קורונה הסבל של אלו שלא בקבוצות סיכון אבל ---

  • הוסף לסימניות
  • #1
שלום וברכה
בהמשך לאשכול השכן החשוב, שקבל במה מפוארת וטוב שכך. שלא לדבר על התובנות הרבות והחשיבות בשיקוף לציבור היקר שלנו.

רציתי להעלות קבוצה נוספת. הם לכאורה לא בסיכון, אף אחד לא מדבר עליהם ובטח לא בפומבי.
והם האחרונים שיעוררו ויציפו את כאבם העצום.

אלא שטיפין טיפין עם התמשכות התקופה המאתגרת בה אנו מצויים. לפתע עולים וצפים בקול דממה דקה. זעקתם האילמת של מתמודדי הנפש.

אנשים ונשים נערים ונערות שחיים איתנו בקהילה. שלעולם לא חשבנו, לא דמינו מה עומד מאחורי המסכה. עם מה הם מתמודדים? מה הם חווים?
ובזמנים כאלו שהעולם כולו כספינה המטרפת בים זועף. עולמם שלהם -- על אחת כמה וכמה.
אם בזמני שגרה עוד משכו הם את העגלה ביזע ובדמע. מי יוכל לשער בנפשו עד כמה רבים השברים כעת.
עבודה. משפחה. תעסוקה וילדים הכל מתערבל בחרדה איומה ונוראית. שאופפת ומחניקה נשימתם של כל יושבי הבית.

ונכון. אנו בדור שיש מענה וארגונים לכל דבר.
אך אלו הסובלים בשקט מצמית. שגם לחייג או להזעיק עזרה זהו הר ענק בשבילם.
וכל פעם, כל פעם מחדש זהו מאבק נצחי. הלצאת למלחמה או לא? האם יש עוד שרידי כח שנותרו או שזה מעל ומעבר?

להם ולמשפחתם מבקשת אני מענה
לעיצות, כלים רעיונות ודברי עידוד. איך להמשיך ולו שגרה מינימלית. בזמן שהם ממצים את כל דרכי הסיוע. אך עדיין רחוקים מהישועה....
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #2
אחדד את הנקודה
ברור שדבר ראשון זה טיפול מקצועי.וגדולי וטובי הפסיכיאטרים הפסיכולוגים והעו"סים עושים עבודתם נאמנה.

ועדיין בשטח זו התמודדות יום יומית שפעמים רבות לא מדוברת ולא מוצפת, מחשש מה יגידו וכו'.

כשיצא לי לדבר עם אחת כזו. הרגשתי המוןן את הסבל של הבדידות. נוסף על הסבל הקיים שהתעצם עם פרוץ הקורונה בחרדות קשות שהגבילו את כל בני הבית. כי כל יציאה של מי מהם גרמה ללחץ נוראי!!!

האם יש דרך לעזור להם, לטעת תקווה. תחושה שעדיין הם ראויים מוערכים ואפילו גיבורים(!!!).
אולי אפילו עזרה טכנית מעשית. בארוחות נקיון וכו במסגרת מה שאפשר ומותר.

אני יודעת שזה נושא רגיש. ולא תמיד ברור איך להתנהל מולו. ודווקא לכן היה חשוב לי להעלות אותו
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אוי כמה שזה קשה.

אבל זה מוכר כנכות - ולכן,
גם בתקופה של סגר תמיד צריך להקפיד על ביקורים -
מרשים לעבור בכל המחסומים עבור סיוע לאדם נכה.
לא להשאיר לבד, להגיע לבקר!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אוי כמה שזה קשה.

אבל זה מוכר כנכות - ולכן,
גם בתקופה של סגר תמיד צריך להקפיד על ביקורים -
מרשים לעבור בכל המחסומים עבור סיוע לאדם נכה.
לא להשאיר לבד, להגיע לבקר!!!

אכן
רק שיש המסתגרים בביתם ומעדיפים לא להיות בסביבת אנשים זרים.
אז נכון יש טלפונים מיילים פקסים וכו

אבל---
צריך להיות במודעות לזכור אותם וחזק. כי הם לא יזכירו מעצמם...

וגם--- מה אומרים? איך מעודדים? חוץ ממה שזורם ספונטני. כי את מתחילה... ואז את קולטת שאין לך באמת מספיק מה לומר? סוג של ללכת על ביצים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
נושא כל-כך חשוב!
לא בטוחה שאני מבינה על איזה מצב מדובר.
אנסה בכל זאת לכתוב כמה דברים - אולי משהו מזה יתאים...

לפעמים דווקא טוב לשוחח על דברים אחרים. לספר כל מיני דברים נחמדים. לשתף מה שהתרחש אתנו היום, או מה התכניות שלנו למחר. או לספר דברים מעניינים ששמענו, קראנו, וכדו'.
הסחת דעת של שיחה 'נורמלית' יכולה לפעמים להחזיר תחושת יציבות מסוימת.
כל זה רק בתנאי שהם אכן מעוניינים בזה!
אם מרגישים שאין להם סבלנות או יכולת או רצון להתרכז בדברים אחרים, אז לא!
אם הסערה בלבם גדולה מדי, הם לא יהיו פנויים למשהו אחר.

וזה כלל גדול: לא לעשות דברים בכוח. אפילו לא בכוח 'עדין'.
להיות עירניים אם הם איתנו בעניין או לא.
כי אם אנחנו נמצאים בתוך מה שנראה לנו יכול לעזור, והם בכלל לא שם, זה רק מעצים את תחושת הבדידות שלהם, ואת המצוקה.
זה אמור גם לגבי דברי חיזוק עידוד ומחמאות.
כן לנסות. אך עם עירנות. האם הם איתנו, או לא?

אם הם מדברים ומשתפים או מספרים - מה טוב. להקשיב. לשמוע. להיות אתם.

לפעמים בתוך בלבול וחרדה, טוב להיאחז במשהו מעשי מוכר. באיזו פעילות פשוטה כאן ועכשיו. לא מידי גדולה וכוללת. למיין כבסים, להכניס מכונה אחת. לרחוץ כלים חלבי/בשרי.
לא משנה כמה הכל מסביב חוגג ובלתי נשלט.
איזו פינה, ששם יש איזה סדר ושליטה. איזו שעה, שאז עושים משהו קבוע.
שוב, בלי לחץ עליהם. ובגובה העיניים.

לצאת קצת להליכה משותפת (לא לשכוח מסכות...) ולנשום אוויר בחוץ (עם מסכות??...)

לראות מה יכול לתת תחושה של יציבות בעולם מבולבל כל-כך.
אולי להזכיר שזה זמני. נחזור בע''ה לחיים יותר מסודרים. זה לא יימשך לתמיד.

תחושה של בלגן, אי יציבות ואי וודאות - יכולה לערער מאוד.
כל משהו יציב שאפשר למצוא - חשוב.
הרגל שממשיך. פעולה מעשית קבועה, אפילו משהו קטן.

לפעמים, וצריך לבחון אם זה מתאים, בדיחות והומור. בדיחות קורונה הן מצוינות.

הרבה סייעתא דשמיא!
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
למשפחה מרחוק -
קשר.
לשמור איתם על קשר, באופן יזום וקבוע, לשתף, לבקש, להתייעץ, להיות!
זה יאפשר לזהות שינוי במצב וצורך בתמיכה נוספת, ויאפשר למתמודד לבקש ממישהו שממש 'נוכח' בחייו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
@מרחבית תודה!!
בהחלט עשית סדר
העליתי את זה בעקבות מישהיא שסובלת מחרדות, שהוחמרו מאד בעקבות הקורונה והסגר. מבחינתה עדיף להמשיך עם הסגר כך יותר בטוח לה שלא תסתכן. וכך מעדיפה או יותר מזה ( לא נכנסתי מדי) שהמשפחה כמעט ולא תחשף. גם לא ללימודים וכו.

והעניין לגשש את השטח הוא כ"כ נכון.
העניין הוא שכשמדובר באדם שקט. קצת קשה להבין. לפעמים הוא מצפה שיפתחו לו פתח, אפילו בשאלות אישיות. ואז הוא עולה על הגל ומשתף ומקיא החוצה את מה שהתבייש לשאול.
כך שלפעמים המורכבות גורמת לצערי לדילול בשיחות.
מצאתי עוד דרך של התכתבות במייל.
כך זה מצד אחד עונה על השיתוף והתמיכה כשקשה טלפונית. וניתן להתפנות ולקרוא כשנח.
מצד שני קשה יותר להרגיש ולדעת על מה לכתוב...

בקיצור... מורכב,
תודה על המענה המושקע
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
למשפחה מרחוק -
קשר.
לשמור איתם על קשר, באופן יזום וקבוע, לשתף, לבקש, להתייעץ, להיות!
זה יאפשר לזהות שינוי במצב וצורך בתמיכה נוספת, ויאפשר למתמודד לבקש ממישהו שממש 'נוכח' בחייו.

אכן. העניין הוא שהמשפחה גדולה ומודעת לכך.
אך הקושי והמורכבות יחד עם ההתנהלות השוטפת והעמוסה של החיים... איך לומר? קצת תוקעת מקלות בגלגלים.
לא מתוך רוע וניכור חלילה, אלא בשל המשאבים הרבים הנדרשים.
ואולי דווקא כשזה המשפחה הקרובה זה הופך לקושי רגשי אישי.
אולי דווקא כאלו שיותר רחוקים יכולים בנוסף לתמוך בצורה יותר טובה? דווקא בגלל שהם פחות מעורבים רגשית?
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אכן. העניין הוא שהמשפחה גדולה ומודעת לכך.
אך הקושי והמורכבות יחד עם ההתנהלות השוטפת והעמוסה של החיים... איך לומר? קצת תוקעת מקלות בגלגלים.
להכניס קבוע ליומן: התעניינות ב....,
ממש, יום ושעה. ככה זה לא תופס מקום בעומס של החיים, אלא משתלב.
ואפשר לתאם עם עןד מס' בני משפחה,
ואז אתם יודעים שלא עבר זמן רב מדי בלי 'מגע', ומאידך -אף אחד לא הופך ל'נודניק'
זה יכול להיות לבקש מתכון, ולספר על מכירה, ולצאת להליכה, ולברר על משהו שהיא סיפרה פעם, ולעדכן שיצא שיניים...
שיחות לא חייבות להיות ארוכות, אבל כשמדברים הרבה קל יותר להגיע לדברים 'כבדים' יותר,
וגם - לא תמיד צריך 'לשחרר', לפעמים מספיק לתמוך במתמודד והוא 'יצוף' בכוחות עצמו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
להכניס קבוע ליומן: התעניינות ב....,
ממש, יום ושעה. ככה זה לא תופס מקום בעומס של החיים, אלא משתלב.
ואפשר לתאם עם עןד מס' בני משפחה,
ואז אתם יודעים שלא עבר זמן רב מדי בלי 'מגע', ומאידך -אף אחד לא הופך ל'נודניק'
זה יכול להיות לבקש מתכון, ולספר על מכירה, ולצאת להליכה, ולברר על משהו שהיא סיפרה פעם, ולעדכן שיצא שיניים...
שיחות לא חייבות להיות ארוכות, אבל כשמדברים הרבה קל יותר להגיע לדברים 'כבדים' יותר,
וגם - לא תמיד צריך 'לשחרר', לפעמים מספיק לתמוך במתמודד והוא 'יצוף' בכוחות עצמו.

כל מילה!!!!
תודה ענקית
זה אכן נשמע הרבה יותר קל וישים.
אני אנסה לשתף בזה גם את בני המשפחה. בטוחה שיראה להם הרבה יותר פתיר וישים.
תודההה!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
וגם--- מה אומרים? איך מעודדים? חוץ ממה שזורם ספונטני. כי את מתחילה... ואז את קולטת שאין לך באמת מספיק מה לומר? סוג של ללכת על ביצים...

אני לא יודעת אם היא מחכה ל'עצות', היא בטח מבינה בזה יותר ממך, למעשה...
ייתכן שמה שיתאים זה פשוט,
כבוד, הקשבה, אמפתיה הערכה אמיתית- ''...ואו, זה לא פשוט'' ''אני מעריכה אותך על איך שאת מתמודדת'' או לומר לילד 'אמא שלך גיבורה אמיתית!''
נירמול - ''להרבה אנשים ממש קשה עכשיו....'' ''מי שרגיש התקופה לא עושה לו טוב''

את נשמעת ממש אכפתית ואוהבת, ותכלס זה העיקר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
אחת הסיבות החשובות ביותר למה חייבים לקחת את הקורונה בפרופורציות.

שבוע שעבר 'בית חם' עשו מגבית בבית הכנסת,
אמר לי המתרים בכאב שרק בחודשי הקורונה נפתחו למעלה מ25 אלף(!) תיקים חדשים אצלם.
וכולם משלנו.
ועוד לפני המחשבה שאלו רק האנשים שהחליטו לשבור את מעטה הבושה האופייני ולפנות לטיפול,
ואלו חוץ מעוד ארגונים שאולי קיימים או אנשים שיש להם יכולת כלכלית לטפל במחיר מלא..

אנשים, זה מספר זהה לחולי הקורונה בארץ מאז תחילת המגיפה! לפני מחלימים..

ומותר לומר בקול שהיו אי אלו רבנים בודדים שמיד עם תחילת הקורונה דיברו על זה ואף הוציאו מכתבים לשומעי לקחם בעניין הזה.
מה שצריך לעשות - חובה לעשות, אך חובה לשים גבול לפאניקה ולבהלה, זה מסוכן יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
אחת הסיבות החשובות ביותר למה חייבים לקחת את הקורונה בפרופורציות.

שבוע שעבר 'בית חם' עשו מגבית בבית הכנסת,
אמר לי המתרים בכאב שרק בחודשי הקורונה נפתחו למעלה מ25 אלף(!) תיקים חדשים אצלם.
וכולם משלנו.
ועוד לפני המחשבה שאלו רק האנשים שהחליטו לשבור את מעטה הבושה האופייני ולפנות לטיפול,
ואלו חוץ מעוד ארגונים שאולי קיימים או אנשים שיש להם יכולת כלכלית לטפל במחיר מלא..

אנשים, זה מספר זהה לחולי הקורונה בארץ מאז תחילת המגיפה! לפני מחלימים..

ומותר לומר בקול שהיו אי אלו רבנים בודדים שמיד עם תחילת הקורונה דיברו על זה ואף הוציאו מכתבים לשומעי לקחם בעניין הזה.
מה שצריך לעשות - חובה לעשות, אך חובה לשים גבול לפאניקה ולבהלה, זה מסוכן יותר.

כשפתחתי את האשכול לא הייתי מודעת להיקף התופעה :(
זה רק מראה כמה חשוב להעלות את זה למודעות.
לא פחות מעניני הקורונה האחרים!!

וכן, כבר במכתבים הראשונים ציינו הרבנים את החשיבות בשמירה על שמחת חיים ורגיעה!

אך מה יעשו אלו שגם ככה סובלים. ולא מבחירה.
חולי הוא חולי. כפי שלא נאשים חולה קורונה ק"ו לא נאשים את הסובלים מחרדות כפיתיות דיפרסיה וכל השאר. שכידוע במצבי לחץ, ובטח לחץ כ"כ מתמשך ורציני. סובלים מהחמרה משמעותית מאד במצבם.
ולא יעזור שנאמר מה שנאמר. זה לא בשליטתם. וברור שלא מרצונם
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
כשפתחתי את האשכול לא הייתי מודעת להיקף התופעה :(
זה רק מראה כמה חשוב להעלות את זה למודעות.
לא פחות מעניני הקורונה האחרים!!

וכן, כבר במכתבים הראשונים ציינו הרבנים את החשיבות בשמירה על שמחת חיים ורגיעה!

אך מה יעשו אלו שגם ככה סובלים. ולא מבחירה.
חולי הוא חולי. כפי שלא נאשים חולה קורונה ק"ו לא נאשים את הסובלים מחרדות כפיתיות דיפרסיה וכל השאר. שכידוע במצבי לחץ, ובטח לחץ כ"כ מתמשך ורציני. סובלים מהחמרה משמעותית מאד במצבם.
ולא יעזור שנאמר מה שנאמר. זה לא בשליטתם. וברור שלא מרצונם
נכון.

אך כתושב הדרום אני יכול לומר חד משמעית שיש הבדל משמעותי בהכלה של בני הבית לתגובת ההורים והסביבה בזמן לחץ וחרדה..

אז הרבה מאד תלוי בסביבה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
נכון.

אך כתושב הדרום אני יכול לומר חד משמעית שיש הבדל משמעותי בהכלה של בני הבית לתגובת ההורים והסביבה בזמן לחץ וחרדה..

אז הרבה מאד תלוי בסביבה.

ברור.
זה מה שהדגשתי שיש הבדל בין רקע נפשי שכבר קיים מלכתחילה למצב שתארת. חוץ מזה שמצב נפשי של חרדות יכול גם להתפרץ בארוע דרמטי

ובמקרה זה מדובר באחד ההורים.... :rolleyes: :(
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
להם ולמשפחתם מבקשת אני מענה
לעיצות, כלים רעיונות ודברי עידוד.

קטונתי מלעסוק בעניינים כ''כ מורכבים
אך מ''מ עצתי היא משהוא קל ומאוד ישים
לא כתחליף לכל דברי החכמים שכאן נכתבים
אלא כתוספת והשלמה לכל העושים והמעשים
פשוט להוסיף שמם בתפילתינו לפני יושב במרומים
כאשר אנו עומדים לפניו בתפילה שלוש פעמים
שיחוס ויחון על כל עמו ובעיקר על ה"תשושים..."
ויתן להם בכל יום מחדש כוחות רעננים ועלומים
יאמר לצרותינו די ויחיש גאולה לפזורים ולזרויים

שהרי לפעמים מרוב טרדה שוכחים מעט את אומנותינו
מתנה יקרה ונפלאה קיבלנוה בירושה מאבות אבותינו
הלא היא "כוח התפילה" - אין כוחנו אלא בפינו
אינה שבה ריקם, ומביאה תדיר מזור לצרותינו
ואנו הבנים הנאנקים - אין לנו להישען אלא על אבינו
ואתם הדואגים לסובלים שתזכו בשורות טובות לבשרינו
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #20
מה אומרים? איך מעודדים?
מכירה מקרוב מישהי כזו, שאחרי לידה נעשתה בדכאון עמוק, בשנה שעברה אושפזה בכפיה עקב כך...
להתעניין מידי פעם, לשאול בשלומם, אחד הדברים שנוסכים בהם כוח, לספר להם סיפור...
מאחר ואת היוזמת, אחרי ה"מה נשמע?" זה יכול להסתיים ולא הרבה תרם,
ולכן - סיפור מאריך את השיחה, וממילא משרה אווירה על השומע,
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה