סיפור בהמשכים בקבוקי השאול

  • הוסף לסימניות
  • #1
פרק א - נזכור ולא נאכל

כששפרה הייתה זכה, לא היו יותר משני ציפורים במרחב המרוקאי כולו. האלפחורס עוד היה מלא בריבת תאנים ומי שהיה עשוי לגלוש במעלה הכיכר, היה מוצא את עצמו ללא כל זכר לערפל שבקע מתעודת הסיום.
שופטי הצי, ידועים היו במבע פניהם התכלכל. גם לפילה עצמה היו לא מעט מגנומטרים שרכשה בחממות של דבלין.
מדעי מצב הרוח יללו בחוצות כנקניקי דבר. רבים ביד הלשון, נתמכים על ידי ממשל פרו כורסאות נודדות.

לפתע זה קרה. יהונדב החל לשתות את עצי הפיקוס. נזכור ולא נאכל, זו הייתה הסיסמה. שמורה בקובץ כלונסאות זועפים.
"אם תתנו לי כוס חרבות ואהיה שוקד על דג", זעק יהונדב ונדם.
"ג'ימייל כבר עולה" - אמר מי שאמר. והיה העולם.

לא כל מי שיכול לרצות אקדח, יכול לשחות בדנובה. זו אקסיומה חצוית חיים, עוד לא נולדה הצפרדע שלא בלעה זאת. מכות מתחת לפנס עלולות להיות רגישות לחלבון.

ההורים שלהם ידעו היטב שבשביל לחכות עד בוש יש להתאזר בכבישי מבצר רבים מספור. אך כל זה לא הועיל כאשר אוניברסיטת הבייגלך איבדה את היו אס בי.
"אפשר להבין למה הקול של?" הכריז האגמון.
"לא בוכים על חלב של נחש..." התעקלו בהבהוב.
"העולבים ואינם יורדים, שומעים שעונם ובאים אל הכמעט". ציטט את עגלת הרוכל.
"ובל נשכח, בקבוקי השאול יבשילו בטרם עלות הכורת". אמר בנימה מבשרת לחות.
"הו, בהחלט".

כשבעיר נודעו תוצאות האקורד, כבר לא היה מי שישב. אפר חשבונית אדומה חרך את מחלקת הגביה.
נזכור ולא נאכל.

המשך ירון...
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
לקח לי דקה להבין.... כהשהבנתי....
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
כל מילה בסלע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
פרק א - נזכור ולא נאכל

כששפרה הייתה זכה, לא היו יותר משני ציפורים במרחב המרוקאי כולו. האלפחורס עוד היה מלא בריבת תאנים ומי שהיה עשוי לגלוש במעלה הכיכר, היה מוצא את עצמו ללא כל זכר לערפל שבקע מתעודת הסיום.
שופטי הצי, ידועים היו במבע פניהם התכלכל. גם לפילה עצמה היו לא מעט מגנומטרים שרכשה בחממות של דבלין.
מדעי מצב הרוח יללו בחוצות כנקניקי דבר. רבים ביד הלשון, נתמכים על ידי ממשל פרו כורסאות נודדות.

לפתע זה קרה. יהונדב החל לשתות את עצי הפיקוס. נזכור ולא נאכל, זו הייתה הסיסמה. שמורה בקובץ כלונסאות זועפים.
"אם תתנו לי כוס חרבות ואהיה שוקד על דג", זעק יהונדב ונדם.
"ג'ימייל כבר עולה" - אמר מי שאמר. והיה העולם.

לא כל מי שיכול לרצות אקדח, יכול לשחות בדנובה. זו אקסיומה חצוית חיים, עוד לא נולדה הצפרדע שלא בלעה זאת. מכות מתחת לפנס עלולות להיות רגישות לחלבון.

ההורים שלהם ידעו היטב שבשביל לחכות עד בוש יש להתאזר בכבישי מבצר רבים מספור. אך כל זה לא הועיל כאשר אוניברסיטת הבייגלך איבדה את היו אס בי.
"אפשר להבין למה הקול של?" הכריז האגמון.
"לא בוכים על חלב של נחש..." התעקלו בהבהוב.
"העולבים ואינם יורדים, שומעים שעונם ובאים אל הכמעט". ציטט את עגלת הרוכל.
"ובל נשכח, בקבוקי השאול יבשילו בטרם עלות הכורת". אמר בנימה מבשרת לחות.
"הו, בהחלט".

כשבעיר נודעו תוצאות האקורד, כבר לא היה מי שישב. אפר חשבונית אדומה חרך את מחלקת הגביה.
נזכור ולא נאכל.

המשך ירון...
לייק סתם כי זה כתוב יפה.
לא הבנתי מילה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
לקח לי דקה להבין.... כהשהבנתי....
לקח לי יותר..

כל מילה בסלע.
שתיקה בתרי..

לייק סתם כי זה כתוב יפה.
לא הבנתי מילה.
הרעיון מקורי, הביצוע יכול להיות יפה ומשעשע אך נראה כי מתוך היצמדות עיקשת לרעיון התפספסה פה קמעא חווית הקריאה וההתענגות עליה.
אולי יש מקום לאזן בין הפתגמים ומשחקי המילים למילות הקישור המתווכות בין משפט לרעהו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
פרק ב - לשווא התאבכו קרטיבים

הפגישה נקבעה לשעת השי"ן ומחצית חיים שכאלה.
בתחילה הגיע הפגוש, טורק את הקצפת במשב אופייני. הוא התיישב על חייו ונשם קלישאתית.
לאחר שנים ספורות התאספו ובאו שאר הטילונים. כל אחד הוציא את ארנקו, ושלה מתוכו גבעה של משוכנעים.
לחישות תלתלים רעמו בחשאי.
"ברשותכם, אפתח את הנעילה", אמר דודו, וגירד במעלית.
מחיאות כפיים השתבללו בתחתית כוס הקפה.
"כידוע לכם, מגיפת טירמיסו משתוללת בחוות השרתים כבר מתחילת כיתה א'".
נהמות של שביעות רצון כעוסה נקשו על פתח הצוואר.
"אני יודע גם יודע שחלקכם מתייסרים מחוסר פלטפורמה צפונית, אל תתנו לעובדה זו לשבש את חלקת ההלם. איך הייתה אומרת סבתי ההיפוגריפית בכל עת ששתתה תה קלחי געגוע? מוטב לו לאדם ללחוץ על הקלאץ' לפני שישמע את שירת השחוטים".
הקהל היה מהופנט סימולטנית. שלושה גושי טבק ללעיסה הסתובבו אל קלשונם באופן אקראי.
"ולכן רבותי! אבקש מכם בזאת! שכל אחד ושלושה מכם, יתגייסו אל פתחי האוורור, וייתנו לגדרות לתקוע סוף סוף בניו המפשייר".
הידד! האח! פסטרמה! בראבו! יוג'ין קנדל! נוקיה קורולה!

אך שמחתם הייתה מורדמת. הם לא ידעו, שבאותו זמן ממש, בעמוד אחר לגמרי, הסתתר חצוצרן מסחרי מאחורי קיצור דרך. הוא חילק את בואו עם ילקוט קרבי נוחר. ותכנן את צעדיו הבאים על ירח הנקם.
נורמנדי החליקה שוב על גבי אקווריום ישנוני, ואילולא הכורך שהפציע, הם היו נותרים במורשתם ללא ספק. ספונסרים עלובים של תרבות הלניסטית שקופה, חסרת איגיון.

רק הדוויג אחד קרא בקול גוסס "נגמרה לי המכסה השבועית, קחו את זה מכאן הלאה".

המשך יגור...
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
כביר @הדוויג ! כביר עד פיצוטי שלכת ונהמת שבבים.
עקבות נטולי כל עכבה לא ישפרו את יעדי הסף והמישורים לא יהפכו לעקובים נוטפי דם ומורשת.
גם המכסה השבועית תמצא סיר מבעבע עד גדות וקנים וסוף בלתי פתור.
אתה לא יכול באמת להשאיר אותנו כך בפיות פעורים לרווחה, ניבים חרוצים ומשוננים עתירי עששת פוליאטורית ושכבות גיאולוגיות מסתירות נתח היסטורי מתקופות שלא ישובו ריקם.
אם בארזיך נפלה שלכת מה יאמרו ומה ידברו אזובים וירוקת רכה כמשי, מלטפת נוגעת לא נוגעת, פוצעת לב וכבד על הלב כל כך. נגיעה קלה בכנף שפורס העוף הדורס והמאיים והצל שמטיל על חיינו בערבו של יום לא חולף ביעף.
אין זאת כי אם יום חדש שבוקע ונוקע רגל צלועה ומסרכת דרכים עקלקלות. זריחת היתושים ועוקץ הגבורה והנחמה לא מכהים את הכאב העתיק שמתעורר ברגעים של לחש.
פחד. זו המילה ממנה הוא ירא ורך לבב. אימה ונחת שלווה ופחת ותצבורת מלאכים רעים ואהובים. מגלדת עייפה וטקטונים רועשים ובועטים. זה כל מה שיש בו בגוש החלמיש הצהבהב שמונח כמו יודע דבר מה בכף יד גרומה ושחומה.
בין בשר לחלב וכליות ויותרת הכבד הוא ממתין שש שעות ואז פורס פרוסת חיים עבה ומתפוררת אל קערת המחשבות הבלתי פתורות.
זה לא חלום וגם לא מציאות. זו הפרדיגמה הניאו פלורוסנטית שמהבהבת לו במח. מציקה ויוצקת הבלחי אור כמו ברק רוצץ נוצץ ומתפוצץ בנשמה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
איך כותבים דבר כזה? זה נראה שכתבתם ביטוי ראשון ואז פשוט זרמתם עם אסוציאציות שעלו לכם:confused:
אדיר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
לא מבינים, אבל זה מה שמצחיק. אין פה שום דבר מאחורי הטקסט. סתם, לצחוק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
לא מבינים, אבל זה מה שמצחיק. אין פה שום דבר מאחורי הטקסט. סתם, לצחוק.
אהה.
אני פשוט לא מצליחה לקרוא. אז וודאי לא לצחוק.
אבל בסדר. מבינה שזה תלוי בסגנון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
איך כותבים דבר כזה? זה נראה שכתבתם ביטוי ראשון ואז פשוט זרמתם עם אסוציאציות שעלו לכם:confused:
אדיר.
לא מנסה לגעת בשולי גלימתו של הדוויג. אבל רק יכול להמליץ לכם לנסות. זה כיף לא נורמלי הכתיבה הזאת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
הכיף הוא - הגאונות לכתוב כזה דבר, ולא יעיק על הקורא, אדרבה יענג ויתחבב.
לא חושב שזה קשור. הכיף הוא הכתיבה. אם אתה גאון מה שנכון בהקשר של פותח האשכול, אזי גם הקוראים מתמוגגים. אם לא, אתה נשאר להתמוגג עם עצמך..
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
לא מנסה לגעת בשולי גלימתו של הדוויג. אבל רק יכול להמליץ לכם לנסות. זה כיף לא נורמלי הכתיבה הזאת.
לגמרי.
זה פשוט תענוג לקחת את השפה, ללוש אותה כהוגן, לאפות בחום נמוך, לשבור לחתיכות קטנות, ולערבב מחדש בלי שום התחייבויות קודמות .

נשמע כמו המלך הוא ערום.
שכל אחד מרגיש טיפש לומר שאינו רואה...
לא ולא.
אין פה שום טענה לחכמה נסתרת ושום יומרה לתבונה חבויה.
הטקסט הוא 'איגיון'.
"איגיון או אִי-גָיוֹן (הלחם בסיסים של אי-היגיון, באנגלית: nonsense - נוֹנְסֵנְס) הוא התבטאות בכתב או בעל-פה, בשפה שלכאורה היא מובנת ותקנית, אך בעצם אין לה משמעות או שהמשמעות אינה הגיונית או אפשרית; היא יכולה להכיל סתירות, הברקות ומוזרויות. יצירת איגיון יכולה להיות ציור, מילה, משפט, שיר, בדיחה, סיפור או סרט. הרובד האיגיוני יכול להיות שימוש במילים מומצאות (כאלה שאין להן משמעות ולא קיימות בשפה), בצירוף של מילים חסרות משמעות למשפטים חסרי משמעות, בבניית משפטים חסרי משמעות ממילים קיימות (המילים קיימות אך המשפטים אינם הגיוניים), או באוסף של משפטים, דימויים חזותיים או אירועים הגיוניים שמצטרפים להתרחשות בלתי הגיונית. במקרים רבים האיגיון משתמש בחרוזים, שהם דרך להוסיף יופי מבני ומנגינה שמהווים מסגרת לתוכן האיגיוני. האיגיון, כמו המטאפורה מחברים שני דימויים או יותר, מילוליים או חזותיים. המטאפורה שעצם החיבור בין האלמנטים יוצר ערך מוסף למשמעות של כל אחד מהם, משמעות שלא הייתה שם קודם. לעומתה, האיגיון הוא חיבור של שני אלמנטים שיוצר ריק. הריק מביך את השומע או הצופה ולכן הוא יוצר את התדהמה או הצחוק. החיבור מפחית מהמשמעויות של כל אחד מהשלמים שחוברו. השימוש באיגיון הוא בדרך כלל לצורכי שעשוע, וקיימות יצירות ספרותיות שלמות שהן איגיוניות מתחילתן ועד סופן, כל אחת בדרכה. חיבור איגיוני שונה מג'יבריש, שכן הוא אינו אוסף סתמי של צלילים דמויי-שפה אלא משתמש בתחביר ובדקדוק חוקיים כדי להעביר מסר שאין בו כל משמעות או היגיון. יצירה איגיונית איננה קשקוש אקראי - על המחבר ליצור שילוב שמצד אחד נדמה כבעל משמעות, ומצד שני מכיל מספיק סתירות פנימיות וחיצוניות כך שניתן יהיה לזהות את האיגיון ללא מאמץ". עכ"ל.
באופן מוזר כלשהו, צריכים לדעת לכתוב היטב בשביל ליצור פיסות 'איגיון' שכאלה.
כמו ההבדל בין אדריכל בחודש א' ללימודים שמשרטט בניין עם קירות עקומים ונטול צנרת, לבין אמן שמתכנן את המבנים העקומים בגאוניות של רמות פולין.
כמו ההבדל בין ילדה ששופכת חומרים אקראיים לתוך קערה, לבין שף מנוסה שבקיא באנטומיה ובכימיה של חומרי הגלם, ויודע ליצור דיסוננסים מפתיעים שייצרו טוויסט בחיכו של הטועם האנין.
כמו ההבדל בין ילד שלא יודע לנגן ומקיש באופן אקראי על קלידי הפסנתר, לבין נגן ג'אז שכל הסולמות והארפז'ים נהירים לפניו כשבילי ניו אורלינס, והוא מלהטט בהם בוירטואוזיות ששובה את קהל המוזיקאים ומבריחה את הקהל היישר לזרועותיו של איתמר שטיין.
טוב, די. הבנו.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה