קורונה - מידע רפואי ומחקרי בלבד

[ayys]

כמובן אם יש לכם לינקים לאתרים מועילים - תודה!

לא יודע מה נחשב כאתר מועיל, אבל לגבי מידע רפואי ומחקרי יש באתר של ארגון הבריאות העולמי רשימה:

Global research on coronavirus disease (COVID-19)

Repository of latest international multilingual scientific findings and knowledge on COVID-19.

www.who.int

 

[דורש ומבקש]

אגב אם כבר מחקרים-מחקר עצמאי שביצעתי...
נתוני התמותה מקורונה בארצות המפרץ מאוד נמוכות באופן גורף.
ובהנחה שמדינות המפרץ יחסית אמינות. זה נתונים מאוד מעניינים
בדקתי את הנושא, לגבי אחוז המבוגרים מעל 65- ובארצות אלו, זה נע 1-3%. לעומת ישראל עם 11% ואיטליה עם כ20% מהאוכוסיה מעל גיל 65...

עניתם לבד את התשובה:

וגם ברוב מדינות אלו מספר הבדיקות שם מהגבוהים בעולם... כ300,000 בדיקות למליון תושבים דהיינו שלכאורה רוב החולים ידועים. גם בעלי התסמינים קלים או א סימפטומטיים שמתגלים בבדיקות.

כשעושים יותר בדיקות, מוצאים יותר נשאים, ואחוז התמותה מיד יורד.
אין הבדל כמעט באחוז התמותה במדינות השונות, כל ההבדל הוא בבדיקות.

 

[ש. צ. וינמן]

יש מקור ברור לסוגיית שרידות הנגיף על משטחים?
בגדים, נעליים, כרטיס רב קו שמתוקף במכשיר שכולם נוגעים בו אחד אחרי השני...
מקור מוגדר, בבקשה
תודה....

הנגיף עדיין חי על משטחים בספינת הקורונה, אולם לא בטוח שהוא מדבק

חוקרים של CDC ערכו בדיקה בחדרים של חולים ששהו על ספינת "דיאמונד פרינסס" ולא נוקו לאחר עזיבתם ■ וירוס הקורונה עמיד על משטחים מסוימים לכמה ימים, אולם ניקוי מחסל אותו ■ החוקרים טרם קבעו אם אפשר להידבק משרידי הווירוס שנותר על המשטחים

www.themarker.com

 

[דורש ומבקש]

כשהיינו באמצע הסגר, מכון גרטנר היועץ למשרד הבריאות, טען בתוקף לא לפתוח את הסגר ואת הכלכלה. המכון הזהיר לפי המודלים שעשה, מפני השלכות קשות מאוד:


"ב'חדשות 13' נחשף הערב (22.04.2020 ) כי דוח של מכון גרטנר, שמייעץ למשרד הבריאות בהתמודדות עם הנגיף, מזהיר כי הסרת המגבלות עלולה להוביל ל-6,000 ישראלים מונשמים עד חודש יולי".

-----------------------------------------------------------------------------------

מעניין איך חוקרי המכון יודעים כמה מונשמים יהיו ? מה מודל צורת החישוב שלהם ?
(שאלה לחוקרים מנוסים בלבד)

מנכ"ל משרד הבריאות: "מחר נקיים דיון על הקלות נוספות, השיא עוד לפנינו" | JDN - חדשות

בר סימן טוב התייחס להמשך המשבר: "יש הפוגה מסוימת", אך הבהיר: "צריך להתרגל לשגרה חדשה". דיווח: שרים דוחפים לפתיחת עסקים שהיו סגורים עד כה - כמו מספרות וחנויות הלבשה. דוח: הסרת המגבלות עלולה לגרום ל-6,000 מונשמים

www.jdn.co.il

 

[עוקר הרים]

החלימו רשמית כ-4000 איש.

בכל אופן בין 11 אלף הפעילים כרגע
יש אלפי חולים א-סימפטומיים או שהסימפטומים כבר חלפו - והם ממתינים לשלילי-שלילי.
אפשר להתייחס אליהם כאשר מחשבים אחוז תמותה.

כל ה-4000 מהגל השני? מנין לך? (אני גם לא בטוח שכל ה-30 שנפטרו חלו בגל השני)
אני יודע שיש חולים אסיפטומטים אבל לא שייך לחשב אותם כיון שאין לנו באמת מושג כמה אסימפטומטים יש, או שמחשבים רק סימפטומטים או שלא מחשבים כלל.

 

[עוקר הרים]

אין הבדל כמעט באחוז התמותה במדינות השונות, כל ההבדל הוא בבדיקות.

לא ממש נכון!
בקטאר במספר בדיקות לנפש אין הפרש משמעותי למדינות אחרות לעומת אחוז התמותה שהוא פי כמה נמוך, גם מספר החיוביים מתוך הבדיקות בקטאר הוא עצום מה שמוכיח שיש עוד הרבה חולים שלא נבדקו.
או שהם משקרים או שיש עוד דברים שאנחנו לא יודעים על הקורונה
אגב, גם בסינגפור יש אחוז תמותה נמוך מאד ואם אינני טועה אין שם אחוז בדיקות גבוה משמעותית.

 

[קצרה]

כל ה-4000 מהגל השני? מנין לך?
אני יודע שיש חולים אסיפטומטים אבל לא שייך לחשב אותם כיון שאין לנו באמת מושג כמה אסימפטומטים יש, או שמחשבים רק סימפטומטים או שלא מחשבים כלל.

אין לי גם מושג אם כל 30 הנפטרים היו מהגל הראשון או מהגל השני - מסתכלים על פרק הזמן מתחילת יוני.
שים לב שהתבלבלת דיברתי על הא-סימטומיים הידועים בלבד. אותם שנמצאים בתוך 11 אלף הפעילים -
והם ביצעו בדיקה בגלל ששהו סמוך לחולה מאומת ויצאו חיוביים למרות שאין להם שום סימפטום.
בגל הנוכחי עקב "פתיחת" הבדיקות לכל מי שרוצה - יש אחוז גבוה מאד של א-סימפטומיים מתוך כלל החולים הידועים.

אפשר להניח די בוודאות שהם לא הולכים להצטרף לסטטיסטיקת החולים קשה והמתים אלא לצד השני של המשוואה.

 

[עוקר הרים]

אין לי גם מושג אם כל 30 הנפטרים היו מהגל הראשון או מהגל השני - מסתכלים על פרק הזמן מתחילת יוני

מסכים, ולכן מיותר לחשב עכשיו אחוזים.

 

[אי פה אי שם]

ככל שמצטברים הנתונים מרחבי העולם, התמונה מתבהרת: לפי האומדנים האחרונים, בערך אחד מכל מאה נדבקים ימות מהמחלה, אך באוכלוסיות מבוגרות סיכון גבוה בהרבה (מכון דוידסון - 30/6/20)

ספוילר: הכתבה המלאה

ככל שמצטברים הנתונים מרחבי העולם, התמונה מתבהרת: לפי האומדנים האחרונים, בערך אחד מכל מאה נדבקים ימות מהמחלה, אך באוכלוסיות מבוגרות סיכון גבוה בהרבה

אחת השאלות שעולות שוב ושוב בקשר למגפת COVID-19 היא עד כמה המחלה קטלנית. מכתבה של עיתונאית המדע הנפאלית סמירטי מלפאטי (Mallapaty) בכתב העת Nature עולה כי אחרי חודשים ארוכים של איסוף מידע, מדענים מתחילים להתקרב לתשובה. היכולת להעריך את מידת הקטלניות של המחלה חשובה על מנת לתת כלים למקבלי החלטות להתוות מדיניות בהתמודדות איתה, במיוחד כשמדובר במחולל מחלה חדש ואלים כמו נגיף הקורונה SARS-CoV-2.
על מנת לחשב קטלניות של מחלה, חוקרים משתמשים במדד שנקרא "שיעור התמותה להדבקה (IFR). המדד הזה מייצג את אחוז החולים שמתים מהמחלה מתוך כלל הנדבקים, כולל אלה שלא נבדקו או שלא חוו תסמינים. מדובר במדד שימושי מאוד כשרוצים להתוות מדיניות להתמודדות עם מחלה מידבקת.
מדד ה-IFR חשוב ביותר ויש לו השלכות על היקף המגפה ועד כמה ברצינות עלינו להתייחס למחלה חדשה, כפי שמציין רוברט וריטי (Verity), אפידמיולוג באימפריאל קולג' בלונדון בראיון שנתן לכתב העת Nature.
חישוב ערכי IFR נמוכים מדי עלול להוביל לחוסר היערכות כך שהאוכלוסיה תישאר חשופה למחלה קטלנית. חישוב ערכי IFR גבוה מדי, עלול להוביל לתגובת יתר יקרה ובעלת השלכות כלליות נרחבות, כפי שמציינת הילדה בסטיין (Bastian), דוקטורנטית שחוקרת רפואה מבוססת ראיות באוניברסיטת בונד שבאוסטרליה בראיון לכתב העת Nature.
עם זאת, ה-IFRאינו משקף בהכרח את הנטל של המחלה על האוכלוסייה ומערכת הבריאות, שמושפע כמה מגורמים נוספים כמו משך האשפוז ואופי התסמינים. בנוסף הוא אינו קבוע: ה-IFR משתנה בהתאם לגיל, למוצא, למעמד הסוציואקונומי ולמצב הרפואי, ונוטה לרדת עם הזמן, ככל שעולם הרפואה משפר את איכות הטיפול שהוא מעניק לחולים.
בעיצומה של התפרצות קשה מאוד לחשב את שיעור התמותה להדבקה, משום שאיננו יודעים בדיוק כמה אנשים נדבקו. זה נכון במיוחד עבור מחלת COVID-19, ששיעור ניכר מהנדבקים בה אינם מפגינים תסמינים ופעמים רבות חולף זמן רב (עד חודשיים, ככל הידוע כעת) מרגע ההדבקה עד לפטירה מנזקים מתמשכים. גם העומס הרב המוטל על מערכות הבריאות בעת ההתפרצות מקשה לבדוק, לרשום ולעקוב אחרי כל הנדבקים והמתים. התוצאה היא תת-דיווח משמעותי, כפי שמרמזים שיעורי התמותה הגבוהים במיוחד במדינות שסובלות מהתפרצויות נרחבות.
לדוגמה, מספר החולים הרשמי בארצות הברית עמד ב-29 ביוני על 2.63 מיליון מאובחנים ו-128 אלף מתים, עם ערכי IFR משוערים של כ-1.3 אחוז. אך מחקר שבחן את מספר החולים המשוער על סמך נתוני התחלואה העודפת במחלות דמויות שפעת גורס כי מספר החולים האמיתי עלול להיות גבוה בהרבה, ולעמוד על כ-8.7 מיליון חולים במהלך שלושה שבועות בחודש מרץ לבדו, דבר שישפיע משמעותית על גודלו של שיעור התמותה להדבקה. המודל אמנם אינו מייצג בהכרח את המציאות, ונתון להטיות, אך הוא מדגיש את הקושי להעריך את מספר החולים האמיתי בעת התפרצות נרחבת. אף שמודלים יכולים לסייע, על מנת לקבוע את מספר החולים האמיתי יש צורך בבדיקות מעבדה נרחבות, שייעשו גם לאנשים שלא הציגו תסמינים.
מקומות שונים, דפוסים שונים
בתחילת התפשטות המגפה הסתמך ארגון הבריאות העולמי על ממצאים ממוקד ההתפרצות המקורי באזור העיר ווהאן בסין על מנת להעריך את שיעור התמותה להדבקה. הממצאים הראשוניים הללו הצביעו על IFR של 3.8 אחוזים. עם זאת, מאחר שהנגיף התפשט בצורה נרחבת באזור, שיעור המאובחנים היה נמוך בהרבה ממספר החולים האמיתי, דבר שהוביל לשיעורי תמותה מופרזים. כדי לנטרל את ההטיה, יצר צוות חוקרים בריטי מודל של התפשטות הנגיף בסין בתקווה להעריך את המספר האמיתי של הנדבקים. על פי המודל הזה העריכו החוקרים כי שיעור התמותה נע סביב 0.7 אחוז.
ממצאים מאוחרים יותר שנאספו מנוסעי ספינת התענוגות "דיאמונד פרינסס" ביפן אפשרו להעריך בצורה מדויקת יותר את ה-IFR, שכן כל נוסעי הספינה נבדקו, שם הוא עמד על 1.3 אחוז. עם זאת, מדובר במדגם קטן של כ-3,700 אנשים, שאינו מייצג את האוכלוסייה הכללית.
ההערכות הראשוניות הללו של שיעור התמותה להדבקה התבססו בעיקר על איתור חומר גנטי של הנגיף בבדיקות מטוש – שיטה שמזהה רק חולים פעילים ושקשה ליישם אותה על מדגמים גדולים שמאפשרים לקבוע בצורה מדויקת יותר את ה-IFR. לפיכך, רבים קיוו כי פיתוח של בדיקת דם למציאת נוגדנים (בדיקה סרולוגית) תאפשר לאתר גם חולים שהחלימו ואנשים שנדבקו אך כלל לא פיתחו תסמינים, וכך להעריך בצורה מדויקת יותר את מספר הנדבקים האמיתי.
כמה סקרים מוקדמים לזיהוי נוגדנים סיפקו אומדני IFR נמוכים בהרבה מההערכות הקודמות. לדוגמה, סקר נוגדנים שנעשה בעיירה גרמנית מצא ששיעור התמותה להדבקה בה עמד על 0.36 אחוז. עם זאת, המחקר הזה ודומיו התבססו על אוכלוסיות קטנות של פחות מאלף נבדקים, ועל כן היו חשופים להטיות סטטיסטיות ניכרות. לפיכך, הממצאים לא מייצגים בהכרח את שיעור התמותה האמיתי מקרב הנדבקים.
סקרי נוגדנים נרחבים שנעשו בספרד ובברזיל – שני מוקדי תחלואה בולטים ב-COVID-19 – וכללו עשרות אלפי אנשים, מצאו ערכי IFR של 1.15 אחוז ו-1 אחוז בהתאמה. ממצאים דומים נמצאו במחקר שהתבסס על נתונים שנאספו באיטליה (1.31 אחוז) וגם במחקר שניסה להעריך את ה-IFR הכלל-עולמי (1.04 אחוז) על סמך נתונים שנאספו מ-139 מדינות.
נראה כי הממצאים העדכניים ביותר משקפים פערים בשיעורי התמותה באוכלוסיות שונות, אבל גם בגילאים שונים. מחקר שוויצרי שהתבסס על בדיקות נוגדנים מצא למשל שיעורי תמותה להדבקה של 0.6 אחוז בכלל האוכלוסייה, אך המספר מזנק עד 5.6 אחוזים אצל מבוגרים מגיל 65 ומעלה.
חשוב לציין כי רוב הממצאים הללו מתבססים על מחקרים שלא הספיקו לעבור ביקורת עמיתים, כך שקשה להעריך את איכותם ואת אופן איסוף הנתונים והצגתם. עם זאת, נראה כי רוב המומחים מסכימים כי שיעורי התמותה להדבקה מנגיף SARS-CoV-2 נעים סביב 1.5-0.5 אחוז מהחולים בכלל האוכלוסייה, אך עולים בצורה דרמטית אחרי גיל 60.
נראה כי חשוב להעריך את ה-IFR גם עבור קבוצות סיכון נוספות, כגון חולי סוכרת, ולקחת בחשבון את מגבלות המידע הזמין לנו כעת. שקלול של כל הגורמים הללו והתאמת ההיערכות בהתאם יסייעו להתוות מדיניות מיטבית להתמודדות עם המגפה.

 

[מרחבית]

כדאי שכל כתבה או מאמר שמביאים, לכתוב מאיזה תאריך הם.
בעניין הקורונה דברים משתנים מיום ליום. מחקרים חדשים, מסקנות אחרות, מספרים שונים.
קרה לא פעם שהביאו באשכולות קורונה כתבות ללא תאריך, שכבר אבד עליהם הכלח, ולא היו רלוונטיים יותר.

 

[sari11]

לא בטוח שכל החולים הא-סימפטומים יכולים להיכנס לחישוב של אחוזי תמותה. הרי במחלות אחרות יש גם חולים א-סימפטומים, ולא מגלים אותם, וממילא לא מחשבים לפיהם את אחוז התמותה.
אם במחלה הזאת כן מחשבים לפיהם את אחוז התמותה, אי אפשר להסיק כמה המחלה מסוכנת לעומת מחלות אחרות.

 

[מעט מן האור]

כרגע הוירוס עבר מוטציה כך שהוא יותר מדבק, אך הוא לא חזק יותר משהיה.

מקור?

מומחים: "מוטציה חדשה התגלתה - הנגיף הפך לדומיננטי יותר"
חוקרים בארה"ב גילו כי מוטציה חדשה של הנגיף היא זאת שגורמת למקרי ההדבקה הנרחבים • הנגיף החדש מתרבה מהר, מאחר והוא מתמקם בדרכי הנשימה העליונות - האף, הסינוסים והגרון • "אנו יודעים שהנגיף החדש בכושר טוב יותר, הוא מדבק מהר. עם זאת, הוא אינו אלים יותר"

2
יוסף קליין, י"ג תמוז תש"פ 05/07/2020 17:19 בחדרי חרדים
תגיות: קורונה

ישפיע על מציאת החיסון?נגיף קורונהצילום: pixabay

אותו הנגיף, בווריאציה מסוכנת יותר: אם בימים הראשונים של 'הגל השני' היו מומחים שטענו כי "הנגיף נחלש", מתברר כיום יותר ויותר שהתפיסה הזו, שמשום מה גרמה לנו לפעול בשוויון נפש מול התפשטות הנגיף, פשוט לא נכונה. חוקרים שבחנו את פעילותו של הנגיף במוטציה הנוכחית, הגיעו למסקנה שהוא הפך למסוכן יותר. הוא מדבק הרבה יותר ומהר יותר.

המחקר החדש שנערך על ידי המכון לאימונולוגיה La Jolla בקליפורניה, ארה"ב, מצא הוכחות לכך שמוטציה חדשה של נגיף הקורונה התפשטה מאירופה לארצות הברית, והיא הופכת את הנגיף למדבק יותר. "זוהי כיום הצורה הדומיננטית של הנגיף המדביקה אנשים", אמרו החוקרים.

לפי המחקר, שפורסם בכתב העת Cell, מתברר שרצפים גנטיים של הנגיף שהושוו לרצפים של הנגיף מלפני חודשיים, מצביעים על כך שגרסת מוטציה מסוימת שלו הפכה לדומיננטית. במחקר הנוכחי, הצוות לא בדק רק מספר גדול יותר של רצפים גנטיים, אלא גם ביצע ניסויים שכללו אנשים, בעלי חיים ותאים בכלי מעבדה המראים כי הגרסה החדשה שכיחה יותר וכי היא מדבקת יותר מגרסאות אחרות. "אנו יודעים שהנגיף החדש 'בכושר טוב יותר'. במבט ראשון לא נראה שהוא גרוע יותר", הם אומרים ומסבירים מהו מקור הטעות שבגינו נתפס משום מה הנגיף בתחילה כ'חלש יותר'.

לאור השינוי, הם סבורים שיש להכיר את האויב טוב יותר, ולכן הם מכנים את המוטציה החדשה בשם G614. הגרסה העדכנית של הנגיף, טוענים החוקרים, החליפה כמעט לחלוטין את הגרסה הראשונה שהתפשטה באירופה ובארה"ב, הנקראת D614.

החוקרים מסבירים כי המוטציה משפיעה על חלבון הדוקרן - המבנה בו הנגיף משתמש בכניסה לתאים שהוא מדביק. לאור זאת הם בודקים האם המוטציה שהנגיף עבר יכולה לפגוע במאבק למציאת חיסון. החיסונים הנוכחיים שנבדקים מכוונים לרוב לחלבון הדוקרן, אך הם נוצרו באמצעות זנים ישנים יותר של הנגיף, והשאלה הגדולה היא האם החיסונים שפותחו על בסיס הגרסה הקודמת, ישפיעו על הנגיף בתצורתו הנוכחית.

"נתוני המעקב העולמיים שלנו מראים כי גרסת ה-G614 התפשטה מהר יותר מ-D614", כתבה הביולוגית התאולוגית בט קורבר מהמעבדה הלאומית בלוס אלמוס ועמיתיה. "אנו מפרשים זאת בכך שהנגיף עשוי להיות מדבק יותר", הוסיפה. עם זאת, לדבריה הנגיף אמנם מתפשט במהירות רבה יותר והוא גם מדבק הרבה יותר אנשים, אך כרגע לא נראה שהוא גורם למחלות מורכבות יותר מהנגיף בצורתו הקודמת. "נתון מעניין הוא שלא מצאנו עדויות להשפעה של G614 על חומרת המחלה".

החוקרים בדקו דגימות שנלקחו מחולים ברחבי אירופה ובארה"ב, הם השוו את רצפי הגנום שלהם לאחרים, כאשר השוואת הרצפים עזרה להם לצייר מפה של ההתפשטות של שתי הצורות. "עד 1 במרץ 2020, גרסת ה-G614 הייתה נדירה מחוץ לאירופה, אך בסוף מרץ היא עלתה בתדירות ברחבי העולם", כתבו. גם כאשר צורת D614 גרמה למגיפות נרחבות, במקומות כמו וויילס ונוטינגהאם באנגליה, כמו גם במדינת וושינגטון, גרסת ה-G614 השתלטה ברגע שהיא הופיעה. עם זאת, לטענתם, ישנם כמה יוצאים מן הכלל, שם מעולם לא הוחלפה צורת ה-D614 הישנה, והנגיף שעדיין קיים באזורים אלו משתייך לגרסה הישנה.

לדבריהם, הנגיף החדש מתרבה מהר יותר, מאחר והוא מתמקם בדרכי הנשימה העליונות - האף, הסינוסים והגרון, כשכך הוא מתפשט במהירות גבוהה יותר. אולם בבדיקות שערכו בקרב אלף חולי קורונה מאושפזים בבריטניה עולה כי אלה שנדבקו בגרסה החדשה לא היו במצב גרוע יותר מאלה שנדבקו בזן המקורי.

דייויד מונטיפיורי, אחד החוקרים שבדק את הנגיף במסגרת תפקידו כמנהל המעבדה לחקר ופיתוח חיסון נגד איידס, אמר לCNN כי "הצלחנו לבדוק אם צורת ה-G של הנגיף זיהומית יותר מצורת D. כל התוצאות הראו כי צורת ה-G הייתה מדבקת פי שלושה עד תשעה מזו של D".

לאור זאת, קובעת התיאולוגית בט קורבר, "אפשר להניח שהתצורה החדשה יותר של הנגיף עשויה להיות מועברת ביתר קלות מהצורה המקורית. בין אם מסקנה זו נכונה או לא, בסופו של דבר, היא מדגישה את הערך של מה שנדרש מאיתנו כבר כעת: ללבוש מסכות ולשמור על ריחוק חברתי".

החוקרים חששו שאם המוטציה החדשה תגרום לנגיף לצמוח מהר יותר, יידרש מאמץ רב יותר של מערכת החיסון כדי לנטרל אותו, אך הממצאים שלהם הראו שלא כך הדבר. החוקרים אומרים כי יש צורך בעבודה נוספת בכדי לחזק את הממצאים ולבדוק מה המשמעות שלהם. וכמובן חשוב לזכור שהמוטציות לא נגמרות. "יכול להיות שהצלחנו להתחמק מאסון עם המוטציה הספציפית הזו", אמרו החוקרים. "עם זאת, זה לא אומר שמוטציה אחרת לא תוכל להתעלות עליה בעתיד".

דווקא בשל כך, הם רואים התפתחות חיובית בשינוי שעבר על הנגיף. "אלה יכולות להיות חדשות טובות", אומר לורנס יאנג, פרופסור לאונקולוגיה רפואית באוניברסיטת וורוויק הבריטית, לCNN. "העבודה הנוכחית מצביעה על כך שלמרות שהגירסה G614 עשויה להיות מדבקת יותר, היא אינה פתוגנית יותר. ולכן, יש תקווה שככל שהזיהום של SARS-CoV-2 יתפשט, הנגיף עלול להפוך פחות פתוגני".

 

[פררו רושה]

מה שמעניין עוד יותר, שמדינות אלו בעלות אחוז מאוד גבוה של חולי סוכרת- (מעל 23% מהאוכלוסיה [ויקפדיה בערך סוכרת])... נראה שהסוכרת הינה פחות גורם תמותה בגילאים צעירים מ65...

נו, כבר נערך על זה מחקר בהתנדבותו של @יאן :

הדוקטור התפעל מאוד מהידע הרפואי של הרופאים הישראלים, ולאחר שחזר לגרמניה פתח במחקר מקיף על הקשר הלא ידוע בין אכילת קינוחים ויעילות מערכת החיסון.

 

[דורש ומבקש]

ככל שמצטברים הנתונים מרחבי העולם, התמונה מתבהרת: לפי האומדנים האחרונים, בערך אחד מכל מאה נדבקים ימות מהמחלה, אך באוכלוסיות מבוגרות סיכון גבוה בהרבה (מכון דוידסון - 30/6/20)

ספוילר: הכתבה המלאה

ככל שמצטברים הנתונים מרחבי העולם, התמונה מתבהרת: לפי האומדנים האחרונים, בערך אחד מכל מאה נדבקים ימות מהמחלה, אך באוכלוסיות מבוגרות סיכון גבוה בהרבה

אחת השאלות שעולות שוב ושוב בקשר למגפת COVID-19 היא עד כמה המחלה קטלנית. מכתבה של עיתונאית המדע הנפאלית סמירטי מלפאטי (Mallapaty) בכתב העת Nature עולה כי אחרי חודשים ארוכים של איסוף מידע, מדענים מתחילים להתקרב לתשובה. היכולת להעריך את מידת הקטלניות של המחלה חשובה על מנת לתת כלים למקבלי החלטות להתוות מדיניות בהתמודדות איתה, במיוחד כשמדובר במחולל מחלה חדש ואלים כמו נגיף הקורונה SARS-CoV-2.
על מנת לחשב קטלניות של מחלה, חוקרים משתמשים במדד שנקרא "שיעור התמותה להדבקה (IFR). המדד הזה מייצג את אחוז החולים שמתים מהמחלה מתוך כלל הנדבקים, כולל אלה שלא נבדקו או שלא חוו תסמינים. מדובר במדד שימושי מאוד כשרוצים להתוות מדיניות להתמודדות עם מחלה מידבקת.
מדד ה-IFR חשוב ביותר ויש לו השלכות על היקף המגפה ועד כמה ברצינות עלינו להתייחס למחלה חדשה, כפי שמציין רוברט וריטי (Verity), אפידמיולוג באימפריאל קולג' בלונדון בראיון שנתן לכתב העת Nature.
חישוב ערכי IFR נמוכים מדי עלול להוביל לחוסר היערכות כך שהאוכלוסיה תישאר חשופה למחלה קטלנית. חישוב ערכי IFR גבוה מדי, עלול להוביל לתגובת יתר יקרה ובעלת השלכות כלליות נרחבות, כפי שמציינת הילדה בסטיין (Bastian), דוקטורנטית שחוקרת רפואה מבוססת ראיות באוניברסיטת בונד שבאוסטרליה בראיון לכתב העת Nature.
עם זאת, ה-IFRאינו משקף בהכרח את הנטל של המחלה על האוכלוסייה ומערכת הבריאות, שמושפע כמה מגורמים נוספים כמו משך האשפוז ואופי התסמינים. בנוסף הוא אינו קבוע: ה-IFR משתנה בהתאם לגיל, למוצא, למעמד הסוציואקונומי ולמצב הרפואי, ונוטה לרדת עם הזמן, ככל שעולם הרפואה משפר את איכות הטיפול שהוא מעניק לחולים.
בעיצומה של התפרצות קשה מאוד לחשב את שיעור התמותה להדבקה, משום שאיננו יודעים בדיוק כמה אנשים נדבקו. זה נכון במיוחד עבור מחלת COVID-19, ששיעור ניכר מהנדבקים בה אינם מפגינים תסמינים ופעמים רבות חולף זמן רב (עד חודשיים, ככל הידוע כעת) מרגע ההדבקה עד לפטירה מנזקים מתמשכים. גם העומס הרב המוטל על מערכות הבריאות בעת ההתפרצות מקשה לבדוק, לרשום ולעקוב אחרי כל הנדבקים והמתים. התוצאה היא תת-דיווח משמעותי, כפי שמרמזים שיעורי התמותה הגבוהים במיוחד במדינות שסובלות מהתפרצויות נרחבות.
לדוגמה, מספר החולים הרשמי בארצות הברית עמד ב-29 ביוני על 2.63 מיליון מאובחנים ו-128 אלף מתים, עם ערכי IFR משוערים של כ-1.3 אחוז. אך מחקר שבחן את מספר החולים המשוער על סמך נתוני התחלואה העודפת במחלות דמויות שפעת גורס כי מספר החולים האמיתי עלול להיות גבוה בהרבה, ולעמוד על כ-8.7 מיליון חולים במהלך שלושה שבועות בחודש מרץ לבדו, דבר שישפיע משמעותית על גודלו של שיעור התמותה להדבקה. המודל אמנם אינו מייצג בהכרח את המציאות, ונתון להטיות, אך הוא מדגיש את הקושי להעריך את מספר החולים האמיתי בעת התפרצות נרחבת. אף שמודלים יכולים לסייע, על מנת לקבוע את מספר החולים האמיתי יש צורך בבדיקות מעבדה נרחבות, שייעשו גם לאנשים שלא הציגו תסמינים.
מקומות שונים, דפוסים שונים
בתחילת התפשטות המגפה הסתמך ארגון הבריאות העולמי על ממצאים ממוקד ההתפרצות המקורי באזור העיר ווהאן בסין על מנת להעריך את שיעור התמותה להדבקה. הממצאים הראשוניים הללו הצביעו על IFR של 3.8 אחוזים. עם זאת, מאחר שהנגיף התפשט בצורה נרחבת באזור, שיעור המאובחנים היה נמוך בהרבה ממספר החולים האמיתי, דבר שהוביל לשיעורי תמותה מופרזים. כדי לנטרל את ההטיה, יצר צוות חוקרים בריטי מודל של התפשטות הנגיף בסין בתקווה להעריך את המספר האמיתי של הנדבקים. על פי המודל הזה העריכו החוקרים כי שיעור התמותה נע סביב 0.7 אחוז.
ממצאים מאוחרים יותר שנאספו מנוסעי ספינת התענוגות "דיאמונד פרינסס" ביפן אפשרו להעריך בצורה מדויקת יותר את ה-IFR, שכן כל נוסעי הספינה נבדקו, שם הוא עמד על 1.3 אחוז. עם זאת, מדובר במדגם קטן של כ-3,700 אנשים, שאינו מייצג את האוכלוסייה הכללית.
ההערכות הראשוניות הללו של שיעור התמותה להדבקה התבססו בעיקר על איתור חומר גנטי של הנגיף בבדיקות מטוש – שיטה שמזהה רק חולים פעילים ושקשה ליישם אותה על מדגמים גדולים שמאפשרים לקבוע בצורה מדויקת יותר את ה-IFR. לפיכך, רבים קיוו כי פיתוח של בדיקת דם למציאת נוגדנים (בדיקה סרולוגית) תאפשר לאתר גם חולים שהחלימו ואנשים שנדבקו אך כלל לא פיתחו תסמינים, וכך להעריך בצורה מדויקת יותר את מספר הנדבקים האמיתי.
כמה סקרים מוקדמים לזיהוי נוגדנים סיפקו אומדני IFR נמוכים בהרבה מההערכות הקודמות. לדוגמה, סקר נוגדנים שנעשה בעיירה גרמנית מצא ששיעור התמותה להדבקה בה עמד על 0.36 אחוז. עם זאת, המחקר הזה ודומיו התבססו על אוכלוסיות קטנות של פחות מאלף נבדקים, ועל כן היו חשופים להטיות סטטיסטיות ניכרות. לפיכך, הממצאים לא מייצגים בהכרח את שיעור התמותה האמיתי מקרב הנדבקים.
סקרי נוגדנים נרחבים שנעשו בספרד ובברזיל – שני מוקדי תחלואה בולטים ב-COVID-19 – וכללו עשרות אלפי אנשים, מצאו ערכי IFR של 1.15 אחוז ו-1 אחוז בהתאמה. ממצאים דומים נמצאו במחקר שהתבסס על נתונים שנאספו באיטליה (1.31 אחוז) וגם במחקר שניסה להעריך את ה-IFR הכלל-עולמי (1.04 אחוז) על סמך נתונים שנאספו מ-139 מדינות.
נראה כי הממצאים העדכניים ביותר משקפים פערים בשיעורי התמותה באוכלוסיות שונות, אבל גם בגילאים שונים. מחקר שוויצרי שהתבסס על בדיקות נוגדנים מצא למשל שיעורי תמותה להדבקה של 0.6 אחוז בכלל האוכלוסייה, אך המספר מזנק עד 5.6 אחוזים אצל מבוגרים מגיל 65 ומעלה.
חשוב לציין כי רוב הממצאים הללו מתבססים על מחקרים שלא הספיקו לעבור ביקורת עמיתים, כך שקשה להעריך את איכותם ואת אופן איסוף הנתונים והצגתם. עם זאת, נראה כי רוב המומחים מסכימים כי שיעורי התמותה להדבקה מנגיף SARS-CoV-2 נעים סביב 1.5-0.5 אחוז מהחולים בכלל האוכלוסייה, אך עולים בצורה דרמטית אחרי גיל 60.
נראה כי חשוב להעריך את ה-IFR גם עבור קבוצות סיכון נוספות, כגון חולי סוכרת, ולקחת בחשבון את מגבלות המידע הזמין לנו כעת. שקלול של כל הגורמים הללו והתאמת ההיערכות בהתאם יסייעו להתוות מדיניות מיטבית להתמודדות עם המגפה.

מישהו הבין את המחקר הזה ???
המחקר מתייחס לבדיקות הסרולוגיות ???
לפי מחקר זה היו כבר אמורים למות בארץ לפחות 2000 איש (לפי הבדיקות הסרולוגיות) ???
נראה שהמחקר סותר את עצמו בכל קטע.

 

[ריחיים]

השאלות שמנקרות לי הן:
1. האם יש משהו א סיפטומטי שבצע בדיקה ויצא שלילי ואח"כ פתח תסמינים או לחילופין יצא חיובי - כי לדעתי מה שהרפואה אומרת שהנגיף יכול להתפתח עד 14 יום זה לגבי סיפטומים והנגיף כן נוכח בגוף מיד בימים הראשונים של החשיפה רק שהסימפטומים מופיעים בהמשך...
2. מהם אחוזי הסיכון שילדים מדבקים? אפשר לדעת את זה לפי המוסדות שבהם נמצא ילד (ולא איש צוות) שנושא את הנגיף ובעקבות זה החברים הלכו להבדק והאם נמצא ילד נוסף בסביבתו חיובי לנגיף.
אישית אני מכירה ילדה בת 11 שהיתה חיובית לנגיף וכל הסביבה והכתה שלה שנבדקה יצאו שליליים (היא היתה א סימפטומטית)
אם יש למשהו תשובות אשמח לשמוע

 

[אי פה אי שם]

לא בטוח שכל החולים הא-סימפטומים יכולים להיכנס לחישוב של אחוזי תמותה. הרי במחלות אחרות יש גם חולים א-סימפטומים, ולא מגלים אותם, וממילא לא מחשבים לפיהם את אחוז התמותה.
אם במחלה הזאת כן מחשבים לפיהם את אחוז התמותה, אי אפשר להסיק כמה המחלה מסוכנת לעומת מחלות אחרות.

אך מחקר שבחן את מספר החולים המשוער על סמך נתוני התחלואה העודפת במחלות דמויות שפעת גורס כי מספר החולים האמיתי עלול להיות גבוה בהרבה

מהיכן הקביעה כי עולם הרפואה לא מודע לנתונים במחלות אחרות?

מישהו הבין את המחקר הזה ???
המחקר מתייחס לבדיקות הסרולוגיות ???
לפי מחקר זה היו כבר אמורים למות בארץ לפחות 2000 איש (לפי הבדיקות הסרולוגיות) ???

???
המחקר מביא נתוני תמותה שנהיים נמוכים ע"י הבדיקות הסרולוגיות. אך עדיין גבוהים מן התחזיות האופטימיות.

 

[sari11]

מהיכן הקביעה כי עולם הרפואה לא מודע לנתונים במחלות אחרות?

לא שמעתי שעשו פעם בדיקות לגילוי שפעת לאדם בריא שהיה בקרבת חולה, או על בדיקות סרולוגיות לגילוי שפעת א-סימפטומית.

 

[אפשרי]

0.3% תמותה
בתקוה שאלו אנשים שנדבקו בגל הזה ולא בקודם ועדיין היו מאושפזים.
ו 0.9% חולים קשה.

זה שעכשיו יש פחות חולים מבוגרים למרות שיש המני צעירים חולים אומר ששומרים מרחק בטוח מהמבוגרים.

וכמה שבועות כבר עברו אנחנו כבר 4 שבועות חזק בתוך הגל השני.

העובגה היא ואת זה כל רופא אומר שנכון לעכשיו הפגיעה היא יותר חלשה ובעיקר בדרכי נשימה עליונות.
וכמעט אין פגיעה בריאות.

זה לא אומר לזלזל בהנחיות זה כן אומר להפסיק לחיות בלחץ ופחד מיותרים.
הדגש צריך להיות גם בדיבורים וגם בפרסום על שמירת מרחק ושמירה על ההנחיות באופן אדוק.

ה30 מתים ל"ע חלו מהגל הנוכחי, כך מדווח משה"ב.

והשאלה כמה זמן המבוגרים יוכלו לשמור מרחק מהצעירים במצב כזה.

ההקפצה של החולים קשה כעת, די מספקת את התשובה.

 

[דורש ומבקש]

המחקר מביא נתוני תמותה שנהיים נמוכים ע"י הבדיקות הסרולוגיות. אך עדיין גבוהים מן התחזיות האופטימיות.

אבל לפי הבדיקות הסרולוגיות אחוז התמותה יותר נמוך מאחוז אחד.
למה המחקר כותב: "בערך אחד מכל מאה נדבקים ימות". ???
מכון דוידסון הוא מכון מדעי ???

 

[ציפס קידס]

בקטאר במספר בדיקות לנפש אין הפרש משמעותי למדינות אחרות לעומת אחוז התמותה שהוא פי כמה נמוך, גם מספר החיוביים מתוך הבדיקות בקטאר הוא עצום מה שמוכיח שיש עוד הרבה חולים שלא נבדקו.
או שהם משקרים או שיש עוד דברים שאנחנו לא יודעים על הקורונה

הם נותנים תשלובת כלורוקווין בשלב מוקדם
ולכאורה זו הסיבה לאחוזי התמותה הנמוכים
כמו בכל מקום שנותנים את התרופה הזו באופן חופשי בשלבים מוקדמים.