הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
להלן כמה הגיגים בלתי חשובים. תעברו הלאה, הזמן שלכם יקר.
2. יואו כמה מבאס. שוב קורונה. מדיונים פילוסופיים על האם אנחנו בגל שני, ובכלל מה עוביו גדלו וצבעו של גל קורונה, נפלנו עמוק שוב לאותו הבוץ. סגרים. חולים. חרדים. הסתה. ישיבות שנהפכות למדגרות. או למסגרות. (איזה גאונות לשונית!). או גם וגם. האלו שנזהרים. האלו שלא נזהרים. אתם רוצחים. אתם הזויים. אדלשטיין הבלתי מתחשב. תראו לי שעושים סגר על תל אביב. אל תידבקו. אל תיבדקו. מה יהיה עם אומן של רבינו. מוישי תיזהר בחיידר. תלבש מסכה. תתרחק מהחברים שלך. במקביל תתן להם טופי, שלא יחרימו איתך. אבל תשים כפפות על הידים לפני.
די!!!!!!!!!
כמו שאמר מישהו, כבר עדיף היה עוד שלושה מערכות בחירות...
2. אבל זה מרגיז. ומעצבן. ולדברים מרגיזים יש לנו פתרונות.
השלב הראשון , הוא האנטי. הציונים. המשרד הבריאות. הקבינט. החכי"ם החרדים. החילונים. זה הכל אתם. אתם האשמים, הכל בגללכם. השוטרים מחלקים קנסות רק לחרדים. ורק לחרדים עושים סגרים. את הבתי כנסת סוגרים ואת המועדונים פותחים. פפפפפ.
השלב השני, הוא ההדחקה. אין בכלל קורונה. כלומר יש, אבל היא לא הורגת. ואם היא הרגה, היא נחלשה. ואם היא לא נחלשה, היא הורגת רק את מי שלא אוכל לבונה. ושום. וכל אבקת רוכל. ואת מי שכבר היה רשום בפנקס של מלאך המוות. שמעתי מהצרחן בקו הטלפוני, שהוא ראה את הפנקס. אצל הצדיק הנסתר.
והשלישי הוא הקונספירציה. הרי הקורונה זה כלום ושום ודבר. אז חייב להיות שיש מישהו שם למעלה, שנהנה מזה. משרד הבריאות מפנטז שהתשובות כאילו חיוביות, ואז כל העולם מסמנים אותנו כאדומים, ואז אי אפשר לטוס לשום מקום, ואז אל על קורסת, ואז הבנדוד של יולי אדלשטיין יפתח חברה מתחרה.
שלא לדבר על ביל גייטס. והבונים החופשיים. והאו"ם. ארגון הבריאות העולמי. וכל העולם, מקצה האחד למשנהו, שנהנה להמציא לעצמו מחלה שבכלל לא מסוכנת, בשביל להקריס לעצמו את הכלכלה ולסבך לעצמו את החיים.
3. אמרה מישהי חכמה: הרי התיאוריות ההזויות, למשל, על סכנת החיסונים. קיימות כבר שנים ארוכות. למה פתאום הם תפסו תאוצה הזויה? איך אנשים שנתנו לילדים שלהם להתחסן שנה אחרי שנה פתאום "גילו את אמריקה"?
פשוט מאוד. הקורונה היא דבר כל כך מעצבן. מסכות ב35 מעלות בצל, אבטלה, לא לפגוש את הסבתא, הבית ספר נסגר, בידוד, סגר--- כך שכל מי שיסכים להושיע אותנו מהקורונה הזאת, יתקבל בברכה. גם עבודת אלילים של תיאוריות קונספירציה הזויות.
4. בימים האחרונים שמעתי את האייטם ה2,082,726,589,40 ששודר על קורונה בתקשורת. עלה לשידור אחד משלוש מאות הפרופסורים המתחלפים בתכניות האקטואליה. הפרופסורים מתחלפים, כמובן, אבל השאלה אלמותית, ואידיוטית לא פחות:
"נו, אז מה דעתך על מצב הקורונה, פרופסור, המצב חמור וצריכים להכנס לפאניקה, או שככה זה המצב ונחיה עם זה, כמו תאונות דרכים?"
המילים "תאונות דרכים" ניקרו לי בראש. ברשותכם, אנקר גם לכם בראש, לפי חוק הניקור המדבק (????).
5. ובכן, תאונות דרכים, הם לכאורה נשקם הגדול של מתנגדי ההגבלות. הנה. אנשים מתים מתאונות דרכים. ולא שמענו שעושים סגר על כל התחבורה, ואז לא יהיה שום תאונות דרכים.
ובאמת, כשחושבים על זה, תאונות דרכים הם באמת אבטיפוס לא רע, להתמודדות עם הקורונה.
6. אי שם במעמקי ההיסטוריה, אחרי שהנרי פורד התחיל לייצר סוסים ממונעים בשיטת הסרט הנע, קלט לו האדם המודרני, שסוסים ממונעים עלולים להיות קטלניים. מאוד קטלניים. ואז התחיל תהליך אבולוציוני גדול. אנחנו הגענו בסוף, ואנחנו אפילו לא קולטים עד כמה התהליך הוא משמעותי.
במחילה מזקני הפורום, אבל חוץ מהם, נולדנו כולנו אל המאה העשרים. לכן אנחנו אפילו לא קולטים, עד כמה דבר כל כך פשוט ובסיסי כמו רחוב, מושפע מהמאבק בתאונות הדרכים.
בעיירה של אבותינו, רחוב היה עשוי או מחצץ. המהדרים שמו אספלט.
ופתאום באה תבהלת תאונות הדרכים, ומאז, בכל מקום על פני הגלובוס, חילקו את כל הרחובות והדרכים, בחלוקה גסה, בלתי שוויונית ומעצבנת: מדרכה - וכביש. לרכבים הכביש, והמדרכה לאיש. או משהו כזה. ואין אחד מסיג את גבול רעהו.
וזה עוד לפני מערכת מטורפת שלמה, של תמרורים, וחוקים, וקנסות.
ואביזרי בטיחות. אבותינו, גם בעלי הרכבים, הסתדרו יופי(?) בלי חגורות בטיחות. ובוסטר. ומובילאי. וכריות אוויר. למרות זאת, כל שנה מוסיפים עוד ועוד אביזרי בטיחות, לתוך החיים שלנו. בעלות גבוהה. ועוד מחייבים אותנו.
ואם דיברנו על בעלי רכבים. לימוד נהיגה. וטסטים. שלא לדבר על מיסוי מטורף (על הרכב והדלק), שפשוט מטרתו למנוע מאיתנו לרכוש רכבים!. וזה עוד לפני הנהיגה עצמה, שפשוט המדינה מנהלת אותנו! על כל צעד ושעל. כאן תיסע מהר, כאן תיסע לאט, ימינה, שמאלה, לאותת, רמזור אדום, רמזור ירוק. מאז הגן, לא דרשו מאיתנו צייתנות כזו: אדום -תעצור! כתום - תניח על הדוושה! ירוק - תיסע! מהרגע שנכנסים לרכב, הופכים לעבד נרצע של השלטונות. הציוניים. ואם טיפה סטינו - קנסות. נקודות. שלילות.
לא נחה דעתם של מבהילי הקורונה, סליחה, התאונות, ועד כדי שהקימו, תשמענה אוזנכם, משטרה שלמה רק בשביל התאונות! משטרת התנועה.
ומשרד ממשלתי מיוחד: משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.
7. ותחשבו על זה, שיש ילד בן 8.5. ילד של חיידר, טהור עיניים ומסולסל פאות. חזר היום מהחיידר מצוברח, והתחיל לפרק את הבית על יושביו לגורמים.
במרחק 10 מטר אווירי (בני ברק, מה לעשות), נמצא הילד המקביל שלו. ידיד נפש. הפתרון היחיד יהיה להצמיד את שניהם יחד, ואז הם ישחקו טאקי עד הלילה, והייתה נפשנו לשלל.
הבעיה שיש כביש מפריד בין שני הבתים שלהם. ואין בבית מי שירד עם הילד ויעביר אותו את הכביש. ופקיד אפור שיער ממשרד הבריאות, או מקבינט הקורונה, או משהו, שהחליט שרק מגיל 9 חוצים לבד. חסתי עליכם, ולא תיארתי את הנזקים הנפשים, הרוחניים, והפיזיים, שגרם אותו פקיד, במשך התקופה שהילד נאלץ להשאר בבית יום יום, ולפרוק את תסכוליו על אחיותיו.
8.
אז זהו. קורונה היא תאונות ותאונות הן קורונה. והזהירות מקורונה היא הזהירות מתאונות. וההבדל היחיד שהקורונה היא חדשה. ולא רק שהיא חדשה, גם הייתה לנו פנטזיה שהיא תלך מהר, אז סירבנו לאזרח אותה בתוך הרגלי חיינו. ותאונות הדרכים הם עסק ישן. התרגלנו כבר למאות החוקים וההגבלות.
והנה סיכום מעצבן:
קורונה זה כמו תאונות דרכים. כלומר, תופעה מסוכנת, שאורבת לנו בחיי היומיום, ואין לנו שום פתרון קסם (עד שיבוא החיסון המושיע או סתם נס חביב). והזהירות מקורונה תיראה כמו הזהירות בדרכים.
כמו בזהירות בדרכים, אנחנו לא נסגור את עצמנו בבתים לנצח.
כמו בזהירות דרכים, אנחנו כן נגביל את עצמנו באלף זהירויות והגבלות, בשביל לשמור על החיים שלנו.
כמו בזהירות בדרכים, ההגבלות יפגעו בחיים שלנו. בפרנסה. ביכולת להתנייד.
לא כמו בזהירות בדרכים, אם הזנחת נניח את הכריות אויר ברכב שלך, אתה מסכן רק את עצמך, בקורונה אם אתה נדבק יש תמיד סכנה סביבתית.
כמו בזהירות בדרכים, הניהול של המערכת יופקד בידים פקידותיות, של כל מיני פקידים במשרד ממשלתי כלשהו. או איזה קבינט קורונה. אנשים שאין להם רוח הקודש. ולא שאר רוח. ולא תמיד הרבה שכל. והרבה טעויות. ועדיין אנחנו נהיה מוכרחים להתנהג לפי החוקים הללו. לא בגלל שאנחנו תמימים ומפגרים שחושבים שכל דבר שהם אומרים זה קדוש קדוש קדוש. בגלל שצריכים להלחם בקורונה, והמלחמה נמצאת בידים שלהם.
כמו בזהירות בדרכים, המדינה החוצפנית הזו תכריח אותי לעשות טסט שוב ושוב, אפילו שחוץ מהבלמים, מה זה עניינם אם יש לי חגורות בטיחות או כריות אוויר. תנו לבנאדם להחליט לבד איך וכמה הוא שומר על החיים שלו.
כמו בזהירות בדרכים, תמיד יהיו אויבער חוכמים, שיגידו שמהירות גבוהה בכלל לא מסוכנת, וחגורות בטיחות זו המצאה של יזם ערמומי שעושה על זה כסף. תמיד יהיה להם גם איזה מומחה שהם מצאו ביוטיוב, שיתמוך בטענות שלהם. ותמיד הרוב יישאר שפוי, ויגיד שלמרות שיתכנו טעויות, אז כל עוד לא הוכחנו אותם למעלה מכל ספק, אנחנו נשמע לרשויות המוסמכות. גם אם לא נהסס לבקר אותם כשנראה לנו משהו שצריך לתקן, בסוף הם הקובעים.
כמו בתאונות דרכים, מפגרים לא צריכים להיות, ובמקרי צורך אמיתיים, מותר לעגל קצת פינות, כשיודעים שבפינות הללו אין סיכון (אם ביום ה14 של הבידוד, יש צורך דחוף באמת לצאת מהבית, מותר להתייעץ עם רופא ולצאת עם מסכה וזהירות גדולה).
כמו בזה"ב, אנשים שמזלזלים ימצאו המון תירוצים. אם הם חילונים, הם ימצאו תירוצים חילוניים, אם הם חרדיים, הם ימצאו תירוצים חרדיים. ועדיין הסיבה היחידה תהיה, שהגבלות פשוט מרגיזות. ומחניקות.
כמו בזה"ב אלו ששומרים יצילו את אלו שלא שומרים. ואז מישהו יכנס לצומת ברמזור כתום, ומכיוון שכולם חוץ ממנו נזהרו, לא קרה לו כלום. והנה לכם ראיה אמפירית שאור כתום לא מזיק.
אה, וכמובן, כללי הזהירות לא יעזרו במאה אחוז גם לאלו שנזהרים (בפרט כשיש הרבה שמזלזלים). ואז תהיה גם טענה מוחצת, מוכחת, אמפירית, שהכל שטויות: שכן שלי נסע תמיד 10 קמ"ש מתחת למותר, ובסוף מת בתאונת דרכים. וואלה.
9. וסיפור מצדיקים, סגולה לבריאות ולכל דבר.
כשהיה בעל רכב מגיע אל הרבי מבעלז זצ"ל לקבל את ברכתו, היה מצווה עליו שני דברים: א. שישמור את חוקי התנועה כמו עשרת הדיברות. ב. שיכניס אורחים לרכב שלו (מה שקוראים טרמפים).
אז אולי לא ביררתי מספיק, אבל מלמעלה, חוקי הזהירות בדרכים, גם בזמן הרבי מבעלז, לא נקבעו על ידי חברי שלושת מועצות גדולי התורה. הם נקבעו על ידי פקידים אפורים ומחוקקים ציוניים מלאי קנאה תאווה וכבוד וזוללי חרדים לתיאבון ולהכעיס. כן כן, הסבות והסבתות של שרי קבינט הקורונה ופקידי המל"ל.
אין לי הזכות לפרשן צדיקים, אבל מכיוון שאת המשל המצמרר הזה הוא אמר, כנראה שהוא התכוון: למרות שבשונה מעשרת הדיברות, החוקים הללו מלאים חורים, ופגמים, שכן הם אינם מעשה אלוקי אלא מעשה אנוש, שתַּחְבּוּלוֹתָיו מְזִמָּה, שִׁבְתּוֹ בְּתוֹךְ מִרְמָה, אף על פי כן צריך לקיים את החוקים הללו. לסעיפיהם ולפרטיהם. ובנפשנו הדבר.
ועד כאן החפירה. בריאות שלמה.
2. יואו כמה מבאס. שוב קורונה. מדיונים פילוסופיים על האם אנחנו בגל שני, ובכלל מה עוביו גדלו וצבעו של גל קורונה, נפלנו עמוק שוב לאותו הבוץ. סגרים. חולים. חרדים. הסתה. ישיבות שנהפכות למדגרות. או למסגרות. (איזה גאונות לשונית!). או גם וגם. האלו שנזהרים. האלו שלא נזהרים. אתם רוצחים. אתם הזויים. אדלשטיין הבלתי מתחשב. תראו לי שעושים סגר על תל אביב. אל תידבקו. אל תיבדקו. מה יהיה עם אומן של רבינו. מוישי תיזהר בחיידר. תלבש מסכה. תתרחק מהחברים שלך. במקביל תתן להם טופי, שלא יחרימו איתך. אבל תשים כפפות על הידים לפני.
די!!!!!!!!!
כמו שאמר מישהו, כבר עדיף היה עוד שלושה מערכות בחירות...
2. אבל זה מרגיז. ומעצבן. ולדברים מרגיזים יש לנו פתרונות.
השלב הראשון , הוא האנטי. הציונים. המשרד הבריאות. הקבינט. החכי"ם החרדים. החילונים. זה הכל אתם. אתם האשמים, הכל בגללכם. השוטרים מחלקים קנסות רק לחרדים. ורק לחרדים עושים סגרים. את הבתי כנסת סוגרים ואת המועדונים פותחים. פפפפפ.
השלב השני, הוא ההדחקה. אין בכלל קורונה. כלומר יש, אבל היא לא הורגת. ואם היא הרגה, היא נחלשה. ואם היא לא נחלשה, היא הורגת רק את מי שלא אוכל לבונה. ושום. וכל אבקת רוכל. ואת מי שכבר היה רשום בפנקס של מלאך המוות. שמעתי מהצרחן בקו הטלפוני, שהוא ראה את הפנקס. אצל הצדיק הנסתר.
והשלישי הוא הקונספירציה. הרי הקורונה זה כלום ושום ודבר. אז חייב להיות שיש מישהו שם למעלה, שנהנה מזה. משרד הבריאות מפנטז שהתשובות כאילו חיוביות, ואז כל העולם מסמנים אותנו כאדומים, ואז אי אפשר לטוס לשום מקום, ואז אל על קורסת, ואז הבנדוד של יולי אדלשטיין יפתח חברה מתחרה.
שלא לדבר על ביל גייטס. והבונים החופשיים. והאו"ם. ארגון הבריאות העולמי. וכל העולם, מקצה האחד למשנהו, שנהנה להמציא לעצמו מחלה שבכלל לא מסוכנת, בשביל להקריס לעצמו את הכלכלה ולסבך לעצמו את החיים.
3. אמרה מישהי חכמה: הרי התיאוריות ההזויות, למשל, על סכנת החיסונים. קיימות כבר שנים ארוכות. למה פתאום הם תפסו תאוצה הזויה? איך אנשים שנתנו לילדים שלהם להתחסן שנה אחרי שנה פתאום "גילו את אמריקה"?
פשוט מאוד. הקורונה היא דבר כל כך מעצבן. מסכות ב35 מעלות בצל, אבטלה, לא לפגוש את הסבתא, הבית ספר נסגר, בידוד, סגר--- כך שכל מי שיסכים להושיע אותנו מהקורונה הזאת, יתקבל בברכה. גם עבודת אלילים של תיאוריות קונספירציה הזויות.
4. בימים האחרונים שמעתי את האייטם ה2,082,726,589,40 ששודר על קורונה בתקשורת. עלה לשידור אחד משלוש מאות הפרופסורים המתחלפים בתכניות האקטואליה. הפרופסורים מתחלפים, כמובן, אבל השאלה אלמותית, ואידיוטית לא פחות:
"נו, אז מה דעתך על מצב הקורונה, פרופסור, המצב חמור וצריכים להכנס לפאניקה, או שככה זה המצב ונחיה עם זה, כמו תאונות דרכים?"
המילים "תאונות דרכים" ניקרו לי בראש. ברשותכם, אנקר גם לכם בראש, לפי חוק הניקור המדבק (????).
5. ובכן, תאונות דרכים, הם לכאורה נשקם הגדול של מתנגדי ההגבלות. הנה. אנשים מתים מתאונות דרכים. ולא שמענו שעושים סגר על כל התחבורה, ואז לא יהיה שום תאונות דרכים.
ובאמת, כשחושבים על זה, תאונות דרכים הם באמת אבטיפוס לא רע, להתמודדות עם הקורונה.
6. אי שם במעמקי ההיסטוריה, אחרי שהנרי פורד התחיל לייצר סוסים ממונעים בשיטת הסרט הנע, קלט לו האדם המודרני, שסוסים ממונעים עלולים להיות קטלניים. מאוד קטלניים. ואז התחיל תהליך אבולוציוני גדול. אנחנו הגענו בסוף, ואנחנו אפילו לא קולטים עד כמה התהליך הוא משמעותי.
במחילה מזקני הפורום, אבל חוץ מהם, נולדנו כולנו אל המאה העשרים. לכן אנחנו אפילו לא קולטים, עד כמה דבר כל כך פשוט ובסיסי כמו רחוב, מושפע מהמאבק בתאונות הדרכים.
בעיירה של אבותינו, רחוב היה עשוי או מחצץ. המהדרים שמו אספלט.
ופתאום באה תבהלת תאונות הדרכים, ומאז, בכל מקום על פני הגלובוס, חילקו את כל הרחובות והדרכים, בחלוקה גסה, בלתי שוויונית ומעצבנת: מדרכה - וכביש. לרכבים הכביש, והמדרכה לאיש. או משהו כזה. ואין אחד מסיג את גבול רעהו.
וזה עוד לפני מערכת מטורפת שלמה, של תמרורים, וחוקים, וקנסות.
ואביזרי בטיחות. אבותינו, גם בעלי הרכבים, הסתדרו יופי(?) בלי חגורות בטיחות. ובוסטר. ומובילאי. וכריות אוויר. למרות זאת, כל שנה מוסיפים עוד ועוד אביזרי בטיחות, לתוך החיים שלנו. בעלות גבוהה. ועוד מחייבים אותנו.
ואם דיברנו על בעלי רכבים. לימוד נהיגה. וטסטים. שלא לדבר על מיסוי מטורף (על הרכב והדלק), שפשוט מטרתו למנוע מאיתנו לרכוש רכבים!. וזה עוד לפני הנהיגה עצמה, שפשוט המדינה מנהלת אותנו! על כל צעד ושעל. כאן תיסע מהר, כאן תיסע לאט, ימינה, שמאלה, לאותת, רמזור אדום, רמזור ירוק. מאז הגן, לא דרשו מאיתנו צייתנות כזו: אדום -תעצור! כתום - תניח על הדוושה! ירוק - תיסע! מהרגע שנכנסים לרכב, הופכים לעבד נרצע של השלטונות. הציוניים. ואם טיפה סטינו - קנסות. נקודות. שלילות.
לא נחה דעתם של מבהילי הקורונה, סליחה, התאונות, ועד כדי שהקימו, תשמענה אוזנכם, משטרה שלמה רק בשביל התאונות! משטרת התנועה.
ומשרד ממשלתי מיוחד: משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.
7. ותחשבו על זה, שיש ילד בן 8.5. ילד של חיידר, טהור עיניים ומסולסל פאות. חזר היום מהחיידר מצוברח, והתחיל לפרק את הבית על יושביו לגורמים.
במרחק 10 מטר אווירי (בני ברק, מה לעשות), נמצא הילד המקביל שלו. ידיד נפש. הפתרון היחיד יהיה להצמיד את שניהם יחד, ואז הם ישחקו טאקי עד הלילה, והייתה נפשנו לשלל.
הבעיה שיש כביש מפריד בין שני הבתים שלהם. ואין בבית מי שירד עם הילד ויעביר אותו את הכביש. ופקיד אפור שיער ממשרד הבריאות, או מקבינט הקורונה, או משהו, שהחליט שרק מגיל 9 חוצים לבד. חסתי עליכם, ולא תיארתי את הנזקים הנפשים, הרוחניים, והפיזיים, שגרם אותו פקיד, במשך התקופה שהילד נאלץ להשאר בבית יום יום, ולפרוק את תסכוליו על אחיותיו.
8.
אז זהו. קורונה היא תאונות ותאונות הן קורונה. והזהירות מקורונה היא הזהירות מתאונות. וההבדל היחיד שהקורונה היא חדשה. ולא רק שהיא חדשה, גם הייתה לנו פנטזיה שהיא תלך מהר, אז סירבנו לאזרח אותה בתוך הרגלי חיינו. ותאונות הדרכים הם עסק ישן. התרגלנו כבר למאות החוקים וההגבלות.
והנה סיכום מעצבן:
קורונה זה כמו תאונות דרכים. כלומר, תופעה מסוכנת, שאורבת לנו בחיי היומיום, ואין לנו שום פתרון קסם (עד שיבוא החיסון המושיע או סתם נס חביב). והזהירות מקורונה תיראה כמו הזהירות בדרכים.
כמו בזהירות בדרכים, אנחנו לא נסגור את עצמנו בבתים לנצח.
כמו בזהירות דרכים, אנחנו כן נגביל את עצמנו באלף זהירויות והגבלות, בשביל לשמור על החיים שלנו.
כמו בזהירות בדרכים, ההגבלות יפגעו בחיים שלנו. בפרנסה. ביכולת להתנייד.
לא כמו בזהירות בדרכים, אם הזנחת נניח את הכריות אויר ברכב שלך, אתה מסכן רק את עצמך, בקורונה אם אתה נדבק יש תמיד סכנה סביבתית.
כמו בזהירות בדרכים, הניהול של המערכת יופקד בידים פקידותיות, של כל מיני פקידים במשרד ממשלתי כלשהו. או איזה קבינט קורונה. אנשים שאין להם רוח הקודש. ולא שאר רוח. ולא תמיד הרבה שכל. והרבה טעויות. ועדיין אנחנו נהיה מוכרחים להתנהג לפי החוקים הללו. לא בגלל שאנחנו תמימים ומפגרים שחושבים שכל דבר שהם אומרים זה קדוש קדוש קדוש. בגלל שצריכים להלחם בקורונה, והמלחמה נמצאת בידים שלהם.
כמו בזהירות בדרכים, המדינה החוצפנית הזו תכריח אותי לעשות טסט שוב ושוב, אפילו שחוץ מהבלמים, מה זה עניינם אם יש לי חגורות בטיחות או כריות אוויר. תנו לבנאדם להחליט לבד איך וכמה הוא שומר על החיים שלו.
כמו בזהירות בדרכים, תמיד יהיו אויבער חוכמים, שיגידו שמהירות גבוהה בכלל לא מסוכנת, וחגורות בטיחות זו המצאה של יזם ערמומי שעושה על זה כסף. תמיד יהיה להם גם איזה מומחה שהם מצאו ביוטיוב, שיתמוך בטענות שלהם. ותמיד הרוב יישאר שפוי, ויגיד שלמרות שיתכנו טעויות, אז כל עוד לא הוכחנו אותם למעלה מכל ספק, אנחנו נשמע לרשויות המוסמכות. גם אם לא נהסס לבקר אותם כשנראה לנו משהו שצריך לתקן, בסוף הם הקובעים.
כמו בתאונות דרכים, מפגרים לא צריכים להיות, ובמקרי צורך אמיתיים, מותר לעגל קצת פינות, כשיודעים שבפינות הללו אין סיכון (אם ביום ה14 של הבידוד, יש צורך דחוף באמת לצאת מהבית, מותר להתייעץ עם רופא ולצאת עם מסכה וזהירות גדולה).
כמו בזה"ב, אנשים שמזלזלים ימצאו המון תירוצים. אם הם חילונים, הם ימצאו תירוצים חילוניים, אם הם חרדיים, הם ימצאו תירוצים חרדיים. ועדיין הסיבה היחידה תהיה, שהגבלות פשוט מרגיזות. ומחניקות.
כמו בזה"ב אלו ששומרים יצילו את אלו שלא שומרים. ואז מישהו יכנס לצומת ברמזור כתום, ומכיוון שכולם חוץ ממנו נזהרו, לא קרה לו כלום. והנה לכם ראיה אמפירית שאור כתום לא מזיק.
אה, וכמובן, כללי הזהירות לא יעזרו במאה אחוז גם לאלו שנזהרים (בפרט כשיש הרבה שמזלזלים). ואז תהיה גם טענה מוחצת, מוכחת, אמפירית, שהכל שטויות: שכן שלי נסע תמיד 10 קמ"ש מתחת למותר, ובסוף מת בתאונת דרכים. וואלה.
9. וסיפור מצדיקים, סגולה לבריאות ולכל דבר.
כשהיה בעל רכב מגיע אל הרבי מבעלז זצ"ל לקבל את ברכתו, היה מצווה עליו שני דברים: א. שישמור את חוקי התנועה כמו עשרת הדיברות. ב. שיכניס אורחים לרכב שלו (מה שקוראים טרמפים).
אז אולי לא ביררתי מספיק, אבל מלמעלה, חוקי הזהירות בדרכים, גם בזמן הרבי מבעלז, לא נקבעו על ידי חברי שלושת מועצות גדולי התורה. הם נקבעו על ידי פקידים אפורים ומחוקקים ציוניים מלאי קנאה תאווה וכבוד וזוללי חרדים לתיאבון ולהכעיס. כן כן, הסבות והסבתות של שרי קבינט הקורונה ופקידי המל"ל.
אין לי הזכות לפרשן צדיקים, אבל מכיוון שאת המשל המצמרר הזה הוא אמר, כנראה שהוא התכוון: למרות שבשונה מעשרת הדיברות, החוקים הללו מלאים חורים, ופגמים, שכן הם אינם מעשה אלוקי אלא מעשה אנוש, שתַּחְבּוּלוֹתָיו מְזִמָּה, שִׁבְתּוֹ בְּתוֹךְ מִרְמָה, אף על פי כן צריך לקיים את החוקים הללו. לסעיפיהם ולפרטיהם. ובנפשנו הדבר.
ועד כאן החפירה. בריאות שלמה.
נערך לאחרונה ב:
