //
    • היא היתה הסבתא הטובה והחכמה שאף פעם לא היתה לי.

    העיניים שלה היו עמוקות והיא הסתכלה עלי כמו שאף אחד לא הצליח; אולי כי אף אחד לא באמת ניסה.

    היא ראתה אותי יפה, חכמה, טובה כל כך.

    לא הבנתי איך היא רואה את כל זה, הלב שלי החסיר פעימה כשהיא היתה מסתכלת עלי.

    משהו בי סירב להאמין לה, ובו זמנית התרפק על האהבה המוחלטת הזו, השתוקק להתמסר אליה.



    היא הגיחה בלילות, ריפרפה על כאב ובדידות; נוגעת - לא נוגעת.

    ניסתה ללחוש לי ממרחק מילים טובות, לא הצלחתי לשמוע אותה.
    הקול שלה היה עדין מידי, צחוק מהדהד גבר עליו.



    שנים היא היתה מגיעה אלי, ובכל פעם הייתי חוזרת להיות ילדה בת 9.5, שוכבת קפואה במיטה, מאזינה באי אמון לאמא שלי שסיפרה סיפור מצחיק בסלון.

    מושא הצחוק הייתי אני, הקהל היו דודים ודודות וסבתא וסבא. הדם שנשפך בחדר החשוך היה שלי.

    אמא שלי ידעה לספר סיפורים, והקהל הקשיב לה.
    תמיד הייתי גאה בה; המורה הקוסמת שהפכה שיעורים משמימים למרתקים, שולחנות השבת שאף פעם לא היה משעמם בהם.

    היא ידעה לשחק בטונים הנכונים, להגיש היטב את המסר, ולייצר אפקט הפתעה מושלם.

    בפעם הזו אני הייתי מרכז הסיפור, ובשקט ששרר בסלון שמעתי גם אני כל מילה ותיאור על מה שאמרתי בצהרים, וברעש הצחוק ששטף את הבית לא שמע אף אחד את הלמות הלב שלי.

    משהו עמוק נשבר בי בלילה ההוא, ועל חורבותיו הקמתי חומה; לב נעול בכספת.

    הסבתא היתה מדברת אלי, אבל החומה היתה עבה, ואני הייתי מוגנת.
    • וואו!
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: אוראל סולטן, אבינועם גולדברג, נופים2 ועוד 23 משתמשים26 //
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ל
    לא כמו כולם
    אוקיי, אז יש תפנית בעלילה... היה כדאי לציין את זה בהתחלה או לעשות את העצירה שורה אחת לפני הסיום...
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה